הישג: טוען רבני יוכל להשתלב במשרד עו"ד
עד כה אסרו תקנות לשכת עורכי הדין את שילובם של טוענים רבניים במשרדי עורכי דין, אולם בעקבות עתירה שהוגשה נגדם - השתנו הכללים
- אלי שלזינגר
- י"ז אלול התשע"ו
- 4 תגובות
ברוך הבא למשרד
בשורה טובה ומשמחת עבור מאות טוענים רבנים חרדים: ל'בחדרי חרדים' נודע כי עתירה של הטוען הרבני הרב צבי זקס לבג"צ, אילצה את לשכת עורכי הדין לשנות את התקנות ולאפשר לטוען רבני לעבוד במשרד עורך דין וכן להיפך, דבר שהיה אסור עד היום בתקנות לשכת עורכי הדין.
תחילת הסיפור במאי 2015, אז הגיש הטוען הרבני צבי זקס מבני ברק עתירה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים איילת שקד ולשכת עורכי הדין. על פי כללי לשכת עורכי הדין משנת 1970, "לא יעסיק עורך דין במשרדו טוען רבני שאינו עורך דין או שאינו רשאי באותה שעה לעסוק בעריכת דין".
לטענת זקס, הכלל פוגע בחופש העיסוק של טוענים רבניים וכן של עורכי דין. בהתאם לתקנות, כללי האתיקה של עורכי דין חלים על טוענים רבניים, כך שאין הבדל בין עו"ד העושה שיתוף פעולה עם עו"ד אחר, לעו"ד שמעוניין לשתף פעולה עם טוען רבני. אולם מבחינת שנות הלימוד וההתמקצעות - שונים.
משך הזמן הנדרש לצורך קבלת רישיון לטוען רבני ותחילת העבודה בפועל, מסתכם בשלוש עד שבע שנות לימוד, כאשר ההתמקצעות והמומחיות הייחודית של טוען רבני היא בדין העברי ובפרקטיקה הנוהגת בבתי הדין הרבניים. לרוב, הרבה יותר מעורך דין שכל לימודו והכנתו בדין העברי, בנוהג המחייב בענייני המעמד אישי, מסתכם בקורס קצר בדיני משפחה ובדין העברי.
"לא ניתן לומר שהכללים יכולים לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד חופש העיסוק, שכן לא ברור במה הם הולמים את ערכי מדינת ישראל, הם אינם עומדים במבחן התכלית הראויה" טען זקס והוסיף כי "על טוענים רבניים חלים גם כללי האתיקה ונאסר עליהם מה שנאסר על עורכי הדין, זאת מלבד שאר כללי אתיקה שראויים ויפים הם לטוען רבני אשר מצויים בתקנות".
לדבריו, לעיתים טוענים רבניים נדרשים במהלך עבודתם לשיתוף פעולה עם עורך דין, אך בהתאם לכללים הדבר נאסר על עורך הדין ופוגע שלא בחופש העיסוק. "חמור מכך הדבר פוגע בטובת הלקוח - וזאת בניגוד לחובתם הברורה של טוען הרבני ועורך הדין, לפעול במסירות ובנאמנות לטובת מרשם".
בעקבות דברים אלו ביקש זקס מבית משפט העליון לקבוע כי הכללים המגבילים יבוטלו - "משום היותם בלתי חוקתיים, בלתי סבירים ובלתי מידתיים והם חורגים מן הסמכות להתקין כללי אתיקה". מטעם משרד המשפטים נמסר כתגובה מקדמית כי השרה "אינה מוסמכת לבטל או לתקן" את הכללים וסמכותה היא "אישור בלבד".
בפרקליטות המדינה נערכה ישיבה בהשתתפות הגורמים המקצועיים ונציגי לשכת עורכי הדין. לאחר סקירה מקיפה עלה כי הכללים אכן מעוררים קושי של ממש עבור עורכי הדין והטוענים הרבניים. אך יחד עם זאת ביקשו שם דחייה של שלושה חודשים. בתגובת לשכת עורכי הדין צויין כי "עמדת הלשכה הינה כי אין מקום לביטול כללי לשכת עורכי הדין, מאחר ומדובר בכללים שנועדו להבטחת ייחוד המקצוע ובכך להבטחת האינטרסים של כלל הציבור".
בפסק הדין שניתן על ידי הרכב שופטי בג"צ בראשות השופט יורם דנציגר, צויין כי משרד המשפטים הודיע "כי הכללים שנתקפו בעתירה בוטלו", כך שהעתירה התייתרה ונמחקה.
לפי המידע שבידי 'בחדרי חרדים', על פי הכללים החדשים של לשכת עורכי הדין ובאישור שרת המשפטים איילת שקד, "עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין, ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין - טעון ייפוי כוח נפרד החתום בידי הלקוח". על הכלל החדש חתומה יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, חוה קלמפרר-מרצקי.
תחילת הסיפור במאי 2015, אז הגיש הטוען הרבני צבי זקס מבני ברק עתירה לבית המשפט העליון נגד שרת המשפטים איילת שקד ולשכת עורכי הדין. על פי כללי לשכת עורכי הדין משנת 1970, "לא יעסיק עורך דין במשרדו טוען רבני שאינו עורך דין או שאינו רשאי באותה שעה לעסוק בעריכת דין".
לטענת זקס, הכלל פוגע בחופש העיסוק של טוענים רבניים וכן של עורכי דין. בהתאם לתקנות, כללי האתיקה של עורכי דין חלים על טוענים רבניים, כך שאין הבדל בין עו"ד העושה שיתוף פעולה עם עו"ד אחר, לעו"ד שמעוניין לשתף פעולה עם טוען רבני. אולם מבחינת שנות הלימוד וההתמקצעות - שונים.
משך הזמן הנדרש לצורך קבלת רישיון לטוען רבני ותחילת העבודה בפועל, מסתכם בשלוש עד שבע שנות לימוד, כאשר ההתמקצעות והמומחיות הייחודית של טוען רבני היא בדין העברי ובפרקטיקה הנוהגת בבתי הדין הרבניים. לרוב, הרבה יותר מעורך דין שכל לימודו והכנתו בדין העברי, בנוהג המחייב בענייני המעמד אישי, מסתכם בקורס קצר בדיני משפחה ובדין העברי.
"לא ניתן לומר שהכללים יכולים לעמוד בתנאי פסקת ההגבלה שבחוק יסוד חופש העיסוק, שכן לא ברור במה הם הולמים את ערכי מדינת ישראל, הם אינם עומדים במבחן התכלית הראויה" טען זקס והוסיף כי "על טוענים רבניים חלים גם כללי האתיקה ונאסר עליהם מה שנאסר על עורכי הדין, זאת מלבד שאר כללי אתיקה שראויים ויפים הם לטוען רבני אשר מצויים בתקנות".
לדבריו, לעיתים טוענים רבניים נדרשים במהלך עבודתם לשיתוף פעולה עם עורך דין, אך בהתאם לכללים הדבר נאסר על עורך הדין ופוגע שלא בחופש העיסוק. "חמור מכך הדבר פוגע בטובת הלקוח - וזאת בניגוד לחובתם הברורה של טוען הרבני ועורך הדין, לפעול במסירות ובנאמנות לטובת מרשם".
בעקבות דברים אלו ביקש זקס מבית משפט העליון לקבוע כי הכללים המגבילים יבוטלו - "משום היותם בלתי חוקתיים, בלתי סבירים ובלתי מידתיים והם חורגים מן הסמכות להתקין כללי אתיקה". מטעם משרד המשפטים נמסר כתגובה מקדמית כי השרה "אינה מוסמכת לבטל או לתקן" את הכללים וסמכותה היא "אישור בלבד".
בפרקליטות המדינה נערכה ישיבה בהשתתפות הגורמים המקצועיים ונציגי לשכת עורכי הדין. לאחר סקירה מקיפה עלה כי הכללים אכן מעוררים קושי של ממש עבור עורכי הדין והטוענים הרבניים. אך יחד עם זאת ביקשו שם דחייה של שלושה חודשים. בתגובת לשכת עורכי הדין צויין כי "עמדת הלשכה הינה כי אין מקום לביטול כללי לשכת עורכי הדין, מאחר ומדובר בכללים שנועדו להבטחת ייחוד המקצוע ובכך להבטחת האינטרסים של כלל הציבור".
בפסק הדין שניתן על ידי הרכב שופטי בג"צ בראשות השופט יורם דנציגר, צויין כי משרד המשפטים הודיע "כי הכללים שנתקפו בעתירה בוטלו", כך שהעתירה התייתרה ונמחקה.
לפי המידע שבידי 'בחדרי חרדים', על פי הכללים החדשים של לשכת עורכי הדין ובאישור שרת המשפטים איילת שקד, "עורך דין רשאי להעסיק במשרדו טוען שאינו עורך דין, ואולם ייצוג על ידי טוען המועסק במשרד עורכי דין - טעון ייפוי כוח נפרד החתום בידי הלקוח". על הכלל החדש חתומה יו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, חוה קלמפרר-מרצקי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות