להצטרפות לקבוצות התוכן של אפרת ברזל >>
להצטרפות לקבוצת בחדרי נשים בוואצאפ לחצי כאן 
מצמרר: "ומה אם שואה עכשיו"?
יום השואה תופס כל אחד מאיתנו בצורה אחרת ובמחשבותיו האישיות, וכמעט אין אדם שלא חווה בצורה כזו או אחרת את השלכות השואה, שלא יצא לו לחשוב: איך אני הייתי מגיב? הניה שוחט עם טקסט מצמרר
ומה אם שואה עכשיו?
מה אם אסע לתל אביב לעבודה אך איעצר בדרכי על ידי חייל גרמני, מבקש להסיר את הסוודר הדק שלי, להצמיד טלאי, לבעוט בי.
מה אם במקום לגן ולבית הספר אלך איתם לאט, חלשה, גמורה ואנופף לשלום מבין גדרות תיל.
לא המחשבה אולי שכחתי בבוסטר, תרדוף אותי כשאתפור נעליים, אלא אלי אלי, שמור לי אותם רק עוד יום אחד, הם בחיים אלי, נכון?
מה אם במקום לאכול שוקולד כשהם לא שמים לב, אשים בכיסם רבע קליפה כשאיש לא רואה, אלחש שזו מתנת יומולדת, חלאקה ופסח גם יחד וכמה גדלתם ורזיתם, אשתוק בלב.
מה אם יעזבו אותי המחשבות על הגשמה עצמית, דיאטה ואפיקי פרנסה, וכל שאחלום יהיה על רק עוד יום לנשימה, רק עוד לילה אחד ללא גירודים, רק עיניים של ילד.
וזו תודתי על היום הזה, על הדור הרחוק כל כך, שטירוף הדעת עצר את שגרתם בדיוק כמו שגרתי שלי.
וכלום לא מובן מאליו היום, להגיד תודה אלף פעם על מה שכן.ציור שואה אותו ציירה אמי, תמי שוורץ
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 3 תגובות