משתכנז? אחרי לכתו של רבי גבריאל טולידנו // אלי ביתאן
ראש ישיבת אור ברוך, שהלך לעולמו בסוף השבוע האחרון, הוא מפארי כותל המזרח של "מרביצי תורה ספרדים" • האם הם נכשלו, ולאן הובילה נאמנותם להנהגה הליטאית? סקירה
הגאון רבי גבריאל טולידנו עם מורו ורבו מרן הרב שך זצ"ל, צילום ארכיון
בסוף השבוע - ביום פטירת רבו הרב שך, הלך לעולמו הרב גבריאל טולידנו - מראשי "מרביצי" ("מרביצי תורה ספרדים - אמת"), קבוצת ראשי הישיבות הספרדים ליטאים שקיבלו את מנהיגותו הפוליטית של הרב שך ודחו את זו של הרב עובדיה יוסף.
רבי גבריאל הוא נציגו הבולט של דור הרבנים הספרדים שהכפיפו את ראשם בפני ההנהגה הליטאית, על מנת לקומם את העולם הדתי הספרדי מההריסות שנגרמו במהלך ההגירה לארץ על ידי התנועות הציוניות. ההחלטה לכופף את הראש הייתה כרוכה בקושי אישי רב, בעיקר כי הם עצמם היו מיוחסים לאליטה התורנית (הרבנים טולדנו היו בניו ונכדיו של רבה של מקנס, הרב עדס הוא בנו של ראש ישיבת פורת יוסף, הרב הלל נכד לאב"ד בעיראק ועוד), כי היא נתפסה כוויתור על המורשת עמה באו לארץ, וכי היא אילצה ומאלצת אותם ואת תלמידיהם להתמודד עם הגזענות הליטאית והאשכנזית.
כשנשאל אחד מראשי המחנה הזה מדוע הוא שולח את בנו לאשכנזים על אף שהוא עצמו ספרדי, ענה במשפט שצרוב בנפשו של כל בחור ספרדי שלומד בישיבה ליטאית: "אני מעדיף שבני ילמד תורה באידיש מאשר שיקלל במרוקאית". זה משפט נורא וכואב, ומשקף את השבר התורני והדתי של בוגרי דור המעברות, אותו שבר שלימים הקים את ש"ס - אבל גם את מרביצי.
בטקס הנחת אבן הפינה לישיבת "אור ברוך" בראשה עמד רבי גבריאל, נאם הרב שך - המנהיג הליטאי של עולם התורה, ואמר: "תורה מחזרת אחר אכסניה שלה - לזה זוכים גדולי התורה הספרדים שתורה מחזרת אחריהם". לא הרבה עיניים יבשות נותרו בקהל. האם המחיר השתלם? האם צדקנו כשויתרנו על ההנהגה לטובת הליטאים - אחרי אלף שנה של מחלוקת תורנית?
אין ספק שמפלגתית "מרביצי" נכשלו - מרגע שדרעי עזב את ש"ס היריבות בין ש"ס ודגל הוחלפה בשיתוף פעולה מלא והם הראשונים ששילמו את המחיר, חלקם אף הספיקו לעלות ולבקש את סליחתו של הרב עובדיה יוסף. מאידך - אין ספק שהמוסדות אותם הקימו וביססו הצליחו מאד, והם אלה שהבטיחו את קיומו העצמאי והגאה של עולם תורה ספרדי מפואר שלא נופל ברמתו מפוניבז' וחברון. אולי זו היתה העסקה עם הצמרת הליטאית: גיבוי פוליטי בתמורה לעולם תורה ספרדי בתמיכה ליטאית מלאה? מה שבטוח שהאשכנזים לא גמלו למרביצי על נאמנותם, ולא רק שכמעט אין ר"מים ספרדים בישיבות ליטאיות (בעבר כתבתי שאין וטעיתי.. יש ספורים ממש), אלא שנכדיהם ונכדותיהם של דור מייסדי מרביצי עדיין נאבק באפליה ברישום ובקבלה.
אך לדעתי, יותר מכל דבר אחר משתקפת ההצלחה של מרביצי בדמותו של אריה דרעי החדש. מי שהחל כבן טיפוחיו של הרב שך, מרד ויצא לדרך משלו והפך לסדין אדום - חזר רגוע וחזק הרבה יותר, למד "להסתדר" עם השותפים הליטאים והרבנים למדו לעכל אותו. הממשיך של מרביצי הוא לא נציגם במקומות הלא רלוונטיים של יהדות התורה (יש כזה, בחיי) ולא הקמב"צים במחנות היריבים בפוניבז' (הספרדים כבר שנים) אלא דווקא אריה דרעי, שנכנס מנצח לוועידה האחרונה של דגל התורה, ובזה חתם את המריבה לאחר 25 שנים.
השבוע, בטרם נפטר רבי גבריאל, סיפר ידידי סם גרין על נכדו האשכנזי של רבי רפאל ברוך טולדנו (היקה - מרצבך, נכדו של ר' יונה מרצבך ובן דודו של ר' גבריאל) שבא להיבחן לפוניבז'. בבחינה התברר לרב שך שהנכד לא יודע אידיש, והוא נדהם: מילא בתור מרצבך, אבל שנכד של טולידאנו לא יידע אידיש??
רבי גבריאל הוא נציגו הבולט של דור הרבנים הספרדים שהכפיפו את ראשם בפני ההנהגה הליטאית, על מנת לקומם את העולם הדתי הספרדי מההריסות שנגרמו במהלך ההגירה לארץ על ידי התנועות הציוניות. ההחלטה לכופף את הראש הייתה כרוכה בקושי אישי רב, בעיקר כי הם עצמם היו מיוחסים לאליטה התורנית (הרבנים טולדנו היו בניו ונכדיו של רבה של מקנס, הרב עדס הוא בנו של ראש ישיבת פורת יוסף, הרב הלל נכד לאב"ד בעיראק ועוד), כי היא נתפסה כוויתור על המורשת עמה באו לארץ, וכי היא אילצה ומאלצת אותם ואת תלמידיהם להתמודד עם הגזענות הליטאית והאשכנזית.
כשנשאל אחד מראשי המחנה הזה מדוע הוא שולח את בנו לאשכנזים על אף שהוא עצמו ספרדי, ענה במשפט שצרוב בנפשו של כל בחור ספרדי שלומד בישיבה ליטאית: "אני מעדיף שבני ילמד תורה באידיש מאשר שיקלל במרוקאית". זה משפט נורא וכואב, ומשקף את השבר התורני והדתי של בוגרי דור המעברות, אותו שבר שלימים הקים את ש"ס - אבל גם את מרביצי.
בטקס הנחת אבן הפינה לישיבת "אור ברוך" בראשה עמד רבי גבריאל, נאם הרב שך - המנהיג הליטאי של עולם התורה, ואמר: "תורה מחזרת אחר אכסניה שלה - לזה זוכים גדולי התורה הספרדים שתורה מחזרת אחריהם". לא הרבה עיניים יבשות נותרו בקהל. האם המחיר השתלם? האם צדקנו כשויתרנו על ההנהגה לטובת הליטאים - אחרי אלף שנה של מחלוקת תורנית?
אין ספק שמפלגתית "מרביצי" נכשלו - מרגע שדרעי עזב את ש"ס היריבות בין ש"ס ודגל הוחלפה בשיתוף פעולה מלא והם הראשונים ששילמו את המחיר, חלקם אף הספיקו לעלות ולבקש את סליחתו של הרב עובדיה יוסף. מאידך - אין ספק שהמוסדות אותם הקימו וביססו הצליחו מאד, והם אלה שהבטיחו את קיומו העצמאי והגאה של עולם תורה ספרדי מפואר שלא נופל ברמתו מפוניבז' וחברון. אולי זו היתה העסקה עם הצמרת הליטאית: גיבוי פוליטי בתמורה לעולם תורה ספרדי בתמיכה ליטאית מלאה? מה שבטוח שהאשכנזים לא גמלו למרביצי על נאמנותם, ולא רק שכמעט אין ר"מים ספרדים בישיבות ליטאיות (בעבר כתבתי שאין וטעיתי.. יש ספורים ממש), אלא שנכדיהם ונכדותיהם של דור מייסדי מרביצי עדיין נאבק באפליה ברישום ובקבלה.
אך לדעתי, יותר מכל דבר אחר משתקפת ההצלחה של מרביצי בדמותו של אריה דרעי החדש. מי שהחל כבן טיפוחיו של הרב שך, מרד ויצא לדרך משלו והפך לסדין אדום - חזר רגוע וחזק הרבה יותר, למד "להסתדר" עם השותפים הליטאים והרבנים למדו לעכל אותו. הממשיך של מרביצי הוא לא נציגם במקומות הלא רלוונטיים של יהדות התורה (יש כזה, בחיי) ולא הקמב"צים במחנות היריבים בפוניבז' (הספרדים כבר שנים) אלא דווקא אריה דרעי, שנכנס מנצח לוועידה האחרונה של דגל התורה, ובזה חתם את המריבה לאחר 25 שנים.
השבוע, בטרם נפטר רבי גבריאל, סיפר ידידי סם גרין על נכדו האשכנזי של רבי רפאל ברוך טולדנו (היקה - מרצבך, נכדו של ר' יונה מרצבך ובן דודו של ר' גבריאל) שבא להיבחן לפוניבז'. בבחינה התברר לרב שך שהנכד לא יודע אידיש, והוא נדהם: מילא בתור מרצבך, אבל שנכד של טולידאנו לא יידע אידיש??
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 30 תגובות