מה עושה ליברמן כשהוא עצבני • יום בכנסת

מה באמת קורה בזירה החרדית בכנסת?

בש"ס, המריבות בין מספר 1 למספר 2 עדיין בשיאן. גם הפעם לא הגיע מספר 2 אל ישיבת הסיעה. ליצמן נהג לומר שככה זה כשעסוקים, אבל אפילו הוא חזר בתשובה.

ביהדות התורה משחקים, לפחות בינתיים, את האחדות החדשה והמפתיעה. אל ישיבת הסיעה הגיע גם סגן שר הבריאות, זה השבוע השני ברציפות ו...גם הסגן היוצא, מאיר פרוש, שהתפנה מכל עיסוקיו והצטרף כאילו היה ח"כ מן המניין. שהרי גם אייכלר, בשעתו, נהג לפקוד את ישיבות הסיעה.

"אגיע רק כשאוכל", הבהיר מראש פרוש, לא רצה להתחייב.

כשיצאו כל חברי הסיעה מחדר הישיבות, נותר שם לבדו דקות ארוכות. על מה חשב? האם התגעגע לימים הטובים? האם שמח שהתפנה לעסוק בדברים אחרים?

הוא לא שיתף אותנו בסודותיו.

בין לבין, עסוקים שני 'החדשים' בהתמקמות. חבר הכנסת הטרי, ישראל אייכלר, וסגן השר החדש, מנחם אליעזר מוזס.

הם ממלאים במרץ את משבצות הג'ובים, מחלקים תופינים לכל הקודם זוכה, ומשתדלים שכולם יהיו (לא) מרוצים.

חלק מהאנשים שאיישו את המשרדים, כבר אינם שם, סיימו את תפקידם לאחר יומיים וחצי. אחרים, נטלו כסאות והתיישבו על מקומם.

בקשה אחת לנו מכם: אל תשכחו לתאם עמדות. כדאי לכם להתייעץ עם המנוסים.

"איך הסגן החדש שלך?"

נכון לעכשיו, מוזס מרוצה ביותר. הבוקר (ג') כבר זכה לנסוע ברכב ממוגן, יחד עם השר 'שלו', היישר אל היישובים שבאזור חברון. המשרד הפיק סיור מקצועי, והוא, סגן השר, בפנים.

האם גם סער מרוצה? נקווה, בשביל כולנו, שכן.

רגע לפני שנפתחה ישיבת סיעת הליכוד, פנה הפרשן הפוליטי של 'המבשר', מאיר ברגר, אל שר החינוך, גדעון סער.

"נו, איך הסגן החדש שלך?", שאל אותו.

"מעולה", השיב לו סער - ומיד סייג: "עד עכשיו".

אתם מבינים איך עונה שר מנוסה? הוא תמיד משאיר מקום לנסיגה.


רק לפני שבועות אחדים הכול היה כל-כך חגיגי.

כ-40 יום חלפו מאז העביר שר האוצר, יובל שטייניץ, את התקציב הדו-שנתי, בחגיגה גדולה.

בדרך להישג, היו כל הדרכים כשרות. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מרח פה ומרח שם. אפילו למוזס הבטיח להעביר את החוק חסר-הסיכוי שלו למתנת דירה לכל זוג שמתחתן בשעה טובה ובמזל טוב.

השבוע ניתן היה לחוש בחריקות הרמות המאיימות על שלוותה של עגלת הקואליציה. מה שהחל ב'עצמאות', המשיך בדילול שורות הקואליציה, עבר למחאה עממית, והסתיים בקולות צורמניים מאוד שעלו ובאו מכיוונים שונים.

עם חריקות כאלה, אין פלא ששר האוצר מצא עצמו לפני מספר ימים במקום בלשכתו, על מיטה לבנה של בית החולים.

משל הנקניק של אלי

החריקות עלו מכל-כך הרבה חדרים בבניין הכנסת, עד כי כמעט והחרישו אוזניים.

בחדר הוועדה לזכויות הילד התכנס פורום סגני ערים בשלטון המקומי, בו השתתפו חברים מכל גוני הקשת הפוליטית.

יו"ר הפורום ומ"מ ראש עיריית בת-ים, אורי בוסקילה, היה נחרץ ביותר. "אם נסכים לשים את הפוליטיקה המפלגתית בצד ולהתמקד בנושאים החברתיים, נצליח לשנות את המצב", אמר.

"פוליטיקה אינה מילה גסה", תיקנה אותו יו"ר האופוזיציה, ציפי לבני, שכיבדה אף היא את האירוע בנוכחותה.

בוסקילה הסכים איתה.

"אני קורא לממשלה לדבר אל העם בגובה העיניים. רדו אל העם בפריפריות והרגישו את מצוקותיו. הגזירות של העלאת מוצרי ייסוד, העלאת מחירי המים במאות אחוזים, רצון מופרך גם להטיל מע"מ על המים, התייקרות מחירי הלחם האחיד ב-6.5% והכבדת הנטל על ההורים בכל הנושא של חינוך ורווחה בהעלאת מחירי גני הילדים מהווים מצב של התפשטות המדינה מחובתה לאחריות כלפי אזרחיה", אמר, והסגנים לא הפסיקו לנענע בראשם.

"יש נקודת זמן שבה אנשים כבר לא מוכנים לספוג יותר את הציניות ולא מוכנים יותר לצאת בבוקר ולא לדעת מה רמת ההוצאה שתהיה להם בסוף היום. אנשים טובים שחסכו שקל לשקל לילדיהם אוכלים ושותים או מתדלקים בחסכונות שלהם", הצליפה לבני בממשלה.

אפילו שר הפנים, אלי ישי, חלק בלתי נפרד מהממשלה, לא היסס לתקוף. את תאגידי המים כינה בשם "עושק", טען שלא מדובר ב"תמימות של האוצר", אלא בפעולה מכוונת. "אף אחד לא עושה את זה בתום לב וזה עוד חצי מיליארד שקל לאוצר על חשבון אזרחי מדינת ישראל", קרא לבטל ומיד את התאגידים.

לסיום, סיפר על בעל הקיוסק המוכר לחמניות ונקניק. אלא שאת הנקניקים הוא דואג לקשור בגומייה אל מסמר שבתוך חנותו. הלקוח המאושר יוצא עם הלחמנייה, מבלי לשים לב לכך שהנקניקייה נותרת מאחור, קשורה אל המסמר.

רוצים נמשל? נו, הממשלה הזו...

ככה? בלי להתייעץ?

אבל את בית הספר האמיתי עשה להם יו"ר תנועת 'ישראל ביתנו', אביגדור ליברמן. כשהוא מכנס מסיבת עיתונאים, כפי הנראה במשרד ראש הממשלה מתחילים לכסוס ציפורניים בעצבנות. כשהוא מרביץ הופעה, אפשר רק להתחיל ולגמגם תגובות לא רציניות.

וכך בדיוק קרה בישיבת סיעת הליכוד. לאחר הנאום הממלכתי של נתניהו, כאשר הראו אנשי הלשכה לעיתונאים את הדרך החוצה, מצפים מהם להשאיר את החברים "קצת לבד", אזרה רינה מצליח, כתבת ערוץ 2, אומץ - והפנתה שאלה ישירה לראש הממשלה.

"ראש הממשלה, אתה יכול להגיב על דברי ליברמן בקשר למינוי עוזי ארד?" הנחיתה את הסנוקרת.

שאלתה, אגב, נותרה ללא מענה, מלבד הצל"שים אותם קיבלה מאתנו על התעוזה.

וכך החל הסיפור של עוזי ארד להתגלגל. תחילתו, ידועה לכל. במשך חודשים רבים דיברו על אפשרות לפיה יזכה השר לאיכות הסביבה גלעד ארדן בתפקיד הנחשק של שגריר ישראל באו"ם.
בסופו של דבר, ויתר ארדן, לטובת הדאגה לחלק הירוק של המדינה.

נתניהו, בהנחתה, ומבלי להתייעץ עם שר החוץ, החליט להעביר, כמו במשחק שחמט, את החיילים. את רון פרושאור, המכהן כרגע כשגריר ישראל בבריטניה, מינה לתפקיד השגריר, ואת עוזי ארד, יו"ר המועצה לבטחון לאומי, הזיז לבריטניה.



ככה?! בלי להתייעץ איתי, שר החוץ של מדינת ישראל?! - חשב לעצמו ליברמן, והנחית את המהלומה.

בשעות הצהרים, אסף את העיתונות, והודיע: "קראתי, לתדהמתי, בעיתון, שראש הממשלה כבר החליט על המינוי של עוזי ארד לשגריר בבריטניה. ובכן, עוזי ארד לא יהיה שגריר ישראל בבריטניה" - שחרר את הנצרה.

נתניהו, מצידו, החליט להבליג.

רבים משרי הליכוד דרשו ממנו "להעמיד את האיש לסדר". "ראש הממשלה לא יכול להיות סמרטוט מול שר החוץ שלו", טענו, ואולי גם בצדק.

אבל היו גם אחרים שתמכו במדיניות ההבלגה.

"ליברמן זקוק לדלק הזה של האמירות, שמשאירות אותו רלוונטי", אמרו.

ליכודניק לא תוקף ליכודניק

לנתניהו לא חסרות צרות גם מבית.

במהלך ישיבת הסיעה, בחלקה הסגור לעיתונות, נשמעו קולות צורמים למדי.

"אתה יודע מה הדיבר ה-11 - ליכודניק לא תוקף ליכודניק", ניסה נתניהו לשמור על אווירה קלילה ומפויסת.

"פירוש רש"י אומר - לא בפומבי", הוסיף אלקין, אף הוא בנימה מבודחת.

אבל אין מי שאינו יודע כמה גלים של ביקורת התנפצו בימים האחרונים אל ספינתה של הממשלה, המנסה לעשות דרכה בבטחה עם קופה מלאה ובלי לקצץ בתקציב.

ב'קדימה', אגב, לא מתרשמים מהקולות הללו. "לא יעזרו קולותיהם הצרחניים של חברי וחברות סיעת הליכוד: גם לא תעזור השחיטה המדומה שמבצעים חברי הליכוד בשר האוצר", טוענת ח"כ רוחמה אברהם, ומשוכנעת כי הכול מתואם. "אנחנו יודעים של מי הידיים ומי מנענע את העריסה. אני משוכנעת שגם אזרחי ישראל יודעים שהבעיה אינה העציץ מארץ נהדרת - אלא האיש ששתל אותו".

מעל דוכן הכנסת ביצעה אברהם וידוא הריגה לנתניהו, על החץ ששלח ליברמן היישר לליבו.

"לפני כמה דקות נפל דבר בישראל בכל מה שקשור ליחסים שבין ראש הממשלה לשר החוץ שלו. שר החוץ השפיל את ראש הממשלה: מה חושבים אזרחי ישראל כשהם רואים את ראש הממשלה משפיל את שר האוצר שלו ושר הביטחון משפיל את הרמטכ"ל והיום שר החוץ משפיל את ראש הממשלה. איפה רראש הממשלה? למה הוא שותק, איפה חברי הכנסת של הליכוד? למה הם שותקים: אני אגיד לכם - הם מ פ ח ד י ם. הם מפחדים ללכת לישון עם חליפות ולקום בבוקר בלי כיסא".

לא רוצים לגנוב אצבעות

הצרות עם ליברמן, אגב, לא מתחילות ונגמרות בפרשת עוזי ארד.

מצד אחד, הוא שב ומבהיר, כי הוא לא מתכוון לפרק את הממשלה. "אין לנו כל כוונה לפרוש. אני לא רוצה להשלות אף אחד, אנחנו מפלגה אחראית ושוקלים כל דבר ברצינות. אני לא יכול לומר שאנחנו מרוצים, לא הכול פה גן עדן, לא הכול ורוד, אבל אנחנו בפנים".

מצד שני, ליברמן לא מרוצה. "אחרי שנתיים כל מה שהצלחנו זה להעביר כמה חוקים בקריאה טרומית. עם ברית הזוגיות התחלנו ביולי 2009, עברה למעלה משנה, וכלום. הגיור הכללי עבר בטרומי ביולי 2009, הוקפא לבקשת ראש הממשלה לחצי שנה, אחר כך למחצית שנה נוספת, ועדיין כלום. כך גם עם חוק הנאמנות וגם עם חוק הגיור הצבאי, שלא הגיע אפילו לקריאה ראשונה.

"אנחנו לא רוצים לגנוב אצבעות, לא רוצים לעשות תרגילים, רוצים לעשות הכול בתיאום ובהסכמה, היינו סובלניים, אבל כעת אנחנו נחושים, יש לנו מספיק כוח".

קשה לדעת מה אתם הבנתם מהמסר שלו, מה שאני הבנתי הוא את הדבר הבא:

אדוני ראש הממשלה, עם כל הכבוד לך, ואני רוחש לך כבוד, עד כאן! תם העידן בו היינו הסמרטוטים שלך, בו סחטת אותנו אל מעל לדלי, ובחיוך דאגת לעבור אל הנושא הבא. עם פרישת סיעת 'העבודה' מהממשלה, אנחנו מהווים לשון מאזנים, אל תשכח את הנתונים בבקשה. ואני, אביגדור ליברמן, בהחלט מתכוון לנצל זאת עד הסוף. הגיע הזמן שגם אני אסחוט קצת את הסמרטוט ואוכל ליהנות ולראות אותך מושפל.

למה, מה קרה? אני פחות חשוב מהחרדים? תן גם לי קצת. בשביל ההתחלה, שלחתי לך את החץ של ארד, יש עמי בקנה עוד חיצים נוספים, אז כדאי שתיקח אותו בחשבון. וברצינות.

למפלגות החרדיות, אגב, מומלץ לעבור אצלו קורס.

הן פנויות ללימודים, או שעדיין עסוקות במריבות?

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!