דרושה סליחה מריבלין, דרעי, כחלון ו'הארץ'

40 יום יש לנו עם ישראל לבקש את רחמיו של בורא עולם על חטאינו ופשעינו, עד יום כיפור הקדוש בו אנו מתפללים שתימצא לנו מחילה בשעת הנעילה. הימים האלו הם הימים האחרונים לפני יום כיפור הבא עלינו לטובה ודווקא עכשיו, כשאנחנו בעיצומם של עשרת ימי תשובה, אותם ימים נוראים, כשאני שומעת את החזן משה חבושה בקולו החודר אל עומק הלב עם דמעות שיורדות בלי שאפילו מרגישים, התחלתי לחשוב על האנשים שאנחנו - אזרחי עם ישראל, צריכים לבקש מהם סליחה ועל אלו - שאנחנו צריכים איכשהו לנסות ולמחול להם.

אלאור עזריה – החייל של כולנו. הנער הצעיר שיצא להגן על עם ישראל מדם ליבו וחזר כשהוא צריך להגן דווקא על עצמו, מאלו שאמורים לגבות אותו ואת האומץ שלו בכל מחיר. צה"ל הפקיר אותך ואנחנו לא עושים מספיק בשבילך. מה יגידו עלינו אויבינו כשאנחנו לא מגינים על חיילינו. סליחה.

תושבי דרום ת״א – את מלחמת ההישרדות היומיומית של תושבי שכונות מדינת דרום ת"א שנכבשה ע"י מסתננים אפריקאים בלתי חוקיים, אף אחד שלא גר באיזור - לא באמת יכול לדמיין. כל רשות אפשרית זנחה אותם וממשיכה לאפשר את הסבל וההתעללות שהם חווים מדי יום. תושבי הארץ לא מתאחדים למענכם. סליחה.

הבוקרים והחקלאים באיזור הנגב והגליל – לא מספיק שהעבודה שאתם עושים היא כה קשה, לא מספיק שאתם שומרים על גחלת הציונות והפטריוטיות במו ידיכם הפצועות, אתם עוד נאלצים להתמודד עם עבריינים מהזן הגרוע ביותר ללא תמיכה אמיתית ומספקת ממדינת ישראל. לא הגענו לתמוך בכם מספיק. סליחה.

מתפללי הר הבית – הבטיחו לכם שהר הבית בידינו, חזרו ואמרו שישראל היא מדינה דמוקרטית, שחופש דת היא ערך עליון במדינת היהודים, אך מסתבר שנכון הדבר לכולם חוץ מלכם. ההשפלה וההתבזות שאתם נאלצים לעבור רק בכדי לעבוד את השם במקום הכה קדוש לו ולכם היא בלתי נתפסת בשנת 2016. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. סליחה.

בעלי החיים – אנחנו כל כך עסוקים בעצמנו ובמסך האייפון, ששכחנו אתכם בעלי החיים העזובים, הנטושים והרעבים כל כך - למעט חום ואהבה. שכחנו שיש בכם רגש ונשמה ושכואב לכם לא פחות משכואב לנו. נתנו את המונופול על הזכויות שלכם לפעילים אינטרסנטים והסתנו באנוכיות משוועת את המבט הצידה. סליחה.

תושבי חיפה והצפון – בלתי נתפש שקיימת מציאות בקרבנו שבה חיים אזרחי הארץ המתקדמת הזו, בסכנת חיים יומיומית של זיהום - ממפעלים שפשוט הורגים אותם. איך יכול להיות שלא יוצאים לרחובות כל אזרחי מדינת ישראל למען אנשים שכל חטאם הוא להמשיך לגור בביתם, אך עדיין ממשיכים להיות חולים אנושים, תחת ידיה של ממשלת ישראל שמטאטאת את המצב החולני הזה מתחת לשטיח. סליחה.

אך מה עם אלו שצריכים לבקש מאיתנו סליחה, האם למרות הכעס אנחנו יכולים למחול להם ולקוות שיתעוררו?


סגן הרמטכ"ל יאיר גולן – "מפחיד לזהות תהליכים מגרמניה בקרבנו", כך אמרת בערב יום השואה והגבורה ובכך לא רק פגעת באזרחי העם, אלא פגעת בזכרם של 6-מיליון היהודים שנרצחו על היותם יהודים. הנאצים הארורים שרצחו בהם, לא היו ולא יהיו אי פעם ברי השוואה - למלחמה שעם ישראל ממשיך בכאב ובעל כורחו, לנהל מדי יום על זכות הקיום הבסיסית שלו.

שופטי בג"צ – ניתקתם עצמכם מהמציאות הקיימת ברחוב הישראלי ובניתוק המעמדות הקר והמנוכר הזה, אי שם ממגדלי השן שלכם, קבעתם עובדות והחלטתם החלטות שפוגעות יום יום, שעה שעה, בחייהם של אזרחי מדינת ישראל. אתם לא הנבחרים שלנו ולמרות זאת, רמסתם ברגל גסה את הדמוקרטיה שאתם כה מתגאים בה ע"י ביטול החלטות וחוקים של נבחרי הציבור האמיתיים.

שר הפנים אריה (מכלוף) דרעי – אתה, שאמור לייצג את השקופים, הספרדים, המקופחים והמדוכאים, דווקא אתה מתעלם מהם, למען האינטרס האישי שלך ושל חלק שמאלני למדי מציבור הבוחרים העכשווי והעתידי שלך. "ואהבת לרעך כמוך" - מר דרעי, זכור זאת בהחלטות שאתה מקבל, שבהחלט לא היית רוצה שיקבלו עבור יקיריך שלך. בהיותך שר הפנים זכור את תושבי דרום ת"א שאת פניהם אתה לא מכיר ובטח שלא את מלחמת ההישרדות היום יומית שלהם.

עיתון "הארץ" - שופר השנאה במדינת היהודים שלנו. כתב העת, שמדי יום עוסק בהפצת שנאת חינם, לשון הרע, פילוג בין אזרחי עם ישראל והשמצת העם היהודי בעולם ע"י הסתה שקרית שמבוססת על שנאה עצמית ותהומית שגובלת ברוע טהור של ממש.

שר האוצר משה כחלון – מי שנכנס לכנסת הנוכחית על מצע חברתי כלכלי ומי שגם פה ניצל את הטיקט המזרחי, לא רק שלא עשה כלום ממה שהבטיח, אלא שהכי גרוע ומה שלא הרבה יודעים, הוא מי שעומד היום בין שאר נבחרי ממשלת ישראל לבין ההחלטות הכה חשובות שהיא רוצה לבצע וזאת בתור תפקידו החדש שאימץ לעצמו - מי שהפך בין לילה, למגן בית המשפט העליון. תחי הצביעות !

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין – "בני עמי בחרו בטרור ואיבדו צלם אנוש", כך אמרת, תמכת בכך שחיילי צה"ל מתנדבים עם ילדי מסתננים בלתי חוקיים שהפכו את חייהם של עשרות אלפי תושבי שכונות ברחבי הארץ לתוהו ובוהו. לא יודעת מה קרה לך מר ריבלין מהרגע שנכנסת לבית הנשיא, אני מבינה שחיי הנוחות גורמים לתופעות לוואי של יפות נפש מוגזמת, אך אני חוזרת ואומרת, רד אל העם רובי.

הרבה סליחות אנחנו צריכים לבקש אחד מהשנייה, חלקן אנחנו עדיין מתקשים איתן. אולי עכשיו רגע לפני יום הכיפורים, עם ישראל יפתח את ליבו ויעמוד במילתו. חטאנו לפניך בורא עולם, רחם עלינו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!