פריצת דרך רפואית - שיקום מהיר מניתוחים
אם בעבר זמן אשפוז ארוך היה חלק מן הנורמה המקובלת בניתוחים אורתופדיים בכלל ובהשתלות מפרקים בפרט, הרי שכיום באמצעות שיטות כירורגיות חדשניות החולה יכול לצאת לחיים חדשים תוך פחות מ-48 שעות
- כתבה אינפורמטיבית
- כ"ה אב התשע"ו
אם בעבר היה נהוג לחשוב כי אשפוז ממושך לאחר ניתוח הוא כורח המציאות, הרי שהתקדמויות טכנולוגיות, בעיקר בתחום ניתוחי שיקום מפרקים וגב, מפריכות את הטענה הזו. שיקום מהיר מניתוח הפך לסטנדרט חיוני ומקובל והוא תורם מאד להתאוששות מהירה גם מניתוחים מורכבים. ד"ר ואדים בנקוביץ מסביר על היתרונות הגלומים בתופעה החדשה הזו שהופכת לערך בריאותי חדש אותו מנסות מרפאות ומרכזי ניתוחים רבים ברחבי העולם, לאמץ ולהנהיג.
מדוע אנו זקוקים בכלל לשיקום מהיר?
ישנן שתי סיבות לתופעת השיקום המהיר אשר תופסת תאוצה במכוני רפואה ובמרכזי ניתוח מתקדמים ברחבי העולם, האחת היא מערכתית וקשורה למצוקת חדרי אשפוז בבתי החולים בעולם. נכון, זו סיבה מספיק טובה על מנת להאיץ תהליכי אשפוז ושיקום, אבל בעידן שבו המערכות האלו, מצד אחד עמוסות ומצד שני כן יכולות לאפשר אשפוז ממושך בעת הצורך, על כל חוסר הנוחות שבו, הרי שכאשר אתה החולה, אינן רוצה לשמוע על ההיבט המערכתי התומך באשפוז קצר, הוא נשמע אפילו מאיים באופן מסוים. איש אינו רוצים שישחררו אותו "מוקדם" מדי, בגלל מחסור במיטות, כל אחד ואחד מאתנו רוצה לקבל את התמיכה המערכתית מבתי החולים במלואה, ולהרגיש, ובצדק, שטופל כהלכה גם אחרי הניתוח.
אבל יש סיבה נוספת לכך שעל כל חולה וחולה לרצות בעצם לקצר את זמן האשפוז, והיא כרוכה בהיבט רפואיים חדש אשר תופס בשנים האחרונות תאוצה רבה: התחזקות וירוסים זיהומיים שהם קשים יותר לטיפול אנטיביוטי. חולה, המאריך את זמן האשפוז שלו שלא לצורך, מעלה בכ 15% את אפשרות החשיפה שלו לזיהומים קשים ובעקבותיהם, ולא בעקבות הניתוח שעבר דווקא, הוא עלול למצוא את עצמו מאריך את זמן האשפוז שלו בעוד למעלה משבוע, על מנת להתמודד עם הזיהום, ולא בהכרח עם תוצאות הניתוח שעבר בהצלחה.
ההתמודדות עם זיהום קשה, ואין מה לעשות, זיהומים כאלו עלולים דווקא להיות התוצרים של אותה השהייה הממושכת בבתי החולים, ואלו, הופכים את כל חווית הניתוח לקשה הרבה יותר ממה שהיא אמורה או צריכה להיות בעיקר לאור העבודה שחיידקים אלימים שאינם מושפעים מאמצעים אנטיביוטיים מסורתיים, הפכו לנפוצים יותר ויותר בשנים האחרונות.
ניתוחים אמבולטוריים, בהם החולה מתאשפז זמן קצר לפני הניתוח, ומסיים את האשפוז ביום הניתוח עצמו או לכל המאוחר יום לאחריו, הפכו להיות סטנדרט רצוי הן עבור חולים החשופים כך פחות לזיהומים והן עבור בתי החולים אשר יכולים להתפנות לניתוחים של חולים אחרים ולקצר זמני המתנה ארוכים ומסורתיים לניתוחים. היתרון של ניתוחים כאלו, נעוץ גם בתחושה הפסיכולוגית תומכת החלמה בחולה, שכן ברגע שחולה יודע שזמן ההחלמה שלו מתקצר, המוטיבציה שלו להחלים, ולהתאושש במהירות, עולה. התפיסה שלו לגבי מורכבות הניתוח והקושי הצפוי לו מקבלים תמונה פרופורציונאלית ואמתית יותר, לגבי ההתמודדות ו"הקושי", הצפויים לו בתהליך ההחלמה. מניעה של שלל בעיות זיהומיות שונות, ועד בעיות כמו פצעי לחץ הנובעים מאשפוזים ארוכים נפתרות כמעט מעצמן, כאשר הגישה האמבולטורית מיושמת גם בניתוחים אשר בעבר נחשבו ל"מורכבים".
השתלות מפרק, הן תחום חדשני ברפואת האורתופדיה, העומד בקצה הטכנולוגי והחדשני של עולם רפואת האורתופדיה בשנים האחרונות. התאמות של מפרקים ברמה אישית עד כדי יצירת מודל ייחודי למושתל, תוך כדי שימוש באמצעים טכנולוגים חדשנים במיוחד של בניית מודלים מקדימים באמצעות מדפסות תלת מימד ושימוש בשתלים מתקדמים אישיים, ייחודים לחולה הספציפי ומדויקים מאד, הפכו לשם דבר בעולם השתלות המפרקים. אלו בתורם נחשבים לתהליך ניתוחי, אשר בעזרת ההתקדמות הטכנולוגית, יכול היום לומר כי הוא חוד החנית בעולם הרפואה באימוץ הערכים האמבולטוריים, של אשפוז קצר מהיר ויעיל במלואם.
אם בעבר, זמן אשפוז ארוך היה חלק מן הנורמה המקובלת בניתוחים אורתופדיים בכלל ובהשתלות מפרקים בפרט, הרי שכיום באמצעות שיטות כירורגיות חדשניות ואותן הטכנולוגיות המתקדמות אשר חלקן פורט כאן לעייל, הפכו השתלות המפרק לפשוטות, מהירות וכאלו שזמן ההתאוששות של החולה מהן הפך לקצר מאד. פעמים רבות משוחרר החולה בתוך פחות מ 48 שעות ויוצא אל החיים החדשים המוענקים לו באמצעות המפרקים החדשים, "כמו חדש", אל תוך תכנית מובנית של שיקום מהיר ויעיל. התמונות של חולים שעברו ניתוחי מפרקים המתרוצצים במחלקה יום לאחר הניתוח, הפכו לסטנדרט מקובל, המהווה השראה גם לחולים אחרים הממתינים באותה העת לניתוח. התמונות הללו, הפכו לעדות חיה להצלחה שמספק תהלים השיקום המהיר, בשינוי תודעתי ותפיסתי של מה שעד לפני כמה שנים מעטות אכן היה תהליך החלמה מורכב, ארוך יותר ובעיקר חסר וודאות להצלחה.
ד"ר ואדים בנקוביץ הוא מנתח אורתופד מומחה ומנתח, מנהל יחידת השתלות מפרקים במרכז הרפואי סורוקה ומייסד "יונתן"- המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב
מדוע אנו זקוקים בכלל לשיקום מהיר?
ישנן שתי סיבות לתופעת השיקום המהיר אשר תופסת תאוצה במכוני רפואה ובמרכזי ניתוח מתקדמים ברחבי העולם, האחת היא מערכתית וקשורה למצוקת חדרי אשפוז בבתי החולים בעולם. נכון, זו סיבה מספיק טובה על מנת להאיץ תהליכי אשפוז ושיקום, אבל בעידן שבו המערכות האלו, מצד אחד עמוסות ומצד שני כן יכולות לאפשר אשפוז ממושך בעת הצורך, על כל חוסר הנוחות שבו, הרי שכאשר אתה החולה, אינן רוצה לשמוע על ההיבט המערכתי התומך באשפוז קצר, הוא נשמע אפילו מאיים באופן מסוים. איש אינו רוצים שישחררו אותו "מוקדם" מדי, בגלל מחסור במיטות, כל אחד ואחד מאתנו רוצה לקבל את התמיכה המערכתית מבתי החולים במלואה, ולהרגיש, ובצדק, שטופל כהלכה גם אחרי הניתוח.
אבל יש סיבה נוספת לכך שעל כל חולה וחולה לרצות בעצם לקצר את זמן האשפוז, והיא כרוכה בהיבט רפואיים חדש אשר תופס בשנים האחרונות תאוצה רבה: התחזקות וירוסים זיהומיים שהם קשים יותר לטיפול אנטיביוטי. חולה, המאריך את זמן האשפוז שלו שלא לצורך, מעלה בכ 15% את אפשרות החשיפה שלו לזיהומים קשים ובעקבותיהם, ולא בעקבות הניתוח שעבר דווקא, הוא עלול למצוא את עצמו מאריך את זמן האשפוז שלו בעוד למעלה משבוע, על מנת להתמודד עם הזיהום, ולא בהכרח עם תוצאות הניתוח שעבר בהצלחה.
ההתמודדות עם זיהום קשה, ואין מה לעשות, זיהומים כאלו עלולים דווקא להיות התוצרים של אותה השהייה הממושכת בבתי החולים, ואלו, הופכים את כל חווית הניתוח לקשה הרבה יותר ממה שהיא אמורה או צריכה להיות בעיקר לאור העבודה שחיידקים אלימים שאינם מושפעים מאמצעים אנטיביוטיים מסורתיים, הפכו לנפוצים יותר ויותר בשנים האחרונות.
ניתוחים אמבולטוריים, בהם החולה מתאשפז זמן קצר לפני הניתוח, ומסיים את האשפוז ביום הניתוח עצמו או לכל המאוחר יום לאחריו, הפכו להיות סטנדרט רצוי הן עבור חולים החשופים כך פחות לזיהומים והן עבור בתי החולים אשר יכולים להתפנות לניתוחים של חולים אחרים ולקצר זמני המתנה ארוכים ומסורתיים לניתוחים. היתרון של ניתוחים כאלו, נעוץ גם בתחושה הפסיכולוגית תומכת החלמה בחולה, שכן ברגע שחולה יודע שזמן ההחלמה שלו מתקצר, המוטיבציה שלו להחלים, ולהתאושש במהירות, עולה. התפיסה שלו לגבי מורכבות הניתוח והקושי הצפוי לו מקבלים תמונה פרופורציונאלית ואמתית יותר, לגבי ההתמודדות ו"הקושי", הצפויים לו בתהליך ההחלמה. מניעה של שלל בעיות זיהומיות שונות, ועד בעיות כמו פצעי לחץ הנובעים מאשפוזים ארוכים נפתרות כמעט מעצמן, כאשר הגישה האמבולטורית מיושמת גם בניתוחים אשר בעבר נחשבו ל"מורכבים".
השתלות מפרק, הן תחום חדשני ברפואת האורתופדיה, העומד בקצה הטכנולוגי והחדשני של עולם רפואת האורתופדיה בשנים האחרונות. התאמות של מפרקים ברמה אישית עד כדי יצירת מודל ייחודי למושתל, תוך כדי שימוש באמצעים טכנולוגים חדשנים במיוחד של בניית מודלים מקדימים באמצעות מדפסות תלת מימד ושימוש בשתלים מתקדמים אישיים, ייחודים לחולה הספציפי ומדויקים מאד, הפכו לשם דבר בעולם השתלות המפרקים. אלו בתורם נחשבים לתהליך ניתוחי, אשר בעזרת ההתקדמות הטכנולוגית, יכול היום לומר כי הוא חוד החנית בעולם הרפואה באימוץ הערכים האמבולטוריים, של אשפוז קצר מהיר ויעיל במלואם.
אם בעבר, זמן אשפוז ארוך היה חלק מן הנורמה המקובלת בניתוחים אורתופדיים בכלל ובהשתלות מפרקים בפרט, הרי שכיום באמצעות שיטות כירורגיות חדשניות ואותן הטכנולוגיות המתקדמות אשר חלקן פורט כאן לעייל, הפכו השתלות המפרק לפשוטות, מהירות וכאלו שזמן ההתאוששות של החולה מהן הפך לקצר מאד. פעמים רבות משוחרר החולה בתוך פחות מ 48 שעות ויוצא אל החיים החדשים המוענקים לו באמצעות המפרקים החדשים, "כמו חדש", אל תוך תכנית מובנית של שיקום מהיר ויעיל. התמונות של חולים שעברו ניתוחי מפרקים המתרוצצים במחלקה יום לאחר הניתוח, הפכו לסטנדרט מקובל, המהווה השראה גם לחולים אחרים הממתינים באותה העת לניתוח. התמונות הללו, הפכו לעדות חיה להצלחה שמספק תהלים השיקום המהיר, בשינוי תודעתי ותפיסתי של מה שעד לפני כמה שנים מעטות אכן היה תהליך החלמה מורכב, ארוך יותר ובעיקר חסר וודאות להצלחה.
ד"ר ואדים בנקוביץ הוא מנתח אורתופד מומחה ומנתח, מנהל יחידת השתלות מפרקים במרכז הרפואי סורוקה ומייסד "יונתן"- המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות