הרב כהנא – תלמיד חכם לפני הכל // דעה
אלו אשר פסלו את הרב מלהתמודד בבחירות, ואשר רדפו אותו וכלאו אותו מספר פעמים, לא הבינו, כי רק באותם תחומים חיצוניים יכול הכח הדורסני לגבור על הרב. אולם בתחום הרוח, לא יכלו לעשות דבר. ספרי הרב הם מורשת לדורות • לא יעזור להם כלום, סוף האמת לנצח!
הרב מאיר כהנא (משה שי, פלאש 90) צילום: משה שי, פלאש 90
לקראת יום השנה לזכרו של מו"ר הרב מאיר כהנא זצוק"ל הי"ד, רבים רוצים להתחבר לדמות, ללמוד ממעשיו ולהמשיך בדרכיו. ואמנם רבים חושבים, כי מדובר היה באישיות פוליטית, אשר עיקר עסקה בהפגנות ונאומי ככרות. אולם האמת הינה שהרב כהנא היה לפני הכל תלמיד חכם, ראש ישיבה, אשר חיבר עשרות ספרים והיה בקיא עצום בכל התורה כולה – שבכתב ושבעל-פה. אם רק פותחים את מראה המקומות של הספר האדיר "אור הרעיון", עומדים נפעמים לנוכח גודש החומר שישנו שם – תנ"ך, גמרא, מדרשים שונים, מפרשים לרוב, ספרי מחשבה ועיון, והכל בכמות בלתי נתפסת, וזאת בלא שעמדו לרשותו המאגרים הממוחשבים שמצויים כיום.
את עיקר קניינו הרוחני עשה הרב בישיבת "מיר" שבארה"ב, עוד בטרם החל בפעילותו הציבורית. אולם גם אחר שיצא לעולם המעשה, הקפיד על סדר יום נוקשה של לימוד. לצורך כך היה משכים לפנות בוקר ומנצל כל רגע פנוי. הרב היה מוסר שיעורים תורניים, כאשר כל רעיון מבוסס על פסוקים, על גמרות ועל פסקי הלכה. אולם לא רק בשיעורי תורה היה הרב כהנא מבסס את דבריו על אותם מקורות. גם בנאומיו בכנסת קשה היה למצוא נאום מבלי שיתבסס על פסוקים ועל דברי חז"ל. זה היה שיחו ושיגו, מכאן התחיל ושם סיים.
זכיתי לשהות במחיצתו של הרב בשבתות רבות כבחור, בעיקר בעת סעודה שלישית. כל דבריו סבבו סביב התורה בכל רבדיה – פרשת שבוע, נ"ך, הלכה, גמרא, מדרש ומחשבה. בשבתות היה נמנע מלדבר על פוליטיקה (אך לא נמנע מאזכרת נושאים תורניים שאחרים רואים בהם "פוליטיקה"). הוא היה עבד נאמן לבוראו, ולעולם שמחוץ לבית המדרש היה מתיחס רק מכורח הנסיבות שהכריחו אותו לפעול למען עמו.
בתו ספרה פעם, שקצת אחר שעלתה המשפחה לארץ, ערכו טיול למצדה. בדרך חזרה, לא היה רכבל ונאלצו לרדת רגלי בשביל הנחש. בנימין כהנא הי"ד היה אז בן שש. כשהתחיל לרוץ בירידה התלולה, נכנסה אמו ללחץ, ולפתע קרא אביו – "ביני, הישאר בצד של רש"י!". בני המשפחה לא הבינו, והרב הסביר, כי בדף הגמרא פירוש רש"י תמיד נמצא בשוליים הפנימיים. הרב התכוון שבנו יצמד לצד הפנימי של ההר. ברגעים כאלו של לחץ, רואים היכן מונח האדם. הדימויים שלו מעידים יותר מכל על עולמו הפנימי. וזה היה עולמו הפנימי של הרב, אותו הנחיל גם למשפחתו ולתלמידיו – דף הגמרא והפירושים שבתוכו.
במכתבים הרבים ששלח הרב לילדיו עקב היעדרותו מהבית בעקבות מסעות הסברה והתרמה, כמו גם עקב מאסרים שונים, תמיד הדגיש את חשיבות הלימוד לצד המידות הטובות, מתן צדקה, כיבוד הורים וזקנים ודקדוק ההלכה בכלל. מי שקורא מכתבים אלו, אשר כונסו בספר מיוחד, רואה את רגישותו הרבה לזולת, את אהבת הבריות שהצטיין בה ואת אהבת התורה ועם ה'. את בנו הגדול ברוך הוכיח על כך שהשתתף בנסיונות התנחלות ביריחו, באומרו שמוטב שישב וילמד, כדי שכשיגדל יוכל גם להסביר מדוע יש ליישב את יריחו. הראיה לטווח הארוך וההסתכלות על פנימיות הדברים היא אשר עמדה מאחורי מאמציו הרבים בשנים האחרונות להקים את ישיבת הרעיון היהודי. הייתה זו השקעה לטווח ארוך, ועל-אף הפעילות הבוערת של היום, ידע הרב להביט אל מעבר לאופק ולראות את המחר. ויותר מכך – הוא הבין שבלא תלמידי חכמים הבקיאים בכל מכמני התורה, אין לרעיון קיום, גם לו יצויר שיהיו עשרים מנדטים בכנסת.
אלו אשר פסלו את הרב מלהתמודד בבחירות, ואשר רדפו אותו וכלאו אותו מספר פעמים, לא הבינו, כי רק באותם תחומים חיצוניים יכול הכח הדורסני לגבור על הרב. אולם בתחום הרוח, אשר מטבעה היא חופשית ואינה ניתנת להכבל באזיקים – לא יכלו לעשות דבר. ספריו הרבים של הרב הם מורשת לדורות, ורעיונותיו ממשיכים להדהד ולחדור ללבבות.
אכן, עם ישראל התברך בתלמידי חכמים רבים מכל העדות וכל החוגים. אנו מוקירים את כולם ומשתדלים ללמוד מכולם. אולם יחודו של הרב כהנא נבע מכך, שלקח את אותה תורה שלמד ומבלי לשנות ממנה מאומה העתיק אותה אל תוך עולם המעשה בצורה השלמה ביותר. את אותה אמת שלמד בבית המדרש היה מנחיל לכלל ישראל בעצרות עם, בכנסת, בראיונות לתקשורת ובכל מקום, כמובן תוך התאמת השפה לזמן ולמקום. לצורך כך נעזר הרב במידת האומץ, שהייתה אצלו מעבר להשגתם של אנשים רגילים, לרבות תלמידי חכמים. מתוך תחושת אחריות והבנת כובד המשימה שנטל על עצמו, הוא ידע שהממסד כולו יצא נגדו, ולכן דאג שלא לקבל טובות הנאה מכם, שלא לדבר על שוחד, ולא להיות תלוי בהם כלל. רק כך יכול היה לנתח את המציאות כפי שהיא בלא אותן נגיעות שתמיד מסלפות את האמת. ההבנה, כי העולם הזה אינו אלא טרקלין בפני העולם הבא – הבנה זו לא הייתה אצלו בגדר עוד משנה שידע, אלא היא הנחתה אותו בכל דרכיו, וכך זכה שאף המוות לא הרתיע אותו מאמירת דבר ה' ברמה.
אהבת ישראל של הרב גם היא הייתה יוצאת דופן במינה. בעוד אחרים רואים באהבת ישראל מצוה שמזדמנת מפעם לפעם, כאשר רואים יהודי בצרה עובר מולך, הרב ידע לחפש את אותם יהודים בצורה גם בקצה השני של הגלובוס וללחום למענם תוך סיכון ודאי של מאסר והתנכלות מהשלטונות. בזכות אותה אהבת ישראל זכה לנצחונות אדירים במאבק לשחרור יהודי ברה"מ.
האמת תורה דרכה, ושנים רבות אחר שנרצח, מצליחה אישיותו של הרב כהנא להשפיע על הנוער ולהיות מוקד להתעניינות בקרב כל שכבות העם. במונחים פוליטיים יכולים לטעון, שמלבד מנדט יחיד לו זכה בכנסת, לא השיג הרבה. אנשים אחרים היו כאן ראשי ממשלות ושרים בכירים. אולם בפרספקטיבה של דורות רואים, כי אותם אנשים נשרו אל תהום הנשיה, ואילו מורשתו של הרב כהנא – מכח היותו תלמיד חכם בעל שאר רוח ואישיות רוחנית – מורשתו חיה וקיימת. לא יעזור להם כלום, סוף האמת לנצח!
את עיקר קניינו הרוחני עשה הרב בישיבת "מיר" שבארה"ב, עוד בטרם החל בפעילותו הציבורית. אולם גם אחר שיצא לעולם המעשה, הקפיד על סדר יום נוקשה של לימוד. לצורך כך היה משכים לפנות בוקר ומנצל כל רגע פנוי. הרב היה מוסר שיעורים תורניים, כאשר כל רעיון מבוסס על פסוקים, על גמרות ועל פסקי הלכה. אולם לא רק בשיעורי תורה היה הרב כהנא מבסס את דבריו על אותם מקורות. גם בנאומיו בכנסת קשה היה למצוא נאום מבלי שיתבסס על פסוקים ועל דברי חז"ל. זה היה שיחו ושיגו, מכאן התחיל ושם סיים.
זכיתי לשהות במחיצתו של הרב בשבתות רבות כבחור, בעיקר בעת סעודה שלישית. כל דבריו סבבו סביב התורה בכל רבדיה – פרשת שבוע, נ"ך, הלכה, גמרא, מדרש ומחשבה. בשבתות היה נמנע מלדבר על פוליטיקה (אך לא נמנע מאזכרת נושאים תורניים שאחרים רואים בהם "פוליטיקה"). הוא היה עבד נאמן לבוראו, ולעולם שמחוץ לבית המדרש היה מתיחס רק מכורח הנסיבות שהכריחו אותו לפעול למען עמו.
בתו ספרה פעם, שקצת אחר שעלתה המשפחה לארץ, ערכו טיול למצדה. בדרך חזרה, לא היה רכבל ונאלצו לרדת רגלי בשביל הנחש. בנימין כהנא הי"ד היה אז בן שש. כשהתחיל לרוץ בירידה התלולה, נכנסה אמו ללחץ, ולפתע קרא אביו – "ביני, הישאר בצד של רש"י!". בני המשפחה לא הבינו, והרב הסביר, כי בדף הגמרא פירוש רש"י תמיד נמצא בשוליים הפנימיים. הרב התכוון שבנו יצמד לצד הפנימי של ההר. ברגעים כאלו של לחץ, רואים היכן מונח האדם. הדימויים שלו מעידים יותר מכל על עולמו הפנימי. וזה היה עולמו הפנימי של הרב, אותו הנחיל גם למשפחתו ולתלמידיו – דף הגמרא והפירושים שבתוכו.
במכתבים הרבים ששלח הרב לילדיו עקב היעדרותו מהבית בעקבות מסעות הסברה והתרמה, כמו גם עקב מאסרים שונים, תמיד הדגיש את חשיבות הלימוד לצד המידות הטובות, מתן צדקה, כיבוד הורים וזקנים ודקדוק ההלכה בכלל. מי שקורא מכתבים אלו, אשר כונסו בספר מיוחד, רואה את רגישותו הרבה לזולת, את אהבת הבריות שהצטיין בה ואת אהבת התורה ועם ה'. את בנו הגדול ברוך הוכיח על כך שהשתתף בנסיונות התנחלות ביריחו, באומרו שמוטב שישב וילמד, כדי שכשיגדל יוכל גם להסביר מדוע יש ליישב את יריחו. הראיה לטווח הארוך וההסתכלות על פנימיות הדברים היא אשר עמדה מאחורי מאמציו הרבים בשנים האחרונות להקים את ישיבת הרעיון היהודי. הייתה זו השקעה לטווח ארוך, ועל-אף הפעילות הבוערת של היום, ידע הרב להביט אל מעבר לאופק ולראות את המחר. ויותר מכך – הוא הבין שבלא תלמידי חכמים הבקיאים בכל מכמני התורה, אין לרעיון קיום, גם לו יצויר שיהיו עשרים מנדטים בכנסת.
אלו אשר פסלו את הרב מלהתמודד בבחירות, ואשר רדפו אותו וכלאו אותו מספר פעמים, לא הבינו, כי רק באותם תחומים חיצוניים יכול הכח הדורסני לגבור על הרב. אולם בתחום הרוח, אשר מטבעה היא חופשית ואינה ניתנת להכבל באזיקים – לא יכלו לעשות דבר. ספריו הרבים של הרב הם מורשת לדורות, ורעיונותיו ממשיכים להדהד ולחדור ללבבות.
אכן, עם ישראל התברך בתלמידי חכמים רבים מכל העדות וכל החוגים. אנו מוקירים את כולם ומשתדלים ללמוד מכולם. אולם יחודו של הרב כהנא נבע מכך, שלקח את אותה תורה שלמד ומבלי לשנות ממנה מאומה העתיק אותה אל תוך עולם המעשה בצורה השלמה ביותר. את אותה אמת שלמד בבית המדרש היה מנחיל לכלל ישראל בעצרות עם, בכנסת, בראיונות לתקשורת ובכל מקום, כמובן תוך התאמת השפה לזמן ולמקום. לצורך כך נעזר הרב במידת האומץ, שהייתה אצלו מעבר להשגתם של אנשים רגילים, לרבות תלמידי חכמים. מתוך תחושת אחריות והבנת כובד המשימה שנטל על עצמו, הוא ידע שהממסד כולו יצא נגדו, ולכן דאג שלא לקבל טובות הנאה מכם, שלא לדבר על שוחד, ולא להיות תלוי בהם כלל. רק כך יכול היה לנתח את המציאות כפי שהיא בלא אותן נגיעות שתמיד מסלפות את האמת. ההבנה, כי העולם הזה אינו אלא טרקלין בפני העולם הבא – הבנה זו לא הייתה אצלו בגדר עוד משנה שידע, אלא היא הנחתה אותו בכל דרכיו, וכך זכה שאף המוות לא הרתיע אותו מאמירת דבר ה' ברמה.
אהבת ישראל של הרב גם היא הייתה יוצאת דופן במינה. בעוד אחרים רואים באהבת ישראל מצוה שמזדמנת מפעם לפעם, כאשר רואים יהודי בצרה עובר מולך, הרב ידע לחפש את אותם יהודים בצורה גם בקצה השני של הגלובוס וללחום למענם תוך סיכון ודאי של מאסר והתנכלות מהשלטונות. בזכות אותה אהבת ישראל זכה לנצחונות אדירים במאבק לשחרור יהודי ברה"מ.
האמת תורה דרכה, ושנים רבות אחר שנרצח, מצליחה אישיותו של הרב כהנא להשפיע על הנוער ולהיות מוקד להתעניינות בקרב כל שכבות העם. במונחים פוליטיים יכולים לטעון, שמלבד מנדט יחיד לו זכה בכנסת, לא השיג הרבה. אנשים אחרים היו כאן ראשי ממשלות ושרים בכירים. אולם בפרספקטיבה של דורות רואים, כי אותם אנשים נשרו אל תהום הנשיה, ואילו מורשתו של הרב כהנא – מכח היותו תלמיד חכם בעל שאר רוח ואישיות רוחנית – מורשתו חיה וקיימת. לא יעזור להם כלום, סוף האמת לנצח!
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 7 תגובות