כך משלבים עבודה עם קידוש שם שמים
סיפורו המופלא של שחר, נכה באחוזים גבוהים שחזר בתשובה וטורח לשלב מלאכת כפיים עם תורה ודרך ארץ
- רוני תשובה-מרק
- ד' כסלו התשע"ז
- 3 תגובות
ביום שני יתקיים היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. בעוד ביטוח לאומי מזמין ליום
עיון בנושא שילובם בעבודה, לשחר ברוטי מרמת השרון, יש מה לומר מנקודת מבט אישית. קודם כל הוא מבקש שיפסיקו להסתכל עליו ועל אחיו למוגבלות כמסכנים כי הם ממש לא.
שחר מוכר ע"י ביטוח לאומי כנכה 80% סביב בעיות בכפות ידיו, ועובד כיום כאחראי על אצטדיון אתלטיקה קלה בשעות הערב, מטעם אגודת הספורט בעיר.
שחר שעלה ארצה מאיראן בגיל חצי שנה, חזר בתשובה בגיל 25. בילדותו למד בבתי ספר רגילים בעיר. מודה שבסה"כ הצליח להשתלב לימודית וחברתית אם כי נאלץ תוך כדי להתמודד עם הערות הסביבה, לעיתים מרושעות ומעליבות. האופטימיות ושמחת החיים שלו עזרה לו להתמודד.
שחר נדחה ע"י הצבא, ניסה להתנדב אך לאחר סחבת של שנה וחצי החליט לוותר על המאמץ, השתחרר על רקע רפואי ונסע לטייל בחו"ל. בהמשך עבד בקיוסק של אביו ובחניון. כדי לא לאבד את הקצבה עבד מעט שעות והקצבה קוצצה חלקית בהתאם.
בגיל 25 כאמור החליט לחזור בתשובה. זה התחיל מהליכה בליל שישי לבית הכנסת ובהמשך הודות לחבר טוב התחיל ללכת לשיעורי תורה. משם הדרך לשיעורי התורה של הרב אשר זיגדון שליט"א היתה קצרה, כשבין השיעורים שהועברו למד גם את שיעורי הדף היומי.
כשסיימו את מסכת שבת באלול תשס"ה הוחלט לחגוג את סיום המסכת באצטדיון הכדורגל של רמת השרון. אורחי הכבוד היו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב ראובן אלבז שליט"א והגר"י אדלשטיין שליט"א. באותו מעמד שחר שהתחזק מיום ליום, קיבל על עצמו אורח חיים חרדי, עזב את העבודה ונכנס לכולל. סיום המסכת היה האירוע הראשון שלו בשחור לבן.
לפני ארבעה חודשים החליט לחזור לעבוד. עד אז למד, העביר שיעורים לילדים ועסק בזיכוי הרבים, כשבעקבותיו גם אחותו ובני משפחתה חזרו בתשובה. בדרכו הליברלית ואהבת ישראל שלו לכל אדם שנברא בצלם, חילוני או דתי, זוכה לקדש שם שמיים מדי יום ביומו.
לאור קושי להתנהל עם קצבה שלא מספקת את רוב צרכיו החליט לחזור למעגל העבודה באופן חלקי. שחר פנה לראש העיר אבירם גרובר ולסגנו, מר יעקב קורצקי, שפנו לגורמים שונים בעירייה. בסופו של דבר פנה מר קורצקי למר אריק דורון מנכ"ל אגודת הספורט שהציע את העבודה כאחראי על האצטדיון.
לדבריו של שחר, החילוניים איתם הוא עובד מפרגנים, שואלים שאלות על חיי תורה ומצוות ועל חזרתו בתשובה. דרכו מגלים את מתיקות התורה. למוגבלות הפיזית אין התייחסות, מתייחסים אליו כשווה בין שווים.
למרות ששחר מגדיר עצמו כש"סניק גאה ותומך במפלגה בבחירות הארציות, בחיי היום יום הוא מתייעץ עם רבה הראשי של העיר הגר"י אדלשטיין שליט"א. יש לציין שלשחר ומשפחתו קשר חם ומיוחד עם הרב ומשפחתו.
בשנתיים האחרונות, אורחי הכבוד בשמחות בית השואבה הפרטיות של המשפחה, הם הגר"י אדלשטיין ומשפחתו.
גילוי נאות: כאשתו של חבר ילדות של שחר השתתפתי באירוע ועלי לציין שדבריהם החמים של הגר"י ומשפחתו והברכות הרבות שהרעיפו על בני הבית היו מרגשים ומחממי לב.
לסיכום, כשנשאל כבעל תשובה שמכיר את שני העולמות איזה מסר היה רוצה להעביר, הוא עונה: לימוד התורה הוא ערך עליון והלוואי וכולנו יכולנו ללמוד תורה כל היום. יחד עם זאת היה רוצה לראות את אלו שאינם מסוגלים ללמוד, תורמים למדינה ומתגייסים לצה"ל.
עיון בנושא שילובם בעבודה, לשחר ברוטי מרמת השרון, יש מה לומר מנקודת מבט אישית. קודם כל הוא מבקש שיפסיקו להסתכל עליו ועל אחיו למוגבלות כמסכנים כי הם ממש לא.
שחר מוכר ע"י ביטוח לאומי כנכה 80% סביב בעיות בכפות ידיו, ועובד כיום כאחראי על אצטדיון אתלטיקה קלה בשעות הערב, מטעם אגודת הספורט בעיר.
שחר שעלה ארצה מאיראן בגיל חצי שנה, חזר בתשובה בגיל 25. בילדותו למד בבתי ספר רגילים בעיר. מודה שבסה"כ הצליח להשתלב לימודית וחברתית אם כי נאלץ תוך כדי להתמודד עם הערות הסביבה, לעיתים מרושעות ומעליבות. האופטימיות ושמחת החיים שלו עזרה לו להתמודד.
שחר נדחה ע"י הצבא, ניסה להתנדב אך לאחר סחבת של שנה וחצי החליט לוותר על המאמץ, השתחרר על רקע רפואי ונסע לטייל בחו"ל. בהמשך עבד בקיוסק של אביו ובחניון. כדי לא לאבד את הקצבה עבד מעט שעות והקצבה קוצצה חלקית בהתאם.
בגיל 25 כאמור החליט לחזור בתשובה. זה התחיל מהליכה בליל שישי לבית הכנסת ובהמשך הודות לחבר טוב התחיל ללכת לשיעורי תורה. משם הדרך לשיעורי התורה של הרב אשר זיגדון שליט"א היתה קצרה, כשבין השיעורים שהועברו למד גם את שיעורי הדף היומי.
כשסיימו את מסכת שבת באלול תשס"ה הוחלט לחגוג את סיום המסכת באצטדיון הכדורגל של רמת השרון. אורחי הכבוד היו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, הרב ראובן אלבז שליט"א והגר"י אדלשטיין שליט"א. באותו מעמד שחר שהתחזק מיום ליום, קיבל על עצמו אורח חיים חרדי, עזב את העבודה ונכנס לכולל. סיום המסכת היה האירוע הראשון שלו בשחור לבן.
לפני ארבעה חודשים החליט לחזור לעבוד. עד אז למד, העביר שיעורים לילדים ועסק בזיכוי הרבים, כשבעקבותיו גם אחותו ובני משפחתה חזרו בתשובה. בדרכו הליברלית ואהבת ישראל שלו לכל אדם שנברא בצלם, חילוני או דתי, זוכה לקדש שם שמיים מדי יום ביומו.
לאור קושי להתנהל עם קצבה שלא מספקת את רוב צרכיו החליט לחזור למעגל העבודה באופן חלקי. שחר פנה לראש העיר אבירם גרובר ולסגנו, מר יעקב קורצקי, שפנו לגורמים שונים בעירייה. בסופו של דבר פנה מר קורצקי למר אריק דורון מנכ"ל אגודת הספורט שהציע את העבודה כאחראי על האצטדיון.
לדבריו של שחר, החילוניים איתם הוא עובד מפרגנים, שואלים שאלות על חיי תורה ומצוות ועל חזרתו בתשובה. דרכו מגלים את מתיקות התורה. למוגבלות הפיזית אין התייחסות, מתייחסים אליו כשווה בין שווים.
למרות ששחר מגדיר עצמו כש"סניק גאה ותומך במפלגה בבחירות הארציות, בחיי היום יום הוא מתייעץ עם רבה הראשי של העיר הגר"י אדלשטיין שליט"א. יש לציין שלשחר ומשפחתו קשר חם ומיוחד עם הרב ומשפחתו.
בשנתיים האחרונות, אורחי הכבוד בשמחות בית השואבה הפרטיות של המשפחה, הם הגר"י אדלשטיין ומשפחתו.
גילוי נאות: כאשתו של חבר ילדות של שחר השתתפתי באירוע ועלי לציין שדבריהם החמים של הגר"י ומשפחתו והברכות הרבות שהרעיפו על בני הבית היו מרגשים ומחממי לב.
לסיכום, כשנשאל כבעל תשובה שמכיר את שני העולמות איזה מסר היה רוצה להעביר, הוא עונה: לימוד התורה הוא ערך עליון והלוואי וכולנו יכולנו ללמוד תורה כל היום. יחד עם זאת היה רוצה לראות את אלו שאינם מסוגלים ללמוד, תורמים למדינה ומתגייסים לצה"ל.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות