תשמעו טוב: על התפתחות חוש השמע בתינוקות
מתי תינוק מתחיל לשמוע קולות ולזהות אותם, כיצד הוא אמור להגיב בכל גיל, ואלו תופעות חלילה מצריכות ביקור אצל רופא • כל המידע הקריטי להורה הטרי • הכתבות בשיתוף מכבי שרותי בריאות
- ידיעה אינפורמטיבית
- י"ט אלול התשע"ו
שמיעה היא אחת מחמשת החושים והתפתחותה התקינה חיונית לבריאות ולתפקוד האדם. 'מכבי שירותי בריאות' מספקת מידע חיוני להורה הטרי, כיצד לעקוב ולסייע להתפתחות תקינה של הילד, ובאלו מקרים עליו להיות מודאג ולפנות לרופא. קיימת חשיבות מוגברת לאבחון מוקדם של כל ליקוי בשמיעתו של התינוק.
בשבוע העשרים להריון מתפתח מבנה האוזן הפנימית במלואו ולכן כבר במועד הלידה מסוגל התינוק לשמוע היטב. אצל חלק מהילודים תיתכן הצטברות נוזלים באוזן שתקשה על ביצוע בדיקת השמיעה סמוך למועד הלידה. לאחר ספיגת נוזלים אלו יוכל התינוק לשמוע היטב.
החל מהשבוע ה- 24 להריון שמע התינוק את צליל קולם של הוריו וכן צלילים אופייניים אחרים לסביבת מגוריהם ומשפחתם, לכן קולות וצלילים אלו יהיו מוכרים יותר לתינוק. קולות וצלילים חדשים עלולים להבהיל אותו בפעמים הראשונות ואף לעורר תגובה של בכי. מיד לאחר הלידה מתחילים התינוקות להקשיב לסביבתם ובעיקר לקולות בעלי צליל גבוה. תינוק יגיב לקולת מוכרים וייבהל למשמע רעשים חזקים.
בסביבות גיל חודשיים מרבית התינוקות ישתתקו כשישמעו קולות מוכרים ויתחילו להשמיע קולות המיה ('אוו', 'אהה'). חשוב לשים לב אם תינוקכם אינו מגיב כלל למשמע קולכם או אם אינו נבהל בתגובה לרעשים חזקים. לקראת גיל 3 חודשים לומד התינוק לווסת את תגובתו, ולכן בתגובה לרעש או צליל חזק ימצמץ או יסובב את ראשו.
בגיל 4 חודשים יתחיל התינוק להפנות את ראשו בכיוון צליל או רעש ולקראת גיל חצי שנה ינסה לחקות קולות מסוימים (למשל שיעול). בסביבות גיל 4-5 חודשים חלק מהתינוקות מתבוננים בפני הוריהם כשהם מדברים ומנסים לחקות את תנועת שפתיהם. בגיל 7 חודשים תיערך לתינוק בדיקת שמיעה במסגרת טיפת חלב. בגיל 8 חודשים מרבית התינוקות מגיבים לשינויים בטון ועוצמת קולכם. עד גיל שנה מסוגלים מרבית התינוקות לומר 'אבא' או 'מא-מא' ומגיבים אם קוראים להם בשמם.
חשוב לדעת: חלקי המוח שאחראים על עיבוד קולות וצלילים מורכבים וחיבור אותם קולות לתוכן בעל משמעות ממשיך להתפתח עד גיל 12 שנים לערך. חשפו את התינוק למגוון רחב של קולות וצלילים, הקשיבו למוזיקה, שירו לתינוק והדגישו מקצבים שונים, דברו עמו והקריאו לו סיפורים. עצם ההקשבה לקולכם מסייעת להתפתחות יכולותיו השפתיות של התינוק. שינויים בטון הדיבור, מבטאים שונים ושירה תורמים להתפתחות מוחו.
אין צורך להתיש את התינוק אולם כשהוא ער ומתעניין ספרו לו מה אתם עושים והסבירו גם פעולות פשוטות ויומיומיות כגון החלפת חיתול או הכנת אוכל. כשאתם מלבישים את התינוק הקפידו לקרוא לחלקי הגוף בשמם והדגישו בפניו את שם הבגדים ואת צבעם. אם אתם בחצר ושומעים מטוס טס בשמיים הצביעו על המטוס ואמרו לו כי 'זהו מטוס שטס בשמיים'.
בשום מקרה אין להכניס חפצים לאוזנו של התינוק, ובכלל זה גם מקלוני אוזניים. על מנת להגן על שמיעתו מנעו חשיפה שלו לרעשים חזקים במיוחד או ממושכים. עוצמת קול שמאפשרת לכם לנהל שיחה מתאימה גם לתינוק. מנעו חשיפה לגורמים שעלולים לפגוע ביכולת השמיעה שלו, לרבות: חשיפה ממושכת לרעשים בטונים גבוהים, נטייה משפחתית לליקויי שמיעה, בעיות חמורות לאחר הלידה, חוסר בחמצן או זיהומים חוזרים, לידה טרם המועד, חשיפה לנגיף האדמת במהלך הריון, מומים מולדים מסוימים וזיהומים חוזרים או מתמשכים באוזן התיכונה שעלולים לגרום להצטלקויות בתעלות השמע. במהלך זיהום פעיל באוזן תיתכן ירידה זמנית ביכולת השמיעה.
שמיעתם של מרבית התינוקות מצוינת אך תיתכן ירידה זמנית בשמיעה עקב נזלת, ליחה או הצטברות נוזלים באוזן. במשפחות בעלות נטייה למומי שמיעה מולדים גובר הסיכון לליקויי שמיעה. חשוב ליידע על כך את הצוות הבודק במחלקת היולדות.
כ-1-3 יילודים מכל 1000 סובלים מליקוי שמיעה שניתן לאבחון מיד לאחר הלידה. זהו הליקוי הנפוץ ביותר ביילודים, ואצל כמחציתם, לא ניתן לאבחן מראש גורמי סיכון להתפתחות הליקוי. ללא אבחון וטיפול מתאים, ליקוי שמיעה עלול לגרום לפגיעה חמורה בהתפתחות התינוק מהבחינה השכלית, השפתית, התקשורתית, החברתית והרגשית. כיום מוצעים אמצעים שינויים לטיפול בליקויי שמיעה אצל תינוקות וילדים לרבות שתל שבלול ומכשירי שמיעה.
בדיקת הסקר אינה פולשנית ואינה תלויה בתגובת היילוד. עם זאת, אוזניהם של חלק מהילודים מלאות נוזל ולכן שמיעתם נפגעת. תינוקות רבים שנכשלים בבדיקת הסקר עוברים בהצלחה את בדיקת השמיעה מאוחר יותר. בדרך כלל תינוק שאינו עובר יזומן לבדיקה חוזרת כעבור שבוע או שבועיים. בהתאם לממצאיה יופנו ההורים והתינוק למכון שמיעה לצורך בדיקת שמיעה קפדנית יותר.
בדיקת סינון השמיעה אינה רגישה דיה לאתר את כלל ליקויי השמיעה ולכן יתכן כי שמיעתו של התינוק אינה מושלמת גם אם עבר את בדיקת סינון השמיעה. כמו כן מחלה, חבלה או חשיפה לרעש ממושך עלולים לגרום לירידה בשמיעתו של התינוק בהמשך חייו. לכן תיבדק שמיעתו של תינוקכם שנית בגיל 7 חודשים, במסגרת טיפת החלב.
תינוקות זקוקים לשעות השינה שלהם ולכן מסוגלים לישון היטב גם בסביבה רועשת ללא כל קשר ללקויות בשמיעתם. כדי לבחון האם תינוקכם שומע נסו את הדברים הבאים כשהוא ער וערני:
• מתחת גיל 3 חודשים: מחאו כפיים מאחורי ראשו. אם ייבהל הרי שהוא שומע היטב. אם אין תגובה נסו לחזור שנית.
• בגילאי 4-6 חודשים: קראו בשמו ובדקו האם הוא מגיב או מפנה את ראשו בכיוון צליל קולכם, וכמו גם בתגובה לצלצול פעמון או לרעש אחר.
• בגילאי 6-10 חודשים: התינוק צריך להגיב אם קוראים לו בשמו או אם הוא שומע קולות וצלילים מוכרים.
• בגילאי 10-15 חודשים: התינוק צריך להיות מסוגל להצביע על חפץ מוכר אם יישאל.סימני אזהרה לליקויי שמיעה
אם אתם חוששים שהתינוק אינו שומע טוב או אם ישנם ליקויי שמיעה במשפחה ידעו על כך את רופא הילדים מאחר שיתכנו ליקויי שמיעה בדרגות שונות ולא את כולם תוכלו לזהות בעצמכם. יתכן כי תינוקכם מסוגל לשמוע רק חלק מהצלילים, והדבר עלול לפגוע ביכולתו ללמוד לדבר בצורה תקינה בעתיד. לכן חשוב לדעת לזהות את סימני האזהרה לליקויי שמיעה, כמפורט להלן:
יילודים עד 3 חודשים: אם התינוק אינו נבהל בתגובה לרעש חזק ופתאומי, אינו מגיב למשמע צלילים, קולות או מוזיקה, אינו נרגע בעקבות השמעת מוזיקה רכה ונעימה, אינו מתעורר או זז בתגובה לקולות או לרעש כשהוא ישן בחדר שקט, בגיל חודשיים אינו משמיע קולות או אינו משתתק כשהוא שומע קולות מוכרים.
4-8 חודשים: התינוק אינו מפנה את ראשו או את עיניו בכיוון רעש או קול מחוץ לטווח ראייתו, אינו משנה את הבעת פניו למשמע קול או רעש חזק כשהוא נמצא בסביבה שקטה, אינו נהנה לרשרש ברעשן, לצלצל בפעמון או להרעיש עם צעצועים.
בגיל 6 חודשים: אם התינוק אינו מנסה לחקות קולות וצלילים, אינו מקשקש או ממלמל לעצמו או בתשובה לאחרים שפונים אליו, אינו מגיב ל'לא' או לשינויים בטון הדיבור, שומע חלק מהקולות בלבד או מגיב לקולות ולצלילים שיוצרים תנודות אולם אינו מגיב לקולות שניתן לשמוע בלבד.
9-12 חודשים: אם התינוק אינו מסתובב במהירות אם אומרים לו 'שששש', אינו מגיב או מסתובב אם קוראים לו בשמו, אינו משנה את טון קולו כשהוא מקשקש, אינו ממלמל במספר צלילים, או אינו מתנועע כשהוא שומע מוזיקה.
בגיל שנה אם התינוק אינו מנסה לומר 'אבא' או 'מא-מא' או את תחילתן של מספר מילים, או אם אינו מבין את משמעותן של מילים שכיחות כגון 'נעליים', 'רגליים', ביטויים שגורים כגון 'ביי-ביי' או שאינו מגיב להוראות פשוטות (דוגמת 'בוא הנה').
ככל שליקויי שמיעה מתגלים בגילאים צעירים יותר כך עולה הסיכוי להצלחת הטיפול והשגת יכולות תקינות. טיפול בליקויי שמיעה עוד לפני גיל חצי שנה משפר באופן משמעותי את התפתחות כישורי השפה והדיבור בקרב תינוקות.
לכתבה המלאה באתר מכבי>>
בשבוע העשרים להריון מתפתח מבנה האוזן הפנימית במלואו ולכן כבר במועד הלידה מסוגל התינוק לשמוע היטב. אצל חלק מהילודים תיתכן הצטברות נוזלים באוזן שתקשה על ביצוע בדיקת השמיעה סמוך למועד הלידה. לאחר ספיגת נוזלים אלו יוכל התינוק לשמוע היטב.
החל מהשבוע ה- 24 להריון שמע התינוק את צליל קולם של הוריו וכן צלילים אופייניים אחרים לסביבת מגוריהם ומשפחתם, לכן קולות וצלילים אלו יהיו מוכרים יותר לתינוק. קולות וצלילים חדשים עלולים להבהיל אותו בפעמים הראשונות ואף לעורר תגובה של בכי. מיד לאחר הלידה מתחילים התינוקות להקשיב לסביבתם ובעיקר לקולות בעלי צליל גבוה. תינוק יגיב לקולת מוכרים וייבהל למשמע רעשים חזקים.
בסביבות גיל חודשיים מרבית התינוקות ישתתקו כשישמעו קולות מוכרים ויתחילו להשמיע קולות המיה ('אוו', 'אהה'). חשוב לשים לב אם תינוקכם אינו מגיב כלל למשמע קולכם או אם אינו נבהל בתגובה לרעשים חזקים. לקראת גיל 3 חודשים לומד התינוק לווסת את תגובתו, ולכן בתגובה לרעש או צליל חזק ימצמץ או יסובב את ראשו.
בגיל 4 חודשים יתחיל התינוק להפנות את ראשו בכיוון צליל או רעש ולקראת גיל חצי שנה ינסה לחקות קולות מסוימים (למשל שיעול). בסביבות גיל 4-5 חודשים חלק מהתינוקות מתבוננים בפני הוריהם כשהם מדברים ומנסים לחקות את תנועת שפתיהם. בגיל 7 חודשים תיערך לתינוק בדיקת שמיעה במסגרת טיפת חלב. בגיל 8 חודשים מרבית התינוקות מגיבים לשינויים בטון ועוצמת קולכם. עד גיל שנה מסוגלים מרבית התינוקות לומר 'אבא' או 'מא-מא' ומגיבים אם קוראים להם בשמם.
חשוב לדעת: חלקי המוח שאחראים על עיבוד קולות וצלילים מורכבים וחיבור אותם קולות לתוכן בעל משמעות ממשיך להתפתח עד גיל 12 שנים לערך. חשפו את התינוק למגוון רחב של קולות וצלילים, הקשיבו למוזיקה, שירו לתינוק והדגישו מקצבים שונים, דברו עמו והקריאו לו סיפורים. עצם ההקשבה לקולכם מסייעת להתפתחות יכולותיו השפתיות של התינוק. שינויים בטון הדיבור, מבטאים שונים ושירה תורמים להתפתחות מוחו.
אין צורך להתיש את התינוק אולם כשהוא ער ומתעניין ספרו לו מה אתם עושים והסבירו גם פעולות פשוטות ויומיומיות כגון החלפת חיתול או הכנת אוכל. כשאתם מלבישים את התינוק הקפידו לקרוא לחלקי הגוף בשמם והדגישו בפניו את שם הבגדים ואת צבעם. אם אתם בחצר ושומעים מטוס טס בשמיים הצביעו על המטוס ואמרו לו כי 'זהו מטוס שטס בשמיים'.
בשום מקרה אין להכניס חפצים לאוזנו של התינוק, ובכלל זה גם מקלוני אוזניים. על מנת להגן על שמיעתו מנעו חשיפה שלו לרעשים חזקים במיוחד או ממושכים. עוצמת קול שמאפשרת לכם לנהל שיחה מתאימה גם לתינוק. מנעו חשיפה לגורמים שעלולים לפגוע ביכולת השמיעה שלו, לרבות: חשיפה ממושכת לרעשים בטונים גבוהים, נטייה משפחתית לליקויי שמיעה, בעיות חמורות לאחר הלידה, חוסר בחמצן או זיהומים חוזרים, לידה טרם המועד, חשיפה לנגיף האדמת במהלך הריון, מומים מולדים מסוימים וזיהומים חוזרים או מתמשכים באוזן התיכונה שעלולים לגרום להצטלקויות בתעלות השמע. במהלך זיהום פעיל באוזן תיתכן ירידה זמנית ביכולת השמיעה.
שמיעתם של מרבית התינוקות מצוינת אך תיתכן ירידה זמנית בשמיעה עקב נזלת, ליחה או הצטברות נוזלים באוזן. במשפחות בעלות נטייה למומי שמיעה מולדים גובר הסיכון לליקויי שמיעה. חשוב ליידע על כך את הצוות הבודק במחלקת היולדות.
כ-1-3 יילודים מכל 1000 סובלים מליקוי שמיעה שניתן לאבחון מיד לאחר הלידה. זהו הליקוי הנפוץ ביותר ביילודים, ואצל כמחציתם, לא ניתן לאבחן מראש גורמי סיכון להתפתחות הליקוי. ללא אבחון וטיפול מתאים, ליקוי שמיעה עלול לגרום לפגיעה חמורה בהתפתחות התינוק מהבחינה השכלית, השפתית, התקשורתית, החברתית והרגשית. כיום מוצעים אמצעים שינויים לטיפול בליקויי שמיעה אצל תינוקות וילדים לרבות שתל שבלול ומכשירי שמיעה.
בדיקת הסקר אינה פולשנית ואינה תלויה בתגובת היילוד. עם זאת, אוזניהם של חלק מהילודים מלאות נוזל ולכן שמיעתם נפגעת. תינוקות רבים שנכשלים בבדיקת הסקר עוברים בהצלחה את בדיקת השמיעה מאוחר יותר. בדרך כלל תינוק שאינו עובר יזומן לבדיקה חוזרת כעבור שבוע או שבועיים. בהתאם לממצאיה יופנו ההורים והתינוק למכון שמיעה לצורך בדיקת שמיעה קפדנית יותר.
בדיקת סינון השמיעה אינה רגישה דיה לאתר את כלל ליקויי השמיעה ולכן יתכן כי שמיעתו של התינוק אינה מושלמת גם אם עבר את בדיקת סינון השמיעה. כמו כן מחלה, חבלה או חשיפה לרעש ממושך עלולים לגרום לירידה בשמיעתו של התינוק בהמשך חייו. לכן תיבדק שמיעתו של תינוקכם שנית בגיל 7 חודשים, במסגרת טיפת החלב.
תינוקות זקוקים לשעות השינה שלהם ולכן מסוגלים לישון היטב גם בסביבה רועשת ללא כל קשר ללקויות בשמיעתם. כדי לבחון האם תינוקכם שומע נסו את הדברים הבאים כשהוא ער וערני:
• מתחת גיל 3 חודשים: מחאו כפיים מאחורי ראשו. אם ייבהל הרי שהוא שומע היטב. אם אין תגובה נסו לחזור שנית.
• בגילאי 4-6 חודשים: קראו בשמו ובדקו האם הוא מגיב או מפנה את ראשו בכיוון צליל קולכם, וכמו גם בתגובה לצלצול פעמון או לרעש אחר.
• בגילאי 6-10 חודשים: התינוק צריך להגיב אם קוראים לו בשמו או אם הוא שומע קולות וצלילים מוכרים.
• בגילאי 10-15 חודשים: התינוק צריך להיות מסוגל להצביע על חפץ מוכר אם יישאל.סימני אזהרה לליקויי שמיעה
אם אתם חוששים שהתינוק אינו שומע טוב או אם ישנם ליקויי שמיעה במשפחה ידעו על כך את רופא הילדים מאחר שיתכנו ליקויי שמיעה בדרגות שונות ולא את כולם תוכלו לזהות בעצמכם. יתכן כי תינוקכם מסוגל לשמוע רק חלק מהצלילים, והדבר עלול לפגוע ביכולתו ללמוד לדבר בצורה תקינה בעתיד. לכן חשוב לדעת לזהות את סימני האזהרה לליקויי שמיעה, כמפורט להלן:
יילודים עד 3 חודשים: אם התינוק אינו נבהל בתגובה לרעש חזק ופתאומי, אינו מגיב למשמע צלילים, קולות או מוזיקה, אינו נרגע בעקבות השמעת מוזיקה רכה ונעימה, אינו מתעורר או זז בתגובה לקולות או לרעש כשהוא ישן בחדר שקט, בגיל חודשיים אינו משמיע קולות או אינו משתתק כשהוא שומע קולות מוכרים.
4-8 חודשים: התינוק אינו מפנה את ראשו או את עיניו בכיוון רעש או קול מחוץ לטווח ראייתו, אינו משנה את הבעת פניו למשמע קול או רעש חזק כשהוא נמצא בסביבה שקטה, אינו נהנה לרשרש ברעשן, לצלצל בפעמון או להרעיש עם צעצועים.
בגיל 6 חודשים: אם התינוק אינו מנסה לחקות קולות וצלילים, אינו מקשקש או ממלמל לעצמו או בתשובה לאחרים שפונים אליו, אינו מגיב ל'לא' או לשינויים בטון הדיבור, שומע חלק מהקולות בלבד או מגיב לקולות ולצלילים שיוצרים תנודות אולם אינו מגיב לקולות שניתן לשמוע בלבד.
9-12 חודשים: אם התינוק אינו מסתובב במהירות אם אומרים לו 'שששש', אינו מגיב או מסתובב אם קוראים לו בשמו, אינו משנה את טון קולו כשהוא מקשקש, אינו ממלמל במספר צלילים, או אינו מתנועע כשהוא שומע מוזיקה.
בגיל שנה אם התינוק אינו מנסה לומר 'אבא' או 'מא-מא' או את תחילתן של מספר מילים, או אם אינו מבין את משמעותן של מילים שכיחות כגון 'נעליים', 'רגליים', ביטויים שגורים כגון 'ביי-ביי' או שאינו מגיב להוראות פשוטות (דוגמת 'בוא הנה').
ככל שליקויי שמיעה מתגלים בגילאים צעירים יותר כך עולה הסיכוי להצלחת הטיפול והשגת יכולות תקינות. טיפול בליקויי שמיעה עוד לפני גיל חצי שנה משפר באופן משמעותי את התפתחות כישורי השפה והדיבור בקרב תינוקות.
לכתבה המלאה באתר מכבי>>
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות