י"ג חשון התשפ"ה
14.11.2024

תסמונת ה-win-lose הפכה ל-win-win

המומחים של הקמפוס החרדי, הקריה האקדמית אונו, מרחיבים מדי שבוע את עולם המושגים שלנו והפעם עם דינה ניר, מרצה וחוקרת בקריה האקדמית אונו, שמסבירה איך אפשר לעשות 'גם וגם' במקום לוותר מראש

אונו. צילום: אורי לנז/פלאש90
אונו. צילום: אורי לנז/פלאש90



היה לי חלום לצאת לחופשה בת שבוע. חלום שדווקא אמור היה להתממש. כבר נעשו כל התכנונים והבירורים ואף נבחר תאריך. אבל איכשהו הכל השתבש.

אז ככה, ממקום העבודה התקשרו ואמרו שיש פרויקט רציני שעלי לעבוד עליו; מהבנק התקשרו להודיע על מינוס משמעותי בחשבון וביקשו שנסור לשוחח עם מנהל הסניף; המטפלת התקשרה וסיפרה בהתרגשות שהיא מתכוונת לצאת לחופשה, נכון בדיוק כאשר תכננתי לעשות זאת בעצמי ושבבקשה אדאג לסידור אחר לתינוקת המתוקה שלי לימים אלה.

אז מה עכשיו? אין חופשה או שאתעלם מהכל ואצא? ואם כן איזה חופשה צפויה לי כשמעיק עלי המינוס בבנק? ומה מצפה לי מהבוס שלי כשאחזור לעבודה? נעלמה החופשה ונגוזה והותירה אחריה ענני אכזבה ותסכול.

ד"ר דינה ניר, מרצה וחוקרת בקריה האקדמית אונו, שמעה ממני את על החופשה ושׁברה ובתום שיחה בת עשרים דקות בלבד גרמה לי לראות את פני הדברים אחרת ומאז ועד כה גם לשנות את התנהלותי באשר למצבי קונפליקט אחרים, פנימיים ברובם, המתרחשים כל העת בקרבי.

"מרגע הקימה בבוקר ועד שאנו נותנים תנומה לעפעפינו, חיינו מתנהלים דרך סדרות אין סופיות של קונפליקטים פנימיים", אומרת ד"ר ניר, "לצאת מהמיטה או לא?, ללבוש את הבגד הזה או את ההוא?, להסכים לדרישות הילדים או להגיד להם לא?, להעיר לעובדת שלי על התנהלותה או להבליג?, לבקש העלאה בשכר או שוב להמתין?, לצאת מהעבודה בזמן או להישאר ולסגור פינות? וכן הלאה והלאה".

למרבה הצער, ניסיון החיים שלנו והתרבות שלנו מעודדים אותנו לקבל החלטות בדרך של win-lose - כלומר, החלטות בהן חלקים מסויימים בנו יוצאים מנצחים ומרוצים בעוד שחלקים אחרים בתוכנו מוותרים ונכנעים. החלטות של win-lose הן החלטות "חותכות" שלכאורה מאפשרות לנו ללכת על כיוון מסוים ולכן הן נתפסות בטעות כיעילות. אבל כל אחד מאתנו יודע שכאשר אנחנו מוותרים על דברים שהם חשובים לנו לטובת דברים אחרים, אנחנו לא מרוצים וחווים תחושות של אכזבה ותסכול ולעיתים גם כעס ודיכדוך.

במקום גישת ה- win-lose שהתוצאה שלה תמיד היא "או - או" מציעה דינה לגשת לפתרון של קונפליקטים פנימיים בדרך של win-win ולבנות פתרונות של "גם וגם". את המתודולוגיה שדינה מציעה היא פיתחה במחקר הדוקטורט שלה שעוסק בקונפליקטים פנימיים ובדרכים השונות לפתרונם. "במחקר שלי אני מראה שכשאנחנו חווים קונפליקט פנימי וצריכים לקבל החלטה אנחנו למעשה מנהלים משא ומתן בינינו לבין עצמנו בדיוק כשם שאנו מנהלים משא ומתן עם אחרים. וכמו במשא-ומתן בין אנשים, כך גם המשא-ומתן הפנימי יכול להסתיים או בwin-win או בwin-lose, ואכן המחקר מראה שכ-80% מההחלטות שלנו הן win-lose .

נחזור לאותה חופשה מתוכננת. ההחלטה שלי הייתה, איך לא, פשוט לוותר על רעיון החופשה. אם החופשה אינה עולה בקנה אחד עם אפשרויות כלכליות, עם הטיפול בתינוקת ועם הדרישות של מקום העבודה – עלי להיכנע ולוותר עליה. החלטה אופיינית לאסטרטגיה של win- lose. אבל דינה הציגה בפני את הרעיון של קבלת החלטות בדרך של win-win ושני כלים שיסייעו לי להגיע לפתרון יצירתי של "גם וגם".

בהנחייתה, הוצאתי דף נייר חלק ושרטטתי קו אמצע לאורכו. בצד ימין כתבתי את כל השיקולים שלי בעד חופשה – זקוקה לשקט, למנוחה, לזמן איכות עם המשפחה. עלי לאגור אנרגיה. רוצה לא לטרוח על הכנת ארוחות וניקיון.

בצד שמאל נרשמו הטיעונים נגד החופשה: מחיר יקר מידי, לא שווה את כל ההכנות לפני וכל המאמצים אחרי, קשה לבצוע בגלל דרישות העבודה, פקקים בכבישים, אורחים רבים במלון בתקופה זו של השנה.

כשביררתי עם ד"ר ניר מדוע עלי למפות את הטיעונים על גבי הדף ואין די לשקול אותם במוחי, היא הסבירה שהמוח אינו מסוגל להחזיק יותר מ7-9 נתונים בו זמנית וכאשר מדובר בנושא טעון רגשית, היכולת יורדת עוד יותר. לכן, כדאי מאוד להעלות את כל הטיעונים על הכתב. בנוסף לכך, עצם העלאת הדברים על הכתב עשויה להביא אותי "לראות" שיקולים נוספים לאלה שהייתי מודעת להם קודם לכן ובכך להבין בצורה מלאה ושלמה יותר את תמונת "הבעד והנגד".

בשלב זה הגיע הזמן למצוא פתרונות יצירתיים שמטרתם לענות על כל השיקולים שרשמתי - על אלו בעד החופשה ועל אלו נגד החופשה. וראו זה פלא, עלו מספר אפשרויות:
לשלוח את הילדים מהבית ליום אחד (סבתא הסכימה לארח) ולבלות את היום במנוחה ובטיול קצר.
לצאת לחופשה קצרה בת יומיים במקום נחמד בעיר במקום לנסוע למרחקים לשבוע.
לדחות את החופשה לעונה בה המחירים נוחים יותר וניתן להשיג 'דילים' טובים.
לעבוד בשבועות הקרובים מידי יום רביעי עד הצהריים בלבד ובהמשך היום לטייל עם המשפחה.

זה היה ה- win-win שלי. נכון, לא אותה חופשה מוגדרת בתרבות שלנו – שבעה ימים בצימר או בבית מלון – אבל חופשה!

כך גיליתי את ההבדל בין פסיביות (טוב, מה אפשר לעשות, אין חופשה) לבין אקטיביות (מציאת פתרונות שיכולים לתת מענה לאינטרסים שלי מבלי לשבור את הכלים מצד אחד ומבלי לוותר מצד שני). כך הפכתי להיות מחוללת השינויים בחיי. מאז אני מפעילה את השיטה כל הזמן.

ניקח דוגמה ממקומות פעוטים בחיי כמו האם לאכול או לא לאכול עוגת מוס שוקולד? (בעד: טעים לי, אני זקוקה לאנרגיה, רוצה קצת פינוק, היה לי יום לא קל בעבודה. נגד: משקל, בריאות, קלוריות ריקות, סוכר לא מיטיב איתי). במקום "ללכת על העוגה" ואז להצטער על זה יום שלם, או לא לאכול ולהרגיש שאין לי חיים, ניסיתי למצא פתרונות יצירתיים. כמו אקנה לי יוגורט טעים עם פירות במקום מוס שוקולד, או אטעם רק מעט מהמוס ובערב אצא עם חברה להליכה טובה, אשרוף קלוריות וגם ארגיש טוב עם עצמי שעשיתי ספורט.

דוגמה אחרת תהיה רצינית יותר – קשה לי לסמוך על עוזרת שתנקה היטב את הבית ולכן אני מעדיפה לנקות בעצמי אבל בכך מונעת מעצמי מנוחה, לפתח תחביב שאני משתוקקת אליו ואפילו זמן איכות עם המשפחה. הכנתי רשימה בעד לקחת עוזרת ורשימה נגד ועכשיו חיפשתי פתרון. אפשרי? כן. אמצא לי עוזרת ממש נחמדה, אעבוד לצידה בפעמים הראשונות ואדריך אותה כיצד בדיוק אני רוצה שהדברים ייעשו עד שתלמד היטב את העדפותי בנושא ניקיון ואז אעביר אליה את האחריות לניקיון הבית.

למדתי שעם הזמן היכולת להגיע ל-win-win הופכת להיות טבעית, כמו שריר חדש שנבנה ופועל בכוחות עצמו וזה ה win-win-הטוב ביותר שיכול לקרות לכל אחד בחייו.


הטבות בלעדיות לנרשמים עכשיו ללימודים בקריה האקדמית אונו באמצעות אתר בחדרי חרדים! לחצו כאן לפרטים נוספים>>






גם וגם סדר

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}