מסתבך נוסף בפרשת העמותות של אריה דרעי?

דווקא כשנדמה היה כי הפרויקט להקמת תחנת הכוח הפרטית IPM בבאר טוביה עולה על דרך המלך, וכי לאחר יותר מעשור של עיכובים נמצאו מי שמוכנים להשקיע בו 2 מיליארד שקל, התברר בשבוע שעבר כי בפני מימושו של חזון התחנה עשוי לעמוד מכשול נוסף. הסיבה: עוד אחד מבעלי הפרויקט הסתבך עם רשויות החוק — ועלול להידרש להיפרד מאחזקותיו.

בשבוע שעבר דווח כי איש העסקים יצחק מירילשווילי, בנו של איל ההון מיכאל מירילשווילי, נחקר בלהב 433 בחשד כי ביחד עם אביו העביר סכומי כסף גדולים לעמותות שניהלה אשתו של שר הפנים, אריה דרעי.

התכלית של הזרמת הכספים עדיין לא הובררה, וייתכן כי בסופה של חקירה יתברר שהיתה זו תרומה תמימה, ולא מעבר לכך. ואולם תקדים משפטי שנרשם לפני שנתיים עשוי לסבך את מירילשווילי גם אם התיק נגדו ייסגר.

לפני חודשיים נחשף ב–TheMarker כי מירילשווילי, שמחזיק בקרן ההשקעות יסודות, נכנס לשותפות במיזם להקמת תחנת IPM. ביחד עם חברת דור אלון אנרגיה של מוטי בן משה, הוא רכש אופציה לאחזקה (בשרשור) של 24% מהזכויות בפרויקט, תמורת 42–52 מיליון דולר — ובשבועות הקרובים אמור היה להעמיד את חלקו בהון העצמי של הפרויקט, שיסתכם בכ–400 מיליון שקל.

מי שמכרו למירילשווילי את האופציה הם אנשי העסקים טימור בן יהודה ואברהם נניקשווילי — שנדרשו בעצמם לוותר על אחזקותיהם בתחנת הכוח המתוכננת, בהוראת הרגולטורים. נניקשווילי נדרש למכור את זכויותיו לאחר שנחקר בשלוש פרשות פליליות: השחיתות לכאורה בנמל אשדוד, הרצת המניות של החברה הציבורית מנופים פיננסים ופרשת השוחד לשר לשעבר בנימין בן אליעזר.

לפי חוק משק החשמל, לבעלים של תחנת כוח אסור להיות עבר פלילי. לנניקשווילי, שהחזיק באותה עת (לפני הגשת כתב האישום נגדו) בכ–50% ממניות המיזם, אמנם לא נקבע אז רישום פלילי כלשהו — אבל חוות דעת תקדימית שניסח אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, קבעה כי אין בכך צורך.

משרד המשפטים הודיע אז כי אם בחקירות השחיתות יתברר כי נפל פגם מהותי במעשיו של נניקשווילי — הוא לא יוכל להחזיק ברישיון להפעלת תחנת כוח פרטית. כלומר, גם אם לא יוגש נגדו כתב אישום, המדינה תהיה רשאית לאסור על השתתפותו במיזם, אם יימצא כי כשל במעשיו באופן מהותי.

ואכן, כעבור כמה חודשים קבע היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת תשתית ראייתית־מינהלתית לכאורה לכך שהשתתפות נניקשווילי בפרויקט בבאר טוביה נוגדת את האינטרס הציבורי — והוא חויב למכור את אחזקותיו בתוך זמן קצר, בכפוף לשימוע, עוד לפני שהוגש נגדו כתב אישום.

נניקשווילי מכר את אחזקותיו ב–IPM לידידו ושותפו העסקי, איל ההון הרוסי טימור בן יהודה (חחינשווילי), שגם הוא תושאל בפרשת בן אליעזר (בלי שהוגש נגדו כתב אישום). בעקבות התערבות רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון, גם עסקה זו נפסלה בידי המדינה, שלא התירה לבן יהודה להחזיק במניות הפרויקט.

לפיכך, גם חקירתו של מירילשווילי בפרשת דרעי כחשוד עשויה לסבך את אחזקתו בתחנת הכוח הפרטית בבאר טוביה, אם יתברר כי "נפל פגם מהותי במעשיו". החקירה הגיעה בעיתוי רגיש מבחינת הפרויקט, שנמצא ערב סגירה פיננסית וזקוק להזרמת ההון מצד בעליו לצורך קבלת הרישיון.

אם לא די בכך, הסתבכות כזאת עלולה לגבות ממירילשווילי מחיר נוסף. קרן יסודות, שבה שותף גם היועץ הפיננסי ניר גרינברג, רכשה לפני שלוש שנים מקבוצת שיכון ובינוי את פעילותה בתחום המערכות הסולאריות הבינוניות תמורת 180 מיליון שקל. גם אחזקה כזאת דורשת לפי חוק קבלת רישיון ייצור חשמל מידי המדינה — ועמידה בתנאיו.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!