ריבלין קובע מי מגדולי ישראל 'בית שמאי' ומי 'בית הלל' - בהתאם לעמדתו בכותל

נשיא המדינה נשא דברים הערב (ב'), במושב הפתיחה של ועידת מקור ראשון והתייחס להקפאת מתווה הכותל בשלילה: "אני מצר על כך שתהליך שנוהל בדרכם של בית הלל", אמר, "סוכל על ידי גרעין שנהג בדרך בית שמאי. היה זה תהליך אמיץ שהשכילה הממשלה להוביל שיכול היה לחזק את העם היהודי אם היה מיושם. לאורך זמן לא נוכל להימלט מלחזור לשולחן ולהגיע באחריות ובשום שכל להבנות בנושא הכותל"

עוד הוסיף: "כרכנו יחד שני נושאים, סוגיית הכותל וסוגיית הגיור, שלכל אחד בפני עצמו יש את הפוטנציאל להביא לקרע עמוק. מוכרחים להפריד בין שני הנושאים הללו- בנושא הגיור קשה להעלות על הדעת כיצד אפשר יהיה להגיע להבנות בנושא, מנגד, בנושא הכותל הוחמץ כאן מתווה שגובש בהיוועצות ובאחריות של גדולי ישראל".



בפתח דבריו העיר הנשיא בציניות: "לפני כשבועיים התארחתי בוועידת 'הארץ' ושיבחתי אותם על הפתיחות שלהם לשיחה ועל הנכונות להקשיב גם לאנשי ימין מובהקים, הוועידה הזו היא הזדמנות לשבח אתכם, אנשי 'מקור ראשון', על הפתיחות שלכם ועל הנכונות שלכם להקשיב לאנשי שמאל מובהקים כמו הנשיא ראובן ריבלין. ככה זה חברים, בוחרים ימין ומקבלים שמאל." 

הנשיא התייחס לחילופי האליטות  בחברה הישראלית ואמר: "כאליטה מובילה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מה החזון שלנו? חזון של שליטה? או חזון של שותפות באחריות?," אמר הנשיא והוסיף: "איך נתמודד למשל, עם העובדה שצבא העם הופך לצבא חצי העם? האם באמצעות שליטה בצבא, או שאולי הדרך היחידה להתמודד עם האתגר הזה היא תביעה מכל שבט לשותפות באחריות, להביא פתרונות לשולחן?"

הנשיא הדגיש כי: "כיום ברור לנו שמיצוי כוח האדם והכישרון הישראליים, בפרט מהמגזר החרדי והערבי, הוא מנוע הצמיחה המשמעותי ביותר העומד לרשות מדינת ישראל והמפריד בין מדינה מתקדמת, לבין מסלול של התרסקות כלכלית ידועה מראש. האם שליטה במוקדי הכוח במשק היא המפתח שלנו לצמיחה ולשגשוג של הכלכלה הישראלית? או שדווקא אינטגרציה של חרדים וערבים במשק, גם בעמדות מפתח, היא שתבטיח את עתידה של מדינת ישראל?" 

"יש כאלה שטוענים ש'הסדר הישראלי החדש' אותו אני מתאר, הוא פוסט ציוני," הוסיף הנשיא והמשיך: "אבל, אני שואל אתכם, האם המאמץ להבטיח את עתידה הכלכלי של מדינת ישראל הוא פוסט ציוני? האם המאמץ להבטיח את בטחונה של מדינת ישראל הוא פוסט ציוני? אני מאמין שהאתגר הציוני היום הוא לפתוח את שערי הישראליות, גם ללא ציונים. אני מאמין שמאמץ כזה לא יחליש את המפעל הציוני, אלא שאם הוא יעשה בשום שכל ודעת הוא אף יחזק את אדניה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. האם אני חושב שזאת משימה פשוטה? לא. האם היא אפשרית? כן. אפשרית והכרחית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!