הרכבת הקלה בגוש דן מתפוררת? מכרז המסילות הענקי יבוטל

חברת נ.ת.ע הממשלתית, שאמונה על ביצוע פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן, צפויה להודיע על ביטולו של המכרז הענקי שניהלה בארבע השנים האחרונות להקמתן של מסילות הרכבת ולהנחת המערכות הטכנולוגיות לאורכן. זאת, שלושה חודשים לאחר שביטלה גם את המכרז הבינלאומי לבחירת מפעיל לרכבת הקלה, בשל קשיים בגיוס מפעילים זרים.

על ביטול מכרז המערכות הוחלט בשבוע שעבר באופן עקרוני בתום חודש של התייעצויות פנימיות, לאחר ששתי ההצעות שהוגשו לנ.ת.ע חרגו בשיעור ניכר מאומדן הפרויקט - ובשל כך חשפו את תקציב המדינה לחריגה אפשרית של עד 2 מיליארד שקל.

נ.ת.ע פנתה לפני שבועיים אל שתי הקבוצות שהתמודדו במכרז - אלסטום הצרפתית וקבוצת TAT, שבה חברים קונסורציום חברות צרפתיות (תאלס, קולאס וסיסטרה) ושפיר הנדסה הישראלית - בבקשה שיסבירו את פשר התמחור המופרז לכאורה של הצעותיהן, שהיה גבוה פי 1.8–2.5 מהאומדן שלפיו תוקצב הפרויקט בידי המדינה.

הקבוצות השיבו לנ.ת.ע כי התמחור נגזר מחלוקה שגויה של הסיכונים בפרויקט, כתוצאה מניסוח לקוי של מסמכי המכרז. עוד נטען כי הפער הגדול שהתגלה הוא בעיקר תולדה של אומדן בלתי־ריאלי, שהכינה עבור נ.ת.ע חברת PB העולמית.

הקבוצות הודיעו לנ.ת.ע כי לאחר תיקון חלוקת הסיכונים הבעייתית, הן יוכלו להפחית באופן משמעותי את גובה הצעותיהן. ואולם, שינוי בדיעבד של חלוקת הסיכונים יוצר בעיה משפטית קשה עקב תיקון מפלה לכאורה של תנאי מכרז.

בשל כך, החליטה נ.ת.ע לא להיענות לבקשה, ואף לוותר על שלב התמחרות סופי נוסף (BAFO) בין הקבוצות. בהיעדר שינוי של הרגע האחרון, בכוונת נ.ת.ע לפרסם מכרז חדש, שבו יופרדו עבודות ההנדסה האזרחית מהתקנת המערכות תוך פיצול הפרויקט לשניים.

בינתיים, נ.ת.ע זימנה את נציגי הקבוצות לפגישה שתיערך מחר, כדי שישטחו את טענותיהם בעל־פה. במפתיע, החליטה החברה הממשלתית לא לקיים לפי שעה הליך שימוע רשמי.

הגעת הקרונות תקדים את הנחת המסילות

בנ.ת.ע מאמינים שהפיצול יאפשר תחרות איכותית יותר על ביצוע עבודות התשתית בנפרד מאספקת המערכות האלקטרוניות. בכך, תתאפשר לכאורה הוזלה משמעותית של הצעות - אם כי המהלך חושף את הרכבת הקלה לדחייה נוספת בלוחות הזמנים.

כפי שנחשף ב–TheMarker, גורמים המקורבים לפרויקט הרכבת הקלה מעריכים כי מועד ההפעלה המוכרז שלה ב-2021 - כבר אינו ריאלי. לפי הערכות, ייתכן כי זה יעודכן בהמשך ל-2023.

הדחייה של מכרז ההפעלה, לצד הדחייה המסתמנת במכרז המערכות הגדול, מגבירות כעת את החשש מפני אי־סנכרון בין ביצוע המקטעים השונים של הפרויקט. בין היתר, מכיוון שקרונות הרכבת שהזמינה נ.ת.ע מ-CNR הסינית עשויים להקדים ולהגיע הרבה לפני המועד שבו יושלם מערך התפעול של הרכבת הקלה, שעלול לסבול מפיגור משמעותי.

מנ.ת.ע נמסר אתמול כי "החברה לא תאפשר חריגה מהתקציב שנקבע על ידי המדינה. האומדן שנקבע למכרז המערכות נעשה על ידי חברת הנדסת הרכבות הגדולה בעולם ואושר על ידי חברת הבקרה של משרד האוצר.

"האומדן משקף את מחירי המערכות הטכנולוגיות בעולם בהתאם לסיכונים של המכרז. אם יש מי שחושב שתושבי ישראל ישלמו הרבה יותר מבעולם עבור אותן מערכות בדיוק - הוא טועה ומטעה. נ.ת.ע מתחייבת בפני תושבי גוש דן כי הקו האדום יופעל ב-2021 וללא חריגה תקציבית".

ניפוח הצעות ומכרז שגוי

כפי שנחשף ב-TheMarker, האומדן שהוכן עבור נ.ת.ע על ידי PB הניח כי עלות מכרז המערכות תסתכם ב–2.4 מיליארד שקל. עלות זאת אמורה היתה לשקף, בין היתר, את הנחת מסילות הרכבת והתקנת המערכות האלקטרוניות לאורכן, וכן את מכשירי הכרטוס.

ענקית התשתיות הצרפתית אלסטום הגישה במכרז הצעה בשווי 4.3 מיליארד שקל; ההצעה של קבוצת TAT נאמדת בכ–6 מיליארד שקל. למרבה האבסורד, הצעתה של TAT לביצוע עבודות ההנדסה בלבד - 2.8 מיליארד שקל - היתה גבוהה מהאומדן של PB לכל הפרויקט.

בענף התשתיות שרר קונסנזוס באשר ל"ניפוח" ההצעות שהוגשו, והוויכוח נסוב על הסיבות לו. כך, כבר במהלך השנה החולפת נשמעו מצד המתמודדות טענות נגד נוסח המכרז שפירסמה נ.ת.ע, היות שזה העמיס לכאורה על הזכיינים סיכונים מיותרים. בין היתר, נדרשו המציעות לשאת בסיכוני אינטגרציה וביצוע, ואף להסכים לחשיפה של בעלי המניות בקבוצות האם של כל אחת מהחברות לתביעות בפרויקט.

סיכונים אלה, שהופיעו במכרזי הרכבת הקלה בעשור הקודם בעת שהפרויקט היה זכייני, נותרו בנוסח המכרז שפורסם גם לאחר שביצוע הפרויקט "הולאם" למעשה, ונהפך לתקציבי. המתמודדות תימחרו את הסיכונים האלה בהצעתן הכספית למכרז - בעוד שהאומדן שהכינה PB עבור נ.ת.ע לא שקלל את רובם, מה שהביא לערכו הנמוך יחסית.

לפי הערכות בענף, חלוקת הסיכונים הבעייתית בפרויקט הביאה לכך שהקבוצה הצרפתית־ישראלית הסתייגה עד לרגע האחרון מהגשת הצעה במכרז. כשהוחלט לבסוף בקבוצה על הגשת הצעה, גידרה זו את הסיכונים באמצעות תמחור יתר של כל אחת מחבילות העבודה בפרויקט - מה שמסביר כנראה את הפער העצום (40%) בין שתי ההצעות שהוגשו.

לא מן הנמנע ש"יציאתה מהתמונה" של אחת משתי המציעות הפוטנציאליות במכרז באמצעות הצעה בלתי־ריאלית לכאורה, עוד לפני סגירת המכרז, איפשרה לאלסטום להגביה את רף התמחור שלה מעבר לרמה תחרותית. כלומר, ייתכן כי ההצעות הגבוהות הן גם תולדה של ניפוח מחירים שרירותי לכאורה, לנוכח התחרות המוגבלת במכרז - תוך ניצול סד הזמנים של הפרויקט.

כך או אחרת, PB ונ.ת.ע אמורות היו לשקלל גם את הסיכון שבקיום הליך בלתי־תחרותי, כשהתבררה הידלדלות המתמודדות במכרז (שיצא לדרכו עוד ב-2012). בפועל, נשענה נ.ת.ע על אומדן בלתי־רלוונטי ש-PB הכינה עוד באוגוסט 2014.

היועצת המשפטית של נ.ת.ע נשואה לפרקליט של המתמודדת במכרז

ההתפתחויות הדרמטיות סביב מכרזי הענק של הרכבת הקלה בגוש דן הגיעו כבר חמש פעמים לפתחם של בתי המשפט - מה שהופך את המחלקה המשפטית בנ.ת.ע לעסוקה ולדומיננטית ביותר.

מציאות זאת עוררה באחרונה דאגה מיוחדת לאחר שהתברר כי היועצת המשפטית של נ.ת.ע, עו"ד טל דגן, שמונתה רק לפני כשנתיים לתפקידה, נשואה לעו"ד יואב פרוכטמן, שותף במשרד עורכי הדין גולדפרב־זליגמן, שמייצג בשנים האחרונות באופן אישי את קבוצת שפיר הנדסה.

שפיר היא חברת הקבלן הגדולה במשק, משתתפת כמעט קבועה במכרזי נ.ת.ע - ואם לא די בכך, עניינה נדון בימים אלה בהנהלת נ.ת.ע, היות שניגשה למכרז המערכות השנוי במחלוקת, שעומד כעת בפני ביטול.

הסוגיות הרגישות שעלו במסגרת המכרז הזה, החל ב"פספוס" אומדן בהיקפים של מיליארדים וכלה באפשרות לבטל מכרז בינלאומי ענקי, מחייבים, מן הסתם, עיסוק משפטי ברמות הגבוהות ביותר בנ.ת.ע - בעוד היועצת המשפטית אמורה לכאורה להימנע מנגיעה בנושא.

אם לא די בכך, מתברר כי נ.ת.ע טיפלה עד כה במכרז בין מסדרונותיה, ושכרה רק באחרונה שירותים של יועצת משפטית חיצונית, עו"ד איילת וכסלר, ללוות את ההליכים.

מחברת נ.ת.ע נמסר כי "עו"ד דגן חתומה על התחייבות להיעדר ניגוד עניינים. עם כניסתה לתפקיד הצהירה כי בעלה מייצג כעורך דין את שפיר, ולכן היא נמנעת מלהשתתף בכל דיון הנוגע למכרז המערכות. עו"ד דגן לא נטלה כל חלק בדיונים שהתקיימו באשר למכרז המערכות, והתהליך המכרזי לווה ועודנו מלווה בידי צוות יועצים משפטיים אחר".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!