י"ב תמוז התשפ"ד
18.07.2024

בקשת סליחה מהבנות, ועוד אחת לנרדפים בחאקי

עו"ד יצחק שיינפלד מסכם את השנה עם טור סליחה ומחילה, וכמה ברכות לקראת השנה החדשה שעוד רגע מתחילה

בקשת סליחה מהבנות, ועוד אחת לנרדפים בחאקי

שנה חלפה, שנה חדשה בפתח. מנהג ישראל לבקש סליחה איש מרעהו, בכדי להגיע ליום-הדין ללא מטען עודף מכביד, שיעמוד לרועץ בעת דין וחשבון.

את בקשת הסליחה הראשונה אני חייב, לבנות שיושבות בביתם, לא מסודרות לשנת הלימודים הבאה. זה שלא הרעשנו שמיים עבורכם, שלא נענענו מוסרות ארץ. מעיד על ״זילות הדין״ ואובדן דרך וכיוון במחנה.

דמעתכן המצויה, השערות הלבנות של ההורים שמתביישים להסתכל לכם בפנים, מעוצמת הכשלון האישי! לא יעזרו לנו בימי הדין והחשבון.

אני בוש ונכלם כפרט. כואב, דואב ומודאג, מהיותי חלק מציבור וקהל שמתעמר ומתעלם משוועת דלים ונכלמים. איכה נישא פנים ונעז בעצמנו לבקש עבורנו, לפנים משורת הדין: כשאנו ״עזי פנים, אטומי אזנים ואטומי רגש״?

את בקשת הסליחה השניה אפנה ל״נרדפים״ בגין מעשיהם עפ״י רבותיהם, אך לא רבותיהם של ה״מוחים״ המקצועיים לפרנסתם. אלו שציציותיהם משתרבבות מחולצת החאקי הצבאית. כיפתם השחורה בולטת על רקע מדי החאקי. לא עמדנו מספיק לימינכם! חייבים היינו להוקיע ולשרש מקירבנו, את אלו שפוסלים את רבותיכם, איתם התייעצתם. המוחים המקצועיים, שזו פרנסתם! שרק את דרך רבותיהם הם מכירים ואין מורי הוראה ותורה אחרת! חייבים סילוק מהיר מהקונצנזוס.

עצמנו ובשרנו אתם. גאים אנו בכם. בושים בנערי השוליים שמציקים לכם.

בקשת הסליחה השלישית, מתבקשת מהעסקנים שמתרימים אותנו חדשות לבקרים למעשים טובים, מצוות וחסדים. לעיתים אנו מזלזלים, מותשים, ״נשבר לנו״. זורקים חידוד, או מילת גנאי מרומזת. ״גדול המעשה יותר מהעושה״ שכרכם גדול מאד. לא כל אחד מסוגל! ״עסקנות-חסד״ לאו מילתא זוטרתא היא. אני, איני יכול! ולא כל אחד יכול ומסוגל. אל תיראו ואל תתבוששו. כוח הציבור ורווחת הפרט והיחיד בידיכם האמונות. הגבירו פעלים.

סליחה מיוחדת אני מבקש, מהנהגים ש״חתכתי״ בכביש מבלי משים, גם כשלא התכוונתי. שביקשו להשתלב בתנועה ולא איפשרתי להם, מאלו שחניתי בחנייתם או חסמתי את הכניסה לחנייתם לרגע, שהתארך והתארך. כ״כ מעצבן שעושים זאת לך! למה תעשה לחברך? זה גזל וזלזול נורא בזמן של האחר. למזלנו, עם ישראל קדושים וסולחים. התשובה מחייבת קבלה לעתיד. נפנים.

עוד סליחה אבקש, מאותם פקידים ופקידות, מוכרים ומוכרות, מזכירות ועובדי ציבור. שנזקקתי לשירותם אך השירות לא מצא חן בעיני. הצקצוק בלשון, משיכות הכתף, אמירות האגב לחלל החדר, פוגעות ומעליבות. לא תמיד ניתן יותר! לא כל אחד בן יחיד! טורח העבודה שוחק ומעייף, המטען שמביאים מהבית מכביד ומקשה. לא תמיד נהגנו איתכם כראוי וכדין. סליחתכם מתבקשת.

אחרונים חביבים, רעי כותבי הטורים והעיתונאים. לא קל להיות מוכיח בשער, מצביע על פגמים, חושף שערוריות, מגלה קלונות ובעיות. נוח להיות בקונצנזוס, לא לקנות שונאים ואויבים. כחברה מתוקנת המעוניינת לשפר ולתקן עצמה ודרכיה. מלאכתכם קשה, אך נצרכת לחוסן העצמי שלנו כחברה וציבור.

הטיפול בבעיות הפרט, והציבור. חשיפת ואי טיוח שערוריות, כדי לתקן המעוות והדורש שיפור וחשיפה. הינה מטלה וצורך קיומי לקהל וכל התאגדות חברתית, על כל בסיס שהוא.

ההקפדה על טוהר העט והאינטרס הינה בסיס העניין. גם כשהיא נוזפת, מלקה, מאירה וחושפת. כל זמן שאינה נוקמת ונוטרת. אז סלחו לי רעי שאולי לא כיבדתי אתכם כראוי, פעולתכם ראויה רצויה ומחויבת.

ולכל בית ישראל באשר הם שם. כולכם אהובים, כולכם רצויים. בשנה הבאה נשתדל ביחד, להרבות שם שמים ולהאדיר אהבת ישראל ואהבת תורה. נדאג לפרט ולכלל, נהייה סלחנים בחיים ובכביש. תהיה שנה טובה וברוכה, שנה שנשמח נכבד ונתכבד זה בזה.
סליחה שיינפלד חרדקים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד