כך הרגשנו את נוכחות הקדוש ברוך הוא בזמן שהלידה התרחשה בבית

כל דולה יודעת שיום אחד זה עלול לקרות. גם לי כדולה, הייתה במגירה סגורה בלב מחשבה כזאת -והפעם זה קרה. קבלתי לידה לידיים שלי. לידת בית.

יולדת מיוחדת במינה, אישה מלאת עוצמות ורוח. נפגשנו לפני הלידה, דיברנו הרבה. תכננו את הרצונות שלה בלידה - אך השארנו גם מקום להקדוש ברוך הוא בתוך כל ים הרצונות שלה.

היא מתקשרת אלי בערב, נראה לה שמשהו מתחיל. הלכה להיבדק, שלחו אותה בחזרה הביתה - עדיין לא משהו רציני. הנחיתי אותה לנוח, להרפות, לחשוב חיובי ולאזור כוחות. זה כנראה קרוב.
למחרת בבוקר דיברנו, הכול בסדר, הכול פסק. מה יהיה, היא תלד פעם?

ביקשתי ממנה להיות כאן ועכשיו. שם השם הוא אותיות הוויה = הווה.
הקב"ה כאן ועכשיו ברגע הזה, לא בדמיונות ובפחדים.

היא יולדת מהממת, כבר אמרנו? מיד חזרה להיות נוכחת, "אני עושה לי שייק ירוק", היא אומרת לי, "הולכת לנוח במזגן עם ספר טוב, 3 במאה יש עכשיו בסטימצקי, חידשתי מלאי..."
אני מחייכת ככה לעצמי. כל אישה בחיים שיודעת לחיות את הרגע הזה, והרגע הזה בלבד, חיה לה חיי גן עדן, במיוחד לפני לידה.

ואני כמו נדבקת בהשראה המיוחדת שלה, בוחרת ליהנות מהרגע הזה, ויוצאת למלא את הרוח שלי בטיול קטן.

רק מגיעה, והטלפון מצלצל.
"ציפי - היה לי ציר ממש חזק..."
"היי", אני אומרת לה, "איזה יופי, אפילו לא החניתי, יוצאת מיד אלייך".
"רגע..." אני שומעת אותה מהססת, "אולי זה כן ואולי זה לא"?
אני מכירה כבר את הקולות, את הטון דרך הפומית. הווייז מראה לי 12 דקות. עיכוב של 3 דקות ותוך רבע שעה אני אצלה.

פגשתי אותה כשהיא יושבת על כדור פיזיו גדול בחדר מדרגות.
אני לא צריכה מילים. המראה, הקולות, הריח... כלמודת ניסיון אני מבינה שהזמן שעומד לרשותנו קצר, מאוד קצר.

אנחנו עולות הביתה - האצבעות מחייגות. אמבולנס מגיע, רוצים לפנות אותה, אבל יש לנו כבר תינוק שהגיח לעולם בעיניים גדולות ונבונות, בחר איפה להיוולד.
ליולדת ולתינוק שלום. לגמרי שלום.
ולדולה גם שלום, תודה ששאלתם.

מסקנות -
האדם מתכנן תכניות וראוי שיתכנן, אך בתכנון שלו הוא ישאיר מקום להקדוש ברוך הוא. לפעמים השם בוחר להזרים את התכניות כמו שאנחנו תכננו, ולעיתים בדרך שונה. ועל הכל - מודה אני לפניך..."

דבר נוסף -
אנחנו כה רגילים לחשוב שלידה היא מאורע מיוחד, צריך ללמוד, להתכונן, צריך בית חולים, רופאים, הכול נכון -
אבל!
לפעמים שוכחים שלידה היא בעצם תהליך בתוך הגוף שהקדוש ברוך הוא טבע בנו. התינוק יודע את דרכו לעולם, והכל בסדר - ויהיה בסדר לגמרי, אם רק נרפה... ונאמין.

הכותבת הינה דולה ומדריכת הכנה ללידה
ציפי ברגר
.0544518675
[email protected]

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!