1. עמוד הבית
  2. חדשות
  3. אקטואליה

לרבנות לא יהיה ייצוג משפטי במתווה הכותל

עתירת הרבנות הראשית לייצוג נפרד בסוגיית מתווה הכותל, נדחתה על הסף בשל שיהוי
אלי שלזינגרכ"ג תמוז תשע"ז 17/07/2017 19:24
תגיות:

צילום: פלאש 90 צילום: פלאש90



העתירה לצו ביניים לאפשר לרבנות להגיש עמדתה בייצוג נפרד מזה של היועץ המשפטי בעניין מתווה הכותל, נדחתה.

הרבנות ביקשה שלא להסתפק בהצגת עמדתה באמצעות עורך הדין ממשרדו של רם כספי - דרך הפרקליטות, אל הבקשה נדחתה על הסף, מטעמים של שיהוי בהגשתה ואי מיצוי הליכים.

הרכב של שלושה שופטים בראשות ניל הנדל, דחה את העתירה שהגישו הרב ברוך וידר ראש ישיבת הכותל, הרב יוסי אהרוני ולאה אהרוני, בשאלת הייצוג של הרבנות הראשית לישראל בעתירות בעניין הסדרי התפילה בכותל המערבי.

העותרים, טוענים כי בסוגיית הסדרי התפילות בכותל, נפלה מחלוקת בין היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט לבין הרבנות הראשית. לטענת האחרונים, ההיתר שנתן להם היועמ"ש לצרף את עמדתם כתגובה לעמדת המדינה, הינה החלטה שגוייה ובשל כך הגישו צו על תנאי שיתאפשר להם להגיב עצמאית.

"בכל הנוגע לעתירה שלפנינו, הגעתי לכלל מסקנה כי פגמים שנפלו בה מחייבים את דחייתה על הסף" כתב השופט הנדל וציין כי מדובר מהסיבות של שיהוי הגשת הבקשה וכן כי לא מוצו ההליכים בטרם הפנייה לבג"צ.

ראש וראשון, שיהוי: החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להתיר ייצוג נפרד לרבנות הראשית, אולם לאפשר לה להגיש עמדה עצמאית בכתב, ניתנה כבר ב-22 למאי. כחודש וחצי מוקדם יותר נקבע מועד להגשת תצהירי תשובה לצווים על תנאי. מועד זה הוארך כמה וכמה פעמים, עד שבשלהי חודש יוני ניתנה החלטה בעתירות, בה נקבע כי הן יישמעו תוך כחודש, לקראת סוף יולי. "בנסיבות אלו, ככל שחפצו העותרים לפעול לטובת ייצוג הרבנות הראשית בעתירות, היה עליהם להזדרז ולפעול כבר מעת שנודע להם על החלטת היועץ המשפטי לממשלה". עוד הוסיף, כי "הגשת העתירה כשבועיים לפני מועד הדיון שנקבע, מחייבת את דחייתה, ולוּ מחמת השיהוי שהיא לוקה בו".

הטעם השני לדחיית העתירה על הסף הוא אי-מיצוי הליכים. העותרים השתהו עד שבוע לפני שהוגשה העתירה, ואז פנו במכתב אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ב"בקשה למתן ייצוג נפרד לרבנות. בשולי המכתב צוין כי "נוכח דחיפות העניין ולוחות הזמנים שנקבעו בבג"ץ ביחס לעתירות [...] נודה על קבלת תשובתך בהקדם, ולכל המאוחר עד ליום 11.7.2017". השופט ציין, כי יום 6.7.2017 היה יום חמישי, כך שהעותרים 'הקציבו' ליועץ המשפטי לממשלה זמן להשיב לפנייתם, עד יום שלישי. המכתב נשלח גם ליועץ המשפטי לממשלה עצמו ביום א', 9.7.2017. משלא קיבלו מענה לפנייתם במועד שביקשו להכתיב, הוגשה העתירה הנוכחית, יומיים לאחר מכן.

"כפועל יוצא מהשיהוי שנקטו בו העותרים, לא היה סיפק בידם למצות הליכים לפני הרשות כדבעי" כתב השופט ופירט כי "הדרישה הנקובה בו למהר ולהשיב עליו תוך ימים ספורים – אינו עולה כדי מיצוי הליכים שלאחריו ניתן לפנות לבית משפט זה". עוד הוסיף, כי בעתירה אין זכר למיצוי הליכים אל מול הרבנות. "בעתירתם שואפים העותרים ליתן פתחון-פה לרבנות הראשית במסגרת העתירות, אך לא פנו אליה לברר אם דעתה נוחה ממאמציהם של העותרים לפעול לטובת הצגת עמדתה".
לדבריו, "אין מקום לערוך בירור של העתירה שעה שאין מובאת עמדתה של ה'נפגעת העיקרית', כביכול, מהחלטת היועץ המשפטי לממשלה, היא הרבנות הראשית. העותרים למדו על רצונה של הרבנות בייצוג עצמאי מפרסומים בתקשורת הכתובה, אך בכך כמובן לא סגי".

בשולי ההחלטה הוסיף בג"צ כי אף אם העתירה לא היתה לוקה בפגמים הדיוניים שמחייבים את דחייתה על הסף, "הרי שנדמה כי דרך המלך לבירור העניין הקונקרטי של ייצוג הרבנות הראשית בעתירות, היה על דרך של פנייה בבקשה בעניין זה במסגרת העתירות עצמן, ולא במסגרת עתירה נפרדת".






עוד בנושא:





הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
;