1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה

חגי לוי מספר: כך מצליח אדם עיוור להשתדך עם אשה רואה • מרתק

הסדרה 'לא רואה בעיניים' מגיעה לפרקה השני, והפעם: חגי לוי, עיוור בן 50 מירושלים, מספר איך אדם עיוור מצליח להכיר אישה רואה, לרכוש את אמונה, ולקבל ממנה את הסכמתה להתחתן ולהקים עמו משפחה • מוסר השכל לכולנו
קובי הר צבי, י"ז ניסן תשע"ז 13/04/2017 08:00

חגי פרק 2 פותחת

סיפור חייו המדהים של חגי לוי מגיע לפרק החשוב ביותר בחייו: הוא מסיים לספר על ילדותו, החוויות, הכישלונות ובעיקר התמודדות - ממנה צמח, ומתפנה לספר על ההתבגרות כאדם עיוור, ובעיקר עונה על השאלה שמסקרנת את כולנו: איך מתחתנים כך? או אם להיות ברורים יותר: איך מצליחים למצוא אישה שרואה, ותסכים לחיות עם בעל שאיננו כזה?

"אם הייתי מחפש להתחתן באצעות 'שידוכים', אני יודע לומר בוודאות שזה לא היה הולך", הוא אומר בכנות. "במגזר החרדי, שמתחתנים באמצעות שידוך, אם יציעו בחור עיוור לבחורה שרואה - היא תשלול את ההצעה באופן מיידי. למה לה להתחתן עם אדם עיוור. הדרך היחידה שזה כן יכול לעבוד היא באמצעות שיחה חברית בארבע עיניים, בה משוחחים ומכירים את הפנימיות והאיכות של האדם, ולא את הנכות שלו".

"אני לא רק 'חגי העיוור', יש לי עוד הרבה דברים אחרים להציע. אין ספק, העיוורון הוא חלק משמעותי בחיי, אבל לעיוורון יש גם יתרון: הוא מוציא ממך את הדברים הטובים, והופך אותו לאדם בעל אישיות טובה יותר. אין לי ספק שלא הייתי אותו אדם אם הייתי רואה".

"אם הייתי מתחתן באמצעות שידוך, היו מציעים לי בחורה עיוורת, או כבדת ראיה. במקרה של אשתי ושלי, למדנו יחד באיזה קורס ערב, וביקשתי ממנה עזרה בחומר הנלמד. הדברים התגלגלו והיא זכתה להכיר את הצד האנושי שבי, ומאז הכל היסטוריה".

לפרנסתו הוא עוסק כמרצה, שם יוצא לו לפגוש בנות בגיל השידוכים. הוא מציג להן את השאלה: "מה היא הראיה הנכונה? או אם להיות ממוקד יותר - כיצד משליכה הראיה הפיזית על מקבילתה ההשקפתית. "אני רוצה שאדם יראה באמת, ולא יילך שבי אחרי הדברים שהעיניים רואות. אנשים נוטים ללכת אחרי אדם שנראה טוב, או אדם שניחן בהופעה מרשימה, ולשבח אותו לעילא ולעילא. אבל אדם טוב לב, אם הקב"ה לא נתן לו יופי או חן, לא תמיד נבחין במה שבאמת יש לו למכור".

"אנחנו לא הזוג היחיד שהבעל עיוור והאישה רואה. שמענו על זוג שבזמן ההיכרות ביניהם, הנערה ספרה לאמה כי היא הכירה בחור מדהים טוב לב - אך עיוור. האמא שאלה את הנערה: "למה לך לקחת בחור עיוור", וזו ענתה לה בפשטות: "אמא, זו הפעם הראשונה שמישהו באמת ראה אותי". לזוג ההוא, אם שאלתם, יש כבר ארבעה ילדים בריאים וחייכנים. "ראיה, אם כן, איננה דבר פיזי בלבד, אלא היכולת להתבונן ולזהות האיכות הפנימית של האדם שמולך".



הרתיעה מאדם חריג, איננה בהכרח נחלתם של העיוורים. "אם ניקח אנשים ממגזרים שונים, שיצא להם לעבוד יחד ולהיות באותו המרחב לאורך זמן, אחרי תקופה מחלחלת התובנה שהתפיסה המוקדמת לגבי אדם רק בגלל שהוא הגיע ממקום אחר - היא ללא אחיזה במציאות. אתה מגלה שאתה לא בהכרח טוב ממנו, גם הוא בן אדם - בדיוק כמוך. עם מחשבות, רצונות, כאבים, אהבות וחולשות. ואז אתה מבין שאתה פשוט יכול להתחבר אליו".

"אני חושב שכאנשים מדברים, עליהם לרצות ולהכיר באמת. לשוחח, להיות בני אדם. במקרה של נישואין, מן הסתם הדברים קצת פחות פשוטים. עולות מאליהן השאלות אודות התיפקוד של אדם עיוור כבן זוג, כבעל משפחה וכאבא לילדים, ויש כלים לזה. כשנולד הילד הראשון שלי קיבלתי הכשרה מגוף שמתמחה בהדרכת אנשים עיוורים, בדגש על דברים חדשים בחיים, כמו: ילד, מגורים ומקום עבודה. העובדות מוכיחות: אנשים עיוורים מקימים משפחוות, עובדים למחייתם, לומדים ועושים כל דבר, כמעט כמו אדם רגיל".

למרות הניסיונות המדהימים ומעוררי ההערצה של אנשים עיוורים בכלל ושל חגי בפרט, לנהל חיי משפחה בצורה מיטבית, חייבים להיות כנים ולהודות שהדברים לא תמיד זורמים בצורה חלקה. "אם אני צריך לקחת את הילדים לחוג, אני אסביר להם כיצד להגיע לשם באוטובוס או שאמצא הורים אחרים שנוסעים לאותו המקום, בתנאי שיש להם רצון והבנה שלא מדובר פה בייחסי תן וקח, מהסיבה הפשוטה שאני לא אוכל להסיע את ילדיהם בתמורה. מצאתי לא מעט אנשים כאלה בחיי. הייתה אמא שהחזירה את ילדיי מהגן לבית בימים גשומים, כי היא הבינה שכשיש גשם, אני מתקשה בניווט. הרוחות מורידות לי את היכולת להעזר בשמיעה, יש גשם שמקשה את ההליכה לאורך 12 דקות מהגן לבית. אז ביקשתי ממנה, ובאמת הייתי מחכה להם מתחת לבית, הא הייתה מוסרת לי את הילדים, ואמרתי לה 'תודה רבה'. זה היה נטו חסד, והיא עשתה את זה בשמחה משום שהיא הבינה את הצורך שלי".

"אני יודע שכאדם עיוור, מוטלת עלי החובה להסביר את הצורך האמיתי שלי לאדם ממנו אני מבקש עזרה, ולא להיתלות עליו או לנצל אותו, חס ושלום. אני צריך להסביר שבימים של גשם או ימים עם רוח - אני צריך עזרה". במשך שנים חגי הולך יום יום לשיעור דף יומי, לשם הוא מגיע בכוחות עצמו בתנאי שמזג האוויר מאפשר זאת. במידה ויירד גשם או תהיה רוח חזקה, חגי לא יוותר על השיעור האהוב. "יש לי חבר שיודע מתי אני מתקשה להגיע, וכשעתיים לפני השיעור הוא מתקשר אלי מיוזמתו, ומציע לי לנסוע עמו לשם. כך זה קורה - וזה בסדר גמור. אנחנו חברים טובים וזה לא מגיע ממקום שאני אדם מוגבל שנזקק לעזרתם של האחר בכל רגע, ממש לא. הוא, כחבר, מבין מתי אני זקוק לסיוע, והוא עושה את זה בשמחה".



עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. מדהים!  (ל”ת)


  2. חגי אתה אדם מיוחד , עם עומק נשמתי  (ל”ת)