להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
מחקר: תוחלת החיים של חרדים גבוהה ב-3 שנים
מחקר מיוחד שפורסם השבוע מסביר את דו"ח מצב המדינה 2015, שקבע כי עם הכנסה ממוצעת של 7500 ₪ בחודש, תוחלת חיים של אדם חרדי בארץ, כמו גם מצבו הבריאותי - גבוהה מהצפוי
תוחלת חיים: חרדים חיים יותר. שמעון פרס וחרדים, צילום ארכיון
בשנה האחרונה זה סופי, רשמי ומעוגן: תוחלת החיים של אדם חרדי בארץ גבוהה בשלש שנים מזה של אלו שאינם.
הנתונים הללו מפליאים בהתחשב בעובדה שמרבית המחקרים הנוגעים בתוחלת חיים מוכיחים תמיד כי יש קשר הדוק בין רמת חיים לתוחלת ארוכה יותר.
שני חוקרים, דוב צ'רניחובסקי וחן שרוני ממרכז טאוב, החליטו להבין את התופעה. כיצד ייתכן שבהתחשב בדירוג הנמוך מבחינה חברתית-כלכלית של חרדים - הכנסה ממוצעת של 7500 ש"ח בחודש לעומת 11000 ₪ למשק בית חילוני, עדיין מדדי תוחלת החיים והבריאות של אדם חרדי גבוהים יותר?
המחקר, שכותרתו היא "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", בוחן לעומק את מדד תוחלת החיים, כמו גם מדדים אחרים לבריאות טובה, בקרב חרדים, וחוקר את הגורמים שעשויים להשפיע על התופעה הלא מובנת.
הדת היהודית בריאה - 73.6 אחוז מהחרדים שהשתתפו בסקר הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת כ-50 אחוז בקבוצות אוכלוסייה אחרות. רק 18.7 אחוז מהחרדים דיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית כלשהי, לעומת שיעור כפול ויותר בקבוצות אחרות.
האוכלוסייה החרדית צעירה יחסית, וצעירים נוטים להיות בריאים יותר. אולם גם בתקנון לפי גיל האוכלוסייה הפערים בין הקבוצות נותרו משמעותיים: 64.6 אחוז מהחרדים הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 55–51 אחוז בקרב דתיים, מסורתיים וחילונים יהודים.
נקודה מעניינת לציון: בקרב ישראלים שאינם יהודים (מוסלמים, נוצרים ואחרים) לא ניכרו הבדלים משמעותיים בין מצב הבריאות המדווח בין דתיים ללא-דתיים. למעשה, שיעור גבוה יותר של אנשים דתיים שאינם יהודים דיווחו על בעיות בריאות ביחס ללא-דתיים בני אותה דת.
המחקר מצא כי בממוצע, תוחלת החיים של גברים חרדים בשלוש הערים המוזכרות לעיל הייתה גבוהה בשלוש שנים מהצפוי על בסיס מצבם החברתי-כלכלי, ובקרב נשים – בכשנה וחצי.
צ'רניחובסקי ושרוני, מחוללי המחקר, סבורים כי בריאותם הטובה יחסית של חרדים קשורה לכך שההון החברתי באוכלוסייה זו גבוה.
הון חברתי מורכב מאמון בקהילה, נורמות ורשתות תמיכה חברתיות, וכולל אספקטים האופייניים לחיי החרדים: קשרים חברתיים רבים, שביעות רצון מהקשר עם המשפחה, מערכת תמיכה חברתית חזקה, ושיעור התנדבות גבוה. כמו כן, שיעור נמוך יחסית של חרדים מדווחים על תחושת בדידות (פחות ממחצית מהשיעור בקרב הקבוצות האחרות).
לכידות חברתית וחיי קהילה, אפוא, מעודדים בריאות טובה יותר ואף תוחלת חיים ארוכה יותר.
הנתונים הללו מפליאים בהתחשב בעובדה שמרבית המחקרים הנוגעים בתוחלת חיים מוכיחים תמיד כי יש קשר הדוק בין רמת חיים לתוחלת ארוכה יותר.
שני חוקרים, דוב צ'רניחובסקי וחן שרוני ממרכז טאוב, החליטו להבין את התופעה. כיצד ייתכן שבהתחשב בדירוג הנמוך מבחינה חברתית-כלכלית של חרדים - הכנסה ממוצעת של 7500 ש"ח בחודש לעומת 11000 ₪ למשק בית חילוני, עדיין מדדי תוחלת החיים והבריאות של אדם חרדי גבוהים יותר?
המחקר, שכותרתו היא "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", בוחן לעומק את מדד תוחלת החיים, כמו גם מדדים אחרים לבריאות טובה, בקרב חרדים, וחוקר את הגורמים שעשויים להשפיע על התופעה הלא מובנת.
הדת היהודית בריאה - 73.6 אחוז מהחרדים שהשתתפו בסקר הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת כ-50 אחוז בקבוצות אוכלוסייה אחרות. רק 18.7 אחוז מהחרדים דיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית כלשהי, לעומת שיעור כפול ויותר בקבוצות אחרות.
האוכלוסייה החרדית צעירה יחסית, וצעירים נוטים להיות בריאים יותר. אולם גם בתקנון לפי גיל האוכלוסייה הפערים בין הקבוצות נותרו משמעותיים: 64.6 אחוז מהחרדים הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 55–51 אחוז בקרב דתיים, מסורתיים וחילונים יהודים.
נקודה מעניינת לציון: בקרב ישראלים שאינם יהודים (מוסלמים, נוצרים ואחרים) לא ניכרו הבדלים משמעותיים בין מצב הבריאות המדווח בין דתיים ללא-דתיים. למעשה, שיעור גבוה יותר של אנשים דתיים שאינם יהודים דיווחו על בעיות בריאות ביחס ללא-דתיים בני אותה דת.
המחקר מצא כי בממוצע, תוחלת החיים של גברים חרדים בשלוש הערים המוזכרות לעיל הייתה גבוהה בשלוש שנים מהצפוי על בסיס מצבם החברתי-כלכלי, ובקרב נשים – בכשנה וחצי.
צ'רניחובסקי ושרוני, מחוללי המחקר, סבורים כי בריאותם הטובה יחסית של חרדים קשורה לכך שההון החברתי באוכלוסייה זו גבוה.
הון חברתי מורכב מאמון בקהילה, נורמות ורשתות תמיכה חברתיות, וכולל אספקטים האופייניים לחיי החרדים: קשרים חברתיים רבים, שביעות רצון מהקשר עם המשפחה, מערכת תמיכה חברתית חזקה, ושיעור התנדבות גבוה. כמו כן, שיעור נמוך יחסית של חרדים מדווחים על תחושת בדידות (פחות ממחצית מהשיעור בקרב הקבוצות האחרות).
לכידות חברתית וחיי קהילה, אפוא, מעודדים בריאות טובה יותר ואף תוחלת חיים ארוכה יותר.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות