1. עמוד הבית
  2. תיירות
  3. חדשות תיירות

שבעת המופלאים • השכונות שמחוץ לחומה • סיור שלישי

שכונת נחלת שבעה היא השלישית שמחוץ לחומות • רק בקושי ניצלה משיני הבולדוזרים • הצעה לסיור וגם לתפילה בבתי הכנסת הראשונים שמחוץ לחומה • ויש גם וידאו וגלריה
מרים לב • צילום: יעקב נחומי, ל' חשון תשע"א 07/11/2010 17:12

יעקב נחומי יעקב נחומי



שכונת משכנות שאננים הייתה הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות ירושלים על ידי הנדיב מונטיפיורי, אחריה העיזו בני עדות המזרח ובנו שכונה שנייה. אך תושבי ירושלים האשכנזים לא ששו לייסד שכונות מחוץ לחומות.

באותו הזמן הכנסייה הרוסית בנתה מול חומות ירושלים מתחם ענק על הדרך המוליכה ליפו.


רבי יואל משה סלומון ורבי יוסף יאשע ריבלין מצאו מול מגרש הרוסים, קרקע זולה והחליטו להקים עליה שכונה. אליהם הצטרפו ר' בייניש סלאנט בנו של רבי שמואל סלנט זצוק"ל רבה של ירושלים, ר' מיכל הכהן, רבי חיים הלוי קובנר שד"ר ירושלמי ותיק, ר' יהושע ילין לומזר ור' אריה לייב הורוביץ. כך נוסדה שכונת נחלת שבעה.

יצויין שבניגוד למיתוס, נוסדה השכונה בניגוד לדעתם של מרבית ראשי ירושלים בעיר העתיקה שהתנגדו להקמת שכונות חדשות וסירבו לסייע לקבוצה.

החוק הטורקי אסר רכישת קרקעות ובניית בתים על ידי נתינים זרים ועל כן הוטלה משימת הרכישה על אשתו של הורוביץ, שהייתה בעלת נתינות טורקית. היא גם נאלצה להצהיר שייעוד האדמה הוא לשמש כשדה חיטה.

כשריבלין ביקש לגור בה סירבו בני משפחתו להצטרף אליו מחשש השודדים והוא גר שם בגפו זמן רב כאשר בני משפחתו שוהים עימו ביום ועוזבים בלילה.

בשל צורתה של השכונה שגבלה מצד צפון ביפו ומצד דרום בביצות הוחלט שהחלוקה של השכונה תיעשה לאורך. ועל פי התקנון, נחלקה הקרקע שנקנתה לשבע רצועות אורך שוות בגודלן, כאשר כל רצועה גובלת בראשה ברחוב יפו.

היה הייתה. בית יואל
היה הייתה. בית יואל


דרכי גישה


לצערינו ולצער כל מי שהשכונה יקרה לו, לא מומלץ להגיע אל השכונה בשעות הלילה כאשר המקום הומה ושורה בה רוח הזרה לרוח מייסדיה. מומלץ להגיע רק עד שעות הערב המוקדמות.

ניתן לחנות באחד מחניוני מרכז העיר ירושלים ולצעוד לעבר רחוב יפו ואל השכונה נגיע מהחזית שלה הגובלת ברחוב יפו.

נצעד על רחוב יפו, מה שהיה באותם ימים דרך העפר שהובילה מהשפלה לירושלים, ומול מגרש הרוסים ורוחב הלני המלכה. עומד מה שהיה אמור להיות אחד הבתים הראשונים בשכונה, ביתו של יואל משה סלומון שנחנך בכ"ז באב תרכ"ט. ר' יואל משה גר בה עד יום פטירתו ואף העביר אליה את בית הדפוס שהקים.


זכר לחורבן


מה שאנו רואים כאן היום אינו כמובן הבית המקורי, אלא מבנה משרדים גבוה ומכוער הקרוי 'בית יואל' על שם ביתו של יואל משה סלומון ומעשה שהיה כך היה.

התפתחות השכונה נקטעה לאחר שנבנה רחוב המלך ג'ורג' ומרכז העיר עבר מערבה. מצב השכונה החל להתדרדר קשות והשלטונות הבריטיים הכינו תוכנית להרוס את השכונה.
עם קום המדינה השכונה גבלה במזרח ירושלים שבידי הירדנים ומצבה התדרדר ועיריית ירושלים המשיכה עם התוכנית הבריטית להרוס את השכונה וכחלק מהתוכנית נהרס ביתו של יואל משה ועליו נבנה רב הקומות.

בעיצומו של תהליך ההרס הגיע לביקור בירושלים מארה"ב הכנר יהודי מנוחין וראש העירייה דאז טדי קולק ביקר איתו בשכונה. הכנר התפלא ואמר, "איך אפשר להרוס פנינה כה יקרה?, בניו יורק איש לא היה מעז להרוס אותה". בזכות מחאתו החליט קולק לעצור את תוכניות ההריסה והשכונה ניצלה.



רחוב ריבלין


אנו נמשיך עוד בהמשך רחוב יפו ונפנה ימינה ברחוב יוסף ריבלין, כמו כל רחובות השכונה גם הרחוב הזה קרוי על שם אחד המייסדים.

נצעד לאורך הרחוב ונציץ לתוך החצרות, מאלה ששרדו. בעוד שמשכנות שאננים הייתה מוקפת חומה הייתה נחלת שבעה שכונת פרזות ונעדרת תכנון ויש בה ערב רב של בתים וסמטאות צרות.

נמשיך לאורך הרחוב המתעגל עד שהוא נפגש עם רחוב 'מעלות נחלת שבעה' ליד כיכר המכונה בשפת הירושלמים ככר החתולות.


בית פיינגולד
בית פיינגולד


בית משומד


בקצה הרחוב חולש על הכיכר שער של חצר גדולה הקרויה חצר פיינגולד וכונה בשפת הירושלמים בית המשומד. הבית נבנה על ידי שלמה פיינגולד בחור ישיבה שלמד בוואלוזין והשתמד.

אנו נמשיך מכאן לרחוב מעלות נחלת שבעה, סימטה צרה מאוד (מימין לחצר פיינגולד) המתפתלת בין חצרות הבתים ואנו מגיעים לכיכר נאה וקטנה סביבה נבנתה חצר במרכז הככר בורות מים ששימשו את תושבי השכונה.




בית הכנסת הראשון


נמשיך להתפתל בדרכינו החוצה מהחצר ונקלע לבית הכנסת צנוע ונאה המשמש כבית מדרש 'בית ציון' והפעיל עד היום ומשמש את בני עדות המזרח שמתגוררים באזור.

נשוב מבית הכנסת לאורך מעלות נחלת שבעה אל בית הכנסת הראשון של השכונה, בית הכנסת "נחלת יעקב".

בית הכנסת מקיים מנינים כל בוקר. (שחרית ב 6:30). זה בית הכנסת האשכנזי הראשון שמחוץ לחומות ירושלים לפי טענת המייסדים.

מול בית הכנסת מצוי בית הכנסת הספרדי "אוהל יצחק" שהוקם כמה שנים מאוחר יותר על ידי ר' יצחק רקנטי, והוא בית הכנסת הגדול והיפה ביותר ב"נחלת שבעה".

בית הכנסת מקיים מנינים למנחה ומעריב. אפשר גם לתאם ביקור בבית הכנסת עם גבאי בית הכנסת, דוד, ששמח לארח קבוצות, להציג בפניהן את בית הכנסת (בתיאום מראש, בטלפון: 050-5287710)


לצד בית הכנסת חצר גדולה ונאה הקרויה חצר מיכל כהן ששמרה על אופיה עד היום, גם כאן מרכז החצר הינם בורות מים. סביב החצר גרמי מדרגות קטנים, המובילים אל הכניסות לדירות.


אל הרחוב המרכזי


נחלוף דרך החצר דרך סמטת אליהו דוד הורוביץ ונמצא את עצמינו ברחוב המרכזי של נחלת שבעה: רחוב יואל משה סלומון.

נשוטט לאורכו, גם כאן מצוי בית כנסת המסתתר בין החנויות הקטנות, בית הכנסת בנוסח חסידי וגם הוא פתוח למניינים.

היישר מאיטליה


לסיום מומלץ להמשיך בסימטה היוצאת מרחוב יואל משה סלומון (משמאל לרחוב שמאי) היישר אל ככר מוצלת ונאה שבמרכזה שוכן בית הכנסת האיטלקי.

בית הכנסת הוא חלק ממוזיאון ליהדות איטליה המכיל מוצגים רבים הקשורים ליהדות מפוארת זו.

בית הכנסת עצמו הובא מהעיירה האיטלקית קונילאו ונטו. הוא נבנה בשנת 1701 והועבר לארץ בשלמותו ארון הקודש מעוטר בגילופים אומנותיים,

בבית כנסת מתפללים בני הקהילה האיטלקית בשבתות ומועדים לפי נוסח הקרוי "מנהג בני רומה", שמקורו כנראה מהנוסח הארץ ישראלי מזמן התלמוד.



















































הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. תמשיכו להביא חומרים כאלה יפים!  (ל”ת)

    יוסף מוכר סיפורים

  2. ניחוחות ירושלים קסומים. עושה חשק לצאת לטייל  (ל”ת)

    ירושלמי

  3. יופי. זה הטעם שלי. המשיכו להביא חומרים יפים  (ל”ת)

    מיכאל יפה

  4. ברכה וכל הכבוד  

    פרנסיס

  5. ר' מיכל הכהן  

    דוד הכהן

;