י"ח ניסן התשפ"ד
26.04.2024

והבן של מנהל ה'חיידר' צעק: "יש לנו את הסרט בבית"

למה בחורי הישיבות לא מכירים את ה'גדולים' של הציבור הדתי? • וגם: על בנו של מנהל ה'חיידר' שצווח בהופעה: "השיר מהסרט של 'הגן של דודו' שיש לנו בבית"

הופעה לילדים. תמונת אילוסטרציה
הופעה לילדים. תמונת אילוסטרציה



מי זה?

ידידי הסוציולוג הפרופסור ע.א, שלום.

עם פרוס ימיה הממלכתיים של מדינת ישראל והחיכוכים הכמעט מותנים בעקבותיהם בין תפיסות העולם הכה דיכוטומיות ביקשת אותי כי אציג בפניך סקירה קצרה אודות דעותיו ואמונותיו של הצעיר החרדי ביחס לרבניהם וגדוליהם של אנשי הציונות הדתית.

ובכן צר לי לאכזב אותך פרופ' יקר ולגלות את אזנך כי לצעיר החרדי אין ולו חצי מושג אודות דעותיהם, השקפותיהם, ואמונותיהם של גדולי רבני ה'מזרחניקים'. יתירה מזו, הם על פי רוב לא מכירים אותם אפילו בשמותיהם, ובטח שלא את יצירותיהם.

אתה תמה, מסתבר, על העובדה כי הנער החרדי לומד לבוז לתפיסתה של הציונות הדתית בלא שהוא אפילו יודע מי היה הרב שאול ישראלי ז"ל למשל, ואלו ספרים הוא חיבר, אך משונה לא פחות הקונספציה החרדית לפיה 'גדולים' צומחים רק 'אצלנו בישיבות' כאשר למתבגר החרדי חסרה עדיין המודעות לשמות בולטים כמו הרב עוזי קלכהיים, הרב ישראל הס, הרב יחזקאל דאום זכרם לברכה, או הרבנים הגאונים התאומים לבית שטרנברג שעדיין חיים אתנו.

כל זאת מבלי להיכנס למושגי יסוד כמו ספרי הראי"ה קוק וספרי הגרי"מ חרל"פ, שלמרבה הצער גם אליהם לא נחשף עדיין המתבגר החרדי.

אז נכון, קיימת מחלוקת חריפה וקוטביות תפיסתית בכל מה שנוגע ליחס למדינת ישראל ולציונות הדתית והחילונית. ועם זאת, מצערת העובדה שלרוב בחורי הישיבה החרדים עדיין אין כל ידיעה על מה בעצם הויכוח.

מסתורין

כתב אתב"ש, הנקרא גם צופן אתב"ש הוא צופן החלפה עתיק. בצופן זה מוחלפות כידוע, האותיות הראשונות בסדר האלפבית העברי.

אתב"ש הוא גם דרך נוחה לזכירת ימי השבוע בהם מתקיימים חגי ומועדי ישראל. הנה השולחן ערוך [בסימן תכח]: "סימן לקביעת המועדים א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ. פירוש ביום א' של פסח יהיה לעולם תשעה באב. ביום ב' בו -שבועות, וביום ג' בו ראש השנה, ביום ד' בו קריאת התורה שהוא שמחת תורה, ביום ה' בו צום כיפור, ביום ו' בו פורים שעבר.

לפי קונסטרוקציה זו נותר יומו האחרון של החג, ז' בפסח, ללא 'בן זוג' שכן תאומו באתב"ש היא האות ע' ואין כל חג הפותח באות זו. והנה קמה מדינת ישראל, וראשיה יועציה ורבניה קבעו את יום ה' באייר ליום חגה של מדינת ישראל, ומעתה משתלב, ז' של פסח היטיב במארג הקומבינציה האתבשי"ת, שכן ביום ז' בניסן יחול תמיד יום עצמאות לישראל.

הפתרון המבריק שלא לומר המיסטי, מעורר מן הסתם רצון עז לבחון כיצד יגיבו על כך אויביה של מדינת היהודים הציונית, האנשים החיים בשכונות עוטף גאולה שבירושלים המאמינים גם כן בשולחן ערוך ובסימנים דתיים רליגיוזיים. והתשובה מסתבר פשוטה, הם אכן מאמינים בקיומו של אתב"ש מופלא זה, ולדידם מרומז בו היטיב כי ביום ז' של פסח יחול מועד שהוא בעל חשיבות לעם היהודי, אלא שהוא לא בהכרח יום שמח, אלא משול הוא כיום צום תשעה באב יום בו נשרף בית אלוקינו, נוטל כבוד מבית חייהם, וגלו ישראל מארצם, וייתכן שאף גרוע מכך.

רק שהפיתרון הפנטסטי הזה מתיישב יפה עם אותה קבוצה תמהונית המכונה 'נטורי קרתא' הרואה אמנם במדינה את מקור כל האסונות והטרגדיות של חצי המאה האחרונה, ולטעמם מדובר אכן ביום 'מועד לשבור בחורי'. אמנם החרדים ה'רגילים', הרציונאליים והקלאסיים, המגלים אינדיפרנטיות מוחלטת, אדישות משועממת, כלפי יום העצמאות, נותרו עדיין עם אותה תמיהה קריפטוגרפית: מה לעשות עם יום ז' של פסח המייצר הלימה עקשנית עם איזושהי אות ע מסתורית.
תורה

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 48 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}
טען עוד