להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
חגורת הצלה: הומור טוב לבריאות ולילדים
עם קצת הומור קל יותר להסתדר בחיים ולקבל פרופורציות, ואין סיבה למנוע אותו מהילדים
צילום: לעמ
החיים הם ממש לא משחק ילדים, ואין מי שיחלוק על הקביעה הזו.
יתירה מכך, לעיתים נדמה כי אנחנו אנשים קטנים, נקודות שחורות, הושלכנו אל הים הענק, הקר והמעליב, וכמעט טובעים בו. בגדינו סחופי מערבולת, בטננו מלאה מים מלוחים ודמעות, אנחנו מוכרחים לנסות להיאבק ולשמור את הראש למעלה. מנופפים בידיים, קוראים לעזרה, ותופסים חזק בכל קרש הצלה מזדמן.
קרש הצלה מזומן תמיד הוא ההומור. והוא תמיד בסביבה, רק לתפוס יד ולהושיט. מין מתנה כזאת, לזועקי ה'הצילו'. מתנה שחשוב מאד להשתמש בה, כדאי מאד לאמץ אותה, ואם מדובר על בית עם ילדים - מומלץ להחשיב אותה כקריטית לגידול בריא ותקין.
המילה הומור מגיעה מלטינית. פירושה המילולי הוא "לחלוחית", לאמור: הבו קצת רוטב עסיסי ונספג על פני המנה היבשה הזאת, ששמה חיי היומיום. לפעמים נדמה, כי ללא הרוטב הזה, המנה לא רק יבשה ותפלה, אלא ממש בלתי ניתנת לאכילה, לנגיסה ולבליעה.
אפשר לדמיין בכלל, איך היה נראה העולם ללא אותה היכולת המופלאה לראות את הצד המגוחך שבדברים ולמלא את הפיות, שחוק עליז לעומתו? אפשר לדמיין איך היינו שורדים מצבים קשים, אלמלא אותו חוש מדהים להתעלות מעל פני הקושי, להשקיף מהצד, ולהבין שגם אם עכשיו זה נראה נורא, בכל זאת ניתן למצוא שבילים אחרים לצעוד בהם?
ראשית כל, הצחוק, וזו ממש לא בדיחה, יפה לבריאות. בכל פעם שאנחנו צוחקים, מתרחשות תופעות פיזיולוגיות משמעותיות בגופנו, משחררות ומכווצות את הדברים הנכונים, וגורמות לתהליך מומלץ מאד של שחרור ובריאות. אנשים אופטימיים, חולים פחות. אנשים שצוחקים יותר, נזקקים פחות לרופאים. עובדות אלו מפורסמות כיום בעולם כולו ומקבלות ביטוי ושימוש הולם בבתי חולים בכל העולם, כראוי לתרופה אשר לה כמה סגולות יקרות ערך בעת ובעונה אחת, כמה מהן, לדוגמא: הצחוק מוריד רמת המתח בדם (האדרנלין והנוראדנלין), מחזק את המערכת החיסונית, מוריד לחץ דם, מנקה את דרכי הנשימה מהפרשות שונות שאינן יוצאות בדרכים אחרות, מעסה מערכות שונות בגוף כמו מערכת הנשימה ושרירי הפנים, מחדש את החיוניות ברקמות, מפחית כעסים וחרדות העלולים לגרום להתקפי לב ולאולקוסים, משפר את גמישות ויצירתיות המחשבה, ועוד ועוד...
מחקרים הוכיחו, כי מי שמעריך הומור, נהנה ממנו, ומרבה להשתמש בו, מתמודד הרבה יותר טוב עם מתחים שונים ובעיות אישיות. אותם אנשים יודעים גם להתגבר על בעיות לא צפויות בחייהם, סערות ומצוקות. ולא בכדי. הוכח ברורות מאד, כי ילדים שהליצן על בדיחותיו ונוכחותו המצחיקה, שהה במחיצתם תכופות, פשוט הבריאו!
אז איפה קונים אותו, את ההומור המבורך הזה?
רבים סבורים, כי הומור הוא כשרון מהסוג של, "או שאתה נולד איתו או שלא", ובכן, זה לא נכון! הומור הוא בפירוש יכולת נלמדת. צריך רק לשלוף אותו ממאגר התכונות, ואם יש צורך, לשפשף את החלודה מלמעלה ולהתחיל להשתמש בלא פחד, בלא היסוס.
"לעיתים", אומר ד"ר יוסי שליו, מרצה ובעל תואר שלישי במדעי ההתנהגות, "ההומור, הוא אכן תכונה מולדת, ואולם בפירוש אפשר לפתח אותה, להתאמן. ממש כמו התעמלות. כדאי להיות תמיד בכושר. כושר להומור. אפשר לעבוד על זה באופן אישי, אך הדבר יכול גם להוות אתגר נחמד לקבוצה, צוות העבודה, ובעיקר - המעגל המשפחתי המצומצם".
"אחת הדרכים היותר מוצלחות להתמודד עם קושי יומיומי ואחר", אומרת מרים שפירא, פסיכולוגית, "היא השימוש בהומור. שהוא, כמו גם השימוש בדמיון ובמשחק, מוציא אותנו אל מחוץ לסיטואציה, מעניק לנו רגעים קטנים של אושר ומאפשר לנו להשתעשע לנוכח המצב. לחנך ילדים להומור, פירושו להעניק להם עוד כלים להתמודד עם המציאות, ובעיקר, לדלג על פני המשוכות המכשילות, הזרועות לכל אורך מסלול גידולם.
"סיטואציה מביכה, מרגיזה או מעוררת כעס, הופכת לנעימה או, לפחות, לסבילה יותר, אם מזעיקים את ההומור לזירה. רכבת בגרב בדיוק לפני שיוצאים (אם נקרע גם את הצד השני זה ייראה דוגמא, לא?) מריבה נוראית בין שני אחים (שני תרנגולים מרוטי כרבולות), מבחן נורא ואיום בחשבון (שבו, אוי וי, המון רכבות יצאו לדרך בדיוק באותה שנייה שבריכות התחילו להתמלא), כל דבר יכול להפוך למצחיק, אם משכילים להשתחרר מהמוסרות והשלשלאות ולהביט מעבר לזמן, המקום והלחצים המקומיים. וראו זה פלא: מסתבר שיש ניסים בעולם, את הרכבת בגרב, הצלחנו להסתיר על ידי סיבוב מקצועי. המריבה הנוראה הפכה לפרצי צחוק מתנשפים והשבע בחשבון הפך לציון עובר, בהחלט.
"כאשר אנחנו משתמשים בהומור, אנחנו מעניקים ביטחון לילד, מוכיחים לו שאנחנו יחד איתו, מצויים 'מעל לכל', וביחד נצליח להתגבר על הכול. בצחוק, רוכש הילד הזדמנות ללגלג על מה שפחד ממנו אתמול, לבוז לכישלונותיו הוא, ותוך כדי כך, לדעת מבפנים שבידו היכולת להשתפר ולהתעלות. הומור זהו סוג של שליטה והתנשאות חיובית".
"מעבר לתועלות המקומיות שבשימוש בהומור", מוסיף ד"ר שליו, "הורים שמלמדים את ילדיהם לצחוק, עושים שירות מעולה ליחסי החברה שלהם. משום שילדים שמבינים ומייצרים בדיחות, הם בדרך כלל גם ילדים רצויים בחברה, והרי כולנו, יצורים חברתיים שכמותנו, נחפש עד גיל זקנה ושיבה את קרבתו של ה"ליצן" המקומי. כיף לשהות במחיצת אדם משעשע.
"כשבאים ללמד ילדים לצחוק", ממשיכה שפירא, "בעצם מתפרצים לדלת פתוחה. אין עוד עם תאב צחוק ושעשוע כמו הילדים. לא פעם הם לוקים בהתקפת צחוק ומתפוצצים מצחוק עד כאב בטן מכל בדל בדיחונת. הסיבה היא, שגופם של הילדים יודע ומבין שזוהי דרך ריפוי טבעית. לכן תמצאו אותם ששים על כל הזדמנות למלא פיהם צחוק מתגלגל. בכל גיל, כמובן, יש את ההומור שלו. תינוקות רכים מצחיק מאד שזורקים חפצים על הרצפה, או קופצים ועושים להם פרצופים, עם הגיל, ההומור משתכלל".
יתירה מכך, לעיתים נדמה כי אנחנו אנשים קטנים, נקודות שחורות, הושלכנו אל הים הענק, הקר והמעליב, וכמעט טובעים בו. בגדינו סחופי מערבולת, בטננו מלאה מים מלוחים ודמעות, אנחנו מוכרחים לנסות להיאבק ולשמור את הראש למעלה. מנופפים בידיים, קוראים לעזרה, ותופסים חזק בכל קרש הצלה מזדמן.
קרש הצלה מזומן תמיד הוא ההומור. והוא תמיד בסביבה, רק לתפוס יד ולהושיט. מין מתנה כזאת, לזועקי ה'הצילו'. מתנה שחשוב מאד להשתמש בה, כדאי מאד לאמץ אותה, ואם מדובר על בית עם ילדים - מומלץ להחשיב אותה כקריטית לגידול בריא ותקין.
המילה הומור מגיעה מלטינית. פירושה המילולי הוא "לחלוחית", לאמור: הבו קצת רוטב עסיסי ונספג על פני המנה היבשה הזאת, ששמה חיי היומיום. לפעמים נדמה, כי ללא הרוטב הזה, המנה לא רק יבשה ותפלה, אלא ממש בלתי ניתנת לאכילה, לנגיסה ולבליעה.
אפשר לדמיין בכלל, איך היה נראה העולם ללא אותה היכולת המופלאה לראות את הצד המגוחך שבדברים ולמלא את הפיות, שחוק עליז לעומתו? אפשר לדמיין איך היינו שורדים מצבים קשים, אלמלא אותו חוש מדהים להתעלות מעל פני הקושי, להשקיף מהצד, ולהבין שגם אם עכשיו זה נראה נורא, בכל זאת ניתן למצוא שבילים אחרים לצעוד בהם?
ראשית כל, הצחוק, וזו ממש לא בדיחה, יפה לבריאות. בכל פעם שאנחנו צוחקים, מתרחשות תופעות פיזיולוגיות משמעותיות בגופנו, משחררות ומכווצות את הדברים הנכונים, וגורמות לתהליך מומלץ מאד של שחרור ובריאות. אנשים אופטימיים, חולים פחות. אנשים שצוחקים יותר, נזקקים פחות לרופאים. עובדות אלו מפורסמות כיום בעולם כולו ומקבלות ביטוי ושימוש הולם בבתי חולים בכל העולם, כראוי לתרופה אשר לה כמה סגולות יקרות ערך בעת ובעונה אחת, כמה מהן, לדוגמא: הצחוק מוריד רמת המתח בדם (האדרנלין והנוראדנלין), מחזק את המערכת החיסונית, מוריד לחץ דם, מנקה את דרכי הנשימה מהפרשות שונות שאינן יוצאות בדרכים אחרות, מעסה מערכות שונות בגוף כמו מערכת הנשימה ושרירי הפנים, מחדש את החיוניות ברקמות, מפחית כעסים וחרדות העלולים לגרום להתקפי לב ולאולקוסים, משפר את גמישות ויצירתיות המחשבה, ועוד ועוד...
מחקרים הוכיחו, כי מי שמעריך הומור, נהנה ממנו, ומרבה להשתמש בו, מתמודד הרבה יותר טוב עם מתחים שונים ובעיות אישיות. אותם אנשים יודעים גם להתגבר על בעיות לא צפויות בחייהם, סערות ומצוקות. ולא בכדי. הוכח ברורות מאד, כי ילדים שהליצן על בדיחותיו ונוכחותו המצחיקה, שהה במחיצתם תכופות, פשוט הבריאו!
אז איפה קונים אותו, את ההומור המבורך הזה?
רבים סבורים, כי הומור הוא כשרון מהסוג של, "או שאתה נולד איתו או שלא", ובכן, זה לא נכון! הומור הוא בפירוש יכולת נלמדת. צריך רק לשלוף אותו ממאגר התכונות, ואם יש צורך, לשפשף את החלודה מלמעלה ולהתחיל להשתמש בלא פחד, בלא היסוס.
"לעיתים", אומר ד"ר יוסי שליו, מרצה ובעל תואר שלישי במדעי ההתנהגות, "ההומור, הוא אכן תכונה מולדת, ואולם בפירוש אפשר לפתח אותה, להתאמן. ממש כמו התעמלות. כדאי להיות תמיד בכושר. כושר להומור. אפשר לעבוד על זה באופן אישי, אך הדבר יכול גם להוות אתגר נחמד לקבוצה, צוות העבודה, ובעיקר - המעגל המשפחתי המצומצם".
"אחת הדרכים היותר מוצלחות להתמודד עם קושי יומיומי ואחר", אומרת מרים שפירא, פסיכולוגית, "היא השימוש בהומור. שהוא, כמו גם השימוש בדמיון ובמשחק, מוציא אותנו אל מחוץ לסיטואציה, מעניק לנו רגעים קטנים של אושר ומאפשר לנו להשתעשע לנוכח המצב. לחנך ילדים להומור, פירושו להעניק להם עוד כלים להתמודד עם המציאות, ובעיקר, לדלג על פני המשוכות המכשילות, הזרועות לכל אורך מסלול גידולם.
"סיטואציה מביכה, מרגיזה או מעוררת כעס, הופכת לנעימה או, לפחות, לסבילה יותר, אם מזעיקים את ההומור לזירה. רכבת בגרב בדיוק לפני שיוצאים (אם נקרע גם את הצד השני זה ייראה דוגמא, לא?) מריבה נוראית בין שני אחים (שני תרנגולים מרוטי כרבולות), מבחן נורא ואיום בחשבון (שבו, אוי וי, המון רכבות יצאו לדרך בדיוק באותה שנייה שבריכות התחילו להתמלא), כל דבר יכול להפוך למצחיק, אם משכילים להשתחרר מהמוסרות והשלשלאות ולהביט מעבר לזמן, המקום והלחצים המקומיים. וראו זה פלא: מסתבר שיש ניסים בעולם, את הרכבת בגרב, הצלחנו להסתיר על ידי סיבוב מקצועי. המריבה הנוראה הפכה לפרצי צחוק מתנשפים והשבע בחשבון הפך לציון עובר, בהחלט.
"כאשר אנחנו משתמשים בהומור, אנחנו מעניקים ביטחון לילד, מוכיחים לו שאנחנו יחד איתו, מצויים 'מעל לכל', וביחד נצליח להתגבר על הכול. בצחוק, רוכש הילד הזדמנות ללגלג על מה שפחד ממנו אתמול, לבוז לכישלונותיו הוא, ותוך כדי כך, לדעת מבפנים שבידו היכולת להשתפר ולהתעלות. הומור זהו סוג של שליטה והתנשאות חיובית".
"מעבר לתועלות המקומיות שבשימוש בהומור", מוסיף ד"ר שליו, "הורים שמלמדים את ילדיהם לצחוק, עושים שירות מעולה ליחסי החברה שלהם. משום שילדים שמבינים ומייצרים בדיחות, הם בדרך כלל גם ילדים רצויים בחברה, והרי כולנו, יצורים חברתיים שכמותנו, נחפש עד גיל זקנה ושיבה את קרבתו של ה"ליצן" המקומי. כיף לשהות במחיצת אדם משעשע.
"כשבאים ללמד ילדים לצחוק", ממשיכה שפירא, "בעצם מתפרצים לדלת פתוחה. אין עוד עם תאב צחוק ושעשוע כמו הילדים. לא פעם הם לוקים בהתקפת צחוק ומתפוצצים מצחוק עד כאב בטן מכל בדל בדיחונת. הסיבה היא, שגופם של הילדים יודע ומבין שזוהי דרך ריפוי טבעית. לכן תמצאו אותם ששים על כל הזדמנות למלא פיהם צחוק מתגלגל. בכל גיל, כמובן, יש את ההומור שלו. תינוקות רכים מצחיק מאד שזורקים חפצים על הרצפה, או קופצים ועושים להם פרצופים, עם הגיל, ההומור משתכלל".
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות