ט"ז ניסן התשפ"ד
24.04.2024

חברון לא רוצה שתתעניינו בשלומו • טור אישי

שיחות הטלפון המאולצות, העוסקות בבקשת טובות, נפתחות בהתעניינות מזויפת: "מה שלומך?" • חברון גרנביץ' - שלומו טוב, תודה ששאלתם - מוריד את מררתו על 'זייפני השלום'

חברון לא רוצה שתתעניינו בשלומו • טור אישי



מזה שנות דור נוהגים היהודים לברך איש את רעהו בברכת שלום. המילה "שלום" טומנת בחובה משמעיות נשגבות וטהורות, ואף הוזכר בחז"ל כי אחד משמותיו של הקב"ה הוא שלום.

כל אחד מאחל לרעהו שלום בדרכו שלו - לחיצת יד, הנהון ראש, הנפת יד, כשהמכנה המשותף לכולם הוא סמל לאחווה ורעות.

במהלך השנים ברכות השלום והנימוס זכו לתוספות הנאמרות בנשימה אחת, כמו "מה שלומך"? או "איך אתה מרגיש?" כשהנפוץ ביניהם הוכתר ב"מה העניינים?"

לא. אף שואל לא באמת מתכוון לדעת מה שלומך או הרגשתך, כי הלא בטרם סובבת ראשך בכדי לענות, ההלך כבר הספיק להמשיך בדרכו ולא המתין לתשובה כלל וכלל. הרגשתך או שלומך אינם עומדים כרגע על סדר יומו, ובוודאי שאינו מתעניין האם בדיקת הרנטגן שעברת אמש אכן הוכיחה שהכול תקין בגפייך, אלא כל מה שרצה הוא להביע מילות נימוס בלבד.

הרגעים המביכים ביותר מתרחשים בשיחות הטלפון, כשאתה מרים את האפרכסת ועל הקו נמצא מכר, ידיד, שכן, שאין חשד סביר שסתם כך במהלך היום התפנה מכל עיסוקיו בכדי לדרוש בשלומך. שני הצדדים מודעים לכך שעצם השיחה ויסודה - בכדי לבקש משהו.

השיחות הללו מתנהלות בדרך כלל כך: "מה שלומך? איך אתה מרגיש? מה העניינים?"

כמה שניות של שקט ואז...זה מגיע. "תגיד לי, יש לי איזו בעיה בעירייה. אולי אתה מכיר מישהו במחלקת החינוך בעניין הגן של הבן שלי?"

אני עשיתי סדר בכל שיחות הטלפון הללו. כשאני מקבל שיחה ממכר, ידיד, שכן או כל אדם שאינו נמנה על הורי, אחיי, רעייתי או ילדיי, שעליהם יש לי תשתית ראייתית כי מטרתם באמת לשמוע מה שלומי - אני מנהל את השיחה כך:

הוא: שלום חברון.

אני: שלום וברכה.

הוא: מה שלומך?

אני: ברוך ה'.

הוא: איך אתה מרגיש?

אני: תשמע! אני בטוח שלא התקשרת לשאול מה שלומי וגם לא האם התאוששתי מהשפעת שפקדה אותי. בא נסכם: תגיד לי מה אתה צריך ואת כל שאלות הנימוס נשאיר לסוף השיחה.

הוא מחייך מעט, מרגיש משוחרר מעט לאחר שנחשפו 'הקלפים', שוטח את בקשתו, ולאחר מתן הסיוע, אני מאיץ בו: "עכשיו זה הזמן לשאול מה שלומי".

גם אנוכי נאלץ מידי פעם לקיים שיחות עם מכרים וידידים שאינם חושדים בי כי סתם כך שלומם והרגשתם טורדים את מנוחתי.

וכך אני מנהל את השיחה:

"שלום שמעון, תראה! לא התקשרתי לשאול מה שלומך וגם לא איך אתה מרגיש, אני צריך ממך טובה וכשנסיים, אשאל מה שלומך".

השיחה שלא אשכח לעולם

מקדמא דנא יכול היה אדם להתקשר לבנק, לקבל קול אנושי, להציג מספר חשבון, לבקש יתרת עו"ש להגיד תודה ולסיים את השיחה.

גם בקופת חולים ביצוע הזמנת תור לרופא, ארך כמה דקות בלבד. שם, תעודת זהות, שם הרופא, מילת תודה ובזה הסתיימה השיחה.

משנכנסה הטכנולוגיה לחיינו, התוודענו ל"שירות מענה קולי ממוחשב". כל עסק המעוניין להחשיב עצמו, מתהדר בשירות כזה עבור לקוחותיו, כשמסקנתו השגויה היא שככול שיאריך את המלל כך יאדיר שמו.

אך לא כן הוא.

השבוע, קיבלתי לידי את דף הפירוט מחברת האשראי. בסך הכל ביקשתי לברר סכום מסוים שהופיע בחשבוני. את השיחה הזאת לא אשכח לעולם.

"שלום, אנו שמחים שבחרת בנו ותודה שהתקשרתם אלינו. הגעתם למענה קולי ממוחשב. לידיעתך, חלק מהשיחות מוקלטות ועל מנת לשפר את זמן ההמתנה, אנא הקישו בחירתכם: ללקוח עסקי - הקישו 1. לפרטי - 2. אנא הקישו את מספר תעודת הזהות, אנא הקישו את מספר כרטיס האשראי, לכרטיס רגיל - הקישו 1, לכרטיס מקומי - הקישו 2, לכרטיס בינלאומי - הקישו 3, לכרטיס דיירקט - הקישו 4. אנא הקישו את שלושת הספרות על גב הכרטיס. לבירור יתרה - הקישו 1, לבירור יתרה ללא פעולות אחרונות - הקישו 1, לבירור יתרה עם 10 תנועות אחרונות - הקישו 2, לבקשת אישור עסקה - הקישו 3, לבקשת ביטול עסקה - הקישו 4, לבקשת שינוי פרטים-הקישו 5... המערכת ממתינה לבקשתכם. לקוח עסקי - הקישו 1, על מנת לקצר את התורים הקישו את מספר הטלפון שלכם והמערכת תחזור אליכם כשיגיע תורכם. להקשת מספר הטלפון כשיגיע תורכם - הקישו 1, להקשת מספר טלפון בכדי שהמערכת תחזור אליכם במועד מאוחר יותר - הקישו 2."

לא רוצה לשמוע תודה על זה שהתקשרתי. לא ביקשתי תודה על זה שבחרתי דווקא אתכם. לא ביקשתי שתחזרו אלי כשהמערכת תתפנה וגם לא במועד מאוחר יותר. אל תשאלו מה שלומי, איך אני מרגיש ומה העניינים. בסך הכול ביקשתי לדעת יתרה!



תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד