1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. טיולים

אחת מחורבות ירושלים • אל בית כנסת ה'חורבה'

ביהכ"נ ה'חורבה' נבנה שוב בפעם השלישית • צאו לסיור אל ביהכ"נ המפואר ביותר בירושלים, בליווי גלריה של נחומי • ההיכל, הגג וה'סליק' הסודי במרתף
הרב שמואל לב, צילום: יעקב נחומי, כ' ניסן תשע"א 24/04/2011 12:54

פסח תשעא גרפיקה מקום המקדש מבית כנסת ה'חורבה'



בית הכנסת ה'חורבה' או בשמו המלא "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה בית הכנסת האשכנזי המרכזי הראשון בירושלים.

משום מה המקום כרוך בחורבן בנייה וחוזר חלילה. יש אף הטוענים שקללה רובצת על המבנה הגורמת לו להיחרב כל כמה שנים.

תחילת סיפור ה'חורבה' בשבתאי יהודה סג"ל מהעיר דובנא. שהסב נזק גדול ליהודי ארץ ישראל אך הותיר אחריו לזכרון את חצר ה'חורבה'. או שמא: 'קללת החורבה'.

סג"ל נולד בשנת ה'ת"כ כאחת-עשרה שנים לאחר גזירות ת"ח ות"ט. הוא ליקט סביבו חבורה של שבתאים גלויים ונסתרים ואחרים שלא עמדו על סוד העניין, ועלה עימם לארץ ישראל כדי לקרב את ביאת המשיח.

החבורה קנתה חצר, כדי לבנות בית כנסת לעדתו, סמוך לבית כנסת הרמב"ן. אך ימים ספורים לאחר הגיעו לירושלים, בו' בחשוון תס"א, נפטר פתאום והוא בן 41 שנים.

לאחר מותו פרצו בקרב קהילתו מחלוקות רבות, בעיקר סביב האמונה השבתאית וקבוצתו נפוצה והוחרמה על ידי אנשי ירושלים. הוא הותיר אחריו חובות גדולים לערבים שבגללם היה מסוכן ליהודים אשכנזים שנים לגור בירושלים למשך זמן רב.

רבי אברהם שלמה זלמן צורף הי"ד היה מראשוני תלמידי הגר"א בארץ ישראל והוא הצליח להסדיר את החובות, להתיר ליהודים אשכנזים להתיישב בירושלים ולגאול את החצר ולבנות את בית הכנסת האשכנזי הגדול. היות ואלה לא עמדו על סוד שבתאותו המסוכנת של יהודה סג"ל והחרם עליו נשכח הוא כונה על שמו: "חורבת רבי יהודה החסיד".

אך הגראש"ז נרצח על ידי מרצח ערבי והיה החלל הראשון בטרור הערבי.

בשל כך, לקח עוד עשרים שנה לבנייתו הונחו בשנת 1701, אך הושלם רק אחרי 20 שנה. הוא נהרס ושוב נבנה בשנת 1864 במימונו של הברון הנדיב אדמונד רוטשילד ונקרא על שם אביו יעקב. האדריכל היה טורקי וכך גם סגנונו.

בית הכנסת היה מרכז החיים של קהילת האשכנזים בירושלים, כאן ישב הגר"ש סלאנט זצ"ל וכיהן כנשיא ביהכ"נ הראי"ה קוק זצ"ל.

בשנת 1948 שימש המבנה כמשלט המרכזי של מגיני הרובע היהודי. אך לאחר נפילת העיר-העתיקה פוצץ על ידי הירדנים.

לפני כשנה שוחזר ונחנך ביהכ"נ בהשקעה של מיליונים והוא שוב עומד בהדר ופארו בפעם השלישית.

איך מגיעים?

לא פשוט להיכנס לבית הכנסת. בהחלטה השנויה במחלוקת, החליטו מנהלי בית הכנסת שלא לאפשר כניסה חופשית, והוא מותר רק לקבוצות בהזמנה מראש.

כך גם קיים כולל אברכים קטן וצנוע במשך היום. עם זאת מתקיימים במקום תפילות יום יום וניתן להצטרף לאחת התפילות הפתוחות לכל.



ההיכל המפואר

הכניסה לבית הכנסת המפואר עוצרת נשימה. ומראה של שיש מבהיק מקדם את פני הבאים. על הקירות תצוגה צנועה של תולדות בית הכנסת והשטר המקורי של מייסדי בית הכנסת. מעל הפתח ציור נאיבי המעטר את המזמור 'על נהרות בבל'.

מבנה בית הכנסת מושפע מאלמנטים עותמאניים. הוא כולל ארבעה מגדלים רבועים בפינותיו, וביניהם ארבע קשתות בגובה 16 מטרים התומכים בכיפה. מולינו אנו יכולים לראות את המבנה המקורי שנותר לא מטוייח, של החורבה.

מעל לקשתות מתנשא בסיס הכיפה המעוגל ובו שנים עשר חלונות לכל רוחות השמים, ועליו הכיפה המצויירת והמעוטרת.

אורכו של היכל בית הכנסת הוא 15 מטרים ורחבו 14 מטרים וגובהו כ24 מ"ר.

במרכז בית הכנסת בימה מפוארת.

תחילה הייתה בימה מעץ אשר נהרסה ברעידת אדמה ובמקומה נבנתה בימת שיש.

ארון הקודש גם הוא מפואר במיוחד. הארון המקורי הובא מבית כנסת בעיר חרסון שברוסיה מארון שנבנה על ידי קנטוניסטים.

הארון כולל שני חלקים : עליון ותחתון, ועליו ארבעה עמודים בסגנון קורינתי. מעל ארון הקודש היה פתוח חלון בצורת פרח בעל שלושה עלים.

בימי מלחמת העולם השנייה, בכסלו תש"ג התקיימה בבית הכנסת עצרת תפילה מפורסמת להצלת יהודי אירופה בראשות הרי"א הרצוג, והאדמו"ר 'אמרי את מגור זי"ע.

מאחור מצוי חדרו של הגר"ש סלאנט אשר נשמר כפי שהיה במשך שנים ארוכות.



המחבוא במרתף

נשוב על עקבותינו ונרד למטה אל קומת המרתף.

כאן נמצאים שרידים קדומים של החצר האשכנזית. בעת עבודות השחזור נמצא פתאום קבור כאן במרתף סליק ענק גדוש באקדחים, רובים ורימונים.

היה קשר הדוק בין חוגי האצ"ל לביהכ"נ. זאב ז'בוטינסקי קיים ב"חורבה" עצרת למען התנדבות לגדוד העברי ובבית הכנסת היו שמורים הדגלים של הגדודים העבריים, כך התברר כי כאן הטמינו חברי האצ"ל סליק גדול של כלי נשק אשר לא התגלה מעולם.

כאשר מגיני הרובע לחמו כאן נגד הירדנים ושיוועו לנשק ניסו גורמים באצ"ל להעביר להם מסר על הסליק הטמון מתחת לרגליהם אך כשלו.




ירושלים של מעלה

נשוב ונעלה לעזרת הנשים במעלה המדרגות לעזרת הנשים.

עזרת הנשים המקורית הייתה בגלריה חיצונית משלושת צידי האולם (למעט צד מזרח), והגישה אליה הייתה מהמגדלים שבפינות הבניין.

מכאן יש עלייה נוספת ומעוטרת אל הגג ממנו נשקף מראה מרהיב של העיר העתיקה כולה. וניתן להבין כיצד שלטה עמדה זו על כל העיר העתיקה בעת מלחמת תש"ח.

בייחוד ניתן מכאן לראות היטב ובמבט מלמעלה את מקום המקדש כפי שהעיד הלוח של לונץ: "המתפללים בבית הכנסת ה'חורבה' עולים למעקה בימי במועדים להתפלל תפילת "ומפני חטאינו".

בחצר החורבה היו מוסדות הקהילה האשכנזית: בית הדין וישיבת "עץ חיים" המפורסמת שמבניהם מצויים כאן לצד החורבה.
























































הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. הכי מפואר?  

    חנוך

  2. איך אפשר לבקר?  (ל”ת)

    יוחאי

  3. הכותרת מטעה  

    קויפמן מניסן בק

  4. פרוכת החורבה ובעלז של חברת כפתור ופרח  

    מקצועי לחלוטין

    • פרוכת מדהימה 

      חיים

  5. גלריה מדהימה  (ל”ת)

    שי

  6. יצא לי ולמשפחתי לסייר כאן בחוה"מ והיה מוצלח  (ל”ת)

    מאיר

  7. כן כן, זה מפוארר  (ל”ת)

    פיני

  8. זה לא סודי, יש שם מלא מבקרים  (ל”ת)

    גד

  9. לפני כשנה שוחזר ונחנך ביהכ"נ בהשקעה של מיליונים והוא שוב עומד בהדר ופארו בפעם השלישית.  

    שוקי

  10. בזכות הזילברמנים  

    אחד מהרובע

  11. לא לשכוח  

    עופר

;