פרייוט, טרנזיט ורכב שטח אמיתי – נסיעת מבחן עם איסוזו דימקס
לא מדובר ברכב חרדי סטנדרטי, אבל הוא אחד הרכבים הנפוצים בארץ • לקחנו לנסיעת מבחן את הטנדר המפורסם בארץ ויצאנו עם תובנות מעניינות • מה הבעיה בנסיעה בינעירונית, מה הפלוס הגדול ביכולת ההעמסה הגדולה שלו ומה ההפתעה הגדולה שהוא מציע (רמז: נהיגת שטח אמתית)
- צבי ריבלין
- י"ח תמוז התשע"ו
אחרי שערכנו כמה מבחנים במרוץ למציאת המיני-מיניוואן (מיניוואן קומפקטי) הטוב ביותר (רמז, עדיין לא מצאנו את המושלם) הגיע הזמן לעסוק פסק זמן קצר ולקראת ימי בין הזמנים לכם שהוא גם פרייוט משפחתי, גם מסחרי, אבל מעל הכול – ג'יפ אמיתי ואימתני.
נעים להכיר – איסוזו דימקס.
מדובר ברכב לא שגרתי שחרדי ממוצע לא יעלה עליו מימיו, אבל בעידן של היום בו הציבור החרדי הולך וגדל בקצב מטורף ולראות חרדי נוהג במסחרית או בטנדר עבודה הפך להיות מחזה נפוץ למדי, כדי גם לכם להחכים גם בסיגמנט המכוניות הזה, שמכונה 'טנדר' בפי ההמון.
לפני הכול, תרימו את הראש ותזכרו מה הטנדר הכי נפוץ שראיתם בסביבה? בסבירות של מאה אחוז ניתן לומר שמדובר בטנדר של חברת איסוזו היפנית. בין אם זה רכב צבאי, משטרתי, של המשמר האזרחי או סתם של מתקין מזגנים או מוכר אבטיחים. האיסוזו דימקס נמצא כאן כבר לפחות 20 שנה, עם קופסא מאחור או בלי, אבל הוא נוכח וחזק.
המתחרות הישירות הן טויוטה היילקס, מיצובישי האמרוק, ופולקסווגן האמרוק. דודג' ראם ושברולט סילברדו הן מתחרות רחוקות בגלל גודלן ומגוון תכונות שונות, כמו גם העובדה שבשל ארכן הן נחשבות כבר כמשאיות קטנות.
טוב אז ניגש לעניינים. הדימקס הוא רכב שלא נועד למשוך תשומת לב חיצונית. האברך הפשוט מן השורה לא יחון אתכם אפילו עם מבט, אבל מי "שבעניינים" יראה שמדובר ברכב יפה, גבוה ומרשים. אורכו (בגרסת הקבינה הכפולה) ארוך מאוד ועומד על 5.29 מטר. כלפי חוץ זה לא נראה כך אבל בפועל הוא הרכב הארוך ביותר שנבחן כאן. רוחבו עומד על מטר ו-86 ס"מ.
רכב המבחן שלנו הוא הדימקס הסטנדטי שמגיע עם קבינה כפולה – כלומר, שתי שורות מושבים, מה שהופך אותו לרכב משפחתי רגיל. הכיסאות מלפנים נוחים כמו ברכב סטנדרטי אבל רחבים מהממוצע וכך גם מאחור, שם ניתן להושיב שלשה מבוגרים ללא שום בעיות.
מבפנים הוא מאובזר בנחמדות כשבלב הקונסולה המרכזית שלו עומד מסך מגע מאובזר היטב (מצלמת רוורס, בלוטות', וויז ועוד) ומתחתיו עכפתור עיגולי גדול, בולט וזוהר בחשיכה שנועד לשלוט על המיזוג ועוד כמה דברים. העיגול הנחמד הזה הופך את ההרגשה בפנים הדימקס משהיה ברכב עבודה משמים לרכב ספורטיבי וצעיר. כמה פשוט ככה גאוני.
בגדול, למרות שמדובר ברכב שעולה כרבע מיליון שקלים, תא הנוסעים והאבזור הטכנולוגי כאן לא עולים על אלו שנמצאים ברכב רגיל שנתון 2016. הסיבה לכך היא הכסף שהושקע דווקא ביכולות.
אז את היכולות נחלק לשלשה. הדימקס הוא כאמור, גם רכב משפחתי. אם מספר ילדיכם לא עולה על שלשה, תוכלו לנסוע בו כאילו מדובר בפרייווט. דא עקא שנוחות הנסיעה שלו בכביש רגיל גרועה לחלוטין. זה לא חיודש של הדימקס, כי כל ג'יפ אמיתי לא מתגלה כמחליק על הכביש, אבל כאן זה ממש בלט לי. לצד העובדה שהוא מתקשה לסחוב, המתלים שלו מכוילים עד הסוף, מה שאומר שהם קשוחים מאוד והנסיעה הופכת למטרד. ייתכן וזו גם העובדה שמדובר ברכב ששוקל 3 טון! מן הסתן מי שקונה רכב כזה לוקח זאת בחשבון כי חשובים לו שני הפרמטרים הבאים.
ההיבט השני הוא יכולת ההעמסה שעומדת על 980 ק"ג. ואל תחשבו שאם תקנו מיני וואן תוכלו להעמיס עליו כזה משקל, כיוון שהארגז הפתוח נותן לכם יכולות גדולות בהרבה של צורת העמסה עדיפה, מאשר זו שיקנה לכם רכב סגור. לצד המשקל הזה, הדימקס יכול לגרור (בוו המותקן מאחריו) משקל של 750 ק"ג.
ההיבט השלישי הוא כמובן העבירות הגבוהה שלו בשטח – ג'יפ בלע"ז. נער הייתי וגם זקנתי ונסעתי על ג'יפים לא מעטים ויכולת עבירה כל כך גבוהה כמעט ולא ראיתי. קודם כל, כדי להגיע בכלל לנסיעה של 4x4 תצטרכו לכוון את הכפתור ששוכן בסמוך לידית ההילוכים (האוטומטית, במקרה שלנו) למצב הזה. במקביל תוכלו להעביר אותו גם לנסיעה במצב 4x2 שמתאימה לשטחים קלים יותר. בקיצור, אחרי שהבאתם אותו למצב הזה, תוכלו לעשות איתו מה שאתם רוצים – שטח מסולע, דיונות, נחלים? הצחקתם אותו, הוא אוכל כל פיתיון (כמעט, כמובן). לחיצה על דוושת הגז בשטח תגלה לכם מי הוא באמת, הוא ישעט קדימה וימחץ מתחת לגלגליו כל תוואי שטח. במסלול שעשיתי, נסעו לצידי 2 מיצובישי פאג'רו והוא השאיר להם אבק – הן במהירות שלו והן בנסיעה בתוואי שטח מחורץ ומוצלב שהם לא הצליחו לצאת ממנו ללא שתחתיתם נחבטה בקרקע.
הסיבה שהוא נוהג כך, תרתי משמע (מעבר לנתונים היבשים שלו שנזכיר בפסקה הבאה) הם מרווח גחון של לא פחות מ-23.5 ס"מ, מגן פלדה בתחתית הרכב, זווית גישה מצויינת של 30 מעלות וזווית נטישה של 22 מעלות (מה שיכול להיות עקב האכילס שלו בנסיעות שטח).
ואם הזכרנו את הנתונים, הדימקס מגיע עם מנוע בנפח 2.5 ליטר טווין טורבו (טורבו כפול) שמפיקים מומנט של לא פחות מ-40.8 קג"מ כבר (תחזיקו חזק) ב-1,400 סל"ד. אלו יכולות חזקות מאוד שניתן למצוא ברכבי פרימיום.
ועם נתונים גדולים כאלו, הייתי בטוח שאסיים את הנסיעה המשולבת שכללה מאמץ גדול בשטח בבזבוז משווע של מיכל הדלק, אבל התברר שהוא שותה ליטר דלק בכל נסיעה של 8.7 קילומטר. הופעתי.
נעים להכיר – איסוזו דימקס.
מדובר ברכב לא שגרתי שחרדי ממוצע לא יעלה עליו מימיו, אבל בעידן של היום בו הציבור החרדי הולך וגדל בקצב מטורף ולראות חרדי נוהג במסחרית או בטנדר עבודה הפך להיות מחזה נפוץ למדי, כדי גם לכם להחכים גם בסיגמנט המכוניות הזה, שמכונה 'טנדר' בפי ההמון.
לפני הכול, תרימו את הראש ותזכרו מה הטנדר הכי נפוץ שראיתם בסביבה? בסבירות של מאה אחוז ניתן לומר שמדובר בטנדר של חברת איסוזו היפנית. בין אם זה רכב צבאי, משטרתי, של המשמר האזרחי או סתם של מתקין מזגנים או מוכר אבטיחים. האיסוזו דימקס נמצא כאן כבר לפחות 20 שנה, עם קופסא מאחור או בלי, אבל הוא נוכח וחזק.
המתחרות הישירות הן טויוטה היילקס, מיצובישי האמרוק, ופולקסווגן האמרוק. דודג' ראם ושברולט סילברדו הן מתחרות רחוקות בגלל גודלן ומגוון תכונות שונות, כמו גם העובדה שבשל ארכן הן נחשבות כבר כמשאיות קטנות.
טוב אז ניגש לעניינים. הדימקס הוא רכב שלא נועד למשוך תשומת לב חיצונית. האברך הפשוט מן השורה לא יחון אתכם אפילו עם מבט, אבל מי "שבעניינים" יראה שמדובר ברכב יפה, גבוה ומרשים. אורכו (בגרסת הקבינה הכפולה) ארוך מאוד ועומד על 5.29 מטר. כלפי חוץ זה לא נראה כך אבל בפועל הוא הרכב הארוך ביותר שנבחן כאן. רוחבו עומד על מטר ו-86 ס"מ.
רכב המבחן שלנו הוא הדימקס הסטנדטי שמגיע עם קבינה כפולה – כלומר, שתי שורות מושבים, מה שהופך אותו לרכב משפחתי רגיל. הכיסאות מלפנים נוחים כמו ברכב סטנדרטי אבל רחבים מהממוצע וכך גם מאחור, שם ניתן להושיב שלשה מבוגרים ללא שום בעיות.
מבפנים הוא מאובזר בנחמדות כשבלב הקונסולה המרכזית שלו עומד מסך מגע מאובזר היטב (מצלמת רוורס, בלוטות', וויז ועוד) ומתחתיו עכפתור עיגולי גדול, בולט וזוהר בחשיכה שנועד לשלוט על המיזוג ועוד כמה דברים. העיגול הנחמד הזה הופך את ההרגשה בפנים הדימקס משהיה ברכב עבודה משמים לרכב ספורטיבי וצעיר. כמה פשוט ככה גאוני.
בגדול, למרות שמדובר ברכב שעולה כרבע מיליון שקלים, תא הנוסעים והאבזור הטכנולוגי כאן לא עולים על אלו שנמצאים ברכב רגיל שנתון 2016. הסיבה לכך היא הכסף שהושקע דווקא ביכולות.
אז את היכולות נחלק לשלשה. הדימקס הוא כאמור, גם רכב משפחתי. אם מספר ילדיכם לא עולה על שלשה, תוכלו לנסוע בו כאילו מדובר בפרייווט. דא עקא שנוחות הנסיעה שלו בכביש רגיל גרועה לחלוטין. זה לא חיודש של הדימקס, כי כל ג'יפ אמיתי לא מתגלה כמחליק על הכביש, אבל כאן זה ממש בלט לי. לצד העובדה שהוא מתקשה לסחוב, המתלים שלו מכוילים עד הסוף, מה שאומר שהם קשוחים מאוד והנסיעה הופכת למטרד. ייתכן וזו גם העובדה שמדובר ברכב ששוקל 3 טון! מן הסתן מי שקונה רכב כזה לוקח זאת בחשבון כי חשובים לו שני הפרמטרים הבאים.
ההיבט השני הוא יכולת ההעמסה שעומדת על 980 ק"ג. ואל תחשבו שאם תקנו מיני וואן תוכלו להעמיס עליו כזה משקל, כיוון שהארגז הפתוח נותן לכם יכולות גדולות בהרבה של צורת העמסה עדיפה, מאשר זו שיקנה לכם רכב סגור. לצד המשקל הזה, הדימקס יכול לגרור (בוו המותקן מאחריו) משקל של 750 ק"ג.
ההיבט השלישי הוא כמובן העבירות הגבוהה שלו בשטח – ג'יפ בלע"ז. נער הייתי וגם זקנתי ונסעתי על ג'יפים לא מעטים ויכולת עבירה כל כך גבוהה כמעט ולא ראיתי. קודם כל, כדי להגיע בכלל לנסיעה של 4x4 תצטרכו לכוון את הכפתור ששוכן בסמוך לידית ההילוכים (האוטומטית, במקרה שלנו) למצב הזה. במקביל תוכלו להעביר אותו גם לנסיעה במצב 4x2 שמתאימה לשטחים קלים יותר. בקיצור, אחרי שהבאתם אותו למצב הזה, תוכלו לעשות איתו מה שאתם רוצים – שטח מסולע, דיונות, נחלים? הצחקתם אותו, הוא אוכל כל פיתיון (כמעט, כמובן). לחיצה על דוושת הגז בשטח תגלה לכם מי הוא באמת, הוא ישעט קדימה וימחץ מתחת לגלגליו כל תוואי שטח. במסלול שעשיתי, נסעו לצידי 2 מיצובישי פאג'רו והוא השאיר להם אבק – הן במהירות שלו והן בנסיעה בתוואי שטח מחורץ ומוצלב שהם לא הצליחו לצאת ממנו ללא שתחתיתם נחבטה בקרקע.
הסיבה שהוא נוהג כך, תרתי משמע (מעבר לנתונים היבשים שלו שנזכיר בפסקה הבאה) הם מרווח גחון של לא פחות מ-23.5 ס"מ, מגן פלדה בתחתית הרכב, זווית גישה מצויינת של 30 מעלות וזווית נטישה של 22 מעלות (מה שיכול להיות עקב האכילס שלו בנסיעות שטח).
ואם הזכרנו את הנתונים, הדימקס מגיע עם מנוע בנפח 2.5 ליטר טווין טורבו (טורבו כפול) שמפיקים מומנט של לא פחות מ-40.8 קג"מ כבר (תחזיקו חזק) ב-1,400 סל"ד. אלו יכולות חזקות מאוד שניתן למצוא ברכבי פרימיום.
ועם נתונים גדולים כאלו, הייתי בטוח שאסיים את הנסיעה המשולבת שכללה מאמץ גדול בשטח בבזבוז משווע של מיכל הדלק, אבל התברר שהוא שותה ליטר דלק בכל נסיעה של 8.7 קילומטר. הופעתי.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות