י"ח אדר ב' התשפ"ד
28.03.2024

למרות ההכחשות: חברת החשמל עדיין חשופה לרכש מיותר של גז

ב-2015 נחשף כי חברת החשמל התחייבה לרכוז ממאגר תמר גז בכמויות הגדולות מאלו שתיזדקק להן - תוך חשיפה למצוקה תזרימית • ממצאי הביקורת העלו כי החברה התבססה ב-2011 על תחזיות ביקושים מופרזות לחשמל – תוך התעלמות מתחזיות נמוכות בהרבה שפרסם OECD

מאגר גז תמר נובל אנרגי דלק. צילום: משה שי, פלאש 90
מאגר גז תמר נובל אנרגי דלק. צילום: משה שי, פלאש 90



למרות תוכנית החילוץ הממשלתית והסכמת מונופול תמר לפרוס יותר את אספקת הגז לחברת החשמל – החברה הממשלתית, כך מתברר, עדיין חשופה לרכש עודף של גז שהתחייבה לרכוש, אף שלא תהיה זקוקה לו.

מדו"ח מבקר המדינה עולה כי לפי תחזיות צריכת הגז העדכניות שהעבירה לו החברה, הביקוש שלה לגז יהיה גבוה מהכמויות שאותן התחייבה לרכוש – למעט ב-2020. בשנה זו, מסתבר, צופה החברה כי לא תוכל לצרוך את מלוא הכמות שהתחייבה לה "בשל מגבלות אסדרה", שלא פורטו.

בחברת החשמל ציינו בפני המבקר כי אינם צופים תשלום בעבור גז לא מסופק – אך לפי הדו"ח, "בכמה ניתוחי רגישות תיתכן הקדמת תשלומים של עד כ-450 מיליון דולר בסך הכול לאורך תקופת ההסכם".

ביוני 2015 חשף TheMarker כי חברת החשמל התחייבה לרכוש ממאגר תמר גז בכמויות גדולות מדי, אף שלא תזדקק להן – תוך שהיא חושפת עצמה למצוקה תזרימית שתחל ב-2018.

על אף הכחשות החברה ומונופול הגז, חצי שנה לאחר מכן אישרה החברה הממשלתית כי היא חשופה לרכש גז עודף בסך כ-3.1 מיליארד שקל (800 מיליון דולר). זאת, מכיוון בחוזה 2012 חתמה מול מונופול תמר על התחייבות לרכש מינימלי של גז שבעבורו היא תשלם למונופול, גם אם לא תזדקק בכלל לגז (Take or Pay) - וזאת על בסיס תחזיות ביקושים שהתבררו כמנופחות.

מבחינה חשבונאית, הודאה ברכש עודף של גז, ללא כיסוי תעריפי, היא רישום החשיפה כהפסד בדו"חות הכספיים. הפסד כזה, בהיקף של מיליארדי שקלים, היה שוחק את הונה העצמי של החברה – מה שהביא להתרוצצות ממשלתית בניסיון למנוע ברגע האחרון הסתבכות פיננסית קשה.

הפתרון היצירתי שהושג לבסוף היה משולש: שינוי פרופיל צריכת הגז בשנים "הבעייתיות"; הפחתת ייצור החשמל בפחם בהוראת שר האנרגיה; וכן סיכום שנוי במחלוקת מול בעלי תמר שלפיו במידה ובמועד סיום ההתקשרות בין הצדדים ב-2028 תישאר בידי החברה כמות גז לא מנוצלת - החברה תוכל לקבל את הגז שנותר גם בשנים שלאחר תום החוזה (אך תשלם עליו כבר כעת). אלא שכעת מתברר כי גם בפתרון זה לא היה די.

במשרד המבקר לא עסקו בטיפול הממשלתי במשבר, אך ניסו להתחקות אחר נסיבות הגילוי המאוחר של החשיפה. ממצאי הביקורת העלו כי חברת החשמל התבססה ב-2011 על תחזיות ביקושים מופרזות לחשמל – תוך שהיא מתעלמת מתחזיות נמוכות בהרבה שפרסם OECD. זאת, תוך שהיא מטה למעשה את השיקולים שעמדו לפני החתימה על חוזה הגז במארס 2012 ולפי מימוש האופציה להגדלת כמות הגז שרכשה מתמר באפריל 2013.

"תהליך הכנת התחזיות בחברה היה חסר ויצר סיכון להטיית התחזיות כלפי מעלה", העיר המבקר, וקרא לחברה לתקף את תחזיותיה וכן להיוועץ בגופים כלכליים מובילים כמו בנק ישראל ומשרד האוצר.

המבקר מתח עוד ביקורת על מדיניות החברה להטמיע בתחזיות שלה "כריות ביטחון" (רזרבות). "שימוש כזה אינו שקוף והוא עלול ליצור תמונת ביקושים שגויה בפני מקבלי ההחלטות", הוסיף.

בתגובה, מסרה חברת החשמל כי את תחזית הביקושים לחשמל הכין בעבורה ד"ר יעקב שיינין, וכי "בחינה של התחזיות כיום מהווה חוכמה שבדיעבד".
דוח מבקר המדינה חברת חשמל מאגר תמר צריכת גז

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד