"לתת העדפה ברורה לזוגות צעירים ולא שהדירות יהיו מכשיר השקעה"

"אנו רוצים שבשוק הדיור תהיה העדפה ברורה לרכישת דירות על ידי זוגות צעירים ולא לראות את המוצר הזה מכשיר השקעה אלא כלי לרכישת דירות על ידי זוגות צעירים", כך אמר היום (ב') בצהריים בוועדת הכספים הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אמיר לוי, בהציגו את ההצעה להטיל מס על הדירה השלישית.

"אנו רוצים ליצור מערך תמריצים לכאלה שמחזיקים מספר רב של דירות 3 ומעלה, לתת להם תמריץ למכור את הדירות עבור זוגות צעירים. כמו כן, אנו רוצים לצמצם עודפי ביקוש של משקיעים, כך שכספיהם יופנו לאפיקי השקעה אחרים", אמר לוי לחברי הוועדה.

לוי סקר את צעדי הממשלה בתחומי הדיור והוסיף: "אנו מאוד מאמינים בהצעה למסוי הדירה השלישית, שהיא חלק ממערך צעדים מלא שמטפלים בצד עידוד ההיצע, כמו מחיר למשתכן למשל. אנו יוצרים שוק שכירות ממוסדת בישראל, וכן - ריסון ביקושים".

סגן הממונה על התקציבים, ערן ניצן, אמר כי "אנו משוכנעים שהמס ימתן את פעילות המשקיעים שתרד מ-30% ל-20%, וכך יתחרו פחות משקיעים על הנכסים והיכולת של הזוגות הצעירים לקנות דירה תעלה. במדינות האו.אי.סי.די יש הסכמה על כך שקיים קשר בין מסוי נכסים לבין מחירי הדיור, והפיתרון למצוקת הדיור הוא העלאת מס הנכסים".

לדבריו, האוכלוסיה עליה, ככלל, יחול המס, היא "מאוד מבוססת שמחזיקה 3 דירות ומעלה שגילה עומד על 56 ומעלה". ניצן אף הדגיש כי "כשביצענו צעדים בתחום הנדל"ן, כמו העלאת המס על רכישה, ראינו שאין השפעה מיידית ומובהקת על שכר הדירה. אנו ממשיכים וטוענים זאת, כיוון שמדובר בכמה עשרות אלפי נכסים, וכיוון שפיזור הדירה השלישית תואם את פיזור הנכסים.

"אנו הודפים את הטענות שעליית שכר הדירה תגרם כתוצאה מהצעד הזה. הצעד אינו חריג ממדיניות של מדיניות שבהן הריבית נמוכה. הרבה מאוד ממשלות מצננות את שוק הדיור באמצעות מסוי. הצעד הכי אפקטיבי לנוכח זינוק מחירי הדיור הוא בלימת המשקיעים. במערב יש מס רכוש היסטורי ומעצימים אותו כדי לצמצמם השקעות בנדל"ן, ואילו בהונג קונג מס הרכישה לזרים זינק ב-15% מעבר למס המוטל על מקומיים".

ניצן הציג את פרטי ההצעה, ואמר כי חישוב מספר הדירות הוא כזה שבעלות על שליש דירה תחשב בעלות מלאה בדירה. כלומר, החוק יחול על מי שברשותו 2 דירות ושליש דירה. ניצן הוסיף כי הבחינה שתקבע אם הנישום מחזיק 3 דירות תיערך מדי חודש ינואר. הנישום יבחר על איזו דירה ישלם את המס, ובמידה שלא יבחר ישלם על הדירה הזולה ביותר. התשלומים יעשו על ידי הנישומים באופן מקוון.

לפי ההצעה, שיעור המס הוא 1% מערכה הממוצע של דירה למטר רבוע, לפי נוסחה מסויימת שנקבעה על ידי האוצר (ערכה הממוצע של הדירה מוכפל במקדם המבוסס על מדד חברתי כלכלי ומדד פריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), עד לתקרת מס שנתית של 18,000 שקל לדירה. הנוסחה לחישוב המס תהיה ניתנת לשינוי על ידי שר האוצר באישור ועדת הכספים.

המס ישולם בשני מועדים: עד ה-30 ביוני בכל שנה תשולם מחצית מסכום המס, ועד ה-31 בדצמבר לאותה שנת מס- תשולם היתרה. המס לא יחול על דירות של מלכ"ר, דירות של חברה ממשלתית לדיור ולהשכרה ודירות המהוות מלאי עסקי.

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שגית אפיק, קבעה בחוות דעת שהניחה על שולחן הוועדה כי "רבות מההוראות בהצעת החוק קשורות במנגנון המסוי שנקבע. לא ברור האם המנגנון לא מסורבל מדי כך שייצר חיכוך רב מול רשות המסים".

עוד ציינה כי "ראוי שרשות המסים ומשרד האוצר יציינו בפני הוועדה כיצד השפיעו על המשקיעים הצעדים שנעשו בקדנציה הקודמת, כמו: ביטול הפטורים ממס שבח לגבי דירה שנייה והעלאת מס הרכישה על דירות להשקעה. כמו כן, מן הראוי לבחון האם לא נחקקה כבר כמות ניכרת של צעדים בשוק הדיור בטווח קצר, והאם הצעדים מתיישבים זה עם זה. זאת ועוד: ראוי לבחון כיצד הצעדים האמורים, ובכלל זה הטלת המסוי על בעלי הדירה השלישית ומעלה, ישפיעו על שוק השכירות".

סוגיה נוספת שהעלתה אפיק היא סוגיית מס השבח: "במסגרת ביטול הפטורים ממס שבח במכירת דירה שנייה נקבעה הוראת שעה שאיפשרה חישוב מופחת במס שבח. הורה זו מסתיימת בשנת 2018 ואז יחול מס שבח מלא על מכירת דירה שנייה. יש לבחון כיצד ההצעה להטלת מס על הדירה השלישית ומעלה מתיישבת עם הוראת השעה בעניין מס שבח למי שמוכר דירה שנייה, לפיה בשנת 2018 ניתן יהיה להעביר דירת מגורים לקרוב משפחה מדרגה ראשונה בתשלום מס מופחת".

בדיון נכחו גם נציגים של רשות המסים, ומתשובותיהם לשאלות חברי הוועדה, התברר כי אזרח זר שיש לו 3 דירות בשטחים לא ישלם את המס על ריבוי הנכסים. לעומת זאת, תושב ישראל שיש לו 3 דירות ישלם מס גם אם הן בשטחים. נציגי האוצר הסבירו כי התושב הזר לא ישלם את המס כי לא הוטלה ריבונות ישראלית בשטחים. לעומת זאת, אזרח ישראלי ישלם את המס כי מדובר בתשלום מס על בסיס פרסונלי.

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), שטען כי ההצעה לא תוזיל בשקל אחד את מחירי הדיור, אמר כי 70% ממי שיש לו 3 דירות ומעלה קיבלו אותן בירושה. הוא ביקש מנציגי האוצר להבהיר כמה מבין בעלי הדירה השלישית קיבלו אותה בירושה. בתשובה נענה אמיר לוי שיבחן את הענין. לוי הוסיף כי "העברה בינדורית של נכסים בהיעדר מס ירושה מגבירה את אי השיוויון. ההצעה מצמצת את הבעייה".

מרכז הקואליציה בוועדה ח"כ מיקי זוהר (ליכוד) אמר כי ההצעה תפגע במי שפיצל דירה אחת לשתיים, שאותן הוא משכיר, מאחר שהחוק יחול עליו. "אם יש למישהו דירה ויחידת דיור, והוא משכיר ל-2 שוכרים, אזי הוא ישלם את המס. זאת בניגוד להכרזה של האוצר שההצעה נועדה לעודד מכירת דירות כי בעל הדירה לא יכול למכור רק חלק מהדירה שפיצל". זוהר שאל "בעל הדירה משכיר חדר ב-2,000 שקל בחודש ועל כל דירה הוא יחויב לשלם 1,000 שקל?".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס (ישראל ביתנו) קראה לעבר פקידי האוצר "הם הכינו שיעורי בית? אנחנו רק בהגדרות. הם לא סגורים על ההגדרות. על מה נצביע?"

רו"ח יוסי אלישע ורו"ח ג'ק בלנגה העלו שורה של השגות לגבי ההגדרות של החוק, וגפני ביקש מנציג האוצר לבדוק אותן. "יש פה הערות מקצועיות שאנו לא צריכים להיות בתוך העניין", אמר גפני.

ח"כ פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), טען כי "אם ההצעה הזו באה להגדיל את ההיצע אז מספר הדירות הקיים כיום לא יגדל כתוצאה מהמיסוי. אותו מספר של דירות יהיה בשוק, כי זה חוק כלים שלובים. אם דירה מתווספת לשוק המכירה היא נגרעת משוק השכירות, וזה לא יגדיל את ההיצע.

"אם אתם רוצים לפעול בצד ההיצע תטילו מס אפקטיבי על הדירות הריקות. כפל הארנונה נכשל, והצלחתם להגיע לכמה אלפים בודדים מתוך למעלה מ-60 אלף דירות ריקות – אלו דירות שצריך להטיל עליהן מס אפקטיבי. אם אתם רוצים לפעול בצד הביקוש בואו נעלה את מס הרכישה ל-15%, זה יגמור את הביקוש הספקולטיבי. בואו נטיל מס לפי ערך, למי שיש לו בעלות נדל"נית מעל סכום מסוים שאתם תקבעו. מס כזה יהיה הוגן יותר וחברתי יותר, משום שהוא יתייחס לערך האמיתי של הנדל"ן.

"להתעקשות על הצעת החוק הזו יש ניחוח מלפני שלוש שנים – מימי מע"מ אפס. כולם דיברו אז על מע"מ אפס כאילו משם תבוא הישועה. ואיפה זה היום?"

יו"ר סיעת כולנו, ח''כ רועי פולקמן: "בחמש השנים האחרונות הרוויחו בעלי הדירות מעל ל-600 אלף שקל. אין שום סיבה שהם לא ישלמו על כך מס. ברור לכולם שיש קשר ישיר בין היצע להורדת המחירים".

ח"כ רחל עזריה (כולנו) אמרה כי "הדירות הן משאב מוגבל, אנחנו מעוניינים שאנשים יקנו דירות למגורים. מטרת החוק הוא יצירת שוויון, שמשקיעים ילכו להרוויח כסף במקומות אחרים. יש פה סיפור של פער בין דורי, זה לא מקרי שהגילאים של בעלי דירה שלישית הוא מעל 50. היתה תקופה של ריבית גבוהה ואנשים השאירו את הכסף בבנק, הריבית ירדה ולכן הוציאו את הכסף להשקעה בנדל"ן. זוג צעיר שבא לקנות דירה מתחרה מול משקיעים שיש להם הון עצמי גבוה. המס הזה בא לתת מענה מדויק לזה, לגרום למשקיעים להבין שאנחנו לא מעוניינים בהשקעה שלהם, לצנן את השוק.

בעניין העלאת שכר הדירה לשוכרים, אמרה ח"כ עזריה "מחירי השכירות נקבעים על ידי מחירי השוק ולא על ידי 50 אלף מחזיקי בעלי דירה שלישית. למרות כל האיומים, מחירי השכירות באוגוסט לא עלו. בעשר שנים האחרונות מחירי השכירות הכפילו את עצמם בלי שום מס על ריבוי נכסים".

יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) אמר אמש כי "בהצעת החוק למיסוי הדירה השלישית ברור שתהיה פשרה במסגרת דיונים עם משרד האוצר. החוק לא יישאר כמו שהוא".

קישורים:
'טראמפליישן': המונח החדש שמטלטל את שוק האג
אכזבה באוצר: פחות 10% דירות מושלמות ב-2016
טראמפ מפוצץ את הבועה? האג''ח הממשלתיות נופלות

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!