כ' ניסן התשפ"ד
28.04.2024

הרופא המקובל: כמה טיפשים האומרים שכעת חכמים יותר

מתורתו של הרמ"ד וואלי: פרשת השבוע, פרשת פנחס - על פי עיבודו של הרב נחום קרלינסקי

מצבת הרמ"ד וואלי
מצבת הרמ"ד וואלי

אל כבוד מעלת אחי ורעי היקרים העוסקים במלאכת הבירור

הבאנו מדברי הרמ"ד וואלי בעניין היוצאים מכלל הדת, והשבוע אנו למדים על בקשת משה רבינו מן השי"ת לפני פטירתו "יפקוד ה' אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה. כי המנהיג את הכללות, צריך שיהיה כלול מכל הגוונים ומכל המדות, כדי להכיר את טבעם של כל המונהגים ולסבול אותם שלא יקוץ בהם, כמו שהיה משה עצמו נשמה כלולה מכל האורות... אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם. שאם לא יהיה כלול מכל המדות האלו "תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה" כלומר, אע"פ שיהיה להם רועה, יחשב אליהם כאילו יהיו בלי רועה מאחר שהוא שולל ועורם מכל הכחות ומכל המדות הצריכין אל הרועה, כי ההנהגה הישרה והנכונה תלויה בדעת ובכח המנהיג וז"ש "ולא תהיה עדת ה' כצאן אשר אין להם רועה"

ובעניין הרועים יש לזכור את פירוש הרמד"ו את נבואת יחזקאל (לד א) "כה אמר ה' אלקים הוי רועי ישראל אשר היו רועים אותם. ופשוטו כמשמעו, שהיו רועים את עצמם ולא את הצאן, ולכן העונש שלהם שיהפך עליהם הגלגל, ואותם שהיו למטה יהיו למעלה והם שהיו למעלה יהיו למטה, ונמצא בכך שהמונהגים יהפכו להיות מנהיגים את מנהיגיהם, וז"ש הלא הצאן ירעו הרועים. וזה לעונש הנהגתם הרעה של הרועים, שלא היתה מגמתם אלא לרעות את עצמן"

ובעניין הטעכנאלאגיע והחושבים כמה טוב לנו בדורות האלו ועכשיו אנו יותר חכמים מאבותינו, כבר הקדימנו הרמד"ו "וכמה טפשים הם אותם האנשים שאומרים שעכשיו בני אדם הם יותר חכמים ממה שהיו בדורות הראשונים, והראיה – בדקדוקי המלאכות בתיקון נפלא. ואדרבא, מכאן ראיה אל הגריעות שלהם – שנסתלקה חכמתם העליונה שהיו מדקדקים בענינים הרוחנים, ולא נשארה להם כי אם החכמה השפלה והגרועה לדקדק בענינים הגופנים... כי בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו...

ואם תאמר: והלא יש דברים שנתחדשו בדורות האחרונים שהם גדולי התועלת, כמו ענין הדפוס. דע כי אדרבא מכאן ראיה לגריעותם של בני אדם, כי נתמעטו הלבבות והיו צריכין סמך וסעד לסמכם שלא תסתלק מהם החכמה לגמרי, ולכן המציא להם המשגיח העליון ענין הדפוס כדי שיוכלו ללמוד בנקל במעט טרח, ואם לא תהיה החכמה בלבבות לפחות תהיה שמורה בספרים, שיוכלו להפוך בהם וימוצו מרשימו דחכמתא, כמי שמלחך בכלי שהיה בו דבר מתוק ומוצא איזה נחת רוח בלחיכתו, מאחר שלא נמצא משלם באכילתו, ודי בזה למשכילים"
המקובל הרופא הרופא המקובל הרמד וואלי

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד