י"ב ניסן התשפ"ד
20.04.2024

"אנו בדרך סלולה ובטוחה למדינה לא יהודית"

על מה שתקראו עכשיו לא תשמעו בתקשורת, ולא תשמעו מאף אחד, למה? כי את אף אחד זה לא מעניין, אבל לעתיד לבוא עוד ישאלו מי היה עד למחדל הזה ולא עשה כלום בנידון מאי גולן

צילום: Tali Mayer/Flash90
צילום: Tali Mayer/Flash90 צילום: Tali Mayer/Flash90



אין הגירה – אין מדינה: "הדרך שמתרחשת עכשיו היא הדרך הסלולה והבטוחה למדינה לא יהודית" – כך אמר לי השבוע פקח ברשות האוכלוסין וההגירה. וזה עוד אחד מהמשפטים העדינים שהוא אמר לי.

על מה שתקראו עכשיו לא תשמעו בתקשורת, ולא תשמעו מאף אחד, למה? כי את אף אחד זה לא מעניין, אבל לעתיד לבוא עוד ישאלו מי היה עד למחדל הזה ולא עשה כלום בנידון.

כבר שנים שאתם מכירים את המושג שוטרי ההגירה. כך התרגלתם לשמוע בכתבות השונות בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונות. בדרך כלל המושג הזה מתקשר לאיזה סיפור קורע לב על עובדת זרה מהפיליפינים שגורשה מהארץ בגלל שהסתיימה לה אשרת השהייה בישראל. הדמות שנוצרה ל "שוטרי ההגירה" היא דמות של מפלצות קרות לב שבאות באישון לילה ובחוסר רגישות מפנות אדם ממדינתנו, אדם שכל חטאו היה לעבוד בעבודות שאנחנו הישראלים לרוב "לא רוצים לעבוד בהן".

אך אחרי שנים שהתרגלנו לחדשות הפייק ניוז בישראל ולכתבות מגמתיות ודמגוגיות, שכחנו איזו עבודה חשובה וקריטית עושים אותם אנשי הגירה – לשמור על החוק והסדר במדינת ישראל ולשמור שהכאוס לא יפרוץ בה עבור כל מי שרוצה להגר לתוכה בלי לשאול שאלות. את עיקר תשומת הלב ליחידה הזאת אנחנו זוכרים עוד מתקופתו של אלי ישי, שכיהן כשר הפנים בישראל ודאג אז להוצאת מסתננים ועובדים זרים לא חוקיים, אך מאז מתחולל מחדל והפקרות טוטאלית בנושא - שרוב אזרחי מדינת ישראל בכלל לא מודעים אליו.

כמה עובדות:

מה שאתם מכירים כשוטרי הגירה כבר מזמן אינו כך. אותה יחידה מדוברת שנקראתה "יחידת עוז" הפכה ב-2012 להיות חלק מרשות האוכלוסין וההגירה, וגם המושג שנקרא פקחי הגירה, הפך להיות חלק ממה שנקרא: מנהל אכיפה וזרים. אותם פקחים שבהתאם למצב שקורה היום במדינת ישראל עם 80,000 מסתננים מאריתריאה, מעל 200,000 מסתננים שהגיעו ממזרח אירופה עם אשרת תיירות ונשארו בארץ מאז בצורה לא חוקית (כשבפועל כולם - כולל כולם מודים שהמספר הוא הרבה יותר גבוה מזה בשטח), עם עוד 20,000 גיאורגים שהגיעו רק בשנה האחרונה, והחידוש שפורסם רק השבוע "הגל המונגולי" – מאות מונגולים שגם הם למדו את השיטה שכולם למדו על מדינת ישראל בשנים האחרונות: בואו עם ויזת תיירות, קרעו את הכרטיס והישארו כאוות נפשכם, למה? כי אין מדיניות הגירה תקינה במדינת ישראל ויותר מזה, אין באמת פקחי הגירה שיעשו את עבודתם. יש מושג, יש גוף, יש כמה מדים וכובעים, אבל מעבר לזה – זו בדיחה!

רק כדי להבהיר איזו מציאות תקינה אמורה להיות ואיזו מתרחשת בפועל, כדאי שתראו לדוגמה לצורך המחשה מהותית, את דרום ת"א – שכונות שנכבשו ע"י מסתננים בלתי חוקיים עם שיעורי פשיעה שעלו פלאים ובהתאם לכך, משטרת ישראל תגברה במשך השנים בעוד ועוד שוטרים, כי כך אמורים לנהוג כשיש בעיה. אך מה שמשטרת ישראל לא מצליחה לעשות זה לתאם מבצעים קריטיים וחשובים עם פקחי ההגירה, וכך נשאר הסטטוס קוו של המצב הקטסטרופלי הזה – שממשיך להתעצם עם הבנת מהגרים מרחבי העולם שבעצם, אין פה מי שיאכוף.

למה אין מי שיאכוף אתם בטח שואלים? אז להלן התשובה:

משנת 2003 היו בערך - 600, 700 שוטרי הגירה ובמקום שהמספר הזה ילך ויעלה בהתאם למצב הקשה במדינת ישראל והצורך הדחוף ביחידה הזאת, קרה למרבה הפלא בדיוק ההפך ומאז המספר קטן בצורה בלתי נתפשת, עד לכדי המציאות היום, שבה ישנם רק 130 פקחי הגירה, שמתוכם רק 70 פועלי בשטח, כי השאר מתפקדים כמנפיקי אשרות ומסורבים והם לא מבצעים מעצרים, כל זה כמובן עוד מבלי להוריד ימי מחלה, חופשות ומילואים – מה שמקטין את הכח בשטח עוד יותר.

70 פקחי הגירה שאמורים להתמודד עם חצי מיליון מהגרים ומסתננים בלתי חוקיים שמסתובבים ברחבי מדינת ישראל! 70!!! כמות של אנשים שבדרך כלל רק מלווה את ראש הממשלה לאחת מנסיעותיו ברחבי הארץ.

למה זה הצטמצם?

אז לפני כמה שנים, במחשבה לייעל את הכח, החליט הממונה שבמקום פקח שעד עכשיו היה עושה רק מעצרים, יהיה אותו פקח שעושה את כל התפקידים ביחד: מעצר, שימוע ופיקוח על מעסיקים.

כלומר, קיבצו את כל התפקידים יחד במחשבה שמספר הפקחים הולך לגדול; מה שהם לא ידעו בזמנו זה שיקרה בדיוק ההפך והיום, יש 4 מרחבים וכולם מדוללי כח אדם! מרחב אחד שאחראי על 15 ערים, עושה משמרת ביום של 8 שעות וזה כמובן לא כולל את היישובים שמסביב לערים שגם עליהם הם אחראים. כל זה במציאות שרק שכונה כמו התחנה המרכזית הישנה בת"א צריכה 24 צוותים על כמות המהגרים הבלתי חוקיים שיש שם. זה עוד מבלי לציין את המשכורות העלובות שעובדים עבורם פקחי ההגירה, העובדה שכדי לנהל מבצעיים מקצועיים צריך לקבל לפחות עוד פי 6 כח אדם ועוד שעות עבודה.

מרחב תקין בנושא קריטי שכזה חייב לעבוד מ 6:00 בבוקר עד לפחות 22:00 בלילה. לפחות. וזה ממש לא קורה לא עכשיו, ולא ב-7 השנים האחרונות.

אז מי אשם? כשאני שואלת בשיחות סגורות את עובדי הרשות הם מצביעים על כמה אשמים עיקריים.
האשמה הראשונה והמוצדקת נופלת קודם דווקא על הגוף עצמו - רשות האוכלוסין וההגירה. האשמה היא על כך שהרשות לא מציפה את הבעיה. היא מתנהגת כמי שמפחדת מתביעות של עמותות שמאל וכתבות פופוליסטיות בתקשורת ובעצם נשארת כמו שהיא. מי שממונה בתוך המינהל ובתוך הרשות מעדיף לא לצעוק ולא לטפל בבעיה. לא דורשים את ההפרדה בין יחידה פקידותית למבצעית, וכך יוצא שהחברה מההגירה יושבים כל היום וממלאים טפסים במשרד, במקום להיות בשטח. לטענת הפקחים שאיתם דיברתי מדובר בהרבה משחקי אגו וחוסר איכפתיות דווקא מהממונים עליהם בתוך הרשות.

האשמה השנייה היא על שר הפנים הנוכחי אריה דרעי – שאומנם המחדל הזה לא התחיל בכהונתו, אך תפח למימדים עצומים תחת פיקודו, במיוחד עם גלי ההגירה שממשיכים להגיע בלי סוף - לא דרך המדבר ולא דרך הגדר, אלא בסטייל, עם מטוס ו-ויזת תיירות. הרי רק לפני שבועיים ישב אריה דרעי בוועדת הפנים בראשות ח"כ דודי אמסלם ואמר בריש גלי: מה אתם רוצים ממני, יש לי רק 130 פקחי הגירה, אני צריך לחלק אותם בכל הארץ!

אז מר אריה דרעי, אם אתה יודע ומודע לבעיה הקשה, למה אתה לא דופק על איזה שולחן כמו שאתה יודע היטב כשאתה רוצה - ודורש עוד תקנים, עוד פקחים שיעשו את עבודתם וישמרו על מה שמתחולל מתחת לאף של כולנו?! זה כמובן בלי לדבר על הפחד של שר הפנים מיחצנות לא מפרגנת, שגורמת לו לא לחתום על החזרת ילדי זרים והרחקות של משפחות - מה שמאפשר את מנגנון הילודה המשומן ביותר שנראה מזה עשורים במדינת ישראל בחסות המהגרים והמסתננים, ועולה למשלם המיסים הישראלי מיליארדים על גבי מיליארדים מדי שנה!

גם כלפי ראש הממשלה עלו טענות קשות בשיחותיי עם עובדי רשות האוכלוסין וההגירה שאומרות – שבמשך 8 שנים שהוא ראש ממשלה מספר הזרים מ-2009 רק הלך וגדל למרות סגירת הגבול עם מצרים, ומישהו בממשלתו החליט כנראה להתיר את כל האשרות ממזרח אירופה – בזמן שידוע לכל, שרובם מגיעים לפה בטענת שווא של תיירים, עם כמות חמורה של כמה וכמה טיסות שלהם בכל יום!
ואחרונים חביבים, כי לא באמת אפשר לשכוח אותם, ידם בכל ובכל ידם – מערכת המשפט והיועצים המשפטיים שמגבילים, ומגבילים, ומגבילים, מבלי להתמודד. יועץ משפטי שדווקא אמור לסייע בלהסיר מכשולים, מביא במקום דווקא מדיניות של קושי ותקיעות אין סופית.

"יש כאן מערכת שלמה שלא מאפשרת לך לעבוד, מערכת של שמאל. כולם מפחדים מהתקשורת וממה יגידו עליו, הם לא רוצים להתלכלך." – אומר לי אחד מעובדי הרשות.

אז למה אתם לא שובתים? עושים איזשהו סוג של רעש? אני שואלת.

"לכח הזה אין שאלטר. אם איזה ועד עובדים ישבות אז כולם יהפכו עולמות לפתור את זה, אבל אם פקחי ההגירה ישבתו, אז לאף אחד לא אכפת, כי לאנשים אין מודעות למה שבאמת שקורה פה עם הזרים."

אם היית צריך לתת כותרת למאמר שאני כותבת בנושא איך היית קורא לו?

"מדינת ישראל –הסוף".

כזאת כותרת חמורה?

"תראי, מדובר במחדל לדורותיו. אף אחד לא דופק על שולחנות. אריה דרעי ידפוק על השולחן? לא! משרד האוצר ידפוק על השולחן? בתי המשפט שלא נותנים לעבוד, או ארגוני השמאל עם כל העתירות של ארגוני זכויות מסתננים והמהגרים? בטח שלא. אף אחד לא רוצה להיות האיש הרע. אם היית מבינה עם איזה כוח אדם אני עובד, זה כבר מזמן לא בדיחה, אפילו לא ציחקוק, 15 ערים, 243 ישובים, ועוד לא ספרתי חקירות מעסיקים והעיקר כולם רוצים עמידה ביעדים... בדיחה. את יודעת איך היום מסתננים מנתב"ג? יורדים מהמטוס ובמקום לא להחתים בדרכון אתה הולך ל"גייט פאס" נצמד למישהו וכשהדלת נפתחת אתה פשוט עובר."

אתה רוצה להגיד לי שממשלת ישראל מודעת לכל זה ולא עושה כלום?

חד משמעית כן. מה שמדינת ישראל לא זוכרת כנראה זה את חוק הדיפוזיה – דבר אחד שנמצא בצד אחד של החדר, לנצח יגיע לצד השני של החדר. כלומר, כל הזרים שנמצאים בתחנה המרכזית הישנה היום, בסופו של דבר יגיעו לצד השני של חלקי הארץ, לא יעזור כלום לאף אחד.

המאמר הזה שהיה אמור להיות טור על עוד מערכת כושלת במדינת ישראל, נהפך למשהו חמור הרבה יותר. ככל שערכתי עוד ועוד שיחות עם גורמים רשמיים ולא רשמיים, הבנתי דבר אחד חמור וקשה: אותו מיעוט שמאל שקיים במדינת ישראל הצליח להניח את זרועותיו הארוכות בכל דבר ועניין. ויש מישהו שם שמאוד, אבל מאוד לא רוצה שיחידת פקחי ההגירה תגדל וזאת בכדי שמסתננים ומהגרים בלתי חוקיים לא יתפסו ויגורשו ממדינת ישראל.

מדובר בעוד זרוע ארוכה שמצליחה לקדם את מדינת ישראל אל עבר חלום השמאל הציוני: מדינת כל אזרחיה, והכל כולל הכל, מתחת לאפם של כל הרשויות וכל אזרחי מדינת ישראל.

איך דבר כזה קורה? שאלה טובה. לי אין תשובה עליה מלבד שחיתות והעלמת עין ממחדלים ענקיים שעוד יהוו בכייה קשה לדורות הבאים.

האם המאמר שלי יעזור במשהו? סביר להניח שלא מכיוון שכבר למדנו שדברים כאן משתנים בעזרת כח והרבה כח, אבל לפחות עוד שנים מהיום, כשמישהו מספיק חזק יחשוף את המחדל הזה - אז תהיה הוכחה שמישהו ניסה להזהיר לפני ההגעה לנקודת האל חזור.
הגירה רשות ההגירה משרד הפנים מחדל מדינה יהודית

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד