מעבדות לחירות – איך לצאת מעול החובות? / אבי איתן
לא על כל אחד שפר מזלו ולא כולם מצליחים לעמוד בהתמודדות הכלכלית היום יומית. לעתים הדבר מלווה בהטרדות חוזרות ונשנות של גובי הוצאה לפועל. כזה הוא סיפורה של אחת מן הלקוחות של המרכז להליכי פשיטות רגל והסדרי חוב במשרד עורכי הדין עמר-עזורה.
- כתבה אינפורמטיבית
- ח' ניסן התשע"ז
בחדרי חרדים
לא על כל אחד שפר מזלו ולא כולם מצליחים לעמוד בהתמודדות הכלכלית היום יומית. לעתים הדבר מלווה בהתראות חוזרות ונשנות של גובי הוצאה לפועל. כזה הוא סיפורה של אחת מן הלקוחות של המרכז להליכי פשיטות רגל והסדרי חוב במשרד עורכי הדין עמר-עזורה
"יש לי לקוחה שנכנסה לחובות של 320 אלף שקלים והיא באמת חסרת כל, כולל עבודה. כל החייבים שלה פשוט ירדו ממנה. היא לא יכלה לחיות קודם לכן בגלל הוצאות לפועל שהיו מגיעים אליה הביתה. היא נמצאת כרגע בתוך ההליך ועוד לא קיבלה הפטר והתבקשה על ידי בית המשפט לשלם 200 שקלים בחודש. אבל היא עכשיו כבר מנהלת חשבון בנק סטנדרטי ונורמלי והיא חיה ומגדלת לבד שלושה ילדים", סיפר מנהל המרכז.
תוך כמה זמן אתה צופה שהיא תקבל הפטר?
"לדעתי תוך שנה היא כבר בחוץ".
מקרה אחר של פשיטת רגל שטופל במרכז להליכי פשיטות רגל והסדרי חוב במשרד עמר-עזורה הוא של איש עסקים בסדר גודל משמעותי, שהיה חייב יותר מ-30 מיליון שקל לבנקים ולחברות ביטוח ולחברות אג"ח. "הכנסנו אותו להליך של פשיטת רגל, הוא נכנס להליך ושילם את כל מה שהיה צריך לשלם במהלך הזמן ואחרי שנתיים וחצי קיבל הפטר מלא מהחוב. כל התיק נסגר בסופו של דבר ב-189 אלף שקל", סיפר מנהל המרכז.
איך אדם מגיע לחובות כל כך גדולים?
"זה בנקים שנותנים ונותנים הלוואות, כשבפועל אין כנגדם שום בטוחה ושום כיסוי. במחזורים גדולים של עסקים זה קורה הרבה".
במה הוא היה צריך לעמוד בתקופה הזאת של פשיטת הרגל?
"תשלומים חודשיים שפסק לו בית המשפט של 2,500 שקל כל אחד. כמובן שמכרו לו את הבית, אבל לא היה שם יותר מדי כי המשכנתא אכלה את הכל. חשבונות הבנק שלו הופסקו, רישיון הנהיגה שלו נלקח ממנו, היה לו עיכוב יציאה מן הארץ. כל הדברים האלה חלו עליו ואנחנו ביטלנו את כולם תוך פחות מחודשיים".
אבל בניגוד למה שניתן אולי לחשוב, פשיטות רגל אינן רק נחלתם של אנשים שקיבלו החלטות עסקיות לא טובות, אלא לעתים מדובר בחוסר מזל קיצוני שמעמיד אדם בפני מצוקה כלכלית שלא תיאר לעצמו שייאלץ לעמוד בפניה. כזה הוא סיפורם של בני זוג אמידים, עובדי הייטק, שהיו בעלי הכנסה גבוהה מאוד – 52 אלף שקל בחודש נטו.
"הם קנו דירה ברעננה ואחרי ארבע שנים החברה שהם עבדו בה נסגרה. הם בני כמעט 60 ולא מצאו עבודה אחרת. לאט לאט אכלו את כל החסכונות, והבנקים נתנו להם הלוואות כדי לכסות את השוטף. הם נכנסו לחוב של כמעט 400 אלף שקלים. עכשיו אנחנו הגענו למצב שבו אין להם ברירה אלא להגיש בקשה לפשיטת רגל", סיפר מנהל המרכז והדגיש כי למרות זאת, במקרה הספציפי הזה – לא נכנסו בני הזוג לפשיטת רגל אלא להסדר חוב.
"עשינו להם הסדר חוב מול הנושים, שהם בעיקר הבנק למשכנתאות, הבנק של החשבון העובר ושב שלהם ושני נושים חיצוניים – המכולת וכדומה. עשינו את סגירת החוב פה אצלנו והורדנו להם את זה לתשלום חודשי של 2,500 שקלים. זה אחרי שהם שילמו בחודש 17,000 שקל הלוואות. הם נשארים בבית שלהם".
איך הצלחתם להשאיר אותם בבית שלהם?
"הבנק הסכים לתת להם תקופת חסד של שלוש שנים. בזמן הזה הם צריכים או למכור את הבית או לשלם סכום גבוה יותר בכל חודש – בסביבות 5,000 שקלים – כשהם ימצאו עבודה".
לפרטים>>
"יש לי לקוחה שנכנסה לחובות של 320 אלף שקלים והיא באמת חסרת כל, כולל עבודה. כל החייבים שלה פשוט ירדו ממנה. היא לא יכלה לחיות קודם לכן בגלל הוצאות לפועל שהיו מגיעים אליה הביתה. היא נמצאת כרגע בתוך ההליך ועוד לא קיבלה הפטר והתבקשה על ידי בית המשפט לשלם 200 שקלים בחודש. אבל היא עכשיו כבר מנהלת חשבון בנק סטנדרטי ונורמלי והיא חיה ומגדלת לבד שלושה ילדים", סיפר מנהל המרכז.
תוך כמה זמן אתה צופה שהיא תקבל הפטר?
"לדעתי תוך שנה היא כבר בחוץ".
מקרה אחר של פשיטת רגל שטופל במרכז להליכי פשיטות רגל והסדרי חוב במשרד עמר-עזורה הוא של איש עסקים בסדר גודל משמעותי, שהיה חייב יותר מ-30 מיליון שקל לבנקים ולחברות ביטוח ולחברות אג"ח. "הכנסנו אותו להליך של פשיטת רגל, הוא נכנס להליך ושילם את כל מה שהיה צריך לשלם במהלך הזמן ואחרי שנתיים וחצי קיבל הפטר מלא מהחוב. כל התיק נסגר בסופו של דבר ב-189 אלף שקל", סיפר מנהל המרכז.
איך אדם מגיע לחובות כל כך גדולים?
"זה בנקים שנותנים ונותנים הלוואות, כשבפועל אין כנגדם שום בטוחה ושום כיסוי. במחזורים גדולים של עסקים זה קורה הרבה".
במה הוא היה צריך לעמוד בתקופה הזאת של פשיטת הרגל?
"תשלומים חודשיים שפסק לו בית המשפט של 2,500 שקל כל אחד. כמובן שמכרו לו את הבית, אבל לא היה שם יותר מדי כי המשכנתא אכלה את הכל. חשבונות הבנק שלו הופסקו, רישיון הנהיגה שלו נלקח ממנו, היה לו עיכוב יציאה מן הארץ. כל הדברים האלה חלו עליו ואנחנו ביטלנו את כולם תוך פחות מחודשיים".
אבל בניגוד למה שניתן אולי לחשוב, פשיטות רגל אינן רק נחלתם של אנשים שקיבלו החלטות עסקיות לא טובות, אלא לעתים מדובר בחוסר מזל קיצוני שמעמיד אדם בפני מצוקה כלכלית שלא תיאר לעצמו שייאלץ לעמוד בפניה. כזה הוא סיפורם של בני זוג אמידים, עובדי הייטק, שהיו בעלי הכנסה גבוהה מאוד – 52 אלף שקל בחודש נטו.
"הם קנו דירה ברעננה ואחרי ארבע שנים החברה שהם עבדו בה נסגרה. הם בני כמעט 60 ולא מצאו עבודה אחרת. לאט לאט אכלו את כל החסכונות, והבנקים נתנו להם הלוואות כדי לכסות את השוטף. הם נכנסו לחוב של כמעט 400 אלף שקלים. עכשיו אנחנו הגענו למצב שבו אין להם ברירה אלא להגיש בקשה לפשיטת רגל", סיפר מנהל המרכז והדגיש כי למרות זאת, במקרה הספציפי הזה – לא נכנסו בני הזוג לפשיטת רגל אלא להסדר חוב.
"עשינו להם הסדר חוב מול הנושים, שהם בעיקר הבנק למשכנתאות, הבנק של החשבון העובר ושב שלהם ושני נושים חיצוניים – המכולת וכדומה. עשינו את סגירת החוב פה אצלנו והורדנו להם את זה לתשלום חודשי של 2,500 שקלים. זה אחרי שהם שילמו בחודש 17,000 שקל הלוואות. הם נשארים בבית שלהם".
איך הצלחתם להשאיר אותם בבית שלהם?
"הבנק הסכים לתת להם תקופת חסד של שלוש שנים. בזמן הזה הם צריכים או למכור את הבית או לשלם סכום גבוה יותר בכל חודש – בסביבות 5,000 שקלים – כשהם ימצאו עבודה".
לפרטים>>
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות