י"ב סיון התשפ"ד
18.06.2024

ברוך שנתן תורה: המילה האחרונה ב'דגל התורה' בירושלים • פרופיל

ראש ישיבת 'תורת זאב' הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק, הפך בשנים האחרונות לדמות המגשרת של תנועת 'דגל התורה', שעל פיו יישק כל דבר בירושלים. פרופיל מיוחד על החברותא של הגראי"ל שטיינמן משוויץ, מנהל גמ"ח ובריסקר בנשמתו • ברוך הוא

הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק. צילום: קובי הר צבי
הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק. צילום: קובי הר צבי



עיני הכל נשואות לירושלים עיר הקודש והמקדש. הציבור החרדי בעיר, התקשה עד לחורף האחרון לאחד את כוחותיו ולבחור פה אחד במועמד אחד לראש העיר. מי שהביא לגישור הפערים, לפחות במגזר הליטאי, ודילג מעל הנציגים בעירייה - הוא הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת 'תורת זאב' שבשכונת רמת שלמה, שהפך לאחד הרבנים המשפיעים ביותר ב'דגל התורה' - הסניף הירושלמי, ועוד ידו נטויה.

עד למינוי הוועדה בראשותם של הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון וחבר מועצת גדולי התורה, הגאון רבי יוסף אפרתי והגאון רבי ברוך סולובייצי'ק, היה נתק כמעט מוחלט בין הנציגים לראש העיר וסביבתו, שכן הראשונים נלחמו בו, ומצד שני חשקו לקבל את המגיע להם כחברים בקואליציה העירונית.

מנהלי מוסדות רבים עלו למעונו של הרב סולובייצ'יק ברחוב צפניה בירושלים, ושטחו את טענותיהם הרבות והוא בהוראה מוצלחת אחת, קבע: "לא עוד!". גם אם לא בחרנו בראש העיר, צריך לדעת לקבל את המצב. ובשל כך יצר מסלול - עוקף נציגים.

גם חולשתו הפיזית של ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן, הביאה לכך שבחצי שנה האחרונה הוא מכריע רק בנושאים קריטיים. לאור זאת בירושלים הדברים מגיעים להכרעת ועדת הרבנים כאשר הנציג הדומיננטי הוא הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק.

עם הרב שטיינמןצילום: עם הרב שטיינמן
עם הרב שטיינמן


המפשר ב'כנסת יצחק'

סדרת המאבקים והסוגיות המוניציפליות המיוחדות לעיר, היא שהביאה לצורך הדחוף להקמת "ועדת רבנים" בירושלים. כזו אשר תדריך את נציגי תנועת דגל התורה ועסקניה בעיריית ירושלים וברחבי השכונות בעיר, בעניינים שוטפים הדורשים הכרעה ועצה - דבר יום ביומו בפעילות הציבורית.

לא רק בפעילות ציבורית. גם פנים מגזרית הטביע רבי ברוך את חותמו, כאשר בתחילת זמן קיץ הביא לפשרה בסוגיה סבוכה בישיבת 'כנסת יצחק' במודיעין עילית - לאחר שכמעט והישיבה התפלגה על רקע המחלוקת הפנים ליטאית - וכפי שדווח לראשונה ב'בחדרי חרדים'.

רבי ברוך בהוראת הגר"ח קנייבסקי והגרי"ג אדלשטיין, סלל פשרה בעניין, והישיבה נותרה מאוחדת, לשמחת כל הצדדים, וכיום הישיבה פורחת.

כעת ערב חג השבועות תשע"ז 'בחדרי חרדים' משרטט פרופיל והצצה ראשונה לדמותו של ראש הישיבה, שעל פיו ישק כל דבר במגזר הליטאי בירושלים.

ראש ועד הישיבות בהתייעצות עם הרב סולובייציקצילום: ראש ועד הישיבות בהתייעצות עם הרב סולובייציק
ראש ועד הישיבות בהתייעצות עם הרב סולובייציק


שורשים בשוויץ

הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק נולד בעיירה לוגאנו שבשוויץ, לאביו הגאון רבי יעקב משה מרדכי סולובייצ'יק זצ"ל, ממנהיגי היהדות החרדית באירופה, ןשהיה החברותא של ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן בשוויץ.

בבחרותו למד אצל אביו הגר"מ זצ"ל בשוויץ, ולמספר שנים נסע לארץ ללמוד בישיבת פוניבז'. מישראל חזר לשוויץ שם שימש כר"מ בישיבה של אביו, עוד בהיותו בחור.

בהגיעו לפרקו נלקח כחתן לבתו היחידה של ראש ישיבת חברון הגאון רבי חיים יעקב סרנא זצ"ל. לאחר לימודיו בכולל שימש כר"מ בישיבת מהרי"ל, ובגיל שלושים נקרא לשמש כר"מ בישיבת חברון בגאולה שהתפלגה מחברון 'גבעת מרדכי' ואשר ראש הישיבה שלה היה הגאון רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל.

לימים למד בחברותא עם הגאון רבי דוד כהן ששימש כמגיד שיעור בחברון גבעת מרדכי והשניים מתייעצים זה עם זה תדיר, עד היום הזה. ביום מן הימים אף ימונה הגר"ד כהן לשמש כראש ישיבה ב'תורת זאב' וכמוסר שיעור כללי פעם בשבוע והשניים חברים ביחד בוועדה בירושלים.

ברבות השנים, משראה רבי ברוך שהישיבה איננה צועדת בנתיב אשר ביקשה נפשו, עזב את הישיבה. לאחר פרישתו מונה לשמש כראש כולל אצל המשגיח הגאון רבי נפתלי קפלן, זמן מה לאחר מכן פתח את ישיבת 'תורת זאב' שהתחילה בתחילה כקיבוץ ברחוב המלך דוד בירושלים, כשנפתח לראשונה שיעור א' בישיבה עברה הישיבה למשכנה בשכונת רמת שלמה בתמיכת הנגיד הרב רפאל הררי מצרפת שהחזיק את הישיבה מהמסד עד הטפחות. ואף נתן את השם 'תורת זאב' על שם הגאון הצדיק רבי זאב איידלמן זצ"ל שנפטר ללא זרע של קיימא.

עם הרב שאול אלתר. צילום: שוקי לררצילום: עם הרב שאול אלתר. צילום: שוקי לרר
עם הרב שאול אלתר. צילום: שוקי לרר


גמ"ח בצפניה

לאחר פטירת חמיו הגר"ח סרנא זצ"ל הוא הותיר לו את בניין הישיבה המיתולוגי ברחוב חגי בגאולה כירושה, מאז הישיבה שנשארה עברה מקום, ומאז משכיר רבי ברוך את הבניין לכמה מוסדות תורה וקופות חולים.

תלמידיו של רבי ברוך מספרים ל'בחדרי חרדים' על דמותו המיוחדת: "הוא איש אמת. המוטו שלו בחיים זה האמת וממנה הוא לא זז". פעם התבטא בנוגע לפעילות שפעל ומקורביו אמרו לו שבסוף הוא ייצא נפסד מכך ואמר "אני מוכן להיות מנודה ברחוב - העיקר ללכת עם האמת".

בשיטת הלימוד שלו רבי ברוך הוא בריסקער חדשני, את בניו ובנותיו למשל, לא שלח ללמוד במוסדות בריסק, אבל את חינוך ילדיו הקדיש באופן אישי לחינוך הבריסקאי.

תמיד הוא רגיל לומר "אדם נברא ללמוד, ללמד לשמור ולעשות. להיות שקוע בלימוד מבלי שמגיע למעשה - הלימוד לא שווה כלום, אם מגיע אליך אדם עם בקשת עזרה ובידך לסייע לו זו המטרה האמיתית זה נקרא לעשות". וכך הוא משלב תורה וחסד.

בביתו שברחוב צפניה 58, הוא מנהל גמ"ח כסף וגמ"ח תרופות, שהינו מהראשונים בירושלים. רבי ברוך עוסק בצדקה בחסד כל רגע פנוי, להלוואה מהגמ"ח ידרוש ערבים טובים שידברו עמו קודם לכן, הוא יוודא: "אתה יודע שאתה צריך לשלם באם הלווה לא ישלם". יש כאלו שנבהלים ויגמגמו והוא יוסיף: "אתה יודע שאם אתה לא מתכוון לשלם, אז אתה לא יכול להיות ערב". מי שמאחר ולו ביום את החזר ההלוואה נמחק, ואינו יכול לקבל שוב בפעם הבאה.

הישיבה אשר שוכנת במבנה מפואר בשכונה, ומקרינה אור על כל התושבים, מאז בואו לשכונה רבי ברוך מתייעץ עם ידידו המרא דאתרא הגר"מ דייטש, ומגיע להשתתף באספות השכונתיות בעניינים העומדים על הפרק כמו נושא ההקצאה של ישיבת 'חכמי לב'.

כדי להבין את גודל מסירותו לעזור לזולת, רבי ברוך יכול לנסוע בשביל השני לקצה העולם שמאלה, הוא מרגיש שאם צריך מישהו חזק מולו צריך לעמוד הוא יעשה זאת. למשל אם צריך לקדם תור לרופא, או אדם מאושפז בבית חולים צריך משהו - הוא יהיה שם.

לצד כל זאת, הוא נודע כבעל כישרון ענק ונחשב לאחד הלמדנים הגדולים בדור, ההבנה החזקה שיש לו בכל דבר והתפיסה המהירה עוזרים לו להגיע לתוצאותץ

"הוא יודע לקרוא חוזים של כל דבר, הוא עסוק בהרבה סכסוכים ובהרבה בוררויות והוא לא לוקח כסף על זה, הכול על מנת לעזור ללא שום נגיעות.

הוא היה הבורר בבית הכנסת הגדול בבני ברק בסכסוך בין יוצאי ישיבת חברון לכולל שם, רבים הצליחו ולא עלתה בידם והוא זה שהביא לסיום הסכסוך והסאגה במקום.

בביקור בבית הרב חיים קנייבסקי השבועצילום: בביקור בבית הרב חיים קנייבסקי השבוע
בביקור בבית הרב חיים קנייבסקי השבוע




מרן הגראי"ל שטיינמן - אליו הוא מקורב כל השנים והוא כתלמיד בפני רבו, ניסה להכניסו ליומון הליטאי 'יתד נאמן' כאחד מרבני הוועדה הרוחנית עוד קודם המהפך לפני ארבע וחצי שנים.

רבי ברוך נפגש עם כמה מהכתבים אז בעיתון, והם הביעו את הסכמתם שישמש להם כמורה דרך. לבסוף שאלם רבי ברוך: "ואם אני יגיד לכם שצריך לסגור את העיתון, תשמעו לי?" הם ענו בשלילה, והוא ענה: "אם לא מקבלים מה שאני רוצה אני לא יכול לשמש בתפקיד".

בחודשים האחרונים טיפל רבי ברוך באין ספור פניות מצד עסקנים בירושלים שהתלוננו על ליקויים בשירותי הדת ומחלקת החינוך בעיריית ירושלים. רבי ברוך דאג באופן אישי לעניין ולשמחת כולם בצורה הטובה ביותר.

גם כשנפגש לראשונה יועצי ראש העיר, הם קלטו שהוא הכתובת לכל עניין ב'דגל התורה' בירושלים, בשל תפיסתו המהירה להבין כל דבר ולהביא לסיומו.

רבי ברוך מונה לפני מספר שנים לשמש כחבר נשיאות הנהלת 'ועד הישיבות'. הוא חבר פעיל בוועד ודמות דומיננטית באסיפות ראשי הישיבות.

בכינוס שנערך באחרונה בירושלים על התאגדות הקהילות בירושלים, נשא דברים הגאון רבי ברוך סולובייצ'יק שהגדיר את ההתאגדות החשובה כ'ברית' בה חפצים לעזור איש לרעהו, וככל שההתאגדות גדולה יותר כך הכוח גדול יותר.

"יש רק דבר אחד שצריך לזכור, כתוב בחז"ל, הרי כל ברית זה קשר אהבה, וכתוב, כל אהבה שתלויה בדבר, בטל דבר בטלה אהבה. אהבה שאינה תלויה בדבר סופה להתקיים. בכל קהילה תמיד יש איזה תכלית שמשתנה כל הזמן. הרמב"ם אומר, יש רק דבר אחד – רק דבר נצחי, יכול להיות שסופו להתקיים, וזה הקב"ה, זה הדבר הנצחי היחיד שיכול להתקיים".

"היסוד של כל הדברים צריך להיות שהכוונה תהיה דבר נצחי, לא אינטרסים בין אנשים, קהילות ועסקנים. כל דבר שיהיה תלוי בדבר, חבל להתחיל, משום שאין לזה שום קיום. לעשות כינוס כזה גדול לדבר זמני, לא כדאי. מי שמתעסק עם זה צריך לחשוב תמיד על אהבה שאינה תלויה בדבר. כל אחד יחשוב על התכלית לאגד את בני הישיבות והקהילות, לחזק את הקדושה של ירושלים. אם כך יהיה, ודאי שסופה להתקיים בע"ה".
הרב ברוך סולובייציק דגל התורה ירושלים פרופיל

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 31 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד