השופט הכריע: האם 'לייק' או שיתוף מהווה לשון הרע
פסק דין תקדימי ומנומק היטב מסביר מדוע סימון 'לייק' או שיתוף של סטטוס פוגעני ברשת חברתית אינו מהווה עבירה על חוק לשון הרע
- אלי שלזינגר
- ד' אב התשע"ו
לייק או שיתוף לסטטוס של אדם אחר מהווה לשון הרע? לראשונה, נידונה בבית משפט השאלה - האם סימון לייק או שיתוף של סטטוס ברשתות החברתיות, מהווה לשון הרע בהגדרתו בחוק כלפי הנפגע.
התשובה לכך היא לא, מאחר ואין במקרה זה כל פרסום – המתחייב מהוראות חוק איסור לשון הרע, על אף שעצם הלחיצה על לייק או שיתוף, מפיצה את הסטטוס הפוגעני לחברים נוספים ומרחיבה את מעגל התפוצה שלו.
מדובר בתביעה שהגיש מקומון ברמת גן כנגד שני נתבעים שלחצו על לייק לסטטוס פוגעני כנגד המקומון, ושיתפו סטטוס אחר שגם הוא פוגעני. בית המשפט ניתח את חוק איסור לשון הרע, וקבע שלאור החידושים הטכנולוגיים יש להתאימו למציאות המשתנה, והכלים שקיימים בו אינם בהכרח מתאימים לעולם האינטרנט המתפתח בכל רגע. בית המשפט גם התייחס למקרים הקשים (שיימינג או פגיעה בקטינים) – תוך קביעת מבחן הפגיעה החד משמעית.
המקרה בו דן השופט עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב עסק במקרה בו בשנת 2014 פרסם אדם בפייסבוק פרסומים שונים בגנות עיתון שבועי בשם "המקומון רמת גן גבעתיים". חברת נידיילי תקשורת שמוציאה לאור את העיתון תבעה שני אנשים שלחצו לייק ועשו שיתוף לפוסט, בסכום של 6,400,000 ש"ח. זאת, בטענה כי יצרו ופרסמו בזדון עשרות פרסומים משמיצים ומכפישים כנגד המקומון, המהווים בין היתר, עוולה לפי חוק איסור לשון הרע.
השופט בהערת אגב ציין, "תהיתי שדווקא גוף תקשורת, מי שחופש הביטוי נר לרגליו, והוא מי שמכונה "כלב השמירה על הדמוקרטיה", פועל לצמצמו באמצעות תביעה זו; אולם, תמיהה זו תישאר בגדר הרהור בלבד".
הצדדים הגיעו להסכמות כי הדיון יתמקד בשני פרסומים בלבד והנתבעים הודו כי שיתפו פרסום של דף קבוצת הפייסבוק "גבעתיים מחרימה את המקומון" בו הופיעה תמונת המקומון מושלך לפח אשפה לצד 4 שורות מלל כאשר כל אחת מהן נפתחת במילה "הזיבלון". כמו כן הודו כי סימנו לייק לסטטוס של קבוצת פייסבוק שפרסמה תמונת כלב עושה צרכיו על המקומון.
האם לייק או שיתוף מהווים פרסום? עצם פעולת הלחיצה על כפתור הלייק או השיתוף, המעבירה את הסטטוס לציבור נוסף של גולשים, הצליחו בתי המשפט להתמודד בעבר עם מה שכונה באופן כוללני וגורף "הפרסומים באינטרנט", כאשר בשנים הראשונות ראו את הפרסום באינטרנט כ"פרסום" לעניין הגדרת המונח בחוק איסור לשון הרע.
"נדמה שאין מנוס שלא להתעלם מהשינויים וההתפתחות הטכנולוגית" כתב השופט, "ולבחון את השאלה תוך קריאה מעמיקה של הוראות חוק איסור לשון הרע, ופרשנותו בהתאם למציאות המשתנה. מאז ומעולם נדרשו בתי-המשפט להתמודד עם פערים שנתהוו בין דברי-חוק והלכות של יום האתמול לבין תופעות החיים של יום המשפט. כאשר המשפט והחוק, לעולם משפט וחוק של-אתמול הם, והתקדמותם התקדמות איטית, זהירה ומחושבת היא. ואילו המציאות, זו משתנה והולכת כל העת, לעתים במהירות מסחררת".
"אמנם הסטטוס מופץ לחברים רבים, עשרות, אלפים, מאות אלפים ולעיתים אף למיליוני משתמשים, אולם אביו-מולידו, הוא כותב הסטטוס הראשון, יכול לשלוט בעניין מרכזי אחד – הוא יוכל להסיר את הסטטוס הראשון מהפייסבוק, והנה – כל הגרורות, כל השיתופים וכל הפרסומים שלאחריו, ייעלמו וזכרם יימחה מעל פני הרשת. יש לראות לחיצה על לייק כהסתכלות ממבט הציפור על הפרסום, במהירות הקריאה, מעין אמירה כללית של "אהבתי", "מצא חן בעיני הרעיון", "נחמד", "מצחיק", "מרגש" ולאו דווקא כהבעת תמיכה לכלל האמור בסטטוס הראשון. הא ותו לא".
השופט ציין כי באם תתקבל פרשנות כי הלייק או השיתוף מהווה עוולה בלשון הרע, "כי אז אנו מצמצמים או מגבילים את חופש הביטוי של היחיד, האדם המשתמש בפייסבוק". לסיכומו של עניין קבע, "אין לראות כמי שעשה לייק או שיתוף לסטטוס שלא הוא כתב והמהווה לשון הרע, כמי שפרסם לשון הרע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, בכפוף לחריג הפגיעה המשמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת, שגם לא מתקיים בענייננו", אמר השופט עודד מאור - ודחה את העתירה.
התשובה לכך היא לא, מאחר ואין במקרה זה כל פרסום – המתחייב מהוראות חוק איסור לשון הרע, על אף שעצם הלחיצה על לייק או שיתוף, מפיצה את הסטטוס הפוגעני לחברים נוספים ומרחיבה את מעגל התפוצה שלו.
מדובר בתביעה שהגיש מקומון ברמת גן כנגד שני נתבעים שלחצו על לייק לסטטוס פוגעני כנגד המקומון, ושיתפו סטטוס אחר שגם הוא פוגעני. בית המשפט ניתח את חוק איסור לשון הרע, וקבע שלאור החידושים הטכנולוגיים יש להתאימו למציאות המשתנה, והכלים שקיימים בו אינם בהכרח מתאימים לעולם האינטרנט המתפתח בכל רגע. בית המשפט גם התייחס למקרים הקשים (שיימינג או פגיעה בקטינים) – תוך קביעת מבחן הפגיעה החד משמעית.
המקרה בו דן השופט עודד מאור מבית משפט השלום בתל אביב עסק במקרה בו בשנת 2014 פרסם אדם בפייסבוק פרסומים שונים בגנות עיתון שבועי בשם "המקומון רמת גן גבעתיים". חברת נידיילי תקשורת שמוציאה לאור את העיתון תבעה שני אנשים שלחצו לייק ועשו שיתוף לפוסט, בסכום של 6,400,000 ש"ח. זאת, בטענה כי יצרו ופרסמו בזדון עשרות פרסומים משמיצים ומכפישים כנגד המקומון, המהווים בין היתר, עוולה לפי חוק איסור לשון הרע.
השופט בהערת אגב ציין, "תהיתי שדווקא גוף תקשורת, מי שחופש הביטוי נר לרגליו, והוא מי שמכונה "כלב השמירה על הדמוקרטיה", פועל לצמצמו באמצעות תביעה זו; אולם, תמיהה זו תישאר בגדר הרהור בלבד".
הצדדים הגיעו להסכמות כי הדיון יתמקד בשני פרסומים בלבד והנתבעים הודו כי שיתפו פרסום של דף קבוצת הפייסבוק "גבעתיים מחרימה את המקומון" בו הופיעה תמונת המקומון מושלך לפח אשפה לצד 4 שורות מלל כאשר כל אחת מהן נפתחת במילה "הזיבלון". כמו כן הודו כי סימנו לייק לסטטוס של קבוצת פייסבוק שפרסמה תמונת כלב עושה צרכיו על המקומון.
האם לייק או שיתוף מהווים פרסום? עצם פעולת הלחיצה על כפתור הלייק או השיתוף, המעבירה את הסטטוס לציבור נוסף של גולשים, הצליחו בתי המשפט להתמודד בעבר עם מה שכונה באופן כוללני וגורף "הפרסומים באינטרנט", כאשר בשנים הראשונות ראו את הפרסום באינטרנט כ"פרסום" לעניין הגדרת המונח בחוק איסור לשון הרע.
"נדמה שאין מנוס שלא להתעלם מהשינויים וההתפתחות הטכנולוגית" כתב השופט, "ולבחון את השאלה תוך קריאה מעמיקה של הוראות חוק איסור לשון הרע, ופרשנותו בהתאם למציאות המשתנה. מאז ומעולם נדרשו בתי-המשפט להתמודד עם פערים שנתהוו בין דברי-חוק והלכות של יום האתמול לבין תופעות החיים של יום המשפט. כאשר המשפט והחוק, לעולם משפט וחוק של-אתמול הם, והתקדמותם התקדמות איטית, זהירה ומחושבת היא. ואילו המציאות, זו משתנה והולכת כל העת, לעתים במהירות מסחררת".
"אמנם הסטטוס מופץ לחברים רבים, עשרות, אלפים, מאות אלפים ולעיתים אף למיליוני משתמשים, אולם אביו-מולידו, הוא כותב הסטטוס הראשון, יכול לשלוט בעניין מרכזי אחד – הוא יוכל להסיר את הסטטוס הראשון מהפייסבוק, והנה – כל הגרורות, כל השיתופים וכל הפרסומים שלאחריו, ייעלמו וזכרם יימחה מעל פני הרשת. יש לראות לחיצה על לייק כהסתכלות ממבט הציפור על הפרסום, במהירות הקריאה, מעין אמירה כללית של "אהבתי", "מצא חן בעיני הרעיון", "נחמד", "מצחיק", "מרגש" ולאו דווקא כהבעת תמיכה לכלל האמור בסטטוס הראשון. הא ותו לא".
השופט ציין כי באם תתקבל פרשנות כי הלייק או השיתוף מהווה עוולה בלשון הרע, "כי אז אנו מצמצמים או מגבילים את חופש הביטוי של היחיד, האדם המשתמש בפייסבוק". לסיכומו של עניין קבע, "אין לראות כמי שעשה לייק או שיתוף לסטטוס שלא הוא כתב והמהווה לשון הרע, כמי שפרסם לשון הרע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע, בכפוף לחריג הפגיעה המשמעותית, חד משמעית ובלתי מוצדקת, שגם לא מתקיים בענייננו", אמר השופט עודד מאור - ודחה את העתירה.
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות