נתן ערך ברית מילה בבר המצווה: "אני היום חלק מהעם היהודי"

הסיפור שריגש את אנגליה: נתן כהן, נער בן 13 ממנצ'סטר שאביו גוי, החליט בערב בבר מצווה שלו - לערוך גם ברית מילה.

איך זה קרה? הנער, שלומד בבית הספר היהודי קינג דיויד בעיר, סיפר לאתר JEWISH NEWS, את סיפורו. "אבא שלי לא יהודי והמשפחה שלי לא שומרת מצוות, אז לא נימולתי כשהייתי תינוק בן שמונה ימים", הוא מספר, "לפני היום הגדול של הבר מצווה שלי, אמא שלי ואני הסכמנו יחד שאני חייב להיות נימול, זו היתה החלטה לגמרי שלי, אנשים אחרים עשו את זה רק בגיל שמונה ימים וזה לא זכור להם, ואני בחרתי לעשות את זה, אז אני מרגיש שזה יותר מיוחד".

בראיון סיפר נתן שתמיד הרגיש שהוא היה שונה, במיוחד בקרב חבריו בבית ספר היהודי: "תמיד כשאנשים היו מדברים על ברית מילה הייתי מרגיש לא נעים ועוזב את המקום". עוד הוא סיפר: "לא סיפרתי לאף אחד שאני לא נימול, אבל היתה לי הרגשה לא נוחה שאני לא שייך, ושאני לא יהודי".

אף על פי שמעולם לא התגייר, אביו של נתן, אנתוני, גוי גמור, עבר ברית מילה בשנים האחרונות, כדי לעודד את בנו לעשות את אותו הדבר, אך נתן לא השתכנע. השינוי החל במפגש מקרי במטוס לפני חמש שנים עם הרב בעריש דרעזדנר, ראש ארגן "חסידים נוסעים" במנצ'טר, הנודד מקהילה לקהילה בפעילות קירוב. הוא זה ששיכנע את נתן לעשות את צעדיו הראשונים לקראת ברית מילה.

דרעזדנר סיפר לנתן ולמשפחתו על החסידות ולימד אותו על המשמעות הדתית של המושג ברית מילה. "אבא שלי בהחלט נתן לי השראה, אבל גם למדתי כל כך הרבה על היהדות מבעריש", מסביר נתן, "הרגשתי שאני חייב את זה לעצמי. זה רק ניתוח פשוט, אני יכול לעשות את זה'.

בשנה שעברה נתן החליט לעבור ברית מילה, אבל ההליך לקח זמן, הייתה הרדמה מקומית שנכשלה והשאירה אותו עם הרבה כאב, וניתוח שלא הצליח. נתן לא נשבר וחיכה עוד שנה לפני שניסה לבצע ניתוח שני, הפעם בהרדמה כללית. "אמרתי לעצמי שאני פשוט יכול לעשות את זה, זה ייגמר בטוב, ובנוסף לזה עריכת הברית התרחשה באותו זמן עם חגיגת הבר מצווה שלי". נתן חווה חרדה רבה לפני ההליך, "ולמרות שהניתוח היה טוב הפעם, לא יכולתי לקום מהמיטה מרוב כאב שבוע שלם. זה היה ממש קשה", הוא מספר, "התחלתי ללכת ולרוץ רק אחרי שבועיים וחצי, ולשחות בבריכה רק חודשיים לאחר מכן".

עם זאת נתן אינו מתחרט לרגע ומייעץ לאחרים במצב דומה, "פשוט לעשות את זה ולא לדחות את זה, כי זה כואב יותר ככל שאתה מבוגר יותר. זה בהחלט שווה את זה, כי אתה הופך להיות עם הברית חלק חשוב עם אלוקים, אתה ממש יכול להרגיש את ההבדל לאחר מכן ולא רק באופן פיזי".

המסע הרוחני של נתן המשיך בחג הפסח בספרד שם בילה עם משפחתו, ושם גילו האורחים האחרים במלון הוטל נגסקו את סיפורו המדהים. "לא הייתה לי חגיגת בר מצווה אמיתית, אז הם החליטו לעשות לי חגיגה רצינית, חשבתי שזה יגמר בכמה תפילות, אבל החגיגה במלון היתה גדולה".

כשחזר למנצ'סטר מספרד, חסידי בעלז ערכו לו חגיגה נוספת וקנו לו מתנות, ובהוראת רב מקומי ניתן לו השם משה, "זה היה קצת מוזר שילד לא דתי נפגש עם ראשי הקהילה החשובים, החסידים אנשים נפלאים".

את ארגון הברית, סעודת מצווה, וחגיגת בר המצווה ארגן הרב בעריש דרעזדנר. בשמחת בר המצווה השתתף הרב של קהילת מחזיקי הדת הרב שנייבלג שגילו נושק לגיל 100, לצד הרב פרידמן רבה של קהילת צ'וטקב, הרב גרינברג דיין ומו"צ של קהילת בעלז, הרב אנג'ל מנהל רוחני בסמינר הישן.

חבריו, שנדהמו מכך שמעולם לא נימול, תמכו בו וגיבו אותו על החלטתו האמיצה. "היום אני גאה על החלטתי ומאז אני לובש את הציצית ואת הכיפה שלי כל יום, אני גם עושה מאמץ לשפר את הקריאה בעברית שלי. הייתי מנותק, אבל עכשיו אני מתחבר מחדש", אומר נתן בגאווה. "אני היום חלק מהעם היהודי".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!