שטרן לגפני: "אתה מוכשר", גפני: "המוכשרים נהיים רבנים, אני סוג ב'"
עימות משעשע בועדת הכספים, במהלך דיון על הכרה בלימודים בישיבה כשנות לימוד לצורך קבלה למשרה ממשלתית, ועל הכרה בלימודי דיינות ורבנות כלימודים אקדמאים • גפני: "החילונים שולחים את הטובים לכנסת, ובכל זאת אנחנו יותר טובים"
- עקיבא ווייס
- י"ג תמוז התשע"ו
- 2 תגובות
גפני. צילום: הדס פרוש - פלאש 90
היום (ג') נערך דיון מיוחד בועדת הכספים בנושא ההכרה בלימודים במערכת החינוך המוכרת העצמאית כמקביל ל-12 שנות לימוד. יו"ר הועדה ח"כ משה גפני קרא לנציבות שירות המדינה, למשרד החינוך וליתר משרדי הממשלה, לפעול להכרה מלאה בתארים התורניים, בדומה לתארים המקבילים בעולם האקדמי.
ל'בחדרי חרדים' נודע, כי במהלך הדיון, הגיב ח"כ גפני לדברים של ח"כ אלעזר שטרן על כך שגפני הוא לא דוגמה לכך שלא צריך ללמוד ליבה - כי הוא מוכשר. גפני אמר: "ההשמצה הזאת שאני חריג היא השמצה שאני לא סולח עליה. למה? כי המקום היחיד שאנחנו החרדים מתקבלים בלי ועדת קבלה זה הכנסת. חוץ ממני אנשי יהדות התורה חברי הכנסת שלמדו בישיבות חלק מהם היו ראשי ועדת הכספים שהיו מאוד מוצלחים באופו יחסי לאלה שיש להם תואר. היה פה ליצמן, רביץ ז"ל, לורנץ וכולם למדו בישיבות.
"אני אמרתי פעם. אתם החילונים שולחים לכנסת את הטובים ביותר שלכם, את הרמטכ"לים, את ראשי האוניברסיטה. החרדים לא שולחים לכנסת את הטובים ביותר. הטובים ביותר אצלנו הולכים להיות רבנים, אדמו"רים וראשי ישיבות, אנחנו מגיעים לפה הדרג השני, ובכל זאת אנחנו יותר טובים ממכם"...
לדברי גפני, "יש דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם כשמדובר במדינה יהודית, אך מתברר שבכל-זאת נדרשת התערבות הכנסת. לימודי הסמכה לרבנות הם לפחות כמו לימודי תואר ראשון ולימודים לדיינות הם לפחות כמו לדוקטורט, ועל-כן מן הראוי שהמדינה תכיר בכך, במיוחד בכל הנוגע להליכי קבלה לעבודה במשרות בשירות הציבורי וכן לצורך גמולי השתלמות בעבודה".
גפני פתח את הדיון בהקראת פניות שהגיעו אליו מאנשים שהתמודדו במכרזים לעבודה בשירות המדינה ושדרישות הסף אליהן הן 12 שנות לימוד בלבד. מהפניות עולה, שיש מקרים בהם נציבות שירות המדינה ומשרדי ממשלה דוחים פניות של מועמדים חרדים, אף שיש להם 12 שנות לימוד, אם כי ממערכת החינוך העצמאי. במהלך הדיון התברר שקיים נוהל בנציבות שירות המדינה ובמשרד החינוך להכרה בלימודים שאינם במערכת הממלכתית, אלא שלא מיידעים די הצורך את המועמדים בנוגע לכך, או שהנושא לא מוסדר באופן מלא, כך שלימודים בישיבות קטנות, אף שהם מקנים הכרה לצורך 12 שנות לימוד, מקשים על בוגריהם להתמודד במכרזים של שירות המדינה.
גפני ציין, כי "הסיבה לקיום הדיון בוועדת הכספים היא להפוך את הדיבורים של ראשי ממשלה והשרים על חשיבות שילוב חרדים בעבודה לממשיים. לכן נדרשת הסדרה מלאה שמקרים מעין אלו לא יישנו מכאן ולהבא". אנשי נציבות שירות המדינה ומשרד החינוך הודיעו לגפני, כי כבר בשבוע הבא הם יתכנסו על-מנת להסדיר את נוהל ההכרה בלימודים במערכת החינוך העצמאית, לרבות האופן שבו יידעו את המועמדים והקלה עליהם בהשגת האישור על 12 שנות לימוד במידה שהדבר יתבקש.
בעניין ההכרה בלימודי הסמכה לרבנות שנמשכים בד"כ כארבע שנים או לדיינות, שנמשכים בד"כ כשבע שנים, אמר גפני, כי "על פי היקף הלימודים ורמת הקושי שלהם, מן הראוי שהמדינה ומשרדי הממשלה יכירו בהם בדיוק כפי שמכירים בתארים האקדמיים המקבילים בהיקפם לצורך תנאי סף לתפקידים בשירות הציבורי. כן, נדרש שהלימודים הללו יוכרו לצורך קבלת גמולי השתלמות המקנים לעובדים במגזר הציבורי תוספות למשכורת".
עוזר מנכ"לית משרד המשפטים, אלי מוגילבסקי, אמר ש"משרד המשפטים תומך מאוד בהכרה בלימודי הסמכה לרבנות ולדיינות ואף מכיר בתרומתם האפשרית לתפקידים רבים במגזר הציבורי. על משרד החינוך ונציבות שירות המדינה לבחון כיצד לפקח על מוסדות הלימוד הרלוונטיים אך בוודאי שיש להכיר בהם ואף ראוי מאוד שכך ייעשה". בהמשך לדבריו ציטט גפני פנייה של מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לנציב שירות המדינה, ושבו היא מציינת שהלימודים לרבנות ולדיינות עולים עשרות מונים ברמת הקושי והאינטנסיביות על קורסים רגילים לגמולי השתלמות.
גפני הודיע כי "יפנה לראש הממשלה בעניין על-מנת שיקים צוות שיבחן את הדברים בצורה חיובית. לא יתכן שתתקיים אפליה של מי שלומדים אותו היקף שנים ואף יותר במערכת העצמאית או ללימודי רבנות ודיינות לבין מי שלומדים במערכת הממלכתית או ללימודים אקדמיים כאלו ואחרים".
בעניין תנאי סף של 12 שנות לימוד, הודיעה נציגת נציבות שירות המדינה, גבריאלה אשכנזי, ש"הנציבות ערה לנושא ומנחה מועמדים חרדים להליך פשוט מול משרד החינוך לקבל אישור על 12 שנות לימוד בגין לימודים במערכת החינוך העצמאית ואז הם יכולים להתמודד בכל מכרז שאלו תנאי הסף שלו". גפני קרא לה ולאנשי משרד החינוך, להודיע לוועדה על ההחלטות שיקבלו בפגישתם בשבוע הבא וכיצד יקלו מכאן ואילך על מועמדים חרדים שיש להם 12 שנות לימוד, כך שיוכלו לצאת לעבוד בדיוק כמו כל המועמדים האחרים. "תפשטו הליכים על-מנת שאנשים באמת יוכלו להשתלב בשוק העבודה. תחדדו נהלים ושתהיה אחידות בין כל משרדי הממשלה".
לבסוף הודיע גפני, ש"ועדת הכספים תקיים מעקב בנושאים אלו על-מנת לוודא שהעניינים מוסדרים ושלימודים תורניים יוכרו באופן הראוי בדיוק כמו לימודים אחרים בקבלה לעבודה במגזר הציבורי ובהכרה לצורך גמולי השתלמות".
ל'בחדרי חרדים' נודע, כי במהלך הדיון, הגיב ח"כ גפני לדברים של ח"כ אלעזר שטרן על כך שגפני הוא לא דוגמה לכך שלא צריך ללמוד ליבה - כי הוא מוכשר. גפני אמר: "ההשמצה הזאת שאני חריג היא השמצה שאני לא סולח עליה. למה? כי המקום היחיד שאנחנו החרדים מתקבלים בלי ועדת קבלה זה הכנסת. חוץ ממני אנשי יהדות התורה חברי הכנסת שלמדו בישיבות חלק מהם היו ראשי ועדת הכספים שהיו מאוד מוצלחים באופו יחסי לאלה שיש להם תואר. היה פה ליצמן, רביץ ז"ל, לורנץ וכולם למדו בישיבות.
"אני אמרתי פעם. אתם החילונים שולחים לכנסת את הטובים ביותר שלכם, את הרמטכ"לים, את ראשי האוניברסיטה. החרדים לא שולחים לכנסת את הטובים ביותר. הטובים ביותר אצלנו הולכים להיות רבנים, אדמו"רים וראשי ישיבות, אנחנו מגיעים לפה הדרג השני, ובכל זאת אנחנו יותר טובים ממכם"...
לדברי גפני, "יש דברים שאמורים להיות מובנים מאליהם כשמדובר במדינה יהודית, אך מתברר שבכל-זאת נדרשת התערבות הכנסת. לימודי הסמכה לרבנות הם לפחות כמו לימודי תואר ראשון ולימודים לדיינות הם לפחות כמו לדוקטורט, ועל-כן מן הראוי שהמדינה תכיר בכך, במיוחד בכל הנוגע להליכי קבלה לעבודה במשרות בשירות הציבורי וכן לצורך גמולי השתלמות בעבודה".
גפני פתח את הדיון בהקראת פניות שהגיעו אליו מאנשים שהתמודדו במכרזים לעבודה בשירות המדינה ושדרישות הסף אליהן הן 12 שנות לימוד בלבד. מהפניות עולה, שיש מקרים בהם נציבות שירות המדינה ומשרדי ממשלה דוחים פניות של מועמדים חרדים, אף שיש להם 12 שנות לימוד, אם כי ממערכת החינוך העצמאי. במהלך הדיון התברר שקיים נוהל בנציבות שירות המדינה ובמשרד החינוך להכרה בלימודים שאינם במערכת הממלכתית, אלא שלא מיידעים די הצורך את המועמדים בנוגע לכך, או שהנושא לא מוסדר באופן מלא, כך שלימודים בישיבות קטנות, אף שהם מקנים הכרה לצורך 12 שנות לימוד, מקשים על בוגריהם להתמודד במכרזים של שירות המדינה.
גפני ציין, כי "הסיבה לקיום הדיון בוועדת הכספים היא להפוך את הדיבורים של ראשי ממשלה והשרים על חשיבות שילוב חרדים בעבודה לממשיים. לכן נדרשת הסדרה מלאה שמקרים מעין אלו לא יישנו מכאן ולהבא". אנשי נציבות שירות המדינה ומשרד החינוך הודיעו לגפני, כי כבר בשבוע הבא הם יתכנסו על-מנת להסדיר את נוהל ההכרה בלימודים במערכת החינוך העצמאית, לרבות האופן שבו יידעו את המועמדים והקלה עליהם בהשגת האישור על 12 שנות לימוד במידה שהדבר יתבקש.
בעניין ההכרה בלימודי הסמכה לרבנות שנמשכים בד"כ כארבע שנים או לדיינות, שנמשכים בד"כ כשבע שנים, אמר גפני, כי "על פי היקף הלימודים ורמת הקושי שלהם, מן הראוי שהמדינה ומשרדי הממשלה יכירו בהם בדיוק כפי שמכירים בתארים האקדמיים המקבילים בהיקפם לצורך תנאי סף לתפקידים בשירות הציבורי. כן, נדרש שהלימודים הללו יוכרו לצורך קבלת גמולי השתלמות המקנים לעובדים במגזר הציבורי תוספות למשכורת".
עוזר מנכ"לית משרד המשפטים, אלי מוגילבסקי, אמר ש"משרד המשפטים תומך מאוד בהכרה בלימודי הסמכה לרבנות ולדיינות ואף מכיר בתרומתם האפשרית לתפקידים רבים במגזר הציבורי. על משרד החינוך ונציבות שירות המדינה לבחון כיצד לפקח על מוסדות הלימוד הרלוונטיים אך בוודאי שיש להכיר בהם ואף ראוי מאוד שכך ייעשה". בהמשך לדבריו ציטט גפני פנייה של מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, לנציב שירות המדינה, ושבו היא מציינת שהלימודים לרבנות ולדיינות עולים עשרות מונים ברמת הקושי והאינטנסיביות על קורסים רגילים לגמולי השתלמות.
גפני הודיע כי "יפנה לראש הממשלה בעניין על-מנת שיקים צוות שיבחן את הדברים בצורה חיובית. לא יתכן שתתקיים אפליה של מי שלומדים אותו היקף שנים ואף יותר במערכת העצמאית או ללימודי רבנות ודיינות לבין מי שלומדים במערכת הממלכתית או ללימודים אקדמיים כאלו ואחרים".
בעניין תנאי סף של 12 שנות לימוד, הודיעה נציגת נציבות שירות המדינה, גבריאלה אשכנזי, ש"הנציבות ערה לנושא ומנחה מועמדים חרדים להליך פשוט מול משרד החינוך לקבל אישור על 12 שנות לימוד בגין לימודים במערכת החינוך העצמאית ואז הם יכולים להתמודד בכל מכרז שאלו תנאי הסף שלו". גפני קרא לה ולאנשי משרד החינוך, להודיע לוועדה על ההחלטות שיקבלו בפגישתם בשבוע הבא וכיצד יקלו מכאן ואילך על מועמדים חרדים שיש להם 12 שנות לימוד, כך שיוכלו לצאת לעבוד בדיוק כמו כל המועמדים האחרים. "תפשטו הליכים על-מנת שאנשים באמת יוכלו להשתלב בשוק העבודה. תחדדו נהלים ושתהיה אחידות בין כל משרדי הממשלה".
לבסוף הודיע גפני, ש"ועדת הכספים תקיים מעקב בנושאים אלו על-מנת לוודא שהעניינים מוסדרים ושלימודים תורניים יוכרו באופן הראוי בדיוק כמו לימודים אחרים בקבלה לעבודה במגזר הציבורי ובהכרה לצורך גמולי השתלמות".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות