החרדים מתקוטטים? שרנסקי 'מגייר' אלפים

התוכנית הסודית והמסוכנת של שרנסקי

יו"ר הסוכנות נתן שרנסקי, מגלה היום באקראי טפח מתוכנית חדשה שעלולה להציף את ישראל במסות של יהודים מזוייפים ולעורר פה את הסערה הבאה בשאלת: מיהו יהודי?

שרנסקי, מתראיין ליהודה ליס מ'הארץ', במסגרת השיחות האפורות המופיעות מדי יום במדור 'שיחת היום' של העיתון, ובין השיטין הוא זורע מוקשים שכשעולים עליהם הם גורמים לפיצוץ עז.

עלינו עליהם.

יו"ר הסוכנות מבקש לנטרל את הרבנות הראשית מכל השפעה על ההחלטה אם להתיר לאדם, החבר בקהילה יהודית בחו"ל, לעלות לישראל מכח החוק. על פי התוכנית הזו לא תהיה עוד שום זיקה בין ההכרה בהיבט ההלכתי של הגיור שעבר אותו אדם, לבין מעמדו כעולה חדש במדינת היהודים.

מי שיחליף את הרבנות הראשית בקביעת מעמדו של המבקש לעלות תהיה...הסוכנות היהודית כמובן, הנשלטת, כידוע, בידי הרפורמים והקונסרסטיבים.

"אני רוצה להפריד בין הויכוח על הגיור, לבין ההכרה ביהדות לצורך זכאות לאזרחות לפי חוק השבות. זה כל כך חשוב שאדם שעובר גיור על פי המסורת של...הקהילה שלו והיא מקבלת אותו כיהודי, יהיה זכאי לעלות לישראל מכח חוק השבות" – מרצה שרנסקי את תוכניתו הגרנדיוזית - "מפעם לפעם התעוררו בעיות בנושא זה, בעיקר כשהיה מדובר בגיורים רפורמים או קונסרבטיבים. עכשיו החלו לצוץ בעיות גם כאשר מדובר בגיורים אורטודוקסים".

שרנסקי מתאר את המצב כפי שהוא היום, שבו משרד הפנים פונה לרבנות הראשית והיא פונה לגופים אורטודוקסים שונים לבדוק את יהדותו של אדם. לא עוד. "התברר" – טוען יו"ר הסוכנות בשיחה – "שלא פעם היתה השפעה פוליטית על הגופים האלה, למשל אם הרב של הקהילה מקובל או לא, ועל פי זה ניתנו תשובות וזה למרות שהעובדות האלה לא קשורות כלל לזכאות לעליה".

המהלך שמוביל שרנסקי היא של ניתוק מוחלט בין השאלה אם אדם הוא יהודי או לא, שבה ימשיכו לקבוע הרבנות ו...הממשלה, לבין שאלת זכאיותו של האדם לעלות לישראל שבה תחליט רק...הסוכנות היהודית. כאילו מי שאינו יהודי גם זכאי לעלות. "אנחנו יכולים להוציא מהפנצ'ר את כל אותם אלה שלא הצליחו לקבל אישור עד היום מנימוקים זרים, בכך שאנחנו נאשר שהגיור שלו מקובל על הקהילה שבה הוא חי" – אומר יו"ר הסוכנות.

למי שרוצה להאמין כי התוכנית ה'יצירתית' הזו העומדת לנטרל את הרבנות הראשית ממוקד ההכרעה בקביעת יהדותו של אדם, אינה עומדת עדיין על הפרק, והיא דמיונית ועוד חזון למועד, מבהיר שרנסקי כי כבר מחר הוא עומד לדון עליה עם ראש הממשלה נתניהו בלא שאף אחד ממנהיגי הציבור הדתיים והחרדים, וגם לא הרבנות הראשית, יהיו מודעים לכך.

מי שאינו מתרשם מגודל הסכנה שטמונה בתוכנית הזו, מוזמן לחשוב בדרך ההקבלה על אפשרות שקביעת כשרותם של המוצרים המיוצרים בחו"ל תוצא מידי הרבנות הראשית ותופקד בידי פקידי משרד המסחר והתעשיה שיקבעו את מידת כשרותם על פי מה שנחשב לכשר בקהילה הרפורמית בארה"ב או באוסטרליה. אם זה יקרה, זה יהיה הרבה יותר קל מלעלות גויים לישראל רק משום ש'בקהילה' כלשהי הם נחשבים ליהודים...

'בית יעקב' לכו ונלכה

כשאנשינו מתרשלים והמלאכה אינה נעשית על ידם, כבר זכינו לא פעם שהיא תעשה בידי אחרים. אבל כשה'אחרים' האלה נעזרים בעיתון 'הארץ' כדי לעשות את מלאכת ההסברה החרדית ולסייע לה, זו כבר באמת 'זכיה' יוצאת דופן הראויה לציון.

אתמול זה קרה.

אורי וייס, דוקטורנט באוניברסיטה העברית, פירסם ב'עיתון לאנשים חושבים' מאמר קצרצר על אלה שמדברים גבוהה גבוהה על הצורך בעידוד החרדים להשתלב בלימודים ובעבודה אבל פועלים, בדרך עקלקלה, להדיר נשים חרדיות מהמוסדות להשכלה גבוהה ומשוק העבודה.

מי שקרא את הדברים בחושים מחודדים יכל להתרשם, כמונו, שהמאמר לא פורסם במלואו. מה שהופיע נראה כ'תקציר', אבל כשמדובר בעיתון 'הארץ' גם זה יותר מדי. חשבנו שהמאמר שווה התייחסות, ולו רק בשל העובדה שהוא מסמל לראשונה את הוצאת הראש המקובע מהבית הקשיח של הצב.
"האוניברסיטאות אינן מכירות בתעודת הבגרות שמנפיקה רשת 'בית יעקב' לנערות הלומדות במוסד" - טוען וייס ובצדק. "יש להכיר בתעודות הללו כבסיס לקבלה ללימודים אקדמיים ולא לראות בהן מסמך חסר תוקף, או עדות בלתי מהימנה".

וייס מנמק את טיעוניו בדרך מוצקה שאיש לא העלה אותה עד כה: "כאשר אדם בא ממדינה אחרת לישראל, האוניברסיטאות אינן מבטלות את ערך תעודת הבגרות שבידיו, אלא מכירות בה. כמובן, ייתכן שציון 80 במדינה פלונית אינו שקול ל 80 במדינה אלמונית, אך תעודת הבגרות משמשת בסיס להערכה של המחזיק בה. היא מכובדת. באותה מידה יש להכיר בתעודת הבגרות של הקהילה החרדית, שבענייני חינוך היא כמדינה בתוך מדינה".

"אין מדובר במעשה חסד או באפליה מתקנת" –כותב וייס – "אלא בצעד המתחייב מהאתוס האקדמי, מהאינטרס של המוסדות להשכלה גבוהה לקבל את המוחות המבטיחים ביותר, ומעקרון השוויון. הרי אם מישהי סיימה את לימודיה כשהיא משובצת בעשרת האחוזים העליונים של המחזור שלה, הדבר מעיד על כישוריה, עד כמה שתעודה יכולה להעיד על כך. הדבר גם מעיד על ההשכלה שרכשה. כאן המקום להעיר שבוגרות בית יעקב כן לומדות מתמטיקה ואנגלית"...

וייס מסיים את הנמקותיו: "גם אם קבלה על פי תעודת הבגרות של מדינת ישראל היא מסננת העובדת ברוב המקרים, במקרה של בוגרות בית יעקב דרישה כזו אינה הוגנת. היא שקולה לדרישה מאדם להביא עד זקן שיספר על אופיו, אף על פי שהוא חי בסביבה שבה אי אפשר לפגוש באנשים זקנים..."

בשבוע הבא ימלאו 75 שנה לפטירתה של שרה שנירר ע"ה, מייסדת 'בית יעקב' . היא בודאי לא ציפתה לקבל מ'הארץ' תעודת הערכה על מפעלה החינוכי הגדול.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!