מורות, גננות ומשגיחים: אלפי עובדים חרדים בדרך להתאגד • ראיון
הסוד הזה טבוע בדמו של המגזר החרדי - מאה אנשים יחד חזקים יותר מאלף בודדים • בשנה האחרונה החליטו מאות עובדים חרדים - מורות, גננות, מטפלות, בלניות, שוחטים ומשגיחי כשרות להתאגד בוועדי עובדים ובכך להכפיל את כוחם • ראיון חג עם יו"ר האגף החרדי בהסתדרות העובדים
הפגנת הסתדרות. צילום: יונתן זינדל, פלאש90
הולדתה של החטיבה החרדית בהסתדרות, נקודת ציון דרמטית בכל הנוגע ליחסי העובדים והמעסיקים במגזר החרדי, הייתה בסיומה של שיחה שהתקיימה בלשכתו של יושב ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן. על הספה ההסתדרותית הוא אירח לשיחה קצרה ועניינית את המיועד לעמוד בראש החטיבה, עו"ד רפי מלאכי ויחד עם יו"ר הסתדרות המעו"ף ארנון בר דוד, הוגדרו אבני הדרך לייסוד הפעילות.
ההבנה הייתה כי האגף יאגד תחתיו את ההתאגדויות במוסדות הדת בישראל בדגש על המועצות הדתיות, וכן יחתור לייצוג רחב ככל האפשר של עובדים חרדיים בכל מקום העסקה אפשרי.
קצת יותר משנה אחרי שהמהלך המתגלגל יצא לדרך, אפשר לקבוע בבירור כי למרות הקשיים והאתגרים הרבים שנערמו בדרכה של ההתאגדות החרדית, הרי שהעסק נמצא בשלבי התקדמות והבשלה במגוון רחב של זירות תעסוקה חרדיות במגזר. גם ההסתדרות מצידה הוכיחה מחוייבות לצרכי המגזר החרדי, כאשר הובילה את המהלך להעלאה משמעותית בשכר הבלניות, וכן כאשר הטמיעה לראשונה בהיסטוריה סעיפים של בוררות הלכתית בסכסוכי עבודה, בכול הקשור להסכמים קיבוציים במגזר החרדי.
בלשכתו בבית ההסתדרות אנחנו פוגשים את עו"ד רפי מלאכי לראיון מיוחד ל'בחדרי חרדים', בתקופה שבה הוא מנהל במקביל מאבקים שרשמו הצלחה כמו העלאת שכר הבלניות, מאבקים שנמצאים בשלב התהוות כמו הקמת ייצוג מאוגד של המשגיחים בכל רחבי הארץ, לצד וועדים חדשים שמתהווים בימים אלו ונשמרים בסודיות מוחלטת, מחשש ש"נשמות טובות" ינסו לחבל בהקמתם.
אנחנו מבקשים לפתוח בשאלה הבסיסית שמבקשת להבין מדוע צריך בעצם חטיבה חרדית בהסתדרות. הרי אין משרדי ממשלה חרדיים או קופת חולים חרדית, מה מייחד את תחום התאגדות העובדים שמצריך מענה פרטני שכזה?
לשיטתו של מלאכי אין בכלל מקום להשוואה, "הנהגת ההסתדרות בראשותו של אבי ניסנקורן הבחינה בנתונים המלמדים על כניסה הולכת וגדלה של הציבור החרדי אל שוק העבודה. לעלייה הזו יש גם תופעות לוואי כמו למשל ניסיונות של מעסיקים לנצל חוסר ידע של עובדים על הזכויות המגיעות להם, באופן שגורם לעוול כלכלי ולאפליה כלפי עובדים חרדים. צריך לזכור שיש ארבעה לאווין בתורה, בעניין העסקת עובדים. אנחנו חותרים להגן על העובדים החרדיים מפני כל פגיעה אפשרית בשכרם וזכויותיהם".
האגף החרדי בהסתדרות מונה מספר עובדים, כולם משתייכים לאחת מהקהילות החרדיות או הדתיות בארץ. מידי יום מגיעים לפתחו של מלאכי פניות מגוונות של עובדים חרדים ששמעה של החטיבה החדשה הגיע לאוזנם והם מבקשים למצוא סעד מאנשי ההסתדרות. במקרים רבים מלאכי מערב גם את אנשי "האגף להתאגדות" בראשותו של עמיחי סטינגר, האגף לכלכלה בראשותו של שי בירן והמחלקה המשפטית של ההסתדרות בראשות עו"ד איריס ורדי, המתמחים בהתמודדות עם אתגרי הקמת וועדים חדשים. במקרים אחרים יצטרפו למהלך גם יושבי ראש המרחבים השונים על פי מיקום ההתאגדות.
בתום תהליך של בדיקה ראשונית בה מאפיינים הצוותים המקצועיים של ההסתדרות את צרכי העובדים ואת האפשרות להקים ועד פעולה שיתחיל להניע משא ומתן מול המעסיק, מתחיל תהליך ארוך ומורכב של הקמת היציגות באמצעות החתמת העובדים על הצטרפות להסתדרות, בסופו של התהליך מכריזים העובדים על הקמת וועד ופותחים במשא ומתן מול המעסיק, במטרה להגיע להסכם קיבוצי שידאג לזכויותיהם של כלל העובדים.
צילום: רפי מלאכי, יו"ר האגף החרדי בהסתדרות
הסכמה מיוחדת של ניסנקורן
- כמו שאנחנו יודעים לא תמיד ההידברות עם המעסיקים מתבצעת על מי מנוחות, מה שמחייב את הצדדים להגיע להכרעות שיפוטיות. איך מתמודדים עם הצורך המגזרי לאזן בין חוקי ההלכה לחוקי התורה?
"הגענו בהסכמה מיוחדת של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, לכך שההסכמים הקיבוציים של העובדים במגזר החרדי יכללו סעיף של יישוב סכסוכים על פי ההלכה במתכונת של זבל"א. זה הפילטר הראשוני שקבוע במנגנון של ההסכם ורק אם ההליך של זבל"א לא מסתייע, ובמידה ומתקבל אישור של בית הדין הרבני, אפשר לפנות לבין הדין לעבודה.
"אנחנו מגינים על העובדים גם אם לפעמים זה אומר להתמודד עם אנשים חזקים מאוד, שמנסים באיצטלא כזו או אחרת לחמוק משתלום בסיסי לעובדים. כשניסו לחמוק בטענה שהם הולכים על פי דין תורה הוכחנו שגם בזירה הזו אנחנו יודעים לעמוד ולהגן על זכויות העובדים החרדים מתוך תמיכה רבנית מלאה" אומר מלאכי ל'בחדרי חרדים'.
אחת מהמשימות המרכזיות של אנשי החטיבה החרדית הייתה לשנות את המוסכמה שרווחת בקרב מעסיקים רבים, רבים מידי, שמרשים לעצמם לזלזל בעובדים חרדים. "אני זוכר שהיה פעם שפניתי למנהל של מוסד חינוכי גדול מאוד, כדי לטפל בטענות של עובדים ולקדם התאגדות שם. אני לא אשכח לעולם את מה ששמעתי. 'אתה חושב שבבית תמחוי יקימו וועד עובדים'? אמרתי לעצמי ריבונו של עולם, אנשים פה עובדים ונותנים את הנשמה, קורעים את עצמם להצלחת המוסד שמניב רווח נאה מאוד לעומד בראשו, והוא אומר שהם צריכים להודות לו שהוא נותן להם עבודה? שהם דומים לעניים בבית תמחוי'?"
- ועם המעסיקים אתם רבים?
"להיפך, חשוב להדגיש שרוב גדול של המעסיקים מעוניין להעסיק בתנאים הוגנים ובמקרים רבים אנחנו מוצאים את עצמנו כהסתדרות, חוברים יד אחת אל המעסיקים, ומנהלים מאבק נחוש מול משרדי ממשלה שלא מתקצבים אותם כראוי, במיוחד בתחום החינוך, מה שלא מאפשר להם לשלם שכר ראוי. זה קרה למשל בסיפור של "מגן הלב" (שנחשף כאן לראשונה ב'בחדרי חרדים'. א"ב), ארגון חינוכי גדול לילדים בחינוך מיוחד. יו"ר ההסתדרות נכנס לעובי הקורה ופתח במגעים עם אנשי משרד החינוך, במטרה להגדיל את תקצובו של המוסד הזה. במקרים הללו באה לידי ביטוי התפיסה שלנו שמול מעסיקים הוגנים אנחנו נוקטים מדיניות של איחוד השורות וחתירה משותפת להצלחתם, לטובת העובדים".
אני מנסה לשאול את מלאכי מה השתנה בנוף החרדי, שמאפשר היום לקדם תהליכי התאגדות שפעם היו נראים בלתי אפשריים.
"נראה לי שנפלה ההבנה בקרב רבים מהציבור שלנו, שכוחנו יהיה רק באחדותנו אם אנחנו לא מתאגדים בהסתדרות ודואגים לעצמו, אף אחד אחר לא יעשה זאת בשבילנו. יש תופעה שאני רואה אותה עכשיו בקרב קבוצות גדולות, עובדי מועצות דתיות, משגיחים, רבני יישובים, עובדים במפעלים חרדיים וכו', לכולם נפל האסימון שהמשימה הזו היא של כל אחד ואחד באופן פרטי ואי אפשר לזרוק על הפוליטיקאים שיפתרו את זה".
מלאכי מוסיף עוד ואומר ל'בחדרי חרדים' - "דרך הפוליטיקה הציבור מקדם דברים ברמת מאקרו, אבל להיכנס לתלוש משכורת כזה או אחר, או למשל לטפל במורה מסורה שאחרי 15 שנה של עבודה באים אליה ואומרים לה או שתרדי במשכורת, או שנפטר אותך ונשים מישהי שעכשיו יצאה מסמינר במקום ומוכנה לעבוד בכל מחיר, זה משהו שרק העובדים בעצמם יכולים לפעול על ידי ההתאגדות".
צילום: החתימה על ההסכם במגן הלב, לאחר מאבק ממושך. בתמונה: ניסנקורן ומלאכי לצד ראשי המוסד מטעם גור
העתיד: התאגדויות עובדים חרדים
בימים אלו נמצאת סוגיית המשגיחים על הכוונת של הרגולציה, הרבנות והראשית ומטבע הדברים גם של ההסתדרות, זאת לאור פסיקת הבג"ץ שהורה על שינויים נדרשים בתנאי ההעסקה של המשגיחים בישראל.
"רוב רובם של המשגיחים עובדים בתנאים מחפירים, בחוסר שכר, בלי פנסיה כנדרש, יש משגיחים שהולכים לצאת לגמלאות ורועדים מפחד איך הם אמורים להסתדר בלי שום פתרון. זה למשל משהו שצריך לשנות מהיסוד וזה הוזנח עד היום כי המשגיחים לא דאגו לעצמם. אני מעריך שיש חמישה עשר אלף משגיחים במדינה, זה כוח משמעותי שאם נצליח לאחד ולאגד אותו נוכל יחד איתם לעשות מהפכה בתנאי ההעסקה שלהם".
בשבועות האחרונים הניע מלאכי את הקמת הוועד הארצי של עובדי המועצות הדתיות, שהתכנס כבר לישיבה ראשונה בתום הבחירות של יו"ר הוועד, סגניו וחברי הוועד.
"אנחנו מתכוונים לצאת למאבק משמעותי סביב שכר עובדי המועצות הדתיות. גם שם יש מצוקה והזנחה של שנים שפגעו בשכרם. אנחנו גורסים ששכר עובדי המועצות הדתיות חייב לשאוף לכיוון שכר עובדי הרשויות המקומיות. זו העמדה של יו"ר ההסתדרות שאותה הביע לראשונה באופן פומבי, בכנס ארצי של עובדי המועצות הדתיות. זה כמובן לא יקרה ברגע אחד אבל סימנו את היעד הזה ואנחנו נתקדם לשם בכל דרך שתידרש".
כאמור, ל'בחדרי חרדים' נודע כי גם בימים אלו מובילים בהסתדרות מספר מהלכים להתאגדויות חדשות במגזר החרדי, נראה כי השנים הקרובות יעמדו בסימן העבודה החרדית המאוגדת על רקע המעורבות ההולכת וגדלה של הציבור החרדי בשוק העבודה נותר רק לקוות, שחלק מהעובדים החרדים שמועסקים בתנאים מחפירים יזכו ליחס שונה, כפי שמגיע להם.
ההבנה הייתה כי האגף יאגד תחתיו את ההתאגדויות במוסדות הדת בישראל בדגש על המועצות הדתיות, וכן יחתור לייצוג רחב ככל האפשר של עובדים חרדיים בכל מקום העסקה אפשרי.
קצת יותר משנה אחרי שהמהלך המתגלגל יצא לדרך, אפשר לקבוע בבירור כי למרות הקשיים והאתגרים הרבים שנערמו בדרכה של ההתאגדות החרדית, הרי שהעסק נמצא בשלבי התקדמות והבשלה במגוון רחב של זירות תעסוקה חרדיות במגזר. גם ההסתדרות מצידה הוכיחה מחוייבות לצרכי המגזר החרדי, כאשר הובילה את המהלך להעלאה משמעותית בשכר הבלניות, וכן כאשר הטמיעה לראשונה בהיסטוריה סעיפים של בוררות הלכתית בסכסוכי עבודה, בכול הקשור להסכמים קיבוציים במגזר החרדי.
בלשכתו בבית ההסתדרות אנחנו פוגשים את עו"ד רפי מלאכי לראיון מיוחד ל'בחדרי חרדים', בתקופה שבה הוא מנהל במקביל מאבקים שרשמו הצלחה כמו העלאת שכר הבלניות, מאבקים שנמצאים בשלב התהוות כמו הקמת ייצוג מאוגד של המשגיחים בכל רחבי הארץ, לצד וועדים חדשים שמתהווים בימים אלו ונשמרים בסודיות מוחלטת, מחשש ש"נשמות טובות" ינסו לחבל בהקמתם.
אנחנו מבקשים לפתוח בשאלה הבסיסית שמבקשת להבין מדוע צריך בעצם חטיבה חרדית בהסתדרות. הרי אין משרדי ממשלה חרדיים או קופת חולים חרדית, מה מייחד את תחום התאגדות העובדים שמצריך מענה פרטני שכזה?
לשיטתו של מלאכי אין בכלל מקום להשוואה, "הנהגת ההסתדרות בראשותו של אבי ניסנקורן הבחינה בנתונים המלמדים על כניסה הולכת וגדלה של הציבור החרדי אל שוק העבודה. לעלייה הזו יש גם תופעות לוואי כמו למשל ניסיונות של מעסיקים לנצל חוסר ידע של עובדים על הזכויות המגיעות להם, באופן שגורם לעוול כלכלי ולאפליה כלפי עובדים חרדים. צריך לזכור שיש ארבעה לאווין בתורה, בעניין העסקת עובדים. אנחנו חותרים להגן על העובדים החרדיים מפני כל פגיעה אפשרית בשכרם וזכויותיהם".
האגף החרדי בהסתדרות מונה מספר עובדים, כולם משתייכים לאחת מהקהילות החרדיות או הדתיות בארץ. מידי יום מגיעים לפתחו של מלאכי פניות מגוונות של עובדים חרדים ששמעה של החטיבה החדשה הגיע לאוזנם והם מבקשים למצוא סעד מאנשי ההסתדרות. במקרים רבים מלאכי מערב גם את אנשי "האגף להתאגדות" בראשותו של עמיחי סטינגר, האגף לכלכלה בראשותו של שי בירן והמחלקה המשפטית של ההסתדרות בראשות עו"ד איריס ורדי, המתמחים בהתמודדות עם אתגרי הקמת וועדים חדשים. במקרים אחרים יצטרפו למהלך גם יושבי ראש המרחבים השונים על פי מיקום ההתאגדות.
בתום תהליך של בדיקה ראשונית בה מאפיינים הצוותים המקצועיים של ההסתדרות את צרכי העובדים ואת האפשרות להקים ועד פעולה שיתחיל להניע משא ומתן מול המעסיק, מתחיל תהליך ארוך ומורכב של הקמת היציגות באמצעות החתמת העובדים על הצטרפות להסתדרות, בסופו של התהליך מכריזים העובדים על הקמת וועד ופותחים במשא ומתן מול המעסיק, במטרה להגיע להסכם קיבוצי שידאג לזכויותיהם של כלל העובדים.
צילום: רפי מלאכי, יו"ר האגף החרדי בהסתדרותהסכמה מיוחדת של ניסנקורן
- כמו שאנחנו יודעים לא תמיד ההידברות עם המעסיקים מתבצעת על מי מנוחות, מה שמחייב את הצדדים להגיע להכרעות שיפוטיות. איך מתמודדים עם הצורך המגזרי לאזן בין חוקי ההלכה לחוקי התורה?
"הגענו בהסכמה מיוחדת של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, לכך שההסכמים הקיבוציים של העובדים במגזר החרדי יכללו סעיף של יישוב סכסוכים על פי ההלכה במתכונת של זבל"א. זה הפילטר הראשוני שקבוע במנגנון של ההסכם ורק אם ההליך של זבל"א לא מסתייע, ובמידה ומתקבל אישור של בית הדין הרבני, אפשר לפנות לבין הדין לעבודה.
"אנחנו מגינים על העובדים גם אם לפעמים זה אומר להתמודד עם אנשים חזקים מאוד, שמנסים באיצטלא כזו או אחרת לחמוק משתלום בסיסי לעובדים. כשניסו לחמוק בטענה שהם הולכים על פי דין תורה הוכחנו שגם בזירה הזו אנחנו יודעים לעמוד ולהגן על זכויות העובדים החרדים מתוך תמיכה רבנית מלאה" אומר מלאכי ל'בחדרי חרדים'.
אחת מהמשימות המרכזיות של אנשי החטיבה החרדית הייתה לשנות את המוסכמה שרווחת בקרב מעסיקים רבים, רבים מידי, שמרשים לעצמם לזלזל בעובדים חרדים. "אני זוכר שהיה פעם שפניתי למנהל של מוסד חינוכי גדול מאוד, כדי לטפל בטענות של עובדים ולקדם התאגדות שם. אני לא אשכח לעולם את מה ששמעתי. 'אתה חושב שבבית תמחוי יקימו וועד עובדים'? אמרתי לעצמי ריבונו של עולם, אנשים פה עובדים ונותנים את הנשמה, קורעים את עצמם להצלחת המוסד שמניב רווח נאה מאוד לעומד בראשו, והוא אומר שהם צריכים להודות לו שהוא נותן להם עבודה? שהם דומים לעניים בבית תמחוי'?"
- ועם המעסיקים אתם רבים?
"להיפך, חשוב להדגיש שרוב גדול של המעסיקים מעוניין להעסיק בתנאים הוגנים ובמקרים רבים אנחנו מוצאים את עצמנו כהסתדרות, חוברים יד אחת אל המעסיקים, ומנהלים מאבק נחוש מול משרדי ממשלה שלא מתקצבים אותם כראוי, במיוחד בתחום החינוך, מה שלא מאפשר להם לשלם שכר ראוי. זה קרה למשל בסיפור של "מגן הלב" (שנחשף כאן לראשונה ב'בחדרי חרדים'. א"ב), ארגון חינוכי גדול לילדים בחינוך מיוחד. יו"ר ההסתדרות נכנס לעובי הקורה ופתח במגעים עם אנשי משרד החינוך, במטרה להגדיל את תקצובו של המוסד הזה. במקרים הללו באה לידי ביטוי התפיסה שלנו שמול מעסיקים הוגנים אנחנו נוקטים מדיניות של איחוד השורות וחתירה משותפת להצלחתם, לטובת העובדים".
אני מנסה לשאול את מלאכי מה השתנה בנוף החרדי, שמאפשר היום לקדם תהליכי התאגדות שפעם היו נראים בלתי אפשריים.
"נראה לי שנפלה ההבנה בקרב רבים מהציבור שלנו, שכוחנו יהיה רק באחדותנו אם אנחנו לא מתאגדים בהסתדרות ודואגים לעצמו, אף אחד אחר לא יעשה זאת בשבילנו. יש תופעה שאני רואה אותה עכשיו בקרב קבוצות גדולות, עובדי מועצות דתיות, משגיחים, רבני יישובים, עובדים במפעלים חרדיים וכו', לכולם נפל האסימון שהמשימה הזו היא של כל אחד ואחד באופן פרטי ואי אפשר לזרוק על הפוליטיקאים שיפתרו את זה".
מלאכי מוסיף עוד ואומר ל'בחדרי חרדים' - "דרך הפוליטיקה הציבור מקדם דברים ברמת מאקרו, אבל להיכנס לתלוש משכורת כזה או אחר, או למשל לטפל במורה מסורה שאחרי 15 שנה של עבודה באים אליה ואומרים לה או שתרדי במשכורת, או שנפטר אותך ונשים מישהי שעכשיו יצאה מסמינר במקום ומוכנה לעבוד בכל מחיר, זה משהו שרק העובדים בעצמם יכולים לפעול על ידי ההתאגדות".
צילום: החתימה על ההסכם במגן הלב, לאחר מאבק ממושך. בתמונה: ניסנקורן ומלאכי לצד ראשי המוסד מטעם גורהעתיד: התאגדויות עובדים חרדים
בימים אלו נמצאת סוגיית המשגיחים על הכוונת של הרגולציה, הרבנות והראשית ומטבע הדברים גם של ההסתדרות, זאת לאור פסיקת הבג"ץ שהורה על שינויים נדרשים בתנאי ההעסקה של המשגיחים בישראל.
"רוב רובם של המשגיחים עובדים בתנאים מחפירים, בחוסר שכר, בלי פנסיה כנדרש, יש משגיחים שהולכים לצאת לגמלאות ורועדים מפחד איך הם אמורים להסתדר בלי שום פתרון. זה למשל משהו שצריך לשנות מהיסוד וזה הוזנח עד היום כי המשגיחים לא דאגו לעצמם. אני מעריך שיש חמישה עשר אלף משגיחים במדינה, זה כוח משמעותי שאם נצליח לאחד ולאגד אותו נוכל יחד איתם לעשות מהפכה בתנאי ההעסקה שלהם".
בשבועות האחרונים הניע מלאכי את הקמת הוועד הארצי של עובדי המועצות הדתיות, שהתכנס כבר לישיבה ראשונה בתום הבחירות של יו"ר הוועד, סגניו וחברי הוועד.
"אנחנו מתכוונים לצאת למאבק משמעותי סביב שכר עובדי המועצות הדתיות. גם שם יש מצוקה והזנחה של שנים שפגעו בשכרם. אנחנו גורסים ששכר עובדי המועצות הדתיות חייב לשאוף לכיוון שכר עובדי הרשויות המקומיות. זו העמדה של יו"ר ההסתדרות שאותה הביע לראשונה באופן פומבי, בכנס ארצי של עובדי המועצות הדתיות. זה כמובן לא יקרה ברגע אחד אבל סימנו את היעד הזה ואנחנו נתקדם לשם בכל דרך שתידרש".
כאמור, ל'בחדרי חרדים' נודע כי גם בימים אלו מובילים בהסתדרות מספר מהלכים להתאגדויות חדשות במגזר החרדי, נראה כי השנים הקרובות יעמדו בסימן העבודה החרדית המאוגדת על רקע המעורבות ההולכת וגדלה של הציבור החרדי בשוק העבודה נותר רק לקוות, שחלק מהעובדים החרדים שמועסקים בתנאים מחפירים יזכו ליחס שונה, כפי שמגיע להם.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 15 תגובות