52 שנה אחרי שנהרגה לאה ראוכברגר - תאונה כמעט זהה הבוקר בחשמונאים

בוקר מזעזע. השעה 7:15, שעה שבה המולת הבוקר בעיצומה. ישנם בתים בהם זו שעה שהילדים וההורים כבר בחוץ. משאית שהובילה מקדח גדול (טרקטור) נסעה בכיכר חשמונאים בכביש 446 ממכבים לכיוון מודיעין עילית, כאשר במהלך הנסיעה בכיכר התהפך המקדח על המדרכה ופגע בהולכי רגל שהיו שם וגרם לאבדות בנפש.

הדס בת אבישג, ילדה ממשפחה חרדית כבת ארבע נפצעה קשה, אמה נפצעה קל, ואילו הגברת חנה גאולה דוויק, תושבת קרית ספר, נהרגה כתוצאה מהתאונה.



בעוד אני שולחת ילדון לתלמוד תורה, וקטנטנה אחת לקיטנה, איני יכולה שלא להצטמרר כולי מהמחשבות על אמא וילדה קטנה בת 4 שיצאו מהעיר למחוז חפצן, ככל שיהיה, ואפילו לא היו ברכב או חצו כביש. פשוט עמדו על מדרכה... אני גם מהרהרת אודות אשת החסד הידועה בקרית ספר, אם משפחה הנמצאת בעיצומם של ימי שבע ברכות לבנה שנישא זה עתה. איני יכולה לעבור לסדר היום כמו לא אירע דבר, ומפה לשם מגיע אלי מידע על סיפור טרגי שמזכיר כל כך את אופי התאונה שהתרחשה הבוקר.

זה קרה לפני 52 שנה, אפילו התאריך ממש זהה, שכן ביום ראשון הקרוב תהיה האזכרה. אישה חרדית כבת 27, עמדה בתחנת אוטובוס ונהרגה לאחר שסלע נפל ממשאית סמיטריילר ופגע בה אנושות.

לאה ראוכברגר לבית משפחת סגל, מי שהיתה אשתו של הרב משה ראוכברגר מחיפה, נהרגה באופן המזעזע, כשהיא מותירה אחריה בעל, ושני ילדים, בני שנה ושנתיים. אחד מילדיה הוא אליעזר ראוכברגר, חבר מועצת העיר ירושלים.

כבר אין הרבה בני משפחה שיכולים לשוחח עמנו בנושא, שכן מדובר ביותר מ-50 שנה, ואלו שהיו צעירים מדי – אינם זוכרים דבר, והמבוגרים יותר – חלקם אינם בין החיים וחלקם אינם יכולים לדבר.

בשיחה עם 'לובי נשי' משחזר אחד מבני המשפחה, שהיה אז צעיר מאוד: "מיד כששמעתי הבוקר על התאונה הזו – הסיפור הזה עלה לי בראש, על אף שהייתי צעיר מאוד בשנת תשכ"ד, כשהתרחשה הטרגדיה. אפילו סמיכות התאריכים מזעזעת. ביום ראשון הקרוב, י"א בתמוז תשכ"ד ימלאו 52 שנה".

לאה ז"ל היתה מורה בכפר חסדים/רכסים, ובן המשפחה שמשוחח עמנו, אינו יודע לספר האם היתה בדרכה לעבודה או הביתה. "מה שבטוח זה שהיא עמדה בתחנת האוטובוס וחיכתה לו, בזמן שהסלע הגדול נפל עליה. תחילה עוד הצליחו לשוחח איתה בזירת האירוע, אך בהמשך היא נפטרה".
התאונה הזו עוררה הדים רחבים מאוד בציבור החרדי שהיה אז הרבה יותר קטן מאשר היום, אולם ללא ספק, התאונה הבוקר, עם כל העובדה שהציבור הרבה יותר גדול – מעוררת ציבור שלם, אם לתפילה ואם לתקווה, שלא נדע עוד צער.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!