ומי חוגג על 'פרשת זילברשלג'? בת-דודה של דודי

ה'במבי' שהגיע ראשון

המתנו בסבלנות לראות מי יהיה הראשון בתקשורת שינצל את הפרשה המכוערת והלא נעימה שנקשרה בשמות זילברשלג – הרשנבוים – רוט ולהיפך, כדי להאשים את הציבור החרדי כולו?

מי יטפול את הזוהמה הזו בכם ובנו?

לא נאלצנו להמתין זמן רב מדי.

ה'איילה', ה'במבי', שהתייצבה ראשונה על קצה המסלול המרוח בזפת היא במבי שלג, 'הדתית המתקדמת' ממדור הדעות של 'מעריב'. יש לנו היכרות, לא מרמדה - רנסנס, ואני יכול לקבוע בודאות שהיא לא אתלטית ומהירה כפי שניתן להתרשם מה'הישגים' שלה במירוץ התקשורתי.

מסתבר, שכאשר הכח המניע הוא שנאה נטו, התאוצה כתוצאה מהתבערה, היא בלתי נמדדת.

שלג סבורה שהמקרה הזה מספק הזדמנות טובה להתבונן במה שהיא מכנה ב'אובייקטיביות מופלאה' "מרתפי החברה החרדית", ובשיטות הפעולה הנהוגות במרתפים אלו. לדעתה, "הן אינן מביישות ארגוני מאפייה ותיקים"...

"מה יודע ישראלי ממוצע על מרתפים אלה?", היא שואלת, כנראה מתוך דאגה לבורותם של הישראלים, שכבר יודעים הכל על החרדים ואורח חייהם, אלא שלא הגיעו למרתפים שלהם, והיא משיבה: "כלום"!

מעתה מציעה שלג את עצמה כמדריכה למרתפי החרדים, וזה מה שיש לה לומר עלינו, חלק מהדברים, אך לא כולם כמובן: "החברה החרדית עדיין מגוננת בחירוף נפש על זכות חבריה לחטוא בסתר חטאים שבין אדם לחברו, בין אדם לאשתו, בין אדם לילדיו... מי שמשתף את הקהל הישראלי הרחב בבעיות מבית, נחשב 'מוסר'. כך צמחה לה מתחת לאפנו ממש מדינה בתוך מדינה... בחברה החרדית זה לגיטימי להכשיל (המינוח לא נאמן למקור כדי שלא ניחשב ל'מויסר') על מנת לסחוט, זה לגיטימי להלחם עד חרמה באפשרות שיש אמא מרעיבה, וזה לגיטימי לדווח על תלמידי ישיבה שכלל לא לומדים בישיבה כאילו הם לומדים בה, רק כדי לקבל מאוצר המדינה כסף עבורם. הכל כשר כדי לקיים את הגטו מרצון שחברה זו לקחה על עצמה".

"השאלה היחידה" – ממשיכה שלג - "היא מדוע אנו, הציבור הישראלי הרחב (לא חלילה ה'דתי לאומי לייט או 'ניו-רפורם' שהיא משתייכת אליו) משתפים פעולה עם המגמה הזאת? ומדוע אנו מסכימים שחברה זו, שבעיותיה עצומות, היא שתקבע עבורנו את סדר היום היהודי שלנו?".

לא היינו מתייחסים לדברי ההבל של במבי שלג שבאים להשקיט את רעבונם של זוללי החרדים לתיאבון, אפילו לא כדי להבין איך בדיוק אנחנו ועוד מאות אלפי חרדים קשורים לפרשה הזו? באיזה 'מקוה' נדבקנו כולנו בנגע החטאים שבין אדם לאשתו ובין אדם וילדיו?

לנו, על פי ההגיון העקום שלה, אסור לומר 'מיהו יהודי', אבל לה מותר לקבוע לא רק מיהו חרדי אלא גם מהו – חוטא במרתפים החשוכים.

אז למה בכל זאת אנחנו מתייחסים אליה? כי במבי שלג, נשואה ליאיר שלג, חבר מערכת 'הארץ', והוא לא פחות ולא יותר מ...בן-דודו של דודי זילברשלג. השם 'שלג' הוא עיברות של זילברשלג.

ככה חוטאים במחשכים כלפי בעלים?

הסיכוי שה'תסמונת' של הפרשה הזו תעבור לכלל החרדים, גב' שלג, הוא אפסי, לעומת החשש שהיא תעבור בגנים לבני דודים...

על זה לא חשבת, נכון?

הכלבים נבחו והשיירה לא הגיעה

מאחר וכפי שאמרנו במבי שלג שיחררה אותנו מהמתנה ארוכה להתרסה, בטרם עת, התפנינו מוקדם יותר למשימה הבאה שלנו היום. עלינו לירושלים כדי לתפוס מקום טוב באמצע, ליד בית ראש הממשלה.

ידיעות שהתפרסמו רק לפני יומיים ושלושה, בכל כלי התקשורת, הודיעו כי 'מסע העלוקות' של מאות הארגונים, בהם...בני עקיבא וארגון המורים, יצא בדרכו מ'תל השומר' והוא יסתיים כעבור שלושה ימים, כלומר היום, ב'מסדר' ליד בית ראש הממשלה בשכונת טלביה ירושלים.

האמת היא שכבר כשהבחננו כי בראש המסע התייצב ח"כ אבי דיכטר, והוא זה שהכריז בבקו"ם, כ'מפקד' בעבר 'קדימה' במקום 'אחרי', חשדנו שהכל אינו הצגה פוליטית גדולה אחת, כמו אלו שבכנסת. לא 'מסע אלונקות' ואפילו לא סרט בשם הזה.

אחר כך, גם שמנו לב שהעיתונות לא דיווחה דבר מאז יצא המסע לדרכו, ולא ליוותה אותו בניפוח מספר משתתפים ובפרובקציות.

בדרך, נצמדנו, בכל זאת, לחלון ותרנו אחר "אלפי הצועדים" שאמורים לצעוד לאורך כביש מספר 1 ובמעלה הקסטל. החלון היה אמנם מכוסה באדים מרוב נשימות ההתרגשות שלנו , אבל גם אחרי שהפעלנו את ידינו כ'וישרים' לא היה זכר לצועדים.

שלוש שעות שאנחנו ממתינים להם בקור הירושלמי, ואיש אינו מגיע. מדאיג, לא? אנחנו לא רוצים להעלות על הדעת תרחיש חמור יותר מזה ש- 22 התמהונים, נושאי העלוקות, שיצאו ביום שלישי מהבקו"ם, תיאמו ביניהם 'עריקה' משותפת כבר בתחילת המסלול.

כנראה שהפתגם "הכלבים נובחים והשיירה עוברת", נכון רק כשהכלבים אינם חלק מהשיירה.

כשהם היינו הך, הכלבים רק נובחים. והשיירה? היא 'משתמטת'...

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!