חשיפה: מנהלי הסמינרים 'התקפלו' בביהמ"ש; הבנות יחלו ללמוד מחר

חשיפת "בחדרי חרדים": באופן תקדימי התקפלו מנהלי הסמינרים במודיעין עילית, בית שמש וירושלים בבית המשפט והחליטו לקבל את כל הבנות ששובצו וטרם התקבלו ללימודים. המשמעות: כל הבנות ששובצו יחלו כבר מחר את הלימודים.

ל"בחדרי חרדים" נודע כי בבית המשפט המחוזי בירושלים - בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, בפני השופטת נאוה בן-אור, נערך היום (חמישי) נערך דיון בעתירה שהגישה עמותת "נוער כהלכה" של עו"ד יואב ללום - הנלחם במשך שנים נגד אפליית בנות ספרדיות בקבלה לסמינרים ובתי ספר.

העתירה הוגשה נגד נגד משרד החינוך, עיריית בית שמש, עיריית ירושלים, עיריית מודיעין עילית, עמותת 'בית יעקב דרכי רחל', הרב יחיאל מנדלסון, סמינר 'בית יעקב כה תאמר בית שמש', הגב' מרים סולטן, עמותת 'קרן דעת ומוסר' והגב' זהבה הגר.

הטענה העיקרית בעתירה היא כי ישנן בנות רבות ששובצו לסמינרים השונים, אך מנהלי הסמינרים החליטו "לצפצף", כך על פי לשון העתירה, על החלטות משרד החינוך והעיריות השונות ולא לקבל את הבנות.

לדברי ללום, על משרד החינוך להפעיל סנקציות, בכללן גם עצירת תקציבים, נגד הסמינרים ולהכריח אותם לקיים את החוק ולקבל את הבנות. ל"בחדרי חרדים" נודע כי עוד קודם הדיון הוחלט בסמינר במודיעין עילית לקבל את הבנות, זאת לנוכח העתירה.

בפתח העתירה כותב ללום: "אפשר ולא נאמין למראה עינינו ולמשמע אוזנינו, אך עניינה של עתירה זו בקבוצת גדולה של ילדות חרדיות, כעשר בנות לפחות (מספר הבנות אינו ידוע במדויק לנוכח "מסך העשן" שמטילות המשיבות האחראיות על שיבוצן בבית ספר על זהותן ועל מספרו) אשר ללא עוול בכפן ובעיקר בשל הפליה על רקע עדתי, יושבת בביתן מראשית שנת הלימודים – ומזה למעלה משלושה חודשים(!) - בלא שילמדו בבית ספר או מוסד לימודים מוכר, והכל בשל מחדלן של המשיבות ביישום הוראות הדין ובאכיפתו, ובאופן ספציפי יישום שיבוץ התלמידות לבית ספר שנקבע על ידן-שלהן".

"בקצרה ייאמר, כי בהתאם לסעי' 2 לתקנות הרישום וסעי' 1 להנחיות, שיבצו המשיבות 2-4 את התלמידות שנותרו לאחר הרישום, ללא בית ספר שהואיל לקבלן, לבתי ספר בתחום השיפוט שלהן. חלק מבתי הספר החליטו ל"צפצף" על הוראות הדין והרשם הראשי והורו לתלמידות ששובצו ולמשפחתם שאין בדעתם לקיים את הוראות השיבוץ, תוך עשיית דין עצמית".

עוד נכתב בעתירה כי "כתב עתירה זה עוסק ברמיסת זכויותיהן של ילדות צעירות, אשר יושבות כל העת בביתן כבר למעלה משלושה חודשים, בוכיות ודואבות ובמצב נפשי קשה, עת כל חברותיהן ששות ושמחות אלי ספר ומשובצות המה ללימודיהן בשמחה וגיל, ואילו הן ממתינות כי בתי הספר הסרבנים יואילו בטובם לקיים את החוק ואת החלטות המשיבות 1-4 כי הן תשובצנה ללימוד בבית הספר שבניהולן".

ללום התייחס בעתירה לטענת "בתי הספר הסרבנים, כפי שנשמעה מאחד מבתי הספר הנ"ל, כי כפופים הם להחלטות "איגוד מנהלי הסמינרים" מהווה אבסורד לכשעצמה, עת בוחרים הם לנהל את מלחמותיו הבעייתיות של איגוד מנהלי הסמינרים עם משרד החינוך על גבן השפוף של תלמידות צעירות אשר כל חטאן הוא רצונן ללמוד בבית ספר מחבק ואוהב, ובוודאי שהן אינן צד לוויכוח המתנהל בין איגוד מנהלי הסמינרים למשרד החינוך".

בעתירה צויין כי "כפי שיעלה מכתב עתירה זה, בתי הספר הסרבנים רומסים ברגל גסה את הוראותיהן המפורשות של המשיבות 2-4 ושל המשיבה 1 כי התלמידות תשובצנה לבית הספר שבניהולן תוך שהן בונות על כך שלבסוף הייאוש ישתלט עליהן והן תוותרנה על הלימודים במקום אליו שובצו ואשר הוא המתאים להן, וכפי שקרה במקרים אחרים, בבחינת: "או שהכלב ימות או שהפריץ ימות...".

עוד נטען כי המשיבות לא מספקות את הנתונים באופן מכוון ואף מאיימות על התלמידות: "בשל הערפל הסמיך שזורות המשיבות על זהות התלמידות שיושבות בביתן ובעיקר האיומים המושמעים לפיהן היה ויעזו לפנות לבית המשפט אין העותרת יכולה בשלב זה לצרפן לעתירה כעותרות או למצער, כמשיבות, אך היא מודיעה מראש על רצונה והסכמתה לצרף על תלמידה כזאת – היא או הוריה – שיהיו מוכנים להתייצב בבית המשפט ולהשמיע את קול זעקתן ללא מורא ובאופן בלתי אמצעי".

בעתירה מציינים את שמות התלמידות שהתקבלו באיחור ואת אלו שעדיין נותרו בביתן. בנוסף, נטען כי משרד החינוך אף מפלה בין הסמינרים ופועל נגד סמינרים ספרדיים: "כיצד ייתכן שהסמינרים היחידים כנגדם הוצהר ו/או הופסק תקצובם הינם דוקא סמינר ספרדי וסמינר המזוהה עם הפלג הירושלמי (ר' שמואל אוירבך), שעה שידוע למשרד על סמינרים רבים נוספים המזוהים עם איגוד הסמינרים נגדם אין שום פעולה ו/או הצהרה?".

לסיום כותבים העותרים: "כתב עתירה זו עוסק בדיני נפשות כפשוטו, וראוי שבית משפט נכבד זה יאמר את דברו ויקבע מסמרות בכל הנוגע להתנהלות מנהלי בתי ספר במגזר החרדי הנוטלים לעצמם חופש לפגוע פגיעה עצומה בנפשות הצעירות של התלמידות ששובצו על ידי המשיבות 2-4, תוך פגיעה ממשית בהמשך חייהן, שהרי לא ניתן להקל במשקל שיש לסמינר על המשך חיייה של בת חרדית, על ה"שידוך" לו תזכה ואפילו היכן ילמדו ילדיה בעתיד כל אלו נתונות הן עתה על הכף....

"בית המשפט הנכבד מתבקש איפוא להיעתר וליתן את הסעדים המפורטים ברישא, ולפסוק לטובת העותרים אשר נגררים על כורחם להליכים מיותרים ולהליך זה, שכר טרחת עורך-דין בשיעור מחמיר, הוצאות משפט והוצאות לדוגמא שיביאו לידי ביטוי את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלות המשיבות בכלל ובתי הספר הסרבנים בפרט".

בדיון טענו מנגד מנהלי הסמינרים כי אין כל אפליה נגד בנות ספרדיות וכי הסירוב לקבל את הבנות נובע מעניינים טכניים כמו התאמת חלק מהבנות למוסד או אילוצי מקום. כאמור, בסופו של הדיון "התקפלו" מנהלי הסמינרים והודיעו על קבלת כל התלמידות.

יש לציין כי ישנן עוד בנות רבות שאפילו לא שובצו והן עדיין ממתינות בביתן כאשר שאר חברותיהן כבר נמצאות בעיצומה של שנת הלימודים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!