"הרגשתי שנתפסה לי הרגל וראיתי שלולית דם"
איתן פינקל, חרדי שחזר עם משפחתו משבת במיצד, נורה ברגל והצליח בנס למלט את משפחתו מכדורי המחבל • ממיטתו בבית החולים הוא משחזר את רגעי האימה
- אלי שלזינגר
- ד' תמוז התשע"ו
- 5 תגובות
איתן פינקל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
"ראינו מחבל עומד מולנו עם נשק אך הוא לא הצליח לירות עלינו", משחזר איתן פינקל (30) מנתיבות, שנפצע אמש בפיגוע הירי בגוש עציון ברגלו מירי מחבל, בעת שנסע עם משפחתו סמוך ליישוב אפרת.
איתן התארח בשבת יחד עם אשתו וששת ילדיו אצל חמיו בישוב מיצד. בצאת השבת יצא לכיוון הבית בנתיבות. היום בצהריים, בעודו מאושפז בבית החולים שערי צדק, הוא שיחזר את אירועי אמש. "הגענו לצומת הטי בגוש עציון, לפתע ראינו מחבל עומד מולנו עם נשק אך הוא לא הצליח לירות עלינו. היה לנו נס גדול".
"הילדים לא קלטו שירו עלינו, צעקתי תוך כדי נסיעה לאשתי 'מה עם הילדים?' והיא אמרה לי רק 'סע סע'", סיפר בהתרגשות.
"במשך עשר דקות נסעתי עד שראיתי ג'יפ צבאי ועצרתי. במהלך הנסיעה הרגשתי שנתפס לי שריר ברגל וראיתי שלולית דם - פחדתי לאבד את ההכרה. עד שלא יכולתי יותר, אשתי יצאה לקרוא לחיילים והם שמו לי חסם עורקים ומשם פוניתי לבית החולים. חנן הבן שלי לא הבין אפילו מה קרה".
איתן התארח בשבת יחד עם אשתו וששת ילדיו אצל חמיו בישוב מיצד. בצאת השבת יצא לכיוון הבית בנתיבות. היום בצהריים, בעודו מאושפז בבית החולים שערי צדק, הוא שיחזר את אירועי אמש. "הגענו לצומת הטי בגוש עציון, לפתע ראינו מחבל עומד מולנו עם נשק אך הוא לא הצליח לירות עלינו. היה לנו נס גדול".
"הילדים לא קלטו שירו עלינו, צעקתי תוך כדי נסיעה לאשתי 'מה עם הילדים?' והיא אמרה לי רק 'סע סע'", סיפר בהתרגשות.
"במשך עשר דקות נסעתי עד שראיתי ג'יפ צבאי ועצרתי. במהלך הנסיעה הרגשתי שנתפס לי שריר ברגל וראיתי שלולית דם - פחדתי לאבד את ההכרה. עד שלא יכולתי יותר, אשתי יצאה לקרוא לחיילים והם שמו לי חסם עורקים ומשם פוניתי לבית החולים. חנן הבן שלי לא הבין אפילו מה קרה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 5 תגובות