י"ז ניסן התשפ"ד
25.04.2024

המיליארדים טבעו במרינה: כך התרסק ארנה הרצליה - הקניון המושקע בישראל

הקניון הוקם ב-2003 בהשקעה של כ-150 מיליון דולר, עם הבטחה שיהיה המוצלח במדינה - אך המקום נותר שומם גם לאחר חילופי ידיים ושיפוצים חוזרים • הרוכשת החדשה, קרן ההשקעות ריאליטי, החליטה להכיר בכישלון - ולסיים את פעילותו כקניון מסחרי

צילום: אייל טואג, themarker
צילום: אייל טואג, themarker

אחרי החורף הקשה שעבר עליו, דימה, הבעלים של דוכן "פרי סחוט" בקניון ארנה בהרצליה, חיכה בקוצר רוח לפסח. "ארבעה חודשים לא משכתי משכורת, וקיוויתי שהחג הארוך יביא את השינוי", הוא אומר. "ההתחלה היתה טובה. התלמידים יצאו לחופש והתנועה החלה לזרום". אבל אז קרה משהו בלתי צפוי שטרף את הקלפים: "רגע לפני החג התפרסמו ידיעות על סגירת הקניון, וברגע אחד הכל נעצר. התנועה הידלדלה משמעותית. כל התקוות שהיו לי לפסח נעלמו בבת אחת".

הידיעות בעיתונים עליהן מדבר דימה התפרסמו מעט לפני ערב החג, ובהן דווח כי פחות משנה מאז שנקנה ביוני 2016 על ידי קרן ריאליטי, העוסקת בהשבחת נדל"ן, ארנה ייהפך ל"מרכז עירוב שימושים". מנכ"לית הקניון מטעם קרן ריאליטי, מירית בכר, צוטטה כי "ריאליטי ועיריית הרצליה מבינים שארנה לא עובד טוב כקניון. נהפוך אותו למבנה של עירוב שימושים - יהיה בו 'האב' (מתחם עבודה), פארק פנימי, ספא, חדרי כושר, מרפאות ומרכז כנסים. את הכל נעטוף תחת קונספט שייבחר בקרוב. בקומה התחתונה תהיה פעילות מסחר והסעדה. עד כה הכניסו לארנה הכל מהכל בלי שיהיה לו רעיון ברור, התוצאה היתה שהוא עבר ידיים כמה פעמים. נדאג שזה לא יקרה יותר".

הידיעה הכתה בתדהמה לא רק את דימה, אלא סוחרים רבים אחרים בקניון, חלקם ותיקים, אחרים בעלי עסקים חדשים יחסית, שטוענים כי שמעו על התוכניות המתגבשות רק מהתקשורת. "הם משחקים אתנו פוקר", אמר אחד מהם. "אף אחד לא יודע מה הכוונות שלהם. פתחנו את העיתון וקראנו שסוגרים אותנו. זה יצר בלגן גדול. יש פה חנויות שהתמודדו עם דרישות של מפיצים להחזיר מיד סחורה. אף אחד לא יודע מה קורה והתחושות קשות". מוכר באחת מחנויות הבגדים הוסיף: "היה בלבול גדול, לא ידענו מאיפה זה מגיע, אז התקשרנו לבעלים של החנות - והם אמרו שהופתעו גם כן".

"מהרגע שהידיעות פורסמו, הוצפתי בפניות של קונים ששאלו אם סוגרים אותנו. הם התקשרו, שלחו הודעות בפייסבוק וניסו לברר מה קורה", אומרת ניצה סולטן, הבעלים של חנות הבוטיק myma בקניון. "נאלצתי להסביר לכולם שאנחנו ממשיכים לעבוד כרגיל והכל בסדר".

סולטן אומרת שהיא דווקא לא הופתעה מהמהלך של קרן ריאליטי. "הם מנסים לעזור לקניון להתרומם, הכוונה שלהם היא למקד את הפעילות המסחרית למטה, ולמעלה להסב ליותר משרדים ומרפאות, בדומה למודל של איכילוב וקניון ויצמן. זה גם נשמע יותר הגיוני".

גם בחדר הכושר See You, שנפתח במקום לפני כחודש וחצי, ידעו מראש שהקניון עומד להשתנות: "במהלך החתימה על ההסכם עם קרן ריאליטי, אמרו לנו שיהיה שינוי בתב"ע (תוכנית בניין עיר)", מספרת ליאת, נציגת הבעלים במקום. "הבנו שעומדים להיפתח פה משרדים". אף שחדר הכושר הקודם שפעל במקום נסגר, הבעלים החדשים לא חוששים: "אנחנו מאמינים שהמשרדים יביאו תנועה, ומציעים פעילויות שלא הוצעו פה קודם, כמו קרוספיט".

בכירים בקרן ריאליטי - שנוסדה על ידי מיקי ורדי, לשעבר ראש רשות מקרקעי ישראל, אוהד רוזן ואסף ורדי, שאליהם הצטרף שלמה גוטמן - מנסים כעת להנמיך את הלהבות: "אין כרגע תוכניות קונקרטיות ואנחנו עדיין בדיבורים עם עיריית הרצליה לאיזה כיוון הולכים - אם לכיוון של משרדים, תעסוקה, מרפאות וכדומה", הם אומרים. "אנחנו עובדים בשיתוף עם העירייה ונמצאים בשלב ראשוני של בדיקות של לאן אנחנו הולכים. בכל מקרה זה יהיה עירוב שימושים והקונספט יכלול גם שטחי מסחר, לא ברור עדיין כמה, למה ואיך".

עם זאת, הבכירים מאשרים כי המקום לא יוגדר יותר כקניון. "נשנה את הקונספט שיש כיום, כי הוא לא תואם את המציאות, וזה יוכרע בעוד כמה חודשים. המתחם יכלול גם שטחי מסחר, לא ברור עדיין כמה. לקחנו חברות שעושות מחקרים ואדריכלים ונחליט ביחד עם העירייה". מעבר לכך מנסים הגורמים להרגיע את הסוחרים: "מכיוון שתהליך של השבחה לוקח בכל מקרה חמש־שש שנים בממוצע, בינתיים נמשיך להשקיע בניהול המקום. כל החוזים מול השוכרים יכובדו".

על טענות השוכרים שהופתעו מהדיווחים בתקשורת, אומרים בקרן כי מאז שרכשו את הקניון קיימו פגישות עם כל השוכרים. "הוסבר להם שהקרן רכשה את הקניון ושלא ידוע מה הולך להיות. מי שייכנס כשוכר כעת ייכנס לטווח קצר, מי שיחדש חוזה יכול להאריך אותו רק לטווח קצר ולא נוציא שוכרים עם חוזה לטווח ארוך. נכבד את כל החוזים שלנו. מה שכן, שוכרים חדשים ומאריכים מקבלים חוזה קצר יחסית של שלוש שנים עם אופציה להארכה לשנתיים נוספות, במטרה להעביר מסר שלפיו כרגע המקום אמנם עובד כקניון, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיה. לאחר ההשבחה דברים ייראו אחרת".

"זה קניון על הים שפיספס את הים"
עיצוב הקניון, שגם בו הושקע לא מעט, אינו מזמין ונראה חסר חיים וצבע. "16 חנויות עזבו רק בחצי השנה האחרונה", אומר בעל עסק קטן בקניון, "ולאורך השנים באו והלכו עוד רבים אחרים. כמעט אף אחד לא מצליח לשרוד כאן".

קניון ארנה נפתח ביוני 2003 ומותג כקניון שבהקמתו הושקע הכי הרבה כסף עד אז בישראל - יותר מ-150 מיליון דולר. מוטי זיסר המנוח, היזם והבעלים של ארנה הרצליה, הבטיח אז כי עוד לא נראה קניון כזה וכי הוא יהיה המצליח במדינה. ואכן, בחודשים הראשונים נראה היה שהוא בדרך הנכונה: רבים נהרו לחזות בקניון המעוצב שליד הים, הכבישים שהובילו אליו היו פקוקים ובחניון שלו השתרכו תורים ארוכים. ואולם תוך חודשים, עם בוא הסתיו, קונים שכבר פקדו את הקניון לא שבו לביקור חוזר.

לשם השוואה, בשבועות הראשונים אחרי הפתיחה ביקרו בקניון ארנה כ–23 אלף איש ביום באמצע השבוע וכ-50–60 אלף איש בסוף השבוע. כיום מבקרים בו בין 7,000 ל-10,000 איש ביום באמצע השבוע וכ–20 אלף איש בסוף השבוע. עד לחודשים האחרונים מספר המבקרים בארנה באמצע השבוע היה 5,000–6,000 איש ביום בלבד.

להידרדרות המתמשכת היו הרבה סיבות, ובראשן, כפי שמעידים רוב הנוגעים בעניין - המרחק מהעיר. "הבעיה הראשונה והעיקרית של הקניון היא המיקום", אומר אייל, נציג רשת עולם הממתקים, שפועלת בקניון כבר 12 שנה. "בשנה הראשונה זה היה מטורף, כולם באו לראות, אבל זה דעך. מתברר שליד הים לא מצליח כי הדגים לא קונים. אם הדגים היו באים לקנות זה היה הקניון הכי מצליח בישראל. בנוסף, יש בעיה של תחבורה ציבורית - יש רק אוטובוס אחד שמגיע לכאן. בקיץ, בזכות המרינה, יש עבודה טובה מאוד, אבל בחורף המקום שומם".

"כל הדרך לפה עמוסה בפקקים בגלל אזור ההיי־טק", אומר סוחר אחר. "חוץ מזה, אין תחבורה ציבורית וקשה להגיע לפה. זה מייצר גם בעיית עובדים, כי אין להם איך להגיע או לחזור מפה בלילה".

כבר לפני פתיחתו חששו קברניטי הרשתות המובילות מהמיקום הבעייתי שלו: הרחק מהרצליה העיר, בקצה הרצליה פיתוח היוקרתית, כשצד אחד שלו מאוכלס על ידי הדגים. ואולם זיסר הגדיר אותו כ"קניון רמת אביב על הים" והבטיח למנהלי הרשתות הסקפטיים כי יפתור את בעיית הנגישות באמצעות שאטלים מיוחדות לקניון. ואולם השאטלים, כמו גם חזונו של זיסר למקום, לא יצאו אל הדרך.

"זו היתה הבטחה גדולה", אומר בכיר בתחום הקניונים. "זיסר אסף את כל השוכרים חודש לפני הפתיחה ואמר שזה יהיה הקניון הכי יפה בארץ, ליד הים. הם עשו דקורציה מיוחדת של ים והשקיעו בזה ים של כסף - הציבו סירות תלויות ברחבי הקניון, פסלים של דגים ועוגנים ועמודים מיוחדים ששידרו אופי של ים. הוא אמר לשוכרים שהוא יודע שיש בעיה של גישה לקניון, אבל הבטיח שיהיו שאטלים ואוטובוסים עם השם ארנה עליהם. זה כמובן לא קרה. להערכתי, זה לא קרה מפני שכאשר הקניון נפתח היה קיץ והגיעו המון מבקרים, לא היה צורך בשאטלים, אבל ברגע שהקיץ נגמר המבקרים הפסיקו להגיע ולא חזרו. גם כשהקניון עבר לבעלות של חברת מנופים פיננסיים דיברו על שאטלים לקניון וזה לא קרה. בנוסף, לא היה חיבור אמיתי בין הים לקניון כי הכניסה לרוב המסעדות ובתי הקפה היתה מהצד השני".

הבכיר בתחום הקניונים מוסיף כי "קניון צריך להיות מבוסס קודם כל על מעגל ראשון של 100 אלף תושבים. אחרי זה, אם אתה מוצלח באים עוד אנשים ממעגלים נוספים. לארנה לא היה מעגל ראשון וזאת היתה הבעיה. לא היה לו מעגל אוכלוסיה משלו כי תושבי הרצליה פיתוח קונים הרבה בחו"ל ולקניון שבעת הכוכבים היה את תושבי רמת השרון והרצליה. תושבי צפון תל אביב הולכים לקניון רמת אביב, ותושבי רעננה הולכים לקניון רננים ולפעמים לשבעת הכוכבים.

"בנוסף, זה קניון על הים שפיספס את הים. אם היו בונים למשל את המסעדות בקומה השנייה של הקניון עם ויטרינה שצופה לים, היו מגיעים לקניון הרבה יותר אנשים. היה צריך לבנות אותו כך שהקירות יהיו בחלקם שקופים וניתן יהיה לראות את הים".

משה דבי, שהיה יועץ התקשורת של קניון ארנה הרצליה בתקופה שבה היה בבעלות מנופים פיננסיים של ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי, טוען כי הבעיה התחילה דווקא בעיצוב. "ההתחלה היתה קשה כי זיסר בנה קניון שאי־אפשר ללכת בו", הוא אומר. "הוא נראה נורא - חשוך, גג אטום, לא היו ספסלים, לא היו מדרגות נעות במיקום מרכזי, כמו ביתר הקניונים, אלא מדרגות מפותלות באמצע הקומה. כשמנופים קנו את הקניון, הם שינו אותו מקצה לקצה מבחינה חזותית".

ואולם, לדבריו, "'המכה' הגדולה שחטפו במנופים הגיעה לאחר שהם לא הצליחו להביא עוגן משמעותי לקניון - למרות הניסיונות החוזרים והנשנים. מנופים התחננו בפני משפחת חורש, זכיינית H&M בישראל, שתפתח אצלם חנות. בן זקן ודני וקנין, לשעבר מנכ"ל מנופים, עשו להם סיורים במקום והסכימו לתת להם כל מה שהם רצו, אבל מסיבה לא ברורה הם סירבו לכל מה שהוצע להם. העובדה שהם לא הצליחו להביא לקניון חנויות עוגן כמו H&M וזארה היתה בסופו של דבר הקושי הגדול שלהם, כי אלה מותגים שמביאים את ההמונים לקניון".

גם השיפוץ לא עזר
ב–2007, ארבע שנים בלבד לאחר פתיחתו וכשמצבו כבר אז לא היה מזהיר, נפרד זיסר מארנה הרצליה ומכר אותו למנופים פיננסיים (שנהפכה לארנה גרופ) תמורת 546 מיליון שקל. מנופים גברה על קבוצות מובילות אז במשק, ובהן אי.די.בי, שבאותה תקופה היתה בבעלותו של נוחי דנקנר, וקבוצת דלק של יצחק תשובה. עם השלמת העסקה זיסר אמר: "לאור העובדה שהקניון פעיל בשבת, כאדם דתי אני חש זה זמן רב כי איני רוצה לחצות גבולות הנוגדים את אמונתי וחינוכי, ועם כל הכאב הכרוך בכך והאהבה שיש לי לקניון הזה, החלטתי להיפרד ממנו".

אף שארנה היה חדש יחסית, מנופים פיננסיים פתחה בשיפוץ מאסיבי. "בן זקן חשב שהקניון לא מצליח בגלל הניראות שלו, שאכן היתה בעייתית, אבל זו לא היתה הסיבה העיקרית לחוסר ההצלחה של הקניון", אומר הבכיר בתחום הקניונים. "הוא עשה שיפוץ מטורף בעלות של 70 מיליון שקל - וזה לקניון שמראש הושקע סכום עצום בהקמתו. אבל השיפוץ לא עזר. אחרי זה חשבו שתמהיל החנויות שבקניון הוא הבעיה והביאו את פקטורי 54 ועוד חנויות, וגם זה לא עבד, אז אפשר להבין שהכישלון של ארנה נבע ממה שהיה ידוע כבר בהתחלה - המיקום הבעייתי וההצלחה של שבעת הכוכבים. כששבעת הכוכבים התחיל לפעול בשבת כי ארנה נפתח בשבת - המצב נהפך קשה עוד יותר".

לא מעט סוחרים בקניון רואים בהחלטות שקיבל בן זקן ככאלה שתרמו להידרדרות. "כשזיסר היה הבעלים היו פעילויות בקניון, כמו הצגות ודברים כאלה. זיסר גם הגיע מדי פעם לקניון, התעניין בבעלי העסקים, ובתקופת החורף הקשה אפילו הציע הנחות", מספר בעל דוכן. "אצל בן זקן הכל היה שונה. ב-2008 הוא התחיל בשיפוצים, זה ארך המון זמן והעבודה נפגעה. חסמו לי את כל הכניסות לדוכן ולא היה לי איך לעבוד. הם המשיכו לדרוש מאתנו תשלום, אף שאי־אפשר היה לעבוד עם כל השיפוצים. השקעתי בדוכנים שהקמתי כאן מאות אלפי שקלים, הייתי כבול בחוזה, והוצע לי פיצוי מצחיק בשביל לעזוב".

"הוא פשוט החריב את המקום עם השיפוץ", אומר בעלים של מסעדה ותיקה. "לפני כן זה היה מקום יפה, עם ייחודיות. זיסר התאמץ ונתן יחס אישי לסוחרים. אבל אז בן זקן בא והפך את הכל. הוא היה נעמד בכניסה לקניון ואומר: 'אני רוצה לראות מפה את הסוף' - אז הנה, רואים את הסוף. ואף שהשיפוצים שעשה נמשכו זמן רב, הוא לא היה מוכן לתת לנו שקל הנחה".

בעל עסק קטן נוסף בקניון אומר כי "כשהתחילו השיפוצים ב-2008, היו סוחרים שהחליטו להתנתק מההסכמים בכל דרך ופשוט ברחו באישון לילה. זאת היתה מציאות לא הגיונית - מצד אחד השיפוצים פגעו קשות בתנועת האנשים, ומצד שני העלו לנו את שכר הדירה. אנשים שמו את כל הכסף שהיה להם ונשארו בלי כלום. הם רצו לעשות פה קניון אופנה, כמו קניון רמת אביב, והפכו הכל - שברו קירות, החליפו מרצפות, אבל בסופו של דבר זה לא שינה כלום".

"בן זקן דווקא ניסה להביא לפה רשתות של בגדים מובילים ולחזק את הקניון", אומר אייל מרשת עולם הממתקים, "אבל זה לא הצליח".

עם סיום השיפוץ יצאה מנופים במסע פרסום נמרץ, שהצליח להכניס רוח חיים בקניון המדמם, אבל לתקופה קצרה בלבד. לאחריה, הקניון חזר להיות שומם, ובן זקן, שהתייאש כנראה, הפסיק, כך לטענת הסוחרים, להשקיע בו והשווי שלו החל לצנוח יחד עם התפוסה המידלדלת.

אשתקד, תשע שנים לאחר שרכשה את ארנה, מכרה מנופים פיננסיים (שב-2011 השליטה בה עברה מידי בן זקן למרכוס וובר) את הקניון לקרן ריאליטי, שמחזיקה ב-70% ממנו יחד עם הפניקס (20%) ותדהר (10%) תמורת 335 מיליון שקל בלבד.

"בהרצליה יש מיתוס שלפיו קניון ארנה נבנה בחטא ולכן מעולם לא הצליח", אומר בכיר ברשת אופנה מוכרת, שעדיין מפעילה חנות בקניון, על כך שהקניון בנוי למרגלות חוף הים, בסמיכות למרינה. "הוא הרס את אחת רצועות החוף היפות, אז מבחינת קארמה הוא בבעיה. מעבר לכך, בישראל עוד לא פיצחו את הקונספט של מרכז בילוי וקניות. המכירות שלנו בארנה הן קטסטרופה כבר הרבה מאוד זמן, אבל בכל פעם שרצינו לעזוב נתנו לנו עוד משהו או הורידו לנו את שכר הדירה, אז נשארנו. מלבד שבתות, המכירות שם חלשות מאוד־מאוד. שבעת הכוכבים, לעומת זאת, הוא קניון כיפי ונעים, ויש בו הכל. במקרה של ארנה קשה לומר מה קדם למה - האם משום שתמהיל החנויות היה גרוע הקניון לא עבד טוב או מפני שהקניון לא עבד טוב התמהיל נהפך להיות גרוע יותר ויותר. היתה תחושה שהרצליינים החרימו את הקניון הזה".

"עשו שם את כל הטעויות האפשרויות, קשה לדעת מאיפה להתחיל בכלל", אומר מנהל חנות שפעלה בעבר בארנה. "המיקום גרוע כי כדי להגיע צריך לבוא במיוחד. נפגשתי עם בן זקן לפני שהוא השקיע 70 מיליון שקל בקניון ואמרתי לו שזה לא יעזור והוא זורק כסף לפח, אבל הוא לא הקשיב לי. בנוסף, הבעלים של הקניון לאורך השנים לא היו מומחים בניהול קניונים בישראל. ניהול קניונים זה מקצוע, צריך לדעת ליצור תמהיל נכון, תכנון נכון, למשוך קהל ועוד. הוא היה צריך בעלים מקצועי במיוחד לאור המיקום הבעייתי של הקניון, אבל זה לא קרה".

לדברי מנהל החנות, "לפני שהקניון הושק ב-2003, הציגו אותו כקניון רמת אביב על המים, אבל זה לא הצליח. הם אפילו היו בין הראשונים שהתחילו לעבוד בשבת, אבל הדתיים כעסו ואז זיסר החליט למכור אותו. הוא לא עבד טוב כבר בהתחלה, אבל בהחלט היתה הידרדרות לאורך השנים. גם החלפת בעלים לא הוסיפה - מילא היו מכניסים מישהו מהקבוצות הגדולות במשק, אולי הוא היה מחזיק מעמד, אבל כל פעם נכנסו טירונים שהחליטו להפוך את הקניון. בן זקן, למשל, עשה שיפוצים שנמשכו חודשים וזה הבריח את הקונים. היינו צריכים לנקות את המוצרים כל יום מהאבק".

למרות כל הטעויות האלה, לדבריו, "ההידרדרות הגדולה במכירות היתה ברגע שהציבור סימן אותו כמקום שנכשל, ברגע שיצא לו שם לא טוב. בשלוש־ארבע השנים האחרונות המכירות נחלשו וזה כבר לא הצדיק את ההישארות שלנו. הפסדנו שם כסף".

אף שלפי מרבית המומחים, אחת הסיבות לכישלון של ארנה הרצליה היא המיקום, סולטן, הבעלים של myma, מתעקשת שהמיקום היה יכול להפוך ליתרון, אם היו מנהלים זאת נכון לאורך השנים. "לקניון הזה יש פוטנציאל אדיר להיות שונה מכל האחרים - להיות קניון של בוטיקים", היא אומרת. "המיקום מדהים: יש חנייה חינם במהלך השבוע, אפשר לעשות פה קניות, לצאת למרינה, לשתות קפה, ליהנות מהים והשמש. מה יכול להיות יותר טוב מזה?". סולטן אופטימית בנוגע לעתיד הקניון ולטענתה, מאז רכישת ארנה על ידי קרן ריאליטי מרגישים בשינוי.

"מי שבא לקניון כזה לא רוצה לראות את קסטרו ומקדונלד'ס"
עם השלמת העסקה נכתב באתר של קרן ריאליטי כי הרציונל העיקרי לביצועה הוא "פוטנציאל ההשבחה המהותי של הקניון", מה שיכול היה לבשר כבר אז על תוכניותיה למקום. לדברי מנכ"לית הקניון מטעם ריאליטי, "הקופסה הזאת לא מימשה את הפוטנציאל שלה. אנחנו רוצים להביא אותה לידי מימוש".

"קרן ריאליטי עושה צעד נכון", אומר בכיר באחת מקבוצות הקניונים הגדולות. "ארנה לא ניצל את היתרונות שלו כקניון שממוקם ליד הים. כשאתה בא במיוחד לקניון על הים, אתה רוצה לראות את הים ולהרגיש שאתה בים והם לא ידעו לתת את זה. גם המסעדות היו מחוץ לקניון, כשהכניסה אליהן מבחוץ, וברור שאם הכניסה אליהן היתה מתוך הקניון המכירות בו היו טובות יותר. מעבר לכך, התמהיל לא היה ייחודי. למשל, אין הצדקה בקניון כזה לחנות של המשביר לצרכן. מי שבא לקניון כזה במיוחד, סביר להניח שיש לו חנות של המשביר לצרכן ליד הבית והוא לא רוצה לראות אותה שוב או את קסטרו, רנואר ומקדונלד'ס. בסופו של דבר, שנכנסים לארנה, לא יודעים להבדיל אם אתה שם או בקניון אחר.

"במקום זאת, היו צריכים לשים למשל חנויות שקשורות לאנשים שמגיעים למרינה, כמו חנויות יאכטות, גלישה ושיט. זה קניון שצריך להביא את האנשים אליו במיוחד. זה לא אזור מאוכלס מאוד. הרצליה פיתוח זה לא אזור רווי בנייה לגובה, ויש הרבה תיירים שמגיעים לאזור מחו"ל בגלל הים והמרינה. היה צריך לפתוח בו חנויות בינלאומיות שמתאימות לקהל היעד".

בקרן ריאליטי מבטיחים כי עד שהקונספט החדש לקניון ארנה יגובש, הניהול יהיה שונה וטוב יותר. "השקענו מאמצי שיווק גדולים שלא היו בשנים האחרונות", אומרים גורמים בקרן ומציינים לדוגמה את התערוכה הבינלאומית The art of Banksy, של אמן הגרפיטי המפורסם בנקסי, שנפתחה לקהל הרחב לפני בפסח בהשקעה של מיליוני שקלים. "בחודשים האחרונים המצב של הקניון מתחיל להתרומם. כיום מבקרים בו 5,000-1,000 יותר אנשים באמצע השבוע מאשר לפני שרכשנו אותו ובסופי שבוע פוקדים אותו כ-20 אלף איש. בפסח האחרון אף היו ימים שבהם 24 אלף איש ביקרו בו. אנחנו משקיעים הרבה כספים בשיווק כדי לשמר את הקניון בתקופת הביניים הזאת".

את תגובתו של בן זקן לא ניתן היה להשיג.
מרינה הרצליה קניון ארנה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד