רק בגלל נוכחות חרדית, הזכאות למגזר החרדי במשרד הממשלתי: 12 אחוזים
הנה ההוכחה למה צריך חרדי בתפקיד רשמי במשרדי ממשלה • אבי בלום מציג שורת הישגים ארוכה ונדירה לציבור החרדי ב... משרד המדע • וגם, איך התגלה לחרדים הסיבוב שעשו עליהם נערי האוצר, בהוצאת הכספים המיועדים מספר התקציב
צילום: לע"מ
בלשכת ראש הממשלה נכרתה בסופ"ש האחרון ברית האחים החדשה. כמו בסיבוב הקודם ניסה ראש-הממשלה לפורר את הברית של האח בנט, ונחל את אותו כישלון. רק שהפעם, האחים החדשים של הבית היהודי, היו בכלל החרדים. איילת שקד בירושלים ובנט בשלט רחוק מחו"ל, לצד דרעי וליצמן בבירה וגפני בשלט רחוק מבני ברק, גילו בתדהמה ברגע האחרון שהכספים הקואליציוניים נותרו מחוץ למסגרת התקציב. נתניהו, שגלגל את המשגה המכוון לפתחו של כחלון, עוד ניסה כדרכו להפריד בין החרדים לסרוגים והופתע לקבל תשובה אחידה, בדיוק כמו בפעם הקודמת.
סיפורי המצור וההבקעה, עזיבת מליאת הממשלה והחזרה לפנות בוקר כדי להצביע בעד התקציב, מעניינים פחות מהשאלה הקיומית, מי היה 'הראשון שזיהה'. בניגוד למריבות הקרדיטים המוכרות לנו בתוך המגזר, במקרה הזה מסתבר שהחברים יודעים לפרגן. כמה מעורבים חרדים מספרים שהיה זה טל גן צבי, ראש המטה של נפתלי בנט והממונה הבלתי רשמי על הקשר עם החרדים, שאיתר את הפרצות בגדר. כאשר קול אורלוגין קרא חצות והשרים רק רצו להצביע בעד התקציב ולחזור הביתה בשלום, גילה גן צבי לתדהמתו כי הכספים הקואליציוניים של הבית היהודי ושל החרדים כאחד לא נכללים בבסיס התקציב.
הסעיף המקומם מכולם היה זה של הישיבות, שם הוגש תעתיק זהה לתקציב לפיד מ-2014 בסך 450 מיליוני שקלים, כאילו הבוחר לא אמר את דברו בבחירות האחרונות. מדובר כמובן בתקציב האחרון של שר האוצר לפיד, כאשר את התוספת הקואליציונית בסך 525 מיליוני שקלים ביקשו באוצר להעלים. נערי האוצר שבגרו כבר מזמן, ניסו לגמגם ולהסביר כי את התוספת שלא הוכללה בבסיס התקציב הם יעבירו מאוחר יותר בכנסת, אולם גם החרדים וגם הסרוגים הבינו מיד מה עומד מאחורי ההצהרה התמימה. מה שלא נכלל בבסיס הופך אוטומטית לסחיטה, כאשר על כל העברה עתידית של שקל תצא התקשורת במחולות ובכותרות ראשיות מסיתות.
בהיעדרו של הבוס נפתלי בנט ששהה בחו"ל, ניהל גן צבי את המגעים מטעם הבית היהודי לצד איילת שקד. ביחד עם החרדים הם נכנסו לראש-הממשלה והבהירו ש'היה לא תהיה'. במבחן התוצאה הם יצאו מהקרב הזה עם ציון 'עובר'. תעודת הצטיינות הם לא יקבלו לנוכח העובדה שהאוצר הצליח להשאיר חלק מהכסף הקואליציוני מחוץ לבסיס התקציב. מיותר לדבר על תקציבים תוספתיים כמו תגבור לימודי יהדות, תמרוץ, טיפוח והכפלת תקצוב המשמשים בקודש, היות שגם בסעיף החשוב מכל – תקציב הישיבות, המלאכה לא הושלמה. כבר כעת ברור כי לתקציב הישיבות שאושר בבסיס יידרשו תוספות, לנוכח העובדה שכבר בתקציב 2016 נדרשו שתי פעימות נוספות שהועברו רק אחרי לחץ פיזי מתון של גפני בוועדת הכספים. כשהתוספות יידרשו בהמשך הדרך, כולנו נחטוף בתקשורת. החושך כבר נראה, בקצה החופשה.הזנה תקציבית
מיותר לשאול מדוע נזקקו חברי הכנסת והשרים לסיוע חיצוני, כדי לגלות את הבור התקציבי. לשרים שנלחמים על תקציבי משרדיהם, יש די והותר משברים וסעיפים לטפל בהם, ומה שנדרש באותם רגעים זהו סיוע מקצועי מבית ומחוץ של פקידים מקצועיים אך אוהדים שיודעים לקרוא מספרים ולזהות פערים.
על רקע יוזמות דרעי וגפני להכרה בתואר תורני והמחויבות הקואליציונית להעברת חוק העדפה מתקנת, נכתב כאן ארוכות בשבועות האחרונים על הצורך החיוני באימוץ המודל הדתי-לאומי. גם השבוע הזה הוכיח לכולנו שצו השעה הוא מינוי כמה שיותר פקידים למנגנון הממשלתי וביצור המעמד החרדי מתוך משרדי הממשלה. השרים יכולים להתמקח ולהתנגח על תקציבים, לכופף ידיים במו"מ הקואליציוני ובדיוני התקציב, ולבסוף מי שיקבע יהיה הפקיד שמנסח את התקנה התקציבית, והיועץ המשפטי שצריך לאשר את עמידתה בכללי המינהל התקין.
מאז שהדברים פורסמו, הדוגמאות לא מפסיקות לזרום ולהוכיח שזוהי בדיוק הנקודה עליה יש להניח את האצבע. מסתבר כי שמוליק ליטוב, שנבחר במכרז לתפקיד בכיר במשרד הפריפריה ועושה חיל, אינו היחיד. מלבדו, יש עוד כמה פקידים במנגנון, מעטים שעושים רבות. הנה לכם סיפור ששווה לקרוא.
תחת שרביטו של יו"ר ועדת המדע, הטכנולוגיה, והחלל כמובן, ח"כ מקלב, התכנסה לאחרונה צמרת משרד המדע עם השר הממונה אקוניס כדי להציג את הפעילות החציונית של המשרד ולדון, בין השאר, בהתמודדות עם ההשלכות של תנועת החרם נגד ישראל. אקוניס סקר את שיתופי הפעולה שהועצמו, את ההתקשרויות ששודרגו, המיזמים הבינלאומיים שהושקו ומסקנתו הייתה: "אולי יש כמה ארגונים ניאו פאשיסטיים שמקבלים סיקור בלתי פוסק בתקשורת, אבל המסקנה שלי היא שאין חרם על ישראל".
בישיבות מהסוג הזה נוהגים מנכ"לי המשרדים לדבר אל קובעי המדיניות האמיתיים - הלוא הם כמובן, הרפרנטים של האוצר - מעל לראשם של חברי הכנסת. מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן, התבונן בעיניו של יו"ר הוועדה וכיוון לאוזניו של הרפרנט מטעם האוצר, כשהציע להתמקד בתוספות תקציביות לפרויקטים בגבולות המדינה ולא מחוצה לה.
האמירה הזאת הייתה הרמה להנחתה, או אם תרצו לנחיתה מהחלל, עבור יו"ר הוועדה הממלכתי-חרדי, שביקש מהיועץ החרדי של משרד המדע, צ'אלמער גאה שספרו של ולדר נכתב בדמות אנשים כמותו, לומר כמה מילים.
היועץ החרדי במשרד המדע הוא חרדי מאנ"ש שיושב שנים במשבצת הנכונה ולמד להפוך תבחינים מפלים לקריטריונים שוויוניים. חרדים מהסוג הזה שיושבים בצמתים הנכונים יודעים להוכיח גם למשפטנים מומחים, שחרדים עם השכלה תורנית יכולים להעביר להם קורס בפקולטה לשוויון מגזרי. כמה חבל ששופט העליון המנוח מישאל חשין, שמנע בזמנו את מפעל ההזנה מילדי ביתר עילית, לא נהג כמו קרוב המשפחה שיושב במשרד המדע. ברוח הסיומת של דברי השר, פתח היועץ החרדי ואמר: "גם בישראל אין חרם. במשרד המדע אין חרם על המגזר החרדי. הם לא 'הולכים לקראת', אלא רואים במגזר חלק בלתי נפרד מכל מיזמי המשרד של מדע וקהילה".
כראוי לממלכתיות שאופפת לאחרונה את דגל התורה, מקלב נמנע מלחשוף במהלך הדיון בוועדת המדע את הנתונים המגזריים שהובילו למסקנה המחמיאה. כבר לימדונו חז"ל כי אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, ועין רעה של גורמים אנטי חרדים, על אחת כמה וכמה. די היה רק במנת הפרגון הגדושה שאורי שפך על אופיר כדי להבין שמקלב מרוצה, בלשון המעטה.
הנתונים שנחשפים כאן בפרסום ראשון מלמדים שיש לכך סיבה. אם להסתמך על המודל שממומש במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל – ניתן לקבוע ולומר שמה שחשוב, בעיקר, זה לא להיות אסטרונאוט. כסף לא נופל עם אבק כוכבים מהשמיים. כדי לבנות קריטריונים נכונים צריך להזיע במכרות. כך עשו נציגי הציבור הדתי לאומי בעשור האחרון, וכך נעשה בשנים האחרונות במשרד המדע - וביתר שאת בהובלת השר הנוכחי אקוניס - עם תוצאות מוכחות. והנה מתברר כי במקום לדבר על מה שאין לנו ויש לאחרים, אפשר פשוט לקום ולעשות. לא לחינם מרגישים הרפרנטים התקציביים של משרד המדע בבית בכל הוועדות שמחזיקה דגל התורה. לא רק במדע של מקלב, אלא גם בכספים של גפני שוועדתו היא מבצרו.כשאורי מקלב ביקש לקבל את ועדת המדע והחלל ותלה זאת בכך שמדובר בוועדה סטטוטורית, הבדיחות על האסטרונאוט החרדי הראשון – הגיעו עד לכאן. חלפה תקופה ומתברר שמקלב זיהה נכון מה אפשר להשיג בעבודה נכונה ובשיתוף פעולה בין יו"ר ועדה משלנו לשר אוהד – שמגובים בפקידות מקצועית ומשפטית כאחת שבאה כדי לתקן ולא לקלקל.
במסגרת המיזמים השונים שיצאו בשנים האחרונות מטעם אגף מדע וקהילה במשרד המדע, עוגנו משפטית לראשונה במסמכי 'הקולות הקוראים' זכויות המגזר החרדי בהתאם לגודלו באוכלוסייה. בכל פרויקט של המשרד מגדירה הלשכה המשפטית מראש את זכאותו של כל מגזר בחלוקת העוגה: כ-66 אחוזים למגזר הכללי, כ-24 אחוזים למגזר הלא יהודי וכ-12 אחוזים למגזר החרדי - תקדים כדוגמתו לא נראה בשום משרד אחר.
המגמה המבורכת הזו באה לידי ביטוי גם במסגרת המכרזים שהמשרד מוציא לחברות ספקיות לקיום פעילויות המשרד בקרב הרשויות המקומיות. במסלול המדובר, נקבעים תנאי סף ואמות מידה המותאמים גם למגזר החרדי עם דרישת ניסיון במגזר - מה שמאפשר לחרדים להתמודד וגם לזכות. השר קבע את המדיניות ויו"ר הוועדה נתן את הגיבוי, אך כל זה לא היה מתרחש ללא נוכחות חרדית בצמוד לשדרה המקצועית של המשרד, באותו מודל סרוג, עליו נכתב כאן בשבועות האחרונים.
הסיבה לעיגון הלא מובן מאליו של זכויות החרדים במשרד היא פשוטה. מבין משרדי הממשלה, משרד המדע היה הראשון שהשכיל להיעזר בייעוץ מקצועי רציף - לא על הקהילה החרדית, אלא מתוכה. השותפות המלאה הזו ניכרה לכל אורך הדרך, החל משלבי התכנון והרעיונות של המשרד ועד להוצאתן לפועל של היוזמות השונות, זאת כדי לבחון את היתכנותם של המיזמים גם למגזר החרדי, הן ברמת תנאי הסף ואמות המידה השונות, והן ברמת התאמתם לאופיו ורגישותו של המגזר החרדי. את המשנה המדעית הזאת, הגדיר היטב המנכ"ל פרץ וזאן בטקס שהתקיים לאחרונה במכון 'לומדה' שם הסביר כי תפקיד המשרד הוא "להנגיש" ולא "לחנך", להיות "קשובים" ולא "פטרונים". תנו לנו עוד כמה מנכ"לים כאלו במשרדים נוספים, ואנחנו מסודרים.
החיבור בין ילד חרדי לתקציב מדעי, אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך לא מפתיע את מי שהשתתף בכנס השקת 'סל מדע' של משרד המדע. נראו שם ראשי הרשויות החרדיות, זייברט מבני ברק ורובינשטיין מביתר עילית לצד רוזנטל מקריית יערים וגרשי מעמנואל, ישובים סביב שולחן הכבוד עם גיבוי מאסיבי ביציע של כל הנציגות המקצועית של הישובים החרדיים.
מי שמכיר את הלו"ז של ראשי הערים, שמגיעים ברובם לקדנציה בודדת, יודע שהם לא מגיעים 'לעשות כבוד' בלי תמורה, שמופקדת בחשבון העירוני השוטף. ואכן, השבוע חלף לו המועד האחרון להגשת בקשות לתמיכות של 'סל מדע', ושלא במפתיע כל הרשויות החרדיות הגישו בקשות – בידיעה ברורה שאחרי הבקשה, תהיה להם סיבה לומר תודה.במסגרת פינתנו 'הורים חרדים דעו את זכויותיכם', זה המקום לגלות כי ב'סל המדע' מתוקצבים חוגי מחשוב וקייטנות מתמטיקה שיועברו גם על ידי מדריכים בעלי תעודת הוראה של 'מורה מוסמך בכיר', המוכרת במערכת החינוך החרדית ללא הזדקקות לבעלי תואר אקדמי.
לימודי אנגלית יוכרו לצורך מבחני התמיכה, כסעיף בסל המדע – אך ורק במגזר החרדי והלא יהודי. בהתאם לתוכנית שאושרה, וכדי שלא להיקלע לזירת הקרבות העקובה מדיו של לימודי היסוד, יועברו הקורסים במסגרת המתנ"סים העירוניים ומסגרות חוץ בית ספריות. מסתבר שכאשר עובדים נכון, בשיתוף פעולה ולא בכפייה, אפשר ללמוד 'חרדית' ולדבר 'אנגלית'.
ליישום המקורי הזה, קדם תהליך שנעשה בזכות מעל לשולחן, ולא בחסד מתחת לשולחן – כפי שהורגלנו במשרדים אחרים במשך עשרות שנים. עוד בשלבי התכנון של הסל גובש שולחן עגול של הצוותים המקצועיים מטעם המשרד ונציגות הרשויות החרדיות. המסקנות שגובשו, הוגשו והוכרו על ידי הלשכה המשפטית במשרד. בלי קיצורי דרך שחביבים כל כך על מאכערים ועסקנים – הושגה התוצאה הרשמית שמכריזה על העדפה מתקנת לחרדים.
מי שמכיר את דרך החתחתים של העברות תקציביות במשרדי הממשלה, מבין שמדובר במהפכה. סל מדע לא הוגדר כרכש במסגרת 'קול קורא' אלא כתמיכה במסגרת תבחינים. קול קורא כמוהו כמענק חד פעמי שתלוי במצב הרוח של השר המכהן. מתבחינים כמעט ואין דרך חזרה וטבעם הוא שהם חוזרים על עצמם מדי שנה.
אקוניס תמצת זאת במשפט אחד, וברוח החיבוק של שרי הליכוד לחרדים הבהיר מהן כוונותיו: "גם מי שיבוא אחריי", אמר השר, "יתקשה לבטל את התבחינים". הקריטריונים ממלכתיים לגמרי, אך שימת הדגש על מספר תושבים גבוה של היישובים (כאשר במקביל וכדי שלא לקפח את ערי הלווין והמועצות החרדיות הקטנות, יישובים עד חמישים אלף נפש קיבלו ניקוד זהה) והתיעדוף שניתן לאשכול נמוך בלמ"ס (במונח 'דירוג נמוך' שהוגדר בין 3-1, כלולים כל היישובים החרדים) מגדילים באופן משמעותי ומעורר תאבון את הפרוסה החרדית בעוגה.
אם יעלון במעשיו הוציא את הערים החרדיות מחוץ למפה, כפי שנחשף כאן לפני כחודש, הרי שאקוניס עשה את הדרך ההפוכה. לצד הפרמטרים השוויוניים של מספר תושבים ומדד הלמ"ס, הוסיף אקוניס מדד נוסף המעניק ניקוד גבוה – אזורי עדיפות לאומית.
מפת אזורי העדיפות הלאומית שגובשה בתקופת לפיד ונראתה כמו מיטת סדום, טרם תוקנה בממשלה הנוכחית, אולם בניגוד לשאר משרדי הממשלה שעדיין צמודים למפת אזורי העדיפות הלאומית המעוותת מקדנציית לפיד, ממנה הודרו כל הערים והמועצות החרדיות (למעט עמנואל), אימצו במשרד המדע את החלטת הממשלה העדכנית שהתייחסה למשרד הפריפריה של דרעי ואשר הגדירה מחדש את הערים החרדיות כאזור עדיפות לאומית.
הסעיף הזה נשלף מהבוידעם כאשר נעשה ניסיון להגדיר לצרכי העדפה מהי עיר חרדית. 'מיהו חרדי' משרדי הממשלה כבר יודעים, בהסתמך על הקריטריונים שנקבעו בחוק הגיוס, במשרד הכלכלה ובמועצה להשכלה גבוהה. אבל מהי עיר חרדית, זאת טרם נקבע. יועץ משפטי לא מחויב, היה קובע מיידית כי די בנתון החסר כדי למסמס את יישום מדיניות ההעדפה של השר. רק שכאן, עם הרבה רצון טוב ועזרה מבפנים, אומץ סעיף נחבא אל הכלים בהחלטת ממשלה מס' 631, שמכיר בערים החרדיות כאזור עדיפות לאומית לעניין הפריפריה.
את הרעיון לחש באוזן, באותה פוזה ממתיקת-סוד החביבה עליו כל כך, ראש עיריית מודיעין עילית יעקב גוטרמן. "תעיין במילים הקטנות של החלטת הממשלה לפריפריה", הוא אמר לאיש המשרד החרדי, וזה מצדו רץ עם הסעיף כל הדרך ללשכה המשפטית.
מסתבר, שלמרות שמפת העדיפות הלאומית לא תוקנה מאז ממשלת לפיד, הרי שבמפת הפריפריה החברתית שהוכרה באופן ספציפי כמפת עדיפות לאומית, נכללו כל הערים החרדיות. פקיד נטול מחויבות היה מסביר מיד שמה שרלוונטי למשרד הפריפריה לא קשור לשאר משרדי הממשלה, רק שזה בדיוק ההבדל בין פקידות נטולת מחויבות לפקידות עם רגישות מגזרית.
במשרד המדע הסתמכו על החלטת הממשלה מס' 631, והכלילו את כל הערים החרדיות בסל, למעט בני ברק. אלא שכאן צדה עינו של היועץ החרדי במשרד מודעה שפורסמה בכל העיתונים החרדיים מטעם משרד הפריפריה, במסגרתה פורטה רשימת הישובים הזכאים לקייטנות הקיץ, כולל עיר התורה והחסידות. שמוליק ליטוב, ממשרד הפריפריה, קיבל טלפון תוך דקה ונשאל לפשר הדבר. "אכן בהחלטה מס' 631 בני ברק לא נכללה", השיב ליטוב, "אך הייתה החלטת ממשלה נוספת מס' 1453 המוסיפה את בני ברק וירושלים לצד רמלה ולוד לרשימת הישובים בעלי העדיפות הלאומית".
ההחלטה שוגרה למשפטנית המטפלת מטעם המשרד בסל המדע, ותוך שעה קלה קיבל ראש עיריית בני ברק חנוך זייברט שיחת טלפון המבשרת על קבלת סל מלא וגדוש. גם כאן נמצא הנימוק המשפטי-פקידותי, וזאת בגלל המקדם של עדיפות לאומית בהכפלת המקדם של מספר התושבים הגבוה של עיריית בני ברק ואשכול הלמ"ס הנמוך של העיר.
כך, בפלפול תלמודי, נעשתה 'גזירה שווה' והפריפריה הפכה ללאומית גם מבחינה מדעית אמפירית. ברגע שהמודל אומץ תקציבית עם גושפנקא משפטית – השלכות הרוחב נוגעות לכל משרדי הממשלה. מפת אזורי הפריפריה החברתית והגאוגרפית החדשה הוכרה רשמית מעבר לגבולות המשרדים של דרעי, ומעתה ואילך, מה שנכון למשרד המדע, רלוונטי גם לחינוך, לרווחה ולכלכלה. בשביל זה כמובן צריך רצון טוב ופקידות משתפת פעולה, מה שמחזיר אותנו אל הצורך הנואש בהעדפה מתקנת בתוך המשרדים, שתעשה לנו קצת שחור בעיניים, במובן החיובי.
סיפורי המצור וההבקעה, עזיבת מליאת הממשלה והחזרה לפנות בוקר כדי להצביע בעד התקציב, מעניינים פחות מהשאלה הקיומית, מי היה 'הראשון שזיהה'. בניגוד למריבות הקרדיטים המוכרות לנו בתוך המגזר, במקרה הזה מסתבר שהחברים יודעים לפרגן. כמה מעורבים חרדים מספרים שהיה זה טל גן צבי, ראש המטה של נפתלי בנט והממונה הבלתי רשמי על הקשר עם החרדים, שאיתר את הפרצות בגדר. כאשר קול אורלוגין קרא חצות והשרים רק רצו להצביע בעד התקציב ולחזור הביתה בשלום, גילה גן צבי לתדהמתו כי הכספים הקואליציוניים של הבית היהודי ושל החרדים כאחד לא נכללים בבסיס התקציב.
הסעיף המקומם מכולם היה זה של הישיבות, שם הוגש תעתיק זהה לתקציב לפיד מ-2014 בסך 450 מיליוני שקלים, כאילו הבוחר לא אמר את דברו בבחירות האחרונות. מדובר כמובן בתקציב האחרון של שר האוצר לפיד, כאשר את התוספת הקואליציונית בסך 525 מיליוני שקלים ביקשו באוצר להעלים. נערי האוצר שבגרו כבר מזמן, ניסו לגמגם ולהסביר כי את התוספת שלא הוכללה בבסיס התקציב הם יעבירו מאוחר יותר בכנסת, אולם גם החרדים וגם הסרוגים הבינו מיד מה עומד מאחורי ההצהרה התמימה. מה שלא נכלל בבסיס הופך אוטומטית לסחיטה, כאשר על כל העברה עתידית של שקל תצא התקשורת במחולות ובכותרות ראשיות מסיתות.
בהיעדרו של הבוס נפתלי בנט ששהה בחו"ל, ניהל גן צבי את המגעים מטעם הבית היהודי לצד איילת שקד. ביחד עם החרדים הם נכנסו לראש-הממשלה והבהירו ש'היה לא תהיה'. במבחן התוצאה הם יצאו מהקרב הזה עם ציון 'עובר'. תעודת הצטיינות הם לא יקבלו לנוכח העובדה שהאוצר הצליח להשאיר חלק מהכסף הקואליציוני מחוץ לבסיס התקציב. מיותר לדבר על תקציבים תוספתיים כמו תגבור לימודי יהדות, תמרוץ, טיפוח והכפלת תקצוב המשמשים בקודש, היות שגם בסעיף החשוב מכל – תקציב הישיבות, המלאכה לא הושלמה. כבר כעת ברור כי לתקציב הישיבות שאושר בבסיס יידרשו תוספות, לנוכח העובדה שכבר בתקציב 2016 נדרשו שתי פעימות נוספות שהועברו רק אחרי לחץ פיזי מתון של גפני בוועדת הכספים. כשהתוספות יידרשו בהמשך הדרך, כולנו נחטוף בתקשורת. החושך כבר נראה, בקצה החופשה.הזנה תקציבית
מיותר לשאול מדוע נזקקו חברי הכנסת והשרים לסיוע חיצוני, כדי לגלות את הבור התקציבי. לשרים שנלחמים על תקציבי משרדיהם, יש די והותר משברים וסעיפים לטפל בהם, ומה שנדרש באותם רגעים זהו סיוע מקצועי מבית ומחוץ של פקידים מקצועיים אך אוהדים שיודעים לקרוא מספרים ולזהות פערים.
על רקע יוזמות דרעי וגפני להכרה בתואר תורני והמחויבות הקואליציונית להעברת חוק העדפה מתקנת, נכתב כאן ארוכות בשבועות האחרונים על הצורך החיוני באימוץ המודל הדתי-לאומי. גם השבוע הזה הוכיח לכולנו שצו השעה הוא מינוי כמה שיותר פקידים למנגנון הממשלתי וביצור המעמד החרדי מתוך משרדי הממשלה. השרים יכולים להתמקח ולהתנגח על תקציבים, לכופף ידיים במו"מ הקואליציוני ובדיוני התקציב, ולבסוף מי שיקבע יהיה הפקיד שמנסח את התקנה התקציבית, והיועץ המשפטי שצריך לאשר את עמידתה בכללי המינהל התקין.
מאז שהדברים פורסמו, הדוגמאות לא מפסיקות לזרום ולהוכיח שזוהי בדיוק הנקודה עליה יש להניח את האצבע. מסתבר כי שמוליק ליטוב, שנבחר במכרז לתפקיד בכיר במשרד הפריפריה ועושה חיל, אינו היחיד. מלבדו, יש עוד כמה פקידים במנגנון, מעטים שעושים רבות. הנה לכם סיפור ששווה לקרוא.
תחת שרביטו של יו"ר ועדת המדע, הטכנולוגיה, והחלל כמובן, ח"כ מקלב, התכנסה לאחרונה צמרת משרד המדע עם השר הממונה אקוניס כדי להציג את הפעילות החציונית של המשרד ולדון, בין השאר, בהתמודדות עם ההשלכות של תנועת החרם נגד ישראל. אקוניס סקר את שיתופי הפעולה שהועצמו, את ההתקשרויות ששודרגו, המיזמים הבינלאומיים שהושקו ומסקנתו הייתה: "אולי יש כמה ארגונים ניאו פאשיסטיים שמקבלים סיקור בלתי פוסק בתקשורת, אבל המסקנה שלי היא שאין חרם על ישראל".
בישיבות מהסוג הזה נוהגים מנכ"לי המשרדים לדבר אל קובעי המדיניות האמיתיים - הלוא הם כמובן, הרפרנטים של האוצר - מעל לראשם של חברי הכנסת. מנכ"ל משרד המדע פרץ וזאן, התבונן בעיניו של יו"ר הוועדה וכיוון לאוזניו של הרפרנט מטעם האוצר, כשהציע להתמקד בתוספות תקציביות לפרויקטים בגבולות המדינה ולא מחוצה לה.
האמירה הזאת הייתה הרמה להנחתה, או אם תרצו לנחיתה מהחלל, עבור יו"ר הוועדה הממלכתי-חרדי, שביקש מהיועץ החרדי של משרד המדע, צ'אלמער גאה שספרו של ולדר נכתב בדמות אנשים כמותו, לומר כמה מילים.
היועץ החרדי במשרד המדע הוא חרדי מאנ"ש שיושב שנים במשבצת הנכונה ולמד להפוך תבחינים מפלים לקריטריונים שוויוניים. חרדים מהסוג הזה שיושבים בצמתים הנכונים יודעים להוכיח גם למשפטנים מומחים, שחרדים עם השכלה תורנית יכולים להעביר להם קורס בפקולטה לשוויון מגזרי. כמה חבל ששופט העליון המנוח מישאל חשין, שמנע בזמנו את מפעל ההזנה מילדי ביתר עילית, לא נהג כמו קרוב המשפחה שיושב במשרד המדע. ברוח הסיומת של דברי השר, פתח היועץ החרדי ואמר: "גם בישראל אין חרם. במשרד המדע אין חרם על המגזר החרדי. הם לא 'הולכים לקראת', אלא רואים במגזר חלק בלתי נפרד מכל מיזמי המשרד של מדע וקהילה".
כראוי לממלכתיות שאופפת לאחרונה את דגל התורה, מקלב נמנע מלחשוף במהלך הדיון בוועדת המדע את הנתונים המגזריים שהובילו למסקנה המחמיאה. כבר לימדונו חז"ל כי אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין, ועין רעה של גורמים אנטי חרדים, על אחת כמה וכמה. די היה רק במנת הפרגון הגדושה שאורי שפך על אופיר כדי להבין שמקלב מרוצה, בלשון המעטה.
הנתונים שנחשפים כאן בפרסום ראשון מלמדים שיש לכך סיבה. אם להסתמך על המודל שממומש במשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל – ניתן לקבוע ולומר שמה שחשוב, בעיקר, זה לא להיות אסטרונאוט. כסף לא נופל עם אבק כוכבים מהשמיים. כדי לבנות קריטריונים נכונים צריך להזיע במכרות. כך עשו נציגי הציבור הדתי לאומי בעשור האחרון, וכך נעשה בשנים האחרונות במשרד המדע - וביתר שאת בהובלת השר הנוכחי אקוניס - עם תוצאות מוכחות. והנה מתברר כי במקום לדבר על מה שאין לנו ויש לאחרים, אפשר פשוט לקום ולעשות. לא לחינם מרגישים הרפרנטים התקציביים של משרד המדע בבית בכל הוועדות שמחזיקה דגל התורה. לא רק במדע של מקלב, אלא גם בכספים של גפני שוועדתו היא מבצרו.כשאורי מקלב ביקש לקבל את ועדת המדע והחלל ותלה זאת בכך שמדובר בוועדה סטטוטורית, הבדיחות על האסטרונאוט החרדי הראשון – הגיעו עד לכאן. חלפה תקופה ומתברר שמקלב זיהה נכון מה אפשר להשיג בעבודה נכונה ובשיתוף פעולה בין יו"ר ועדה משלנו לשר אוהד – שמגובים בפקידות מקצועית ומשפטית כאחת שבאה כדי לתקן ולא לקלקל.
במסגרת המיזמים השונים שיצאו בשנים האחרונות מטעם אגף מדע וקהילה במשרד המדע, עוגנו משפטית לראשונה במסמכי 'הקולות הקוראים' זכויות המגזר החרדי בהתאם לגודלו באוכלוסייה. בכל פרויקט של המשרד מגדירה הלשכה המשפטית מראש את זכאותו של כל מגזר בחלוקת העוגה: כ-66 אחוזים למגזר הכללי, כ-24 אחוזים למגזר הלא יהודי וכ-12 אחוזים למגזר החרדי - תקדים כדוגמתו לא נראה בשום משרד אחר.
המגמה המבורכת הזו באה לידי ביטוי גם במסגרת המכרזים שהמשרד מוציא לחברות ספקיות לקיום פעילויות המשרד בקרב הרשויות המקומיות. במסלול המדובר, נקבעים תנאי סף ואמות מידה המותאמים גם למגזר החרדי עם דרישת ניסיון במגזר - מה שמאפשר לחרדים להתמודד וגם לזכות. השר קבע את המדיניות ויו"ר הוועדה נתן את הגיבוי, אך כל זה לא היה מתרחש ללא נוכחות חרדית בצמוד לשדרה המקצועית של המשרד, באותו מודל סרוג, עליו נכתב כאן בשבועות האחרונים.
הסיבה לעיגון הלא מובן מאליו של זכויות החרדים במשרד היא פשוטה. מבין משרדי הממשלה, משרד המדע היה הראשון שהשכיל להיעזר בייעוץ מקצועי רציף - לא על הקהילה החרדית, אלא מתוכה. השותפות המלאה הזו ניכרה לכל אורך הדרך, החל משלבי התכנון והרעיונות של המשרד ועד להוצאתן לפועל של היוזמות השונות, זאת כדי לבחון את היתכנותם של המיזמים גם למגזר החרדי, הן ברמת תנאי הסף ואמות המידה השונות, והן ברמת התאמתם לאופיו ורגישותו של המגזר החרדי. את המשנה המדעית הזאת, הגדיר היטב המנכ"ל פרץ וזאן בטקס שהתקיים לאחרונה במכון 'לומדה' שם הסביר כי תפקיד המשרד הוא "להנגיש" ולא "לחנך", להיות "קשובים" ולא "פטרונים". תנו לנו עוד כמה מנכ"לים כאלו במשרדים נוספים, ואנחנו מסודרים.
החיבור בין ילד חרדי לתקציב מדעי, אולי נשמע כמו מדע בדיוני, אך לא מפתיע את מי שהשתתף בכנס השקת 'סל מדע' של משרד המדע. נראו שם ראשי הרשויות החרדיות, זייברט מבני ברק ורובינשטיין מביתר עילית לצד רוזנטל מקריית יערים וגרשי מעמנואל, ישובים סביב שולחן הכבוד עם גיבוי מאסיבי ביציע של כל הנציגות המקצועית של הישובים החרדיים.
מי שמכיר את הלו"ז של ראשי הערים, שמגיעים ברובם לקדנציה בודדת, יודע שהם לא מגיעים 'לעשות כבוד' בלי תמורה, שמופקדת בחשבון העירוני השוטף. ואכן, השבוע חלף לו המועד האחרון להגשת בקשות לתמיכות של 'סל מדע', ושלא במפתיע כל הרשויות החרדיות הגישו בקשות – בידיעה ברורה שאחרי הבקשה, תהיה להם סיבה לומר תודה.במסגרת פינתנו 'הורים חרדים דעו את זכויותיכם', זה המקום לגלות כי ב'סל המדע' מתוקצבים חוגי מחשוב וקייטנות מתמטיקה שיועברו גם על ידי מדריכים בעלי תעודת הוראה של 'מורה מוסמך בכיר', המוכרת במערכת החינוך החרדית ללא הזדקקות לבעלי תואר אקדמי.
לימודי אנגלית יוכרו לצורך מבחני התמיכה, כסעיף בסל המדע – אך ורק במגזר החרדי והלא יהודי. בהתאם לתוכנית שאושרה, וכדי שלא להיקלע לזירת הקרבות העקובה מדיו של לימודי היסוד, יועברו הקורסים במסגרת המתנ"סים העירוניים ומסגרות חוץ בית ספריות. מסתבר שכאשר עובדים נכון, בשיתוף פעולה ולא בכפייה, אפשר ללמוד 'חרדית' ולדבר 'אנגלית'.
ליישום המקורי הזה, קדם תהליך שנעשה בזכות מעל לשולחן, ולא בחסד מתחת לשולחן – כפי שהורגלנו במשרדים אחרים במשך עשרות שנים. עוד בשלבי התכנון של הסל גובש שולחן עגול של הצוותים המקצועיים מטעם המשרד ונציגות הרשויות החרדיות. המסקנות שגובשו, הוגשו והוכרו על ידי הלשכה המשפטית במשרד. בלי קיצורי דרך שחביבים כל כך על מאכערים ועסקנים – הושגה התוצאה הרשמית שמכריזה על העדפה מתקנת לחרדים.
מי שמכיר את דרך החתחתים של העברות תקציביות במשרדי הממשלה, מבין שמדובר במהפכה. סל מדע לא הוגדר כרכש במסגרת 'קול קורא' אלא כתמיכה במסגרת תבחינים. קול קורא כמוהו כמענק חד פעמי שתלוי במצב הרוח של השר המכהן. מתבחינים כמעט ואין דרך חזרה וטבעם הוא שהם חוזרים על עצמם מדי שנה.
אקוניס תמצת זאת במשפט אחד, וברוח החיבוק של שרי הליכוד לחרדים הבהיר מהן כוונותיו: "גם מי שיבוא אחריי", אמר השר, "יתקשה לבטל את התבחינים". הקריטריונים ממלכתיים לגמרי, אך שימת הדגש על מספר תושבים גבוה של היישובים (כאשר במקביל וכדי שלא לקפח את ערי הלווין והמועצות החרדיות הקטנות, יישובים עד חמישים אלף נפש קיבלו ניקוד זהה) והתיעדוף שניתן לאשכול נמוך בלמ"ס (במונח 'דירוג נמוך' שהוגדר בין 3-1, כלולים כל היישובים החרדים) מגדילים באופן משמעותי ומעורר תאבון את הפרוסה החרדית בעוגה.
אם יעלון במעשיו הוציא את הערים החרדיות מחוץ למפה, כפי שנחשף כאן לפני כחודש, הרי שאקוניס עשה את הדרך ההפוכה. לצד הפרמטרים השוויוניים של מספר תושבים ומדד הלמ"ס, הוסיף אקוניס מדד נוסף המעניק ניקוד גבוה – אזורי עדיפות לאומית.
מפת אזורי העדיפות הלאומית שגובשה בתקופת לפיד ונראתה כמו מיטת סדום, טרם תוקנה בממשלה הנוכחית, אולם בניגוד לשאר משרדי הממשלה שעדיין צמודים למפת אזורי העדיפות הלאומית המעוותת מקדנציית לפיד, ממנה הודרו כל הערים והמועצות החרדיות (למעט עמנואל), אימצו במשרד המדע את החלטת הממשלה העדכנית שהתייחסה למשרד הפריפריה של דרעי ואשר הגדירה מחדש את הערים החרדיות כאזור עדיפות לאומית.
הסעיף הזה נשלף מהבוידעם כאשר נעשה ניסיון להגדיר לצרכי העדפה מהי עיר חרדית. 'מיהו חרדי' משרדי הממשלה כבר יודעים, בהסתמך על הקריטריונים שנקבעו בחוק הגיוס, במשרד הכלכלה ובמועצה להשכלה גבוהה. אבל מהי עיר חרדית, זאת טרם נקבע. יועץ משפטי לא מחויב, היה קובע מיידית כי די בנתון החסר כדי למסמס את יישום מדיניות ההעדפה של השר. רק שכאן, עם הרבה רצון טוב ועזרה מבפנים, אומץ סעיף נחבא אל הכלים בהחלטת ממשלה מס' 631, שמכיר בערים החרדיות כאזור עדיפות לאומית לעניין הפריפריה.
את הרעיון לחש באוזן, באותה פוזה ממתיקת-סוד החביבה עליו כל כך, ראש עיריית מודיעין עילית יעקב גוטרמן. "תעיין במילים הקטנות של החלטת הממשלה לפריפריה", הוא אמר לאיש המשרד החרדי, וזה מצדו רץ עם הסעיף כל הדרך ללשכה המשפטית.
מסתבר, שלמרות שמפת העדיפות הלאומית לא תוקנה מאז ממשלת לפיד, הרי שבמפת הפריפריה החברתית שהוכרה באופן ספציפי כמפת עדיפות לאומית, נכללו כל הערים החרדיות. פקיד נטול מחויבות היה מסביר מיד שמה שרלוונטי למשרד הפריפריה לא קשור לשאר משרדי הממשלה, רק שזה בדיוק ההבדל בין פקידות נטולת מחויבות לפקידות עם רגישות מגזרית.
במשרד המדע הסתמכו על החלטת הממשלה מס' 631, והכלילו את כל הערים החרדיות בסל, למעט בני ברק. אלא שכאן צדה עינו של היועץ החרדי במשרד מודעה שפורסמה בכל העיתונים החרדיים מטעם משרד הפריפריה, במסגרתה פורטה רשימת הישובים הזכאים לקייטנות הקיץ, כולל עיר התורה והחסידות. שמוליק ליטוב, ממשרד הפריפריה, קיבל טלפון תוך דקה ונשאל לפשר הדבר. "אכן בהחלטה מס' 631 בני ברק לא נכללה", השיב ליטוב, "אך הייתה החלטת ממשלה נוספת מס' 1453 המוסיפה את בני ברק וירושלים לצד רמלה ולוד לרשימת הישובים בעלי העדיפות הלאומית".
ההחלטה שוגרה למשפטנית המטפלת מטעם המשרד בסל המדע, ותוך שעה קלה קיבל ראש עיריית בני ברק חנוך זייברט שיחת טלפון המבשרת על קבלת סל מלא וגדוש. גם כאן נמצא הנימוק המשפטי-פקידותי, וזאת בגלל המקדם של עדיפות לאומית בהכפלת המקדם של מספר התושבים הגבוה של עיריית בני ברק ואשכול הלמ"ס הנמוך של העיר.
כך, בפלפול תלמודי, נעשתה 'גזירה שווה' והפריפריה הפכה ללאומית גם מבחינה מדעית אמפירית. ברגע שהמודל אומץ תקציבית עם גושפנקא משפטית – השלכות הרוחב נוגעות לכל משרדי הממשלה. מפת אזורי הפריפריה החברתית והגאוגרפית החדשה הוכרה רשמית מעבר לגבולות המשרדים של דרעי, ומעתה ואילך, מה שנכון למשרד המדע, רלוונטי גם לחינוך, לרווחה ולכלכלה. בשביל זה כמובן צריך רצון טוב ופקידות משתפת פעולה, מה שמחזיר אותנו אל הצורך הנואש בהעדפה מתקנת בתוך המשרדים, שתעשה לנו קצת שחור בעיניים, במובן החיובי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 8 תגובות