1. עמוד הבית
  2. בחצרות
  3. טיולים

ביתו של הכהן הגדול • עלייה לירושלים של מטה

הצטרפו לנחומי לביקור בשכונת הכהנים המסתתרת מתחת לבתי ירושלים • ביתו של הכהן הגדול, כלי האבן של עושי הקטורת והגרפיטי המדוייק של מנורת המקדש
הרב שמואל לב. צילום: יעקב נחומי, י"ח ניסן תשע"א 22/04/2011 14:24

יעקב נחומי יעקב נחומי



בעודך צועד בסמטאות הרובע היהודי מופלא לחשוב, שעמוק מתחת לרגליך מצויה עיר שלימה: שכונת הכהנים של ימי בית שני.

מי שכבר ביקר בעיר-דוד ודאי כבר יודע כי שם במורדות ההר התגוררו מרבית הירושלמים.

אך כאן על ההר ששמו כיום הרובע-היהודי, שכנו בימי בית שני בעיקר העשירים והמיוחסים.

אלה היו בעיקר בני משפחות הכוהנים שהיו קרובים לבית המלוכה ולעבודת המקדש.

אנו נבקר היום באחת מהשכונות הללו שמתחת לאדמה. מתחם של שישה בתים, היושבים במורד הגבעה הצופה להר הבית.

מהרובע נמתח גשר מפואר הוא קשת וילסון ישירות אל הכניסה להר הבית.



איך מגיעים?

מול בית כנסת החורבה, שבמרכז הרובע היהודי, מצויה סימטה קטנה בשם רחוב הקראים. קל מאוד לטעות ולא למצוא את המקום, שימו לב לשילוט שבאזור המסחרי ברחבה שמול לחורבה. כנסו והרגילו את עיניכם תחילה לאפלולית.



מקווה לכל עת

כפי שניתן להבחין ממבט מלמעלה הבתים היו בנויים בדרוג, זה מעל זה במורד הגבעה.


גגו של האחד הוא המרתף של האחר. כך כך שכל בתי השכונה צופים אל בית המקדש.

סגנון הבנייה של הבתים הינו רומאי במובהק ומושפע מאוד מרוח התקופה מצד אחד, אך מצד שני ישנה הקפדה על ענייני הלכה בצורה מפליאה.

במבנה הראשון, המערבי מבין המבנים במוזיאון, שרדה רק קומת המרתף. קומה זו לא שימשה למטרות מגורים והתגלו בה מחסנים, בורות מים ומקוואות טהרה.

כפי הנראה בשל היותם של בני הבית כוהנים היה עליהם להקפיד על טהרה לכל עת שנקראו על הקודש או שהקפידו לאכול את בשר השלמים ואת התרומה בטהרה.

מופלא לראות כיצד נשמרה ההלכה בקפידה רבה בבניית המקווה וכך גם בעיטורי הפסיפסים.

רצפת הפסיפס עשויה מדגמים גיאומטריים בלבד וללא צורות בעלי חיים, בהתאם לאיסור על עשיית תמונות ("לא תעשה לך פסל וכל תמונה").

בחדר המקווה התגלתה גם קערת אבן כפי הנראה מדובר ב"ערבת רגליים" המוזכרת במסכת ידיים (ד א) ואשר נועדה לשטיפת הרגליים לפני הכניסה למקווה.



בית עושי הקטורת

את המבנה של הבית האמצעי חוצה תעלת ניקוז מאוחרת שהרסה חלק ניכר מהבית.

אך עדדין הפאר שרד. מבית זה שרדו הטרקלין שריצפתו עשויה פסיפס מהודר.

בחדר זה היו מוצבות שלוש ספות שעליהן שכבו האורחים בהסבה ואכלו משולחנות נמוכים בהסיבה כפי שהייתה בזמן חז"ל. (לא ההסיבה נוקעת הצוואר שאנו נוהגים היום)

השולחנות וחלק מכלי החרס שרדו.

בחלק מהקנקנים שנמצאו כאן נמצאו סממני בשמים ממינים שונים ולפיכך יש המשערים שכאן ביתם של כהני בית אבטינס שהיו ממונים על הכנת הקטורת לבית המקדש.

רבים מהכלים שנמצאו כאן עשויים באופן נדיר מאבן וכדברי חז"ל שכלי אבן אינם מקבלים טומאה.





ביתו של הכהן הגדול

הבית האחרון הוא מהמפוארים שנמצאו, והיה ענק ושוקק חיים לפחות כפי שראוי להיות ביתו של כהן גדול עליו נצטווינו: העשירנו משלך.

שטחו הכולל של המבנה עלה על 600 מטרים רבועים חדריו עשירים ומעוטרים ולו מרפסת גדולה שצפתה אל בית המקדש.

אורכו של אולם המבואה של המבנה היה כ-11 מטרים. קירות המבנה כוסו טיח מצויר מופלא בסגנון שנמצא כמותו גם בפומפי.

במבנה התגלו כלי חרס רבים וכד זכוכית אומנותי שנעשה בצידון, מהכדים היפים בעולם.

כך גם קיים בו מקווה משוכלל שמימיו מתמלאים עד היום הזה על גדותיהם מאליהם ולמקווה שני פתחים - האחד אפשר לטמאים לרדת לטבול מבלי לגעת בטהורים העולים מן המקווה.

לצידו עוד בית, שרוף כולו על ריצפתו קורת עץ שרופה וסימני פיח. ומזכיר את חורבן ירושלים.




וזה מעשה המנורה

בין הממצאים כאן לאורך הקירות מוצבים כדים שהיו מלאים בלוגי השמן למנחות, משקולות מדוייקות בהם מדדו את עשרוני הסולת למנחה, שלושה לפר שניים לאיל ועשרון עשרון לכבש האחד.

עוד ממצא מיוחד במינו הוא ציור של מנורת שבעת הקנים שנחרט על אחד מקירות הרובע. מדובר בציור הקדום והמפורט של המנורה וסביר להניח כי צויר על ידי אחד הכהנים שראה את המנורה הדולקת בהיכל.

ציור המנורה מהווה הוכחה ניצחת לצורת המנורה ועיון בה פושט הרבה מהמחלוקות והשאלות הנוגעות לצורתה.

מבנה רגל המנורה שבתחריט משולשת, לעומת זו שבקשת טיטוס ובשחזורים הידועים והמאוחרים יותר בהם הרגל מדורגת, וזו אכן מתאימה לדעת כמה וכמה מפרשים.

הטביעות על ידיות כדים המוצגות ליד הנרות והפכים הם משני סוגים. הקדומות - עליהן טביעות בלשון היוונית נמצאו על כדים שיובאו מאיי יוון לירושלים בקות מלכות יוון.

בימי החשמונאים הוכנסו לשימוש קנקנים מקומיים שידיותיהן היו טבועות בחותם בו כתוב באותיות עבריות קדומות השם "ירשלמ" דהיינו: ירושלים.

בימי הפסח ובכל יום חמישי מימות השנה מתקיים באופן קבוע הצגה במקום, "יודפת" המתאר את החיים בארץ ישראל בשלהי ימי הבית השני והימים שלפני חורבן ירושלים.





פרטים

הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה
רח' הקראים 1, הרובע היהודי, ירושלים, טלפון : 02-6283448
שעות פתיחה : ימים א'-ה' 9:00-17:00 יום ו' 9:00-13:00
הכניסה בתשלום









































































הוסף תגובה

תגובות

אין לשלוח תגובה הכוללות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
  1. איך אפשר לבקר?  (ל”ת)

    שי

  2. מדהים ביותר!!!  (ל”ת)

    מאיר

  3. ברובע היהודי על הדרך אפשר לבקר  (ל”ת)

    פיני

  4. כתבה מעניינת, טוב לדעת  (ל”ת)

    גד

  5. כמה עולה כניסה?  (ל”ת)

    שוקי

  6. צילומים מרהיבים בייופים!!!  

    אסתי

  7. הרובע ההרודיאני-מוזיאון וואהל לארכיאולוגיה  (ל”ת)

    יואל

  8. ואוווווווווווו פשוט ואוווו  (ל”ת)

    מיכל

  9. המקום מרהיב  (ל”ת)

    חילי

  10. את המבנה של הבית האמצעי חוצה תעלת ניקוז מאוחרת שהרסה חלק ניכר מהבית.  

    לוי

;