לדאוג לילדים - ככה מחזירים בתשובה
רוני תשובה מרק עונה ליענקי פרבר וטוענת כי החזרה בתשובה בדרך הנכונה, דרכו של רבה של רמת השרון, אינה פוגעת חלילה בחינוך הילדים - ואדרבה
- רוני תשובה מרק
- י"ט כסלו התשע"ז
- 1 תגובות
בשבח והודיה לשם יתברך, זכיתי ביום שישי האחרון, יחד עם שאר הורי כיתה ד' בביה"ס הרמב"ם, רמת השרון שבנשיאות הגר"י אדלשטיין, להשתתף במסיבת תחילת לימוד גמרא. כל גווני עמך ישראל היו בקרב ההורים: אשכנזים וספרדים, חרדים מבית והרבה בעלי תשובה, תלמידי כולל והורים עובדים. אחווה נדירה שררה בין כולנו – יהודים יצירי כפיו לתפארה של השם יתברך.
כל מי שהיה שם, דמע מהתרגשות לשמע התינוקות הטהורים של בית רבן שרים את טוב לי תורת פיך ואשריכם תלמידי חכמים, כל מי ששמע את דבריו הנרגשים של הרב שלמה שלומוביץ מהחינוך העצמאי, שציטט את רבי שמעון בר יוחאי על לומדי התורה והשכינה ששורה ביניהם, והוסיף ואמר כי בטוח הוא שהשכינה איתנו ברגעים מרוממים אלו, לא היה מהין ולו לרגע להעיז אפילו להרהר שהעיסוק בהחזרה בתשובה יגרום לנוער החרדי מבית לנשור.
מנהג המקום הוא שאת שיעור הגמרא הראשון מעביר לילדים הגר"י אדלשטיין במסיבת הגמרא בנוכחות ההורים. אלא שמפאת בריאותו נבצר זאת ממנו השנה, ובנו הרב מרדכי אדלשטיין עשה זאת במקומו. יחד איתו התחילו הילדים ללמוד על השבת אבידה. בתום השיעור והברכות לילדים אמר כבוד הרב בין שאר דבריו המרוממים כי שלושה שותפים לו לאדם ויחד עם ההורים בטוח הוא כי גם השותף השלישי בא להשתתף עמנו. עוד הוסיף ואמר כי גם קירוב לבבות הוא השבת אבידה, השבה לאבינו שבשמיים וזו היא חובתנו מהתורה הקדושה.
מי שחושב שעיסוק בקיום חובה זו יקלקל את ילדיו, הוא לא רק טועה ובגדול, חס ושלום הוא הרבה יותר מכך. הראייה הטובה ביותר לכך היא דור הישרים המבורך, בן פורת יוסף, של הגר"י אדלשטיין, שבכל רגע ורגע מחייו מקיים בו זמנית את ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך, נפשך ומאודך יחד עם ואהבת לרעך כמוך. את כולם הוא אוהב ולכולם מראה אותו מאור פנים, ללא קשר לייחוס, מוצא, לימוד או עבודה, חרדים, מתחזקים, בעלי תשובה, גודל ו/או צבע הכיפה. ילדיו שיחקו בעבר כמו שכעת נכדיו וניניו משחקים עם הילדים של כולם.
אהבתו לקהילה שלו ולחוזרים בתשובה בפרט עוברת הלאה עד דור הנינים. בכל שמחת אירוסין של אחד מנכדיו שהשתתפתי בה, תמיד שמעתי את אותו משפט מהכלה המיועדת כשהציגו בפניה את הבנות מרמת השרון: "נעים מאוד, מהמשפחה השנייה... שמעתי כל כך הרבה על סבא ועליכם..."
הסתכלתי ביום שישי נרגשת על בני ונזכרתי בחלאקה שלו. אחרי שהגר"י גזר בביתו את התלתל הראשון שמנו פעמנו לבני ברק לפוניבז'. בעלי נכנס איתו לנשק את הארון המוזהב. חלק מהראשים הורמו בהפתעה למראה האבא בג'ינס וחולצה מחוץ למכנסיים שנכנס לאולם עם ילד קטן מתולתל שמנשק בהתלהבות את ארון הקודש. ביניהם היה גם נכדו של הגר"י שזיהה מיד במי מדובר. הוא עזב את תלמודו וניגש אליהם לברר מה מעשיהם. הוא לא הסתפק רק בללחוץ ידיים ולברך במזל טוב את האבא והבן הנרגשים, אלא גם יצא החוצה להגיד מזל טוב לאם הנרגשת שחיכתה בחוץ במכונית עם התינוקת. תוך כדי ברכות הוא כבר הרים טלפונים למי שצריך והודיע בכובד ראש שיש פה משפחה מרמת השרון ביום של חלאקה ויש לעשות הכל כדי שראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין יגזור את התלתל השני.
הרב גרשון, כך שמעתי, באותו מאור פנים ואהבת ישראל של אחיו קיבל את פניהם. הדבר היחיד שהטריד את מנוחתו הייתה העובדה הטכנית שבאנו ללא מספריים. בעוד נכד אחיו ממהר למצוא מספריים ובדרך גם מצלמה, הרב גרשון ישב בנחת לשוחח עם הילד ולדרוש בשלום אחיו. נכדו של הגר"י לא חזר לתלמודו עד שלא יצא שוב החוצה לברך את האמא ולהראות לה את התמונות מהמעמד המרגש.
ברוך השם חזרנו מאהבה ובזכותו של הגר"י אדלשטיין אנו זוכים לעבוד אותו באהבה בקהילה המופלאה שלו. אי אפשר להגיד עלינו חס ושלום שמאמללים אותנו בחינם...
האהבה של הגר"י ומשפחתו לא רק עוטפת פה ברמת השרון אלא ממשיכה לעטוף גם מחוצה לה. במסירות נפש מלווה משפחת אדלשטיין כל בת בתהליך מציאת הסמינר הטוב ביותר עבורה והישיבה הטובה ביותר עבור כל בן באופן אישי. אהבה שממשיכה לעטוף גם בפרק השידוכים בהמשך.
במוצ"ש הקרוב הבא עלינו לטובה נדליק כולנו ב"ה נר ראשון של חנוכה ונחזור על הקריאה המפורסמת "מי להשם אלי"... איך מגיעים אל השם יתברך? הגר"י אדלשטיין ענה על השאלה באחת מדרשותיו לחודש אלול, לפני שנים אחדות. לבורא עולם אמר יש 13 מידות של חסד ורחמים, מי שרוצה להידבק בשם יתברך שינסה בכל מאודו להידבק במידות החסד והרחמים.
הלוואי ונזכה כולנו להתקרב למידות החסד והרחמים ולהתקרב להארה הגדולה הטמונה בהן.
הלוואי ויהיה זה לרפואתו השלמה והמהירה של אבינו, מורנו ורבנו האהוב, הענק שבענקים במידות ובתורה, הגאון רבי יעקב בן מרים בת גיטל בכלל שאר חולי ישראל.
כל מי שהיה שם, דמע מהתרגשות לשמע התינוקות הטהורים של בית רבן שרים את טוב לי תורת פיך ואשריכם תלמידי חכמים, כל מי ששמע את דבריו הנרגשים של הרב שלמה שלומוביץ מהחינוך העצמאי, שציטט את רבי שמעון בר יוחאי על לומדי התורה והשכינה ששורה ביניהם, והוסיף ואמר כי בטוח הוא שהשכינה איתנו ברגעים מרוממים אלו, לא היה מהין ולו לרגע להעיז אפילו להרהר שהעיסוק בהחזרה בתשובה יגרום לנוער החרדי מבית לנשור.
מנהג המקום הוא שאת שיעור הגמרא הראשון מעביר לילדים הגר"י אדלשטיין במסיבת הגמרא בנוכחות ההורים. אלא שמפאת בריאותו נבצר זאת ממנו השנה, ובנו הרב מרדכי אדלשטיין עשה זאת במקומו. יחד איתו התחילו הילדים ללמוד על השבת אבידה. בתום השיעור והברכות לילדים אמר כבוד הרב בין שאר דבריו המרוממים כי שלושה שותפים לו לאדם ויחד עם ההורים בטוח הוא כי גם השותף השלישי בא להשתתף עמנו. עוד הוסיף ואמר כי גם קירוב לבבות הוא השבת אבידה, השבה לאבינו שבשמיים וזו היא חובתנו מהתורה הקדושה.
מי שחושב שעיסוק בקיום חובה זו יקלקל את ילדיו, הוא לא רק טועה ובגדול, חס ושלום הוא הרבה יותר מכך. הראייה הטובה ביותר לכך היא דור הישרים המבורך, בן פורת יוסף, של הגר"י אדלשטיין, שבכל רגע ורגע מחייו מקיים בו זמנית את ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך, נפשך ומאודך יחד עם ואהבת לרעך כמוך. את כולם הוא אוהב ולכולם מראה אותו מאור פנים, ללא קשר לייחוס, מוצא, לימוד או עבודה, חרדים, מתחזקים, בעלי תשובה, גודל ו/או צבע הכיפה. ילדיו שיחקו בעבר כמו שכעת נכדיו וניניו משחקים עם הילדים של כולם.
אהבתו לקהילה שלו ולחוזרים בתשובה בפרט עוברת הלאה עד דור הנינים. בכל שמחת אירוסין של אחד מנכדיו שהשתתפתי בה, תמיד שמעתי את אותו משפט מהכלה המיועדת כשהציגו בפניה את הבנות מרמת השרון: "נעים מאוד, מהמשפחה השנייה... שמעתי כל כך הרבה על סבא ועליכם..."
הסתכלתי ביום שישי נרגשת על בני ונזכרתי בחלאקה שלו. אחרי שהגר"י גזר בביתו את התלתל הראשון שמנו פעמנו לבני ברק לפוניבז'. בעלי נכנס איתו לנשק את הארון המוזהב. חלק מהראשים הורמו בהפתעה למראה האבא בג'ינס וחולצה מחוץ למכנסיים שנכנס לאולם עם ילד קטן מתולתל שמנשק בהתלהבות את ארון הקודש. ביניהם היה גם נכדו של הגר"י שזיהה מיד במי מדובר. הוא עזב את תלמודו וניגש אליהם לברר מה מעשיהם. הוא לא הסתפק רק בללחוץ ידיים ולברך במזל טוב את האבא והבן הנרגשים, אלא גם יצא החוצה להגיד מזל טוב לאם הנרגשת שחיכתה בחוץ במכונית עם התינוקת. תוך כדי ברכות הוא כבר הרים טלפונים למי שצריך והודיע בכובד ראש שיש פה משפחה מרמת השרון ביום של חלאקה ויש לעשות הכל כדי שראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין יגזור את התלתל השני.
הרב גרשון, כך שמעתי, באותו מאור פנים ואהבת ישראל של אחיו קיבל את פניהם. הדבר היחיד שהטריד את מנוחתו הייתה העובדה הטכנית שבאנו ללא מספריים. בעוד נכד אחיו ממהר למצוא מספריים ובדרך גם מצלמה, הרב גרשון ישב בנחת לשוחח עם הילד ולדרוש בשלום אחיו. נכדו של הגר"י לא חזר לתלמודו עד שלא יצא שוב החוצה לברך את האמא ולהראות לה את התמונות מהמעמד המרגש.
ברוך השם חזרנו מאהבה ובזכותו של הגר"י אדלשטיין אנו זוכים לעבוד אותו באהבה בקהילה המופלאה שלו. אי אפשר להגיד עלינו חס ושלום שמאמללים אותנו בחינם...
האהבה של הגר"י ומשפחתו לא רק עוטפת פה ברמת השרון אלא ממשיכה לעטוף גם מחוצה לה. במסירות נפש מלווה משפחת אדלשטיין כל בת בתהליך מציאת הסמינר הטוב ביותר עבורה והישיבה הטובה ביותר עבור כל בן באופן אישי. אהבה שממשיכה לעטוף גם בפרק השידוכים בהמשך.
במוצ"ש הקרוב הבא עלינו לטובה נדליק כולנו ב"ה נר ראשון של חנוכה ונחזור על הקריאה המפורסמת "מי להשם אלי"... איך מגיעים אל השם יתברך? הגר"י אדלשטיין ענה על השאלה באחת מדרשותיו לחודש אלול, לפני שנים אחדות. לבורא עולם אמר יש 13 מידות של חסד ורחמים, מי שרוצה להידבק בשם יתברך שינסה בכל מאודו להידבק במידות החסד והרחמים.
הלוואי ונזכה כולנו להתקרב למידות החסד והרחמים ולהתקרב להארה הגדולה הטמונה בהן.
הלוואי ויהיה זה לרפואתו השלמה והמהירה של אבינו, מורנו ורבנו האהוב, הענק שבענקים במידות ובתורה, הגאון רבי יעקב בן מרים בת גיטל בכלל שאר חולי ישראל.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות