י"ט אדר ב' התשפ"ד
29.03.2024

המצוד אחר סטארט-אפים החל: המוסד מקים את ליברטאד - קרן לחדשנות טכנולוגית

הקרן הוקמה במטרה לשמר ולפתח את עליונותו הטכנולוגית של המוסד באמצעות חיבור לחברות סטארט-אפ אזרחיות • הקרן לא תיטול מניות בתמורה להשקעה בחברות, ולא תפרסם את זהותן

המצוד אחר סטארט-אפים החל: המוסד מקים את ליברטאד - קרן לחדשנות טכנולוגית



המצוד של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים אחר סטארט-אפים ישראליים יוצא לדרך. כפי שנחשף ב-TheMarker, ארגון הביון הישראלי משיק היום (ג') את קרן ליברטאד, שתשקיע בסטארט-אפים מקומיים ותהווה זרוע נוספת בבניין הכוח הטכנולוגי שלו. כמו כן הקרן תאפשר מחקר ופיתוח בקצב מהיר לשם התעצמות טכנולוגית של הארגון בתחומי העניין הרלוונטים לפעילותו. במסגרת ההשקה המוסד קורא לחברות ויזמים העוסקים במחקר ופיתוח טכנולוגי פורץ דרך להגיש הצעותיהם לפרויקטי מו"פ, באמצעות פנייה לכתובת הדוא"ל [email protected].

הקרן שתוקם מתקציב הארגון וללא משקיעים חיצוניים, תשקיע בחברות - אך לא בתמורה למניות (Equity Free) אלא בתמורה לזכויות שימוש עצמי במוצרים לצורכי הארגון. במוסד מציינים גם כי בתמורה להשקעה לא יוטלו מגבלות על הקניין הרוחני שפותח, ולא יידרש החזר תמלוגים - מנגנון המוכר בהשקעות שמבצעת רשות החדשנות.

בכוונת הקרן להשקיע בחברות בשלבים הראשונים (Seed) סכומים של עד 2 מיליון שקל לטובת מחקר ופיתוח, בתנאי שתקופת ההשקעה לא תעלה על שנתיים. במקרים יוצאי דופן, מציינים במוסד, תישקל השקעה בפרויקטים גדולים יותר. בשיחה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה וגורם נוסף במוסד, ציינו השניים כי ההערכה היא כי יבוצעו כ-5 השקעות בשנה בסכום כולל של 10 מיליון שקל. "אני מכיר היטב את תקציב המדינה, ואני חושב שמדובר בשימוש ראוי בכסף", אמר גרונר.

ההשקעה תתחיל כבר במעמד החתימה על ההסכם, והיא מדורגת על פי תוכנית להישגים של אבני דרך טכנולוגיות. בסוף התהליך, ה-IP יעמוד לרשותו ולשימושו של המוסד בעוד שהחברה תישאר הבעלים של הקניין הרוחני ותוכל לעשות בו שימוש באופן שתראה לנכון. כוונת המוסד לזהות מיזמים בימיהם הראשונים ממש, בשלבים שבהם הם מתקשים לרוב בגיוס הון.

"לא קורה הרבה שממשלה מפתחת שיטה חדשה של עבודה", מסר גרונר. "התחלנו את המהלך לפני שנה וחצי, ושני העקרונות שעמדו בפנינו הם חשיפת הארגון לסטארט-אפים, ללא פגיעה בפיתוח העסקי שלהם". א' מהמוסד שהשתתף בשיחה ציין כי על אף שכיום ישנה פעילות רבה מול התעשייה, לארגון לא היה מנגנון זריז שיודע לעבוד מול סטארט-אפים. "מיקור חוץ אנחנו עושים כל הזמן, אבל זה לא איפשר לנו להתקשר עם חברה בשלב הרעיון. זה יתן לנו גמישות לעומת שימוש במוצר מדף", ציין. גרונר הוסיף כי במידה והמודל יצליח ייתכן ונראה את שאר גופי הביטחון בישראל מיישמים מודלים דומים.

בהודעה מטעם הארגון נמסר כי כל אדם מוזמן להגיש הצעה לפרויקט מו”פ: "כדי להגיש הצעה, על סטארט-אפים ויזמים להחזיק ברעיון חדשני, מהפכני ומעניין שיתאים לצרכים הטכנולוגיים שלנו, וצוות איכותי למימושו. כדי להתקשר מולנו בחוזה יש להתאגד כישות משפטית”, צוין.

כדי להסיר חששות מצד היזמים, המוסד פירסם את אופי הפעילות וההסכמים. “בנינו הליך חוזי פשוט, ואנו מפרסמים פומבית את עקרונות העבודה שלנו. הטמעתה של הטכנולוגיה שתפותח תבוצע על ידינו ובשיתוף פעולה בין הצדדים”. בארגון מדגישים כי היכרות מוקדמת עם מערכת הביטחון אינה נדרשת לצורך הגשת ההצעות, ואף אינה מהווה יתרון.

המשתתפים בתוכנית יוכלו לגייס הון נוסף לצד זה של ליברטאד. בארגון אומרים כי "אנחנו שותפים ייחודיים בעולם קרנות ההשקעה הישראליות, ומתכוונים לעודד ואף לסייע בגיוס השקעות נוספות, ככל האפשר". ליברטאד גם לא תפרסם את רשימת החברות שהיא תשקיע בהן. "אנו מחויבים בסודיות ודיסקרטיות הדדית", מדגישים בקרן.

בקול קורא ראשון מטעם הקרן, מתפרסמים סוגי הטכנולוגיות השונים אותם היא מחפשת: טכנולוגיות רובוטיות חדשניות בתחומי רובוטיקה גמישה, BIOMIMETICS, מערכות ממוזערות, פתרונות עבירוּת ופתרונות השקטה - באוויר, בים ועל היבשה; טכנולוגיות חדשניות בתחומי Energy Harvesting ו-Self Powered Systems המציעות פתרונות להרחבת מעטפת ביצועים ו/או הקטנת מימדים; טכנולוגיות חדשניות להצפנת מידע בקצבים גבוהים (Gbps100 ומעלה), בשיטות לא קונבנציונליות ופורצות דרך; טכנולוגיות חדשניות לזיהוי אוטומטי של מאפיינים אישיותיים (personality profiling), על בסיס דפוסי פעולה והתנהגות ברשת; ומגוון שיטות אוטומטיות לתמצות מסמכים, קיטלוג, חילוץ ישויות וקשרים סמנטיים, באמצעות למידת מכונה (Machine Learning) ו/או תחומים אחרים, בעברית ובשפות נוספות.

כמו ה-CIA

גופי הביטחון הישראליים ידועים בעליונותם הטכנולוגית. צה״ל, התעשייה האווירית, וגופים כמו רפאל ואלביט, הביאו לאינסוף פיתוחים המשמשים את זרועות הביטחון בישראל, וכן גופים בחו"ל. כעת גם המוסד, במהלך די מפתיע, מבצע צעד נוסף לקראת קהילת הסטארט-אפים התוססת של ישראל, במטרה להיות קרוב יותר למתרחש, וכן לסמן לתעשייה כי גם הוא פתוח לחדשנות. מנגד, שיתוף פעולה של חברות עם המוסד יכול להביא לחברות ערך מסוג חדש.

הקמת זרוע חדשנות או השקעות כזו של המוסד מזכירה במידה מסוימת פעילות דומה של ארגון ה-CIA האמריקאי, הנקראת In-Q-Tel. מדובר בקרן השקעות ללא מטרות רווח שהוקמה בסוף שנות ה-90, במטרה לקרב כמה שניתן את סוכנות הביון האמריקאית לפסגת הטכנולוגיה.
ליברטאד המוסד

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד