מקלב: "השבת תהפוך בשנים הקרובות להיות הנושא הבוער ביותר בישראל"
כדי להבין מה גרם לנציגים החרדים "להפוך את השולחן" על עבודות הרכבת בשבת אין מה לחפש נסיבות פוליטיות מתחת לאדמה - צריך ללמוד את הסיפור מראשיתו, ולהכיר את הדינמיקה של הנציגות החרדית • ראיון מקיף עם מקלב, האיש והמשבר
הדס פרוש, פלאש90
מבול הטלפונים שהתקבל ביום שישי שעבר בלשכות הנציגים החרדים, בעיקר מיהדות התורה, הראה שאיך שלא נהפוך את משבר עבודות השבת שהעסיק השבוע את הממשלה כולה, מדובר בפצצה מתקתקת.
כמובן שכל נושא בוער על סדר היום החרדי, כל דיון הוא סוגיה קריטית וכל פקק בכביש 1 הוא שערורייה בקנה מידה שזועק מלחמה. הטמפרמנט הפוליטי החרדי, בצירוף היעילות של העסקנים והקשר ההדוק בין הבוחר לנבחרו, הופכים כל אבן לסלע קיומנו.
הכל נכון, אך כשמדובר בשבת, הסטנדרטים הם אחרים לגמרי. הכותרות הצבעוניות לאורך השבוע וחצי האחרון פספסו את רוב רובו של הסיפור הדרמטי סביב עבודות הרכבת בשבת. הן דנו ביריבות בין שר התחבורה ישראל כץ לראש הממשלה נתניהו, תהו האם הקואליציה תפורק (היא לא) והאם זהו פיקוח נפש או פיקוח כסף, כשבסופו של דבר – מעל כל זה – צריך לומר שמדובר בשינוי בקנה מידה היסטורי בכל הקשור לסטטוס קוו ולשמירת השבת בפרהסיה בישראל.
קשה להגזים במשמעות של החלטת משרד ממשלתי משמעותי כמו משרד התחבורה להעלים את שמירת השבת מסך השיקולים שלו. ועל אף שנראה כי נתניהו והחרדים משלבים פה ידיים, אי אפשר לדעת כיצד הסיפור הזה, שהוא לא חד פעמי ולא טעות אנוש, עתיד להיגמר.
"נושא השבת יהפוך להיות הנושא המשמעותי ביותר בישראל בשנים הקרובות" אומר חבר הכנסת הנמרץ אורי מקלב, שחתום על המאבק הנוכחי מראשיתו. זו לא אמירה קלה לפוליטיקאים שהורגלו לעסוק בנושאי בוטיק כמו מתווה הכותל, חוק הגיוס או המחוז החרדי. שבת זו סוגיה לכל ישראלי, והכוח החרדי – כמו גם היכולת לנהל משא ומתן בעניינים שהם סלע קיומו, יעמוד למבחן קשה מאד.
"אבל צריך למתוח קו ברור", מבהיר מיד מקלב, "נושאי השבת המגוונים, חוק השבת של ח"כ מיקי זוהר, המרכולים ואפילו פרשת שפע שוק הם עניין אחר לגמרי ממה שקורה כאן. עבודות הרכבת בשבת ומדיניות משרד התחבורה אותה מוביל השר ישראל כץ זה דבר שלא היה בישראל ואין לו תקדים, הוא לא נתון למשא ומתן ובכלל לא קשור לשאר סוגיות השבת. זהו תקדים חמור, בלתי אפשרי ובלתי מתקבל, ואין דרך למסמס אותו או להגיע להסדרים".ככה הכל התחיל
אז מה באמת כל כך דרמטי בהחלטתו של משרד התחבורה, ולמה אפילו הציניים שבין מגידי העתידות מביטים על המאבק החרדי הפעם ומתקשים לנבא? לכך צריך לחזור לחודשים האחרונים, ולאירועים שרוב רובם המוחלט התנהל מחוץ לעיניו של הציבור.
מאז הפך ישראל כץ לשר התחבורה לפני למעלה משבע שנים, מתרחשת בישראל מהפכה תחבורתית שמוגדרת כעליית מדרגה. רובה של המהפכה הזו נעוץ בפיתוח מאסיבי של התשתיות, ופחות מכך בייעול התחבורה הציבורית על אגפיה (ואי שיפור מעמדם ותנאיהם של הנהגים והעובדים, מה שלא פחות חשוב), והוא כולל סלילת נתיבים מהירים, קווי רכבת חדשים ותכנון מחדש של כבישי ישראל.
כדי לאפשר זאת כץ טיפל בחסמים תכנוניים והעניק כוח ועדיפות לשיקולי הזמן – כבישים מעל הכל. במסגרת זו נאלץ משרד התחבורה להתקוטט לא פעם עם הרשויות המקומיות השונות, ובהצלחה. במשך כל שנות שלטונו הנוכחי של נתניהו, משרד התחבורה הוא המשרד האפקטיבי ביותר, ולא מעט בזכות העומד בראשו.
לפי מקלב, ייתכן שזה מה שהוביל את ישראל כץ לוותר על השבת. במשך השנים האחרונות ישנו עיתונאי פעיל ונמרץ, לא חרדי, שעוסק בניטור החלטות משרד התחבורה בנוגע לשבת. העבודות בשבת צצו בחודשים האחרונים, אך מזה שנים שיש פיחות זוחל במעמד השבת במשרד – וזה כולל אישור, או אישור בעקיפין ועצימת עין, מקווי אוטובוס שפועלים בשבת, היתרים והיתרים למחצה לחילול שבת שנעשה בחסות המשרד ועוד.
הסיפור הנוכחי התחיל לפני קצת יותר מחודש. בעקבות המידע שזרם ללשכתו של מקלב על משרד התחבורה ויחסו לשבת, התחילו שם לנטר את פרסומי המשרד. אחד העוזרים הופתע לגלות מודעה רשמית המושיעה כי בעקבות עבודות על הרכבת יהיה כביש סמוך לבית יהושע סגור בליל שבת למשך כמה שעות. ח"כ מקלב שיגר מיד מכתב לשר התחבורה ולמנכ"לית המשרד בדרישה להבין ממתי מדינת ישראל מבצעת בעצמה עבודות בשבת ושר התחבורה הגיע לישיבת הסיעה של יהדות התורה בכדי להסביר. עד כאן, כך נראה, טעות אנוש או מדיניות חד פעמית, הניתנת לגישור בין שותפים לממשלה.
כץ הגיע והרגיע. החיוך הליכודניקי המפורסם נשלף, ומסרי ההרגעה נערמו זה על גבי זה. מן הסתם מדובר בטעות, אמר כץ. לאף אחד אין כוונה לחלל שבת ולבצע עבודות במהלכה. אנחנו נאמנים לסטטוס קוו והשבת היא של כולנו. הכל טוב ויפה, אך מקלב הדרוך לא שעה לסיסמאות. בידי לשכתו היו עדויות על עבודות נוספות, כמו בכביש 1 בקטע הסמוך למבשרת ציון ופינוי גשר מעריב בתל אביב, שהוכיחו שמילים לחוד ומשברים לחוד, ולשכתו המשיכה לעקוב. כצפוי, היא גילתה כי עולם כמנהגו נוהג והעבודות ממשיכות להיות מתוכננות בעיצומה של השבת.
המדובר בעבודות פיתוח של רכבת ישראל, שנמצאת גם היא בתנופת פיתוח. במקום לבצע את העבודות בלילות השבוע – מה שייאלץ את הרכבת להשבית קווי לילה או קווי מטענים, הפועלים בעיקר בשעות הלילה, החליטו שם ללכת על השבת.
"בעבר אף אחד לא היה מעלה כזה דבר בדעתו" מסביר מקלב, "כיום החליטו במשרד שהדבר הראשון שמוותרים עליו זה השבת. אם אפשר לתחום את כל העבודה בשבת אז מוטב, אם לא מקדימים לשישי ואז לחמישי. בדיוק הפוך. ערך השבת והעובדה שהמדינה שובתת בשבת בישראל פתאום לא קיים. אפשר לחסוך כסף, אז הולכים על השבת". בהתחלה חשבו גם בסביבתם של הנציגים החרדים שמדובר בהחלטה פקידותית ולא עקרונית, אך אט אט הבינו כולם שהדג מסריח מהראש, וכי ישראל כץ עצמו עומד מאחורי ההחלטה להשתמש בשבת כדי להאיץ את עבודות הרכבת.
- אז ישראל כץ שיקר עליכם למעשה כשטען שהעבודות לא ייעשו בשבת?
"חד משמעית כן. השר כינס את כל בכירי משרדו, פקידים ומקבלי החלטות, ואמר בפומבי שלא תיעשה שום עבודה בשבת, כשלפני ואחרי כן ההוראה שלו הייתה הפוכה. זה הוא נושא באחריות. כשהוא תלה זאת בפקיד כזה או אחר חשבנו שזה הגיוני, ופקיד שקיבל כזו החלטה בניגוד לרוח השר צריך לעמוד על מקומו, ואז הבנו שזה הוא, ישראל כץ, שעומד מאחורי ההחלטה".
- מה גורם לשר מהליכוד, שותפה מזה שנים של החרדים, להחליט כזו החלטה?
"אני לא הפסיכולוג שלו" צוחק מקלב, "אבל כנראה ההבנה שאפשר להרוויח כביכול מחילול השבת את הזמן, לחסוך בכך פקקים ולזרז את העבודות היא זו שקסמה לו. וזה אבסורד – הכבישים ריקים בשבת כי אנשים שומרים שבת ולא נוסעים בהם, אז לבוא להשתמש בשמירת השבת שלהם כדי לחלל אותה, ועוד על ידי המדינה?".
בסביבתו של כץ אגב, טענו השבוע כי למקלב חשבון אישי עם השר, מה שגרם לו להתחיל את המשבר הנוכחי. הם העלו שם טענות על יריבות אישית בין מקלב לכץ, שלא הוזמן לפגישת ראשי הסיעות, ועיתונאי מסוים אף העלה השערה מופרכת על מתיחות בין מקלב לגפני. מחלוקת נוספת שבה נפנף כץ הייתה סביב "אובר" - התחבורה הציבורית השיתופית, אותה מקדם מקלב בניגוד לדעתו של כץ, שאף התקוטט על כך עם ראש הממשלה נתניהו בפומבי.
"זה כל כך מופרך. להפך, במשך חודשים ניסינו לפעול מול המשרד בשקט, מתחת לעיני התקשורת, דווקא בשביל להגיע לסיום העניין בלי ליצור משבר. אני פה לא לבד, איתי עומדים כל ראשי הסיעות החרדיות ואני שליח של גדולי ישראל, שמבחינתם אין ולא יכולה להיות שום פשרה בנושא אקוטי כזה. אין מי שממריץ אותי לטפל בנושא הזה כמו גפני, אלו דברים שבוערים בי עוד מימי חיותו של הגרי"ש אליישיב, שנושא השבת היה בנפשו. מחלוקות עם כץ? תמיד יכולים להיות חילוקי דעות מקצועיים, זו טיבה של הפוליטיקה, אבל כאן זה לא מקצועי – זה עקרוני".
לפני כשבוע וחצי פרץ הויכוח והפך למשבר. הח"כים החרדים ראו כי דיבורים כמו חול, ומשרד התחבורה ממשיך ומשדר עסקים כרגיל, ופנו לנתניהו. תוך יום וחצי המדינה כולה הכירה את הסיפור, וחצי יום אחר כך נתניהו בעצמו התערב וניסח פשרה לפני שבת, לפיה רק עבודות "פיקוח נפש" יותרו במהלכה, ושאר העבודות יבוטלו. הניסוח הזה החזיק עד לשבת עצמה, בה התברר שלא רק שהעבודות התקיימו כסדרן, אלא משרד התחבורה וישראל כץ בראשו גאים בכך, כשהם מפעילים רחפן שיתעד את העבודות, וכץ מכנס מסיבת עיתונאים להתרברב. הדרך מכאן למשבר הייתה בלתי נמנעת והנציגים החרדים שיגרו מסר ברור לנתניהו - זה לא יכול להימשך.
"הם טוענים שיש בעבודות משום פיקוח נפש" אומר מקלב, "וזה חסר שחר. יחסוך כסף לעבוד בשבת? יכול להיות שכן, יותר מזה – יכול להיות שהמדינה יכולה להרוויח הרבה כסף מחילול שבת. ממתי זה היה דיון בכלל? בישראל שובתים בשבת גם אם יתברר שלו משרדי הממשלה היו עובדים כסדרם התוצר הלאומי היה עולה, זה מקובל על כולם. יש עבודות? עושים בלילה".ומה יהיה על הקואליציה?
אך במקום לחוש לכבודה של השבת, עסוקים בשבוע האחרון מרבית הפוליטיקאים בישראל בשאלה האם אנחנו עומדים על ספו של משבר קואליציוני של ממש, והאם קואליציית המי מנוחות הזו צפויה לספוג זעזועים.
הח"כים החרדים, מצדם, השתדלו ללכת בין הטיפות בזהירות: מחד הם תקפו בחריפות יוצאת דופן את השר ישראל כץ ושיגרו מסרים לוחמניים לכל עבר, ומצד שני – למעט הדרישה לעצור את חילול השבת, הם לא שיחררו איום מפורש. אפילו שאלת פיטוריו של כץ, שנראית מובנית מאליה, לא עלתה מפורשות. משבר כן, קואליציוני לא.
בדברי ימי הפוליטיקה החרדית רשומים לא מעט דרמות סביב נושא השבת. הזכור שבהם הוא סביב פרשת המשחן בשלהי ממשלת ברק. ההיסטוריה זוכרת את המשבר ההוא, שהוביל לפירוק הממשלה והדחת ברק (ומפלגת העבודה, שלא שבה להנהיג את המדינה מאז ואולי לעולם), ככזה שנגרם בגלל השבת, למרות שזה לא מדויק – ברק לא היה נתניהו, והוא החזיק באג'נדה חילונית שאותה לא נהג להסתיר. יהדות התורה גם לא ממש הייתה חלק מהקואליציה, ורק תמכה בה מבחוץ, כך שפרישה של ממש לא הייתה שם. אך מה שחשוב זה הזיכרון.
חשוב להכיר את הסיפורים הללו ולו משום הערך הרב שמייחסים להם הפוליטיקאים החרדים עצמם. משבר על שבת עדיין נתפס וייתפס כמשהו ערכי מאד, דבר שכל נציג חרדי ירצה לזקוף על שמו.
השבת לחרדים משולה למשבר פוליטי בימין סביב פינוי התנחלויות, אולי לא נוח בזמן נתון אך בהחלט זיכרון חמים להתרפק עליו בעתיד לוט בערפל. המגזר החרדי לומד מהעבר על ההווה, וכל נציג חרדי חולם להיות יום אחד חלק מהעבר הזה, די בעובדה הזו לכשעצמה להניע אותו לפעולה.
מי שהיה שר המשפטים בזמן פרשת המשחן, יו"ר מרצ לשעבר יוסי ביילין, סיפר השבוע על שיחה שהייתה לו עם ברק סביב פרשת המשחן. ביילין סיפר כי ניגש לברק עם הצעת פשרה מול החרדים, וזה דחה אותה בטיעון מעניין – אם אתפשר עם החרדים, אמר ברק שהיה אז בעיצומו של משא ומתן מדיני, זה יתפרש כחולשה אצל יאסר עראפת או אסד, טיעון שבסופו של דבר קבר את ממשלתו ועצר בלאו הכי את המשא ומתן. אותה שבת עליה ויתר ברק בשביל הליך השלום, משמשת היום את נתניהו כדי לשמור על ממשלת הימין, ולהימנע מהליך דומה.
"אנחנו לא אמרנו שנשבור את הכלים", אומר מקלב. "אי אפשר לדעת מה יהיה עם הסיפור הזה. מבחינתנו הדרישה פשוטה – לעצור את העבודות בשבת. ראש הממשלה נתניהו רואה איתנו את הדברים עין בעין, וזה ייפתר. אין צורך ליזום פה משבר, כל עוד ישראל כץ יבין את הגבולות שלנו".
גורמים בכירים ביהדות התורה אומרים שנכון שכך הוא כעת, אך נושא השבת הוא רגיש, וברגע יכול להתנפח ולהרוס קואליציות. הסיבות לכך הן הלחץ שעולה מהשטח – עשרות פעילי שבת חרדים הלהוטים על הנושא, ולא מניחים לחברי הכנסת לנוח על זרי הדפנה או להסתפק בהקמת ועדה. בנוסף, מבחינת גדולי ישראל זוהי אבן נגף. בעוד הנציגים החרדים יכולים להביט במפת האינטרסים, ושיקול הממשלה הטובה לחרדים (אולי הכי טובה שהייתה) ולנסות להגיע לפשרה, בבתי הגדולים אין לשיקולים הללו משמעות. על השבת מפרקים ממשלה, תקציב? נפתור אחר כך.
אך הסיבה המרכזית לכך שאי אפשר עדיין לראות לאן משבת עבודות הרכבת בשבת עתיד להתפתח, היא סוגיות השבת הבוערות שעל סדר היום: ועדת המנכ"לים שמונתה בכדי לתת לממשלה המלצות בנושא פתיחת אזורי מסחר אמורה לתת את מסקנותיה, שמן הסתם לא יהיו מקובלות על הנציגים החרדים, כמה עיריות ברחבי הארץ החליטו להפעיל מערך תחבורה ציבורית בשבת, מה שברגע יכול להתלקח, ובחברה החילונית מתחזקים הארגונים האזרחיים שעמלים כדי לשנות את השבת בישראל.
"זהו הנושא המרכזי של השנים הקרובות", משוכנע מקלב. "שמירת השבת נוכחת יותר ויותר, ויש החלטות שצריך לקבל". הניסיונות לפשרה נתקלו עד כה בחומה בצורה מהצד החרדי, והצטרפות של עוד ועוד סוגיות כאלו יכולה להטיל את המערכת הפוליטית לטלטלה גדולה.
אין ספק, אומר השבוע בכיר חרדי, במשך שנים בהן הסיעה החרדית האשכנזית הייתה בעיקר יהדות התורה, הגיע זמנה להיות גם קצת יהדות השבת. "יש בזה משהו חיובי", הוא אומר עוד. "נושא השבת מאחד את המגזר כולו, על רבניו ופלגיו. יותר מששמרו הפוליטיקאים החרדים את השבת, עתידה השבת לשמר את הפוליטיקאים החרדים מאוחדים וחזקים".
כמובן שכל נושא בוער על סדר היום החרדי, כל דיון הוא סוגיה קריטית וכל פקק בכביש 1 הוא שערורייה בקנה מידה שזועק מלחמה. הטמפרמנט הפוליטי החרדי, בצירוף היעילות של העסקנים והקשר ההדוק בין הבוחר לנבחרו, הופכים כל אבן לסלע קיומנו.
הכל נכון, אך כשמדובר בשבת, הסטנדרטים הם אחרים לגמרי. הכותרות הצבעוניות לאורך השבוע וחצי האחרון פספסו את רוב רובו של הסיפור הדרמטי סביב עבודות הרכבת בשבת. הן דנו ביריבות בין שר התחבורה ישראל כץ לראש הממשלה נתניהו, תהו האם הקואליציה תפורק (היא לא) והאם זהו פיקוח נפש או פיקוח כסף, כשבסופו של דבר – מעל כל זה – צריך לומר שמדובר בשינוי בקנה מידה היסטורי בכל הקשור לסטטוס קוו ולשמירת השבת בפרהסיה בישראל.
קשה להגזים במשמעות של החלטת משרד ממשלתי משמעותי כמו משרד התחבורה להעלים את שמירת השבת מסך השיקולים שלו. ועל אף שנראה כי נתניהו והחרדים משלבים פה ידיים, אי אפשר לדעת כיצד הסיפור הזה, שהוא לא חד פעמי ולא טעות אנוש, עתיד להיגמר.
"נושא השבת יהפוך להיות הנושא המשמעותי ביותר בישראל בשנים הקרובות" אומר חבר הכנסת הנמרץ אורי מקלב, שחתום על המאבק הנוכחי מראשיתו. זו לא אמירה קלה לפוליטיקאים שהורגלו לעסוק בנושאי בוטיק כמו מתווה הכותל, חוק הגיוס או המחוז החרדי. שבת זו סוגיה לכל ישראלי, והכוח החרדי – כמו גם היכולת לנהל משא ומתן בעניינים שהם סלע קיומו, יעמוד למבחן קשה מאד.
"אבל צריך למתוח קו ברור", מבהיר מיד מקלב, "נושאי השבת המגוונים, חוק השבת של ח"כ מיקי זוהר, המרכולים ואפילו פרשת שפע שוק הם עניין אחר לגמרי ממה שקורה כאן. עבודות הרכבת בשבת ומדיניות משרד התחבורה אותה מוביל השר ישראל כץ זה דבר שלא היה בישראל ואין לו תקדים, הוא לא נתון למשא ומתן ובכלל לא קשור לשאר סוגיות השבת. זהו תקדים חמור, בלתי אפשרי ובלתי מתקבל, ואין דרך למסמס אותו או להגיע להסדרים".ככה הכל התחיל
אז מה באמת כל כך דרמטי בהחלטתו של משרד התחבורה, ולמה אפילו הציניים שבין מגידי העתידות מביטים על המאבק החרדי הפעם ומתקשים לנבא? לכך צריך לחזור לחודשים האחרונים, ולאירועים שרוב רובם המוחלט התנהל מחוץ לעיניו של הציבור.
מאז הפך ישראל כץ לשר התחבורה לפני למעלה משבע שנים, מתרחשת בישראל מהפכה תחבורתית שמוגדרת כעליית מדרגה. רובה של המהפכה הזו נעוץ בפיתוח מאסיבי של התשתיות, ופחות מכך בייעול התחבורה הציבורית על אגפיה (ואי שיפור מעמדם ותנאיהם של הנהגים והעובדים, מה שלא פחות חשוב), והוא כולל סלילת נתיבים מהירים, קווי רכבת חדשים ותכנון מחדש של כבישי ישראל.
כדי לאפשר זאת כץ טיפל בחסמים תכנוניים והעניק כוח ועדיפות לשיקולי הזמן – כבישים מעל הכל. במסגרת זו נאלץ משרד התחבורה להתקוטט לא פעם עם הרשויות המקומיות השונות, ובהצלחה. במשך כל שנות שלטונו הנוכחי של נתניהו, משרד התחבורה הוא המשרד האפקטיבי ביותר, ולא מעט בזכות העומד בראשו.
לפי מקלב, ייתכן שזה מה שהוביל את ישראל כץ לוותר על השבת. במשך השנים האחרונות ישנו עיתונאי פעיל ונמרץ, לא חרדי, שעוסק בניטור החלטות משרד התחבורה בנוגע לשבת. העבודות בשבת צצו בחודשים האחרונים, אך מזה שנים שיש פיחות זוחל במעמד השבת במשרד – וזה כולל אישור, או אישור בעקיפין ועצימת עין, מקווי אוטובוס שפועלים בשבת, היתרים והיתרים למחצה לחילול שבת שנעשה בחסות המשרד ועוד.
הסיפור הנוכחי התחיל לפני קצת יותר מחודש. בעקבות המידע שזרם ללשכתו של מקלב על משרד התחבורה ויחסו לשבת, התחילו שם לנטר את פרסומי המשרד. אחד העוזרים הופתע לגלות מודעה רשמית המושיעה כי בעקבות עבודות על הרכבת יהיה כביש סמוך לבית יהושע סגור בליל שבת למשך כמה שעות. ח"כ מקלב שיגר מיד מכתב לשר התחבורה ולמנכ"לית המשרד בדרישה להבין ממתי מדינת ישראל מבצעת בעצמה עבודות בשבת ושר התחבורה הגיע לישיבת הסיעה של יהדות התורה בכדי להסביר. עד כאן, כך נראה, טעות אנוש או מדיניות חד פעמית, הניתנת לגישור בין שותפים לממשלה.
כץ הגיע והרגיע. החיוך הליכודניקי המפורסם נשלף, ומסרי ההרגעה נערמו זה על גבי זה. מן הסתם מדובר בטעות, אמר כץ. לאף אחד אין כוונה לחלל שבת ולבצע עבודות במהלכה. אנחנו נאמנים לסטטוס קוו והשבת היא של כולנו. הכל טוב ויפה, אך מקלב הדרוך לא שעה לסיסמאות. בידי לשכתו היו עדויות על עבודות נוספות, כמו בכביש 1 בקטע הסמוך למבשרת ציון ופינוי גשר מעריב בתל אביב, שהוכיחו שמילים לחוד ומשברים לחוד, ולשכתו המשיכה לעקוב. כצפוי, היא גילתה כי עולם כמנהגו נוהג והעבודות ממשיכות להיות מתוכננות בעיצומה של השבת.
המדובר בעבודות פיתוח של רכבת ישראל, שנמצאת גם היא בתנופת פיתוח. במקום לבצע את העבודות בלילות השבוע – מה שייאלץ את הרכבת להשבית קווי לילה או קווי מטענים, הפועלים בעיקר בשעות הלילה, החליטו שם ללכת על השבת.
"בעבר אף אחד לא היה מעלה כזה דבר בדעתו" מסביר מקלב, "כיום החליטו במשרד שהדבר הראשון שמוותרים עליו זה השבת. אם אפשר לתחום את כל העבודה בשבת אז מוטב, אם לא מקדימים לשישי ואז לחמישי. בדיוק הפוך. ערך השבת והעובדה שהמדינה שובתת בשבת בישראל פתאום לא קיים. אפשר לחסוך כסף, אז הולכים על השבת". בהתחלה חשבו גם בסביבתם של הנציגים החרדים שמדובר בהחלטה פקידותית ולא עקרונית, אך אט אט הבינו כולם שהדג מסריח מהראש, וכי ישראל כץ עצמו עומד מאחורי ההחלטה להשתמש בשבת כדי להאיץ את עבודות הרכבת.
- אז ישראל כץ שיקר עליכם למעשה כשטען שהעבודות לא ייעשו בשבת?
"חד משמעית כן. השר כינס את כל בכירי משרדו, פקידים ומקבלי החלטות, ואמר בפומבי שלא תיעשה שום עבודה בשבת, כשלפני ואחרי כן ההוראה שלו הייתה הפוכה. זה הוא נושא באחריות. כשהוא תלה זאת בפקיד כזה או אחר חשבנו שזה הגיוני, ופקיד שקיבל כזו החלטה בניגוד לרוח השר צריך לעמוד על מקומו, ואז הבנו שזה הוא, ישראל כץ, שעומד מאחורי ההחלטה".
- מה גורם לשר מהליכוד, שותפה מזה שנים של החרדים, להחליט כזו החלטה?
"אני לא הפסיכולוג שלו" צוחק מקלב, "אבל כנראה ההבנה שאפשר להרוויח כביכול מחילול השבת את הזמן, לחסוך בכך פקקים ולזרז את העבודות היא זו שקסמה לו. וזה אבסורד – הכבישים ריקים בשבת כי אנשים שומרים שבת ולא נוסעים בהם, אז לבוא להשתמש בשמירת השבת שלהם כדי לחלל אותה, ועוד על ידי המדינה?".
בסביבתו של כץ אגב, טענו השבוע כי למקלב חשבון אישי עם השר, מה שגרם לו להתחיל את המשבר הנוכחי. הם העלו שם טענות על יריבות אישית בין מקלב לכץ, שלא הוזמן לפגישת ראשי הסיעות, ועיתונאי מסוים אף העלה השערה מופרכת על מתיחות בין מקלב לגפני. מחלוקת נוספת שבה נפנף כץ הייתה סביב "אובר" - התחבורה הציבורית השיתופית, אותה מקדם מקלב בניגוד לדעתו של כץ, שאף התקוטט על כך עם ראש הממשלה נתניהו בפומבי.
"זה כל כך מופרך. להפך, במשך חודשים ניסינו לפעול מול המשרד בשקט, מתחת לעיני התקשורת, דווקא בשביל להגיע לסיום העניין בלי ליצור משבר. אני פה לא לבד, איתי עומדים כל ראשי הסיעות החרדיות ואני שליח של גדולי ישראל, שמבחינתם אין ולא יכולה להיות שום פשרה בנושא אקוטי כזה. אין מי שממריץ אותי לטפל בנושא הזה כמו גפני, אלו דברים שבוערים בי עוד מימי חיותו של הגרי"ש אליישיב, שנושא השבת היה בנפשו. מחלוקות עם כץ? תמיד יכולים להיות חילוקי דעות מקצועיים, זו טיבה של הפוליטיקה, אבל כאן זה לא מקצועי – זה עקרוני".
לפני כשבוע וחצי פרץ הויכוח והפך למשבר. הח"כים החרדים ראו כי דיבורים כמו חול, ומשרד התחבורה ממשיך ומשדר עסקים כרגיל, ופנו לנתניהו. תוך יום וחצי המדינה כולה הכירה את הסיפור, וחצי יום אחר כך נתניהו בעצמו התערב וניסח פשרה לפני שבת, לפיה רק עבודות "פיקוח נפש" יותרו במהלכה, ושאר העבודות יבוטלו. הניסוח הזה החזיק עד לשבת עצמה, בה התברר שלא רק שהעבודות התקיימו כסדרן, אלא משרד התחבורה וישראל כץ בראשו גאים בכך, כשהם מפעילים רחפן שיתעד את העבודות, וכץ מכנס מסיבת עיתונאים להתרברב. הדרך מכאן למשבר הייתה בלתי נמנעת והנציגים החרדים שיגרו מסר ברור לנתניהו - זה לא יכול להימשך.
"הם טוענים שיש בעבודות משום פיקוח נפש" אומר מקלב, "וזה חסר שחר. יחסוך כסף לעבוד בשבת? יכול להיות שכן, יותר מזה – יכול להיות שהמדינה יכולה להרוויח הרבה כסף מחילול שבת. ממתי זה היה דיון בכלל? בישראל שובתים בשבת גם אם יתברר שלו משרדי הממשלה היו עובדים כסדרם התוצר הלאומי היה עולה, זה מקובל על כולם. יש עבודות? עושים בלילה".ומה יהיה על הקואליציה?
אך במקום לחוש לכבודה של השבת, עסוקים בשבוע האחרון מרבית הפוליטיקאים בישראל בשאלה האם אנחנו עומדים על ספו של משבר קואליציוני של ממש, והאם קואליציית המי מנוחות הזו צפויה לספוג זעזועים.
הח"כים החרדים, מצדם, השתדלו ללכת בין הטיפות בזהירות: מחד הם תקפו בחריפות יוצאת דופן את השר ישראל כץ ושיגרו מסרים לוחמניים לכל עבר, ומצד שני – למעט הדרישה לעצור את חילול השבת, הם לא שיחררו איום מפורש. אפילו שאלת פיטוריו של כץ, שנראית מובנית מאליה, לא עלתה מפורשות. משבר כן, קואליציוני לא.
בדברי ימי הפוליטיקה החרדית רשומים לא מעט דרמות סביב נושא השבת. הזכור שבהם הוא סביב פרשת המשחן בשלהי ממשלת ברק. ההיסטוריה זוכרת את המשבר ההוא, שהוביל לפירוק הממשלה והדחת ברק (ומפלגת העבודה, שלא שבה להנהיג את המדינה מאז ואולי לעולם), ככזה שנגרם בגלל השבת, למרות שזה לא מדויק – ברק לא היה נתניהו, והוא החזיק באג'נדה חילונית שאותה לא נהג להסתיר. יהדות התורה גם לא ממש הייתה חלק מהקואליציה, ורק תמכה בה מבחוץ, כך שפרישה של ממש לא הייתה שם. אך מה שחשוב זה הזיכרון.
חשוב להכיר את הסיפורים הללו ולו משום הערך הרב שמייחסים להם הפוליטיקאים החרדים עצמם. משבר על שבת עדיין נתפס וייתפס כמשהו ערכי מאד, דבר שכל נציג חרדי ירצה לזקוף על שמו.
השבת לחרדים משולה למשבר פוליטי בימין סביב פינוי התנחלויות, אולי לא נוח בזמן נתון אך בהחלט זיכרון חמים להתרפק עליו בעתיד לוט בערפל. המגזר החרדי לומד מהעבר על ההווה, וכל נציג חרדי חולם להיות יום אחד חלק מהעבר הזה, די בעובדה הזו לכשעצמה להניע אותו לפעולה.
מי שהיה שר המשפטים בזמן פרשת המשחן, יו"ר מרצ לשעבר יוסי ביילין, סיפר השבוע על שיחה שהייתה לו עם ברק סביב פרשת המשחן. ביילין סיפר כי ניגש לברק עם הצעת פשרה מול החרדים, וזה דחה אותה בטיעון מעניין – אם אתפשר עם החרדים, אמר ברק שהיה אז בעיצומו של משא ומתן מדיני, זה יתפרש כחולשה אצל יאסר עראפת או אסד, טיעון שבסופו של דבר קבר את ממשלתו ועצר בלאו הכי את המשא ומתן. אותה שבת עליה ויתר ברק בשביל הליך השלום, משמשת היום את נתניהו כדי לשמור על ממשלת הימין, ולהימנע מהליך דומה.
"אנחנו לא אמרנו שנשבור את הכלים", אומר מקלב. "אי אפשר לדעת מה יהיה עם הסיפור הזה. מבחינתנו הדרישה פשוטה – לעצור את העבודות בשבת. ראש הממשלה נתניהו רואה איתנו את הדברים עין בעין, וזה ייפתר. אין צורך ליזום פה משבר, כל עוד ישראל כץ יבין את הגבולות שלנו".
גורמים בכירים ביהדות התורה אומרים שנכון שכך הוא כעת, אך נושא השבת הוא רגיש, וברגע יכול להתנפח ולהרוס קואליציות. הסיבות לכך הן הלחץ שעולה מהשטח – עשרות פעילי שבת חרדים הלהוטים על הנושא, ולא מניחים לחברי הכנסת לנוח על זרי הדפנה או להסתפק בהקמת ועדה. בנוסף, מבחינת גדולי ישראל זוהי אבן נגף. בעוד הנציגים החרדים יכולים להביט במפת האינטרסים, ושיקול הממשלה הטובה לחרדים (אולי הכי טובה שהייתה) ולנסות להגיע לפשרה, בבתי הגדולים אין לשיקולים הללו משמעות. על השבת מפרקים ממשלה, תקציב? נפתור אחר כך.
אך הסיבה המרכזית לכך שאי אפשר עדיין לראות לאן משבת עבודות הרכבת בשבת עתיד להתפתח, היא סוגיות השבת הבוערות שעל סדר היום: ועדת המנכ"לים שמונתה בכדי לתת לממשלה המלצות בנושא פתיחת אזורי מסחר אמורה לתת את מסקנותיה, שמן הסתם לא יהיו מקובלות על הנציגים החרדים, כמה עיריות ברחבי הארץ החליטו להפעיל מערך תחבורה ציבורית בשבת, מה שברגע יכול להתלקח, ובחברה החילונית מתחזקים הארגונים האזרחיים שעמלים כדי לשנות את השבת בישראל.
"זהו הנושא המרכזי של השנים הקרובות", משוכנע מקלב. "שמירת השבת נוכחת יותר ויותר, ויש החלטות שצריך לקבל". הניסיונות לפשרה נתקלו עד כה בחומה בצורה מהצד החרדי, והצטרפות של עוד ועוד סוגיות כאלו יכולה להטיל את המערכת הפוליטית לטלטלה גדולה.
אין ספק, אומר השבוע בכיר חרדי, במשך שנים בהן הסיעה החרדית האשכנזית הייתה בעיקר יהדות התורה, הגיע זמנה להיות גם קצת יהדות השבת. "יש בזה משהו חיובי", הוא אומר עוד. "נושא השבת מאחד את המגזר כולו, על רבניו ופלגיו. יותר מששמרו הפוליטיקאים החרדים את השבת, עתידה השבת לשמר את הפוליטיקאים החרדים מאוחדים וחזקים".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 18 תגובות