1. עמוד הבית
  2. נשים
  3. אימון אישי

פינת פאר - השבוע שלכם עם פארלי מורגנשטרן: עושר לא קונה אושר

מיכל פחדה לצאת לשידוכים בגלל המצב העצוב ששרר בין הוריה. הם גרו באותו בית והיא הפכה למתווכת בבליל השנאה שהתפרץ. כיצד הרגיעה אותה פארלי?
פארלי מורגנשטרןכ"ב תמוז תשע"ז 16/07/2017 02:55

pixabay pixabay



עושר לא קונה אושר"

אחריות זה שם המשחק.

זכינו להקים בית, זכינו גם בילדים ב"ה .יש אנשים שאצלם זה בגדר חלום.

עלינו כהורים יש את הדאגות של חינוך, פרנסה, וכמובן את ההרגשה בבית.

בית - מילה קטנה עם משמעות גדולה.

מהו בית עבורנו ועבור משפחתנו.

האם בבית יש אוירה טובה?
האם ילד מעדיף להיות בבית שלו או אצל אחרים באופן קבוע?
האם אנחנו מסופקים מהאנרגיות שיש בבית?
האם הבית שלנו מכיל ומקבל את הילדים ואותנו?
יש אהבה, פרגון ומילים טובות או שהלחץ והצעקות הם אלו ששולטים אצלנו?
האם יש דיבור/הסתכלות חיובית או שלילית בבית?

הרבה שאלות על המושג בית.

מיכל ביקשה שניפגש בחוף הים - זרמתי.

היא בת ,21 רווקה, בחורה מוצלחת, עובדת, אינטליגנטית.
מיכל נמצאת בעולם השידוכים אבל לא באמת שם...

"תביני", היא משתפת .
"אני פוחדת להתחתן, לא רוצה בית כמו שיש לי עכשיו".

"אני מתפללת יום יום שההורים שלי יתגרשו או שיתחילו להתנהג כמו הורים 'נורמליים' כבר נמאס לי לראות אותם רבים ומתווכחים 24/7. הפכתי להיות מתווכת ביניהם מגיל צעיר. ההרגשה בבית נוראית. אני שונאת את המושג 'בית' ובמיוחד את סופי שבוע, בגלל השבתות שבאות במהירות בזו אחר זו.

שבת זה סוג של יומיים שחורים מתובלים באוכל -רק אוכל !השקט והמתח משגעים אותי. לא מסוגלת להעביר 'מסרים', קשה לי נפשית ורגשית.
לפני כמה שנים הם החליטו להיות פשוט אויבים אחד של השני. אחיי בוחרים להישאר בישיבה בשבתות במשך כל השנה. בקושי ב"בין הזמנים" הם חוזרים. אני לבד מול זוג הורים ושנאה אחת גדולה. ההרגשה בבית היא בערך כמו ההרגשה של להיות בבית קברות. יש לנו הכל בבית אבל אין לנו כלום.
מבחוץ כולם חושבים שאנחנו המשפחה האידיאלית. וילה בירושלים באחת השכונות השוות ביותר, אבא בעל עסק ענק ואמא שנראית מיליון דולר.
את האמת המרה רק אנחנו הילדים רואים ויודעים.

אני כאן כדי לקבל כוחות ואומץ לצאת לפגישות ולהאמין שיש את האופציה של חיים זוגיים מתוך אהבה, הדדיות ושותפות .וכמובן עוד מעט בין הזמנים, תני לי את הכוחות להכניס בבית למרות הכל את השמחה עד כמה שאפשר".

התרגשתי מהפתיחות האמתית והרצון של מיכל לבנות בית ולהצליח להשלים את החסר. כאב לי לראות את הצער שילדים עוברים בבית ששם הזוגיות במשבר.

דיברנו על האתגרים שיש לכולנו, את הכוחות שיש בנו, את האומץ שחייב להיות לנו .נתנו את הכלים לדעת שהמצב הוא לא בגללנו אלה ביניהם .
הסברנו שזוגיות היא דבר שבונים ממש כמו בניית מגדל. המון השקעה, הקשבה, הכלה ואמפתיה. הדגשנו את התכונות הטובות שיש בנו .
מה צריך לשפר ואיפה לשחרר. לדעת שלא הכל תחת שליטתנו .להבין שאנחנו לא צריכים לשנות את ה"מצב" אלה לדעת איך להתמודד בחוזק ובחוכמה מול הקושי .להאמין שאין בית ששם הכל חלק ומושלם. תמיד היו אתגרים ויהיו עוד המון.
ניסינו לתרגל לדבר בפתיחות ובכבוד מול ההורים ולהסביר מה המצב בבית גורם לנו – הילדים, להרגיש.
הדגשנו איך אפשר למזער נזקים למרות הקושי והכאב.

זהו.
עוד מעט "בין הזמנים", בואו נחשוב מה ואיך הבית שלנו יראה. איך נשרוד את התקופה .האם הבית יהיה כמו סיר לחץ או תחושה של שחרור, כיף ועונג.

המילה חופש והמשמעות שלה - בידיים שלנו.

חופשה נעימה ומועילה,
שלכם
פארלי

אם גם את רוצה להתעצם, להעצים, לשתף ועוד, מוזמנת לכתוב לפארלי:
[email protected]




הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. את אלופה פארלי  

    מירי

  2. חזק וקולע שאפו לך  (ל”ת)

    ציפי

  3. יפה מאוד!!!  (ל”ת)

    שרית

  4. מדויק  

    שירי

  5. פארלי כל הכבוד. גדולה מהחיים  (ל”ת)

    רוחה

  6. חזק  (ל”ת)

    חן

  7. עוד כתבות  

    ללי

  8. מרגש חבל שאין עוד כתבות..  

    אתי

;