כמה מס משלמים 400 האנשים העשירים בישראל?
גם בקרב המגה עשירים נשים שוות פחות - הן מהוות רק 11% מרשימת 400 העשירים, ומרוויחות בממוצע 12% פחות מהגברים
- חגי עמית, TheMarker
- ו' ניסן התשע"ז
- 1 תגובות
יאכטה פרטית צילום: pixabay
במסגרת הסקירה השבועית של הכלכלן הראשי באוצר שפורסמה היום (א'), בחרו באוצר לספק לציבור את מה שמעניין אותו, להידמות ליום אחד לגיא פינס - ולהתמקד דווקא ב"מגה-עשירים" של מדינת ישראל, קבוצה של 400 בעלי ההכנסות הגבוהות במדינה.
אבל נתחיל בנתונים המשעממים. בפברואר רשמו הרכישות בכרטיסי אשראי עלייה קלה, בהמשך לעלייה בחודש ינואר, והן נמצאות ברמת שיא הגבוהה משמעותית מהממוצע של 2016. בהתאם, גם הפדיון ברשתות השיווק רשם עלייה, 1.3%, ואף הוא גבוה מהממוצע אשתקד.
ובחזרה למועדון ה-400 - ההכנסה השנתית הממוצעת של כל יחיד בחבורה האקסקלוסיבית הסתכמה ב-36.8 מיליון שקל - נכון ל-2013, בחישוב הכולל תקבולי דיווידנדים. עם זאת, לפי האוצר הנתון לא כולל את הכנסות החברות שבבעלות המגה עשירים שלא חולקו כדיווידנד (כולל חברות הארנק). לו ניתן היה לשקלל גם את ההכנסות הללו - ניתן לשער שהיינו מגיעים בקלות להכנסות של כ-60 מיליון שקל בשנה בממוצע לכל אחד מחברי המועדון.
מקור הנתונים הוא סעיף הכנסות המדינה ממסים, ומהאמור בו עולה כי הישראלי הטיפוסי שמאכלס את הקבוצה המיוחסת הוא גבר בן 56 שגר בתל אביב, כאשר 80% מחברי הקבוצה גרים באזור המרכז ו-53% בתל אביב. לשיא ההכנסות מגיעים המגה עשירים בגילאי 29-25 בממוצע, וזאת לעומת שיא הכנסות בגיל 64-55 בקרב כלל האוכלוסייה.
גם אצל המגה עשירים נשים שוות פחות – והן מהוות רק 11% מהרשימה, ומרוויחות רק 33 מיליון שקל – פער הכנסה של 12% לעומת הגברים.
הכנסתם של 400 העשירים מהווה 2.9% מכלל ההכנסות של אזרחי ישראל, והם משלמים 4% מסך המס במדינה. ברמה האישית המשמעות היא שהם משלמים 27.5% מההכנסה החייבת שלהם - לעומת 13.1% מההכנסה החייבת שמשלמת בממוצע כלל האוכלוסייה.
אזרחי ישראל שמשתייכים למאיון העליון אגב - חתך אוכלוסייה שניתן להגדירו כעני ומרוד לעומת אותם 400 מגה עשירים - משלמים דווקא יותר מסים - 31.1% מההכנסה החייבת. הסיבה היא שהפראיירים מקבלים חלק גדול יותר מההכנסה שלהם משכר ופחות מאחזקה בחברות ארנק – ובחברות רגילות.
האוצר לא פרסם את ההרכב השמי של הרשימה, וגם לא את ההתפלגות שלה ברמת ענפים ומגזרים בכלכלה הישראלית. אם היינו יודעים כמה מבין העשירים האלו משתייכים לענף הבנקאות הריכוזי, כמה מהם הם יבואני רכב, מזון או טואלטיקה – אם בכלל, היינו יכולים לדעת מה באמת ההשלכות של החבורה הזו על חיי היום יום שלנו.
אבל נתחיל בנתונים המשעממים. בפברואר רשמו הרכישות בכרטיסי אשראי עלייה קלה, בהמשך לעלייה בחודש ינואר, והן נמצאות ברמת שיא הגבוהה משמעותית מהממוצע של 2016. בהתאם, גם הפדיון ברשתות השיווק רשם עלייה, 1.3%, ואף הוא גבוה מהממוצע אשתקד.
ובחזרה למועדון ה-400 - ההכנסה השנתית הממוצעת של כל יחיד בחבורה האקסקלוסיבית הסתכמה ב-36.8 מיליון שקל - נכון ל-2013, בחישוב הכולל תקבולי דיווידנדים. עם זאת, לפי האוצר הנתון לא כולל את הכנסות החברות שבבעלות המגה עשירים שלא חולקו כדיווידנד (כולל חברות הארנק). לו ניתן היה לשקלל גם את ההכנסות הללו - ניתן לשער שהיינו מגיעים בקלות להכנסות של כ-60 מיליון שקל בשנה בממוצע לכל אחד מחברי המועדון.
מקור הנתונים הוא סעיף הכנסות המדינה ממסים, ומהאמור בו עולה כי הישראלי הטיפוסי שמאכלס את הקבוצה המיוחסת הוא גבר בן 56 שגר בתל אביב, כאשר 80% מחברי הקבוצה גרים באזור המרכז ו-53% בתל אביב. לשיא ההכנסות מגיעים המגה עשירים בגילאי 29-25 בממוצע, וזאת לעומת שיא הכנסות בגיל 64-55 בקרב כלל האוכלוסייה.
גם אצל המגה עשירים נשים שוות פחות – והן מהוות רק 11% מהרשימה, ומרוויחות רק 33 מיליון שקל – פער הכנסה של 12% לעומת הגברים.
הכנסתם של 400 העשירים מהווה 2.9% מכלל ההכנסות של אזרחי ישראל, והם משלמים 4% מסך המס במדינה. ברמה האישית המשמעות היא שהם משלמים 27.5% מההכנסה החייבת שלהם - לעומת 13.1% מההכנסה החייבת שמשלמת בממוצע כלל האוכלוסייה.
אזרחי ישראל שמשתייכים למאיון העליון אגב - חתך אוכלוסייה שניתן להגדירו כעני ומרוד לעומת אותם 400 מגה עשירים - משלמים דווקא יותר מסים - 31.1% מההכנסה החייבת. הסיבה היא שהפראיירים מקבלים חלק גדול יותר מההכנסה שלהם משכר ופחות מאחזקה בחברות ארנק – ובחברות רגילות.
האוצר לא פרסם את ההרכב השמי של הרשימה, וגם לא את ההתפלגות שלה ברמת ענפים ומגזרים בכלכלה הישראלית. אם היינו יודעים כמה מבין העשירים האלו משתייכים לענף הבנקאות הריכוזי, כמה מהם הם יבואני רכב, מזון או טואלטיקה – אם בכלל, היינו יכולים לדעת מה באמת ההשלכות של החבורה הזו על חיי היום יום שלנו.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות