סירב להעלות עיוורת למונית - ונקנס ב-10 אלף שקל
באמצע יום גשום ביקשה אורה דרשן, אישה עיוורת, לעלות יחד עם כלב הנחייה שלה למונית. אלא שהנהג סירב וכעת הוא משלם על כך ביוקר לאחר שבית המשפט הורה לו לפצות את האישה ב-10 אלף שקל
- בחדרי חרדים
- י' אב התשע"ו
- 7 תגובות
אילוסטרציה (משה שי, פלאש 90)
אורה דרשן ביקשה להזמין מונית ביום גשום, אך הנהג שהגיע למקום סירב לתת לה השירות מאחר וחשש למצב רכבו החדש באם ייכנס אליו כלב הנחייה שלה. בעקבות תביעה שהגישה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשמה, ביהמ"ש השלום בירושלים קבע כי נהג המונית ישלם לה פיצויים בסך 10 אלף שקל.
על פי התביעה, שנוהלה על ידי עו"ד גילת בן-זקן (זיוי) מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, סירובו של הנהג להעלות את הנוסעת העיוורת לרכב מהווה הפלייה פסולה במתן שירות ציבורי, המנוגדת להוראות החוק. חוק השוויון קובע באופן מפורש את זכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים, וכן את החובה במתן מענה הולם לצרכיהם המיוחדים באופן שיאפשר להם לחיות את חייהם בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתם.
חוק השוויון קובע כי תהא זו הפלייה פסולה למנוע גישה מאדם עם מוגבלות למקום ציבורי או לחלק ממנו, או למנוע שירות מאדם עם מוגבלות, או לסרב לספק מוצר לאדם עם מוגבלות, או למנוע ממנו שימוש או הנאה משירות ציבורי. בית המשפט רשאי לפסוק לטובת אותו אדם עם מוגבלות פיצויים גם ללא הוכחת נזק. חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה קובע, בין היתר, כי לא תוגבל זכותו של עיוור להיכנס למקום ציבורי ולהשתמש בכל מתקן המצוי בו, ולא תוגבל זכותו להשתמש בתחבורה ציבורית, בשל היותו מלווה בכלב נחייה.
כלבי נחייה מהווים תחליף לאובדן מאור עיניו של האדם העיוור, ומשמשים לו כזוג עיניים רואות. התנהגותו של הנתבע מרוקנת מתוכן את תכליתו ומטרתו של חוק השוויון לאפשר לאדם עם מוגבלות להשתמש בתחבורה הציבורית ככל אדם. יתרה מזאת, ישנם מצבים בהם המונית היא הדרך היחידה של אדם עם מוגבלות להתנייד ולהגיע ממקום למקום. שלילת זכות זו פוגעת קשות בחירות התנועה של התובעת ובזכותה לכבוד ולשוויון.
בפסיקתו, קיבל ביהמ"ש את עמדת הנציבות, וקבע כי הנתבע הפר את הוראות חוק השוויון בכך שלא הסכים לתת שירות לגב' דרשן בשל מוגבלותה ובשל כלב הנחייה שנלווה אליה. עקב זאת, ביהמ"ש פסק פיצוי בסך 10 אלף ש"ח לטובתה ודרש מהנתבע לשלם את הוצאות המשפט. בקביעת גובה הפיצוי התחשב בית המשפט בהתנצלותו של הנתבע סמוך לאחר האירוע.
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה במאבק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכלל ולמיגור התופעה הפסולה של הפלייתם של עיוורים המלווים בכלב נחיה בפרט. על כל נותן שירות לציבור, מוטלת אחריות לספק שירות גם לאנשים עם מוגבלות. בהחלטת בית המשפט יש כדי להעביר מסר חד וברור לנותני שירות ציבורי כי אין למנוע מאנשים עם מוגבלות קבלת שירות ציבורי, וכי אנשים עם מוגבלות זכאים להשתמש בתחבורה ציבורית, ולהגיע ממקום למקום בכל תנאי מזג אוויר, ולהשתלב בחברה ולשמור על שגרת חיים ככל אדם. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמשיך לפעול למיגור תופעות מעין אלו של הפליה".
על פי התביעה, שנוהלה על ידי עו"ד גילת בן-זקן (זיוי) מנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, סירובו של הנהג להעלות את הנוסעת העיוורת לרכב מהווה הפלייה פסולה במתן שירות ציבורי, המנוגדת להוראות החוק. חוק השוויון קובע באופן מפורש את זכותם הבסיסית של אנשים עם מוגבלות להשתתף באופן שוויוני ופעיל בכל תחומי החיים, וכן את החובה במתן מענה הולם לצרכיהם המיוחדים באופן שיאפשר להם לחיות את חייהם בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתם.
חוק השוויון קובע כי תהא זו הפלייה פסולה למנוע גישה מאדם עם מוגבלות למקום ציבורי או לחלק ממנו, או למנוע שירות מאדם עם מוגבלות, או לסרב לספק מוצר לאדם עם מוגבלות, או למנוע ממנו שימוש או הנאה משירות ציבורי. בית המשפט רשאי לפסוק לטובת אותו אדם עם מוגבלות פיצויים גם ללא הוכחת נזק. חוק איסור הפליית עיוורים המלווים בכלבי נחייה קובע, בין היתר, כי לא תוגבל זכותו של עיוור להיכנס למקום ציבורי ולהשתמש בכל מתקן המצוי בו, ולא תוגבל זכותו להשתמש בתחבורה ציבורית, בשל היותו מלווה בכלב נחייה.
כלבי נחייה מהווים תחליף לאובדן מאור עיניו של האדם העיוור, ומשמשים לו כזוג עיניים רואות. התנהגותו של הנתבע מרוקנת מתוכן את תכליתו ומטרתו של חוק השוויון לאפשר לאדם עם מוגבלות להשתמש בתחבורה הציבורית ככל אדם. יתרה מזאת, ישנם מצבים בהם המונית היא הדרך היחידה של אדם עם מוגבלות להתנייד ולהגיע ממקום למקום. שלילת זכות זו פוגעת קשות בחירות התנועה של התובעת ובזכותה לכבוד ולשוויון.
בפסיקתו, קיבל ביהמ"ש את עמדת הנציבות, וקבע כי הנתבע הפר את הוראות חוק השוויון בכך שלא הסכים לתת שירות לגב' דרשן בשל מוגבלותה ובשל כלב הנחייה שנלווה אליה. עקב זאת, ביהמ"ש פסק פיצוי בסך 10 אלף ש"ח לטובתה ודרש מהנתבע לשלם את הוצאות המשפט. בקביעת גובה הפיצוי התחשב בית המשפט בהתנצלותו של הנתבע סמוך לאחר האירוע.
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות: "פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה במאבק לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בכלל ולמיגור התופעה הפסולה של הפלייתם של עיוורים המלווים בכלב נחיה בפרט. על כל נותן שירות לציבור, מוטלת אחריות לספק שירות גם לאנשים עם מוגבלות. בהחלטת בית המשפט יש כדי להעביר מסר חד וברור לנותני שירות ציבורי כי אין למנוע מאנשים עם מוגבלות קבלת שירות ציבורי, וכי אנשים עם מוגבלות זכאים להשתמש בתחבורה ציבורית, ולהגיע ממקום למקום בכל תנאי מזג אוויר, ולהשתלב בחברה ולשמור על שגרת חיים ככל אדם. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות תמשיך לפעול למיגור תופעות מעין אלו של הפליה".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות