חזון אפס - האם יש סיכוי?
האם ניתן לשאוף ולחכות למצב של אפס הרוגים ונפגעים בתאונות? מי כבר מימש את החזון? ומה נדרש לשם כך?
- שמואל אבואב, מנכ''ל 'אור ירוק'
- כ"א אדר התשע"ב
- 2 תגובות
יוסי פורמנסקי
האם אפשרית בכלל מניעה הרמטית של פיגועי טרור, שאלו את עצמם ביאוש אזרחי ישראל בימי האינתיפאדה הקשים.
באו כוחות הביטחון, ובעזרת הקב"ה הוכיחו שהתשובה היא בהחלט כן. בנחישות, במקצועיות, במאמץ אדירים, ובשילוב כל היכולות והאמצעים, הצליחה מערכת הביטחון ליצור מצב לפיו סוכלו כמעט כל הפיגועים בשלבים שונים טרם הוצאתם לפועל. כל פיגוע נותח לאחור, וכל שרשרת ההכנה נחשפה ונוטרלה מיד על ידי מעגלים מבצעיים יעילים שנבנו לשם כך. איום הטרור הוסר מרשות הרבים בצורה מלאה.
האם אפשרית בכלל מניעה הרמטית של מקרי מוות ופציעה קשה בתאונות דרכים, שאלו את עצמם ביאוש אזרחי שוודיה, בערך באותן שנים.
באה ממשלת שוודיה והוכיחה גם היא שהתשובה היא בהחלט כן, ובשיטה דומה למדי לשיטת נטרול הטרור בישראל.
'חזון האפס – ללא הרוגים ופצועים קשה בתאונות', עליו הכריזה הממשלה השוודית, התייחס לשלוש מעטפות ההגנה מפני פציעה או מוות בתאונה: התשתית, הרכב, ומשתמש הדרך.
תשתית בטוחה, הוגדרה ככזו שתסלח לנהג על טעויות שביצע ותציל את חייו. עצים ועצמים נייחים הוסרו מצידי הכבישים, מפרדות פיזיות הוקמו בין הנתיבים, ומעקות סופגי אנרגיה הוקמו בשוליים. נהג שנרדם, או איבד שליטה, נעצר במפרדה הפיזית ולא התנגש חזיתית ברכב ממול, התהפך עם מכוניתו בשטח הפתוח שבצידי הכביש בלי להתנגש בעמוד או בעץ, או התנגש במעקה סופג האנרגיה שמיתן את עוצמת ההתנגשות, כמו מצנח שממתן את נפילת הצנחן, ומביאו לבסוף לקרקע בחבטה רכה.
רכב בטוח הוגדר כרכב שצויד במערכת ESP לבקרת יציבות, וזכה לחמישה כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של מכון NCAP האירופי. כלי רכב אלה מגנים על יושביהם מפני איבוד שליטה, החלקה, או התהפכות, והרכב שומר על יציבות ו"מחזיר" את עצמו לנתיב, גם אם הנהג טועה. במקרה של תאונה, מגן על הנוסעים כלוב פלדה חזק, ותכנון הנדסי מתקדם מתעל את אנרגיית ההתנגשות אל צידיו של כלוב הנוסעים ולא לתוכו.
משתמש דרך בטוח הוגדר כמי שחוגר חגורת בטיחות, מציית לחוקי המהירות, ואינו נוהג שיכור. באמצעות אכיפה חזקה, נוצר מצב לפיו אדם חושש לנהוג שתוי, ללא חגורה, או מעל למהירות המותרת, כי אם ינהג כך, ודאי יתפס ויענש בחומרה.
הממשלה השוודית התמקדה בתשתית בכבישי המדינה, בהעלאת ציון הבטיחות הנדרש מכלי רכב, ובהגברת האכיפה, והתוצאה הבלתי נמנעת לא אחרה לבוא. כבישי שוודיה הפכו מסנהדרין קטלנית לסנהדרין רחומה. המחקר המלווה העלה כי כאשר מולאו כל הקריטריונים הבטיחותיים בשלושת הגורמים העיקריים, לא אירע אף לא מקרה מוות אחד ואף לא פציעה קשה אחת בתאונת דרכים!
תאונות הדרכים הורגות הרבה יותר ישראלים משהורגים הטרור והמלחמות גם יחד, והן גם עולות יותר כסף למשק. מדוע חברה שהצליחה לעצור טרור שנראה בלתי ניתן לעצירה, לא מסוגלת להתמודד באותה מידה של הצלחה גם עם הקטל בדרכים.
באו כוחות הביטחון, ובעזרת הקב"ה הוכיחו שהתשובה היא בהחלט כן. בנחישות, במקצועיות, במאמץ אדירים, ובשילוב כל היכולות והאמצעים, הצליחה מערכת הביטחון ליצור מצב לפיו סוכלו כמעט כל הפיגועים בשלבים שונים טרם הוצאתם לפועל. כל פיגוע נותח לאחור, וכל שרשרת ההכנה נחשפה ונוטרלה מיד על ידי מעגלים מבצעיים יעילים שנבנו לשם כך. איום הטרור הוסר מרשות הרבים בצורה מלאה.
האם אפשרית בכלל מניעה הרמטית של מקרי מוות ופציעה קשה בתאונות דרכים, שאלו את עצמם ביאוש אזרחי שוודיה, בערך באותן שנים.
באה ממשלת שוודיה והוכיחה גם היא שהתשובה היא בהחלט כן, ובשיטה דומה למדי לשיטת נטרול הטרור בישראל.
'חזון האפס – ללא הרוגים ופצועים קשה בתאונות', עליו הכריזה הממשלה השוודית, התייחס לשלוש מעטפות ההגנה מפני פציעה או מוות בתאונה: התשתית, הרכב, ומשתמש הדרך.
תשתית בטוחה, הוגדרה ככזו שתסלח לנהג על טעויות שביצע ותציל את חייו. עצים ועצמים נייחים הוסרו מצידי הכבישים, מפרדות פיזיות הוקמו בין הנתיבים, ומעקות סופגי אנרגיה הוקמו בשוליים. נהג שנרדם, או איבד שליטה, נעצר במפרדה הפיזית ולא התנגש חזיתית ברכב ממול, התהפך עם מכוניתו בשטח הפתוח שבצידי הכביש בלי להתנגש בעמוד או בעץ, או התנגש במעקה סופג האנרגיה שמיתן את עוצמת ההתנגשות, כמו מצנח שממתן את נפילת הצנחן, ומביאו לבסוף לקרקע בחבטה רכה.
רכב בטוח הוגדר כרכב שצויד במערכת ESP לבקרת יציבות, וזכה לחמישה כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של מכון NCAP האירופי. כלי רכב אלה מגנים על יושביהם מפני איבוד שליטה, החלקה, או התהפכות, והרכב שומר על יציבות ו"מחזיר" את עצמו לנתיב, גם אם הנהג טועה. במקרה של תאונה, מגן על הנוסעים כלוב פלדה חזק, ותכנון הנדסי מתקדם מתעל את אנרגיית ההתנגשות אל צידיו של כלוב הנוסעים ולא לתוכו.
משתמש דרך בטוח הוגדר כמי שחוגר חגורת בטיחות, מציית לחוקי המהירות, ואינו נוהג שיכור. באמצעות אכיפה חזקה, נוצר מצב לפיו אדם חושש לנהוג שתוי, ללא חגורה, או מעל למהירות המותרת, כי אם ינהג כך, ודאי יתפס ויענש בחומרה.
הממשלה השוודית התמקדה בתשתית בכבישי המדינה, בהעלאת ציון הבטיחות הנדרש מכלי רכב, ובהגברת האכיפה, והתוצאה הבלתי נמנעת לא אחרה לבוא. כבישי שוודיה הפכו מסנהדרין קטלנית לסנהדרין רחומה. המחקר המלווה העלה כי כאשר מולאו כל הקריטריונים הבטיחותיים בשלושת הגורמים העיקריים, לא אירע אף לא מקרה מוות אחד ואף לא פציעה קשה אחת בתאונת דרכים!
תאונות הדרכים הורגות הרבה יותר ישראלים משהורגים הטרור והמלחמות גם יחד, והן גם עולות יותר כסף למשק. מדוע חברה שהצליחה לעצור טרור שנראה בלתי ניתן לעצירה, לא מסוגלת להתמודד באותה מידה של הצלחה גם עם הקטל בדרכים.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 2 תגובות