י"ט סיון התשפ"ד
25.06.2024

לפיד, להם אתה לא דואג? גם במוסדות החרד"לים אין ליבה

בדיקת 'בחדרי חרדים': יותר ויותר מוסדות מהזרם החרד"לי בוחרים לוותר על לימודי הליבה או חלקם • אחד המנהלים ל'בחדרי': "נוותר על תקציב ולא נעלה אחוזי ליבה" • הגאון רבי אריה שטרן: "אני ממליץ כן ללמוד אנגלית, היא שפה חשובה"

צילומי אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90
צילומי אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

קול הזעקה החילוני על חוק לימודי הליבה התמקד במגזר החרדי, אך בבדיקה מעמיקה מתברר כי גם במגזר 'הביתי' של שר החינוך נפתלי בנט, יש מספר לא מועט בעליל של בתי ספר המכנים עצמם "תלמודי תורה", ואינם מלמדים לימודי ליבה מלאים.

למען ההגינות נציין כי ברוב המגזר הדתי לאומי הילדים לומדים לימודי ליבה מלאים. הטרנד החדש צומח דווקא בקרב הקבוצה המכונה בעגה הפנים מגזרית חרד"לים - חרדים לאומיים, והוא מורכב בעיקר ממשפחות סרוגות שהגברים שבהן עושים צבא, אך מצד שני 'יותר מידי לימודי ליבה' זה לא בשבילם והם רואים בלימוד תורה את האידיאל העיקרי.

מדובר בעשרות מוסדות חינוך ברחבי הארץ, חלקם מובלים על ידי בוגרי ישיבת "הר המור" בירושלים, הנחשבת ישיבת הדגל של האגף השמרן בחברה הדתית-לאומית, הנחשב לזרם מרכזי.

כדי להכיר את הנושא מקרוב, פנינו למנהל תלמוד 'הדר יוסף' בישוב עלי, הרב שי בן שלום, אשר מספק לנו הצצה לאותם מוסדות עם לימודי ליבה חלקיים. בתלמוד תורה שבניהולו מתחנכים 300 תלמידים והוא מוגדר במשרד החינוך כמוסד "מוכר שאינו רשמי" (מוכש"ר), ובאופן מעשי לומדים בו רק שבעים וחמישה אחוזים ממקצועות הסף אותם דורש משרד החינוך, 75% ליבה.

לדברי בן שלום, "אצלנו לא לומדים אנגלית. אחרי הצהריים מי שרוצה יכול לבוא ללמוד מחוץ למוסדות בחוג חיצוני שהקמנו, זה לא מחייב את כל התלמידים, לא מופיע בתעודה ולא עולה לדיון באסיפת הורים.

"בחוג לאנגלית משתתפים 30 אחוז מהתלמידים והוא מתחיל רק מכיתה ה'. בגלל שיש הורים שמאוד מתנגדים לכך ומצהירים כי אם יהיו לימודי אנגלית הם יעבירו את ילדיהם למוסד אחר, אנחנו לא מכניסים אנגלית לכיתות". עם זאת הוא מבהיר כי ב'הדר יוסף' לומדים חשבון, מדעים ועברית לפי הוראות משרד החינוך, ובנוסף לומדים גם התעמלות, נגרות וחקלאות בשיעורים של שעה בשבוע.

• למה ההורים מתנגדים כל כך ללימוד אנגלית?

"יש מכתב של רבני ירושלים מלפני מאה שנה שתלמודי תורה לא ילמדו אנגלית כי זו תרבות זרה. אנגלית מכניסה תרבות זרה, ואנחנו חושבים שבגיל הזה הילד צריך להתמלא בתורה. אנגלית זה כמו לדעת איך להקליד על מחשב - כשיצטרך את זה... זה לא כל כך משמעותי ואפשר ללמוד גם אחרי סיום היסודי".

הרב רקובר: "אנחנו מחנכים להיות תלמידי ישיבות"
מי ששולל את דבריו של בן שלום מכל וכל הוא הרב הראשי של ירושלים הרב אריה שטרן, שאומר כי "היה חרם ב'ישוב הישן' שלא ללמוד אנגלית כי מדובר בתרבות זרה. אפילו בישיבה לצעירים של 'מרכז הרב' ראינו שהרב צבי יהודה קוק לא רצה שילמדו אנגלית, מכיוון שחשש מהחרמות של רבני ירושלים, ודרש שילמדו אנגלית אך ורק מחוץ לישיבה". עם זאת, הרב שטרן מתייחס לחרם החרדי על האנגלית היום ומבטל אותו - "גברה הדעה שהיום אנחנו לא נמצאים תחת השפעת החרמות, וירושלים היא כבר עיר הרבה יותר גדולה מתקופת היישוב הישן, ולכן אנחנו לא נמצאים תחת החשש הזה".

דוגמה נוספת של מוסד דתי לאומי בו דווקא כן לומדים אנגלית – אך באופן חלקי בלבד, הוא תלמוד תורה 'מוריה' באלעד, מוסד עם 600 תלמידים מהמגזר הדתי לאומי, שבאופן רשמי לומדים בו רק 75 אחוזים ממקצועות הליבה וגם הוא נחשב מוסד "מוכר שאינו רשמי". לדברי המנהל הרב יששכר רקובר, "אנחנו לא מכוונים לכל הציבור הדתי לאומי. אנחנו מכוונים לציבור שמבין שהתורה זה מרכז החיים. אנחנו לא אומרים שכל אחד צריך להיות אחר כך בחור ישיבה, אבל אנחנו חושבים שבגיל צעיר ביסודי צריך שיהיו כמה שיותר סביב לימוד התורה".

בבדיקה קצת יותר מפורטת ב'מוריה', עולה כי רק בכיתה ה' מתחילים ללמוד אנגלית במינון מצומצם של שלוש שעות בשבוע, לעומת לימודי חשבון במשך ארבע שעות בשבוע ושעתיים שבועיות בלבד של לימודי עברית. "את שאר המקצועות לא לומדים בכלל. לא מלמדים טבע, גיאוגרפיה ומדעים", אומר המנהל רקובר.

• איך הורים מוכנים לשלוח את ילדיהם למוסד ללא לימודי ליבה מלאים?

רקובר מסביר: "יש בעיר מגוון בתי ספר, יש ממלכתי דתי ששם לומדים לימודי ליבה מלאים. הורה שרוצה תלמוד תורה יודע שהוא בא למקום שהעיקר בו זה לימוד התורה. ההיגיון שעומד מאחורי המערכת שלומדים כל הזמן תורה, חוץ מהבסיס של מקצועות החול שחייבים אותו בשביל מי שרוצה להתקבל לאחר הלימוד לישיבה תיכונית עם בגרויות - שתהיה לו את האופציה ולא ירגיש תקוע. יש לו חשבון וקצת אנגלית וכך הוא יכול להתקדם לאן שירצה. הדרך שלנו זה ללמד את התלמידים שיהיו כמה שיותר תלמידי ישיבות".


ביצהר מצהירים: "הליבה שלנו זה לימודי הקודש"
גם הרב יהודה ליבמן, מנהל תלמוד תורה בו מתחנכים כ-200 תלמידים בהתנחלות יצהר, מסתפק רק ב-55% לימודי ליבה, כאשר המוסד שלו מוגדר כמוסד פטור – כמו אותם מוסדות הנהנים מהחוק אותו העבירו החרדים עם בנט השבוע. "לימודי הליבה שלנו זה לימודי הקודש. אנחנו קוראים ליבה לתנ"ך ולמשנה. מקצועות החול שאנו לומדים הם ארבע שעות שבועיות של חשבון, ושעה שבועית של טבע ואנגלית", הוא מספר.

• מה הסיבה שלא לומדים יותר אנגלית?

"מי שרוצה יותר לומד בפרטי, אנחנו בתלמוד תורה לא מקדישים לזה יותר מזה. יש הורים מסוימים שרוצים יותר, אז הם מלמדים את הילדים שלהם בחוגים בנפרד".

• למה אתם לא לומדים יותר לימודי ליבה?

"כי 50 אחוז מהבוגרים שלנו הולכים לישיבות תיכוניות שעושים בהן בגרות, אז הייתה דרישה מההורים שיתאימו את הלימודים, קיבלנו את זה בהסכמה, בחשבון מגיעים אצלנו לרמה טובה, באנגלית פחות והם צריכים להוסיף".

• אם היו מאיימים עליכם בקיצוץ תקציבי באם לא תעלה את אחוז לימודי הליבה, מה היית עושה?

"היינו מוותרים על התקציב", הוא עונה ללא היסוס.

רבה של ירושלים: "אנגלית שפה חשובה"
לעומתם, הרב שטרן מתנגד - "דעתי שיש לקיים את לימודי הליבה בכל המוסדות, ביסודי ובתיכון, אבל בשני תנאים. א. שלימודי הליבה לא יכללו לימודים של דברים אסורים כמו אבולוציה ונושאי אישות, ב. לשמור על פרופורציה. לדעת שלימודי הליבה הם חשובים, אבל הם תפלים לנושא העיקרי שהוא לימוד התורה. אם יודעים לשמור על הפרופורציות כמו שצריך מובטחת הצלחה גדולה".

הרב שטרן גם מספר מה הוא עצמו למד בילדותו: "אני בעצמי למדתי במסגרת כזו (בישיבה התיכונית 'הישוב החדש' בתל אביב ע.ו) לימוד התורה היה ברמה גבוהה, אבל יחד עם זה למדו ברצינות גם את לימודי החול ושמרו על פרופורציות. לא למדו יותר משעתיים שלוש לימודי חול, כאשר רוב היום היה מוקדש ללימוד קודש ישיבתיים. לפעמים רואים בישיבות תיכוניות שנסחפים להפוך את לימודי החול לדבר עיקרי, וגורמים לכך שלימוד התורה יורד ופחות נחשב, זה מצער ולכן יש כאלה שלא רוצים ללמוד בכלל את מקצועות הליבה".

בזרם החרד"לי ישנן כיום אלפי משפחות, המפוזרות בכל רחבי הארץ ולהן עשרות מוסדות. מפלגת "יחד" של אלי ישי, שקיבלה בבחירות האחרונות למעלה מ-130 אלף קולות, נתמכה על ידי אותה קבוצה. מי שמנהיג את הזרם הזה הוא הרב צבי טאו, העומד בראש ישיבת "הר המור" ונחשב קיצוני בדעותיו.

"יש כאלו שאומרים שבתורה אפשר למצוא את כל המקצועות", אומר רבה של ירושלים הרב שטרן, "ואני לא חולק על כך, אבל כדי להגיע לזה צריך להיות גדול בישראל ברמה הכי גבוהה. אנשים רגילים צריכים את הלימוד בצורה מעשית".

• ומה עם אנגלית?

הרב נחרץ: "אני ממליץ כן ללמוד לימודי אנגלית, היא שפה חשובה ויש דברים שאי אפשר ללמוד ללא אנגלית".
אנגלית ליבה הרב שטרן חרדלים לימודים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד